מסכת פאה
מסכת פֵּאָה[1] היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות. המסכת קרויה על שם מצוות פאה העוסקת בהקצאת חלק מהקמה בשדה (עוד לפני הקציר) עבור עניי העם, וכן עוסקת במתנות עניים וביניהן פאה, לקט ופרט, שכחה, עוללות ומעשר עני.
במסכת מפורטות בין השאר ההלכות הקשורות במצוות אלו, כגון למי מותר לקחת מהפאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה, וכדומה.
כרוב המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת ברכות) אין למסכת פאה מקבילה בתלמוד הבבלי. מסכת פאה זמינה רק במשנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. בתלמוד הירושלמי, הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכות תלמוד תורה ולשון הרע ועיקרו כולל דברי מוסר.
מיקומה של המסכת בסדר זרעים
עריכהבהקדמתו של הרמב"ם למשנה, מצוין כי הסיבה לכך שמסכת פאה היא המסכת הראשונה בסדר זרעים (מבין המסכתות העוסקת במצוות התלויות בארץ) היא מכיוון שמתנות העניים ניתנות עוד בשעת הגידול ואילו המצוות האחרות התלויות בארץ חלות לאחר הקציר או איסוף הפרי.
פרקי המסכת
עריכה- אֵלּוּ דְּבָרִים (שש משניות[2]) - שיעור הפאה, אלו גידולים חייבים בפאה.
- אֵלּוּ מַפְסִיקִין (שמונה משניות) - מה נחשב לשדה נפרד לפאה? קצירת חצי שדה.
- מַלְבְּנוֹת (שמונה משניות) - המשך מה נחשב לשדה, גודל שדה מינימלי לעניין מצוות שונות.
- הַפֵּאָה (אחת עשרה משניות) - לקיחת הפאה, התחלת לקט.
- גָּדִישׁ (שמונה משניות) - המשך לקט, התחלת שכחה.
- בֵּית שַׁמַּאי (אחת עשרה משניות) - שכחה בתבואה.
- כָּל זַיִת (שמונה משניות) - שכחה בפירות, פרט ועוללות.
- מֵאֵימָתַי (תשע משניות) - מי רשאי לקחת מתנות עניים, נאמנות העניים לעניין מעשרות, מינימום נתינה לעני.
בסה"כ במסכת 69 משניות.
משניות מיוחדות
עריכההמשנה הראשונה במסכת פאה נאמרת בתפילה בנוסח האשכנזים לאחר ברכות התורה (בשילוב ברייתא המופיעה בתלמוד הבבלי, מסכת שבת קכז) כי היא משנה יסודית ביהדות[דרושה הבהרה], טעם נוסף נאמר היות שבסוף המשנה כתוב 'ועיון תפילה' ולכן אומרים זאת לפני התפילה. המשנה עוסקת במצוות שאין להם כמות מינימלית מהתורה ומציינת דרך אגב מצוות שיש להם שכר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.
אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה, והביכורים, והראיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה. ואלו דברים שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא: כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו; ותלמוד תורה כנגד כולם.
המשנה האחרונה במסכת פאה מברכת את העני אשר נמנע מלהזקק למתנות עניים על אף שהוא רשאי לקחת תוך ציון הפסוק: ”ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו” (ספר ירמיהו, פרק י"ז, פסוק ז').
פרשני המסכת
עריכה- פירוש המשניות להרמב"ם - לרבי משה בן מימון.
- פירוש רע"ב - לרבי עובדיה מברטנורא.
- תוספות יום טוב - לרבי יום-טוב ליפמן הלר.
- תפארת ישראל - לרבי ישראל ליפשיץ.
- הלכתא גבירתא - לרבי ישראל ליפשיץ.
- מלאכת שלמה - לרבי שלמה העדני.
- פירוש רבינו יצחק בן מלכי צדק סימפונטי.
- פירוש הרא"ש - לרבינו אשר.
- פירוש רבינו שמשון - לרבי שמשון משאנץ.
- משנה ראשונה - לרבי אפרים יצחק מפרמיסלה.
- תוספות רע"ק - לרבי עקיבא איגר.
- חדושי מהרי"ח - לרבי יואל חסיד מאמצ'יסלוב.
- משנת רב יוסף - לרבי יוסף רייזין.
- חדושי הג"מ רא"ג - לרבי אליהו גוטמכר.
- גיליון מהרא"י - לרבי אברהם יונה יוונין מהורודנה.
- יין הרקח - לרבי אלעזר רוקח.
- אור גדול - לרבי ירוחם יהודה ליב פרלמן.
- לחם שמים - לרבי יעקב אמדין.
- הגהות וחדושי הרש"ש - לרבי שמואל שטראשון.
- זרע יצחק - לרבי יצחק חיות אב"ד סקוליה.
- לשון הזהב - לרבי דוד טעבל שיף מלונדון.
- בית שאול - לרבי יוסף שאול נתנזון.
- מלא הרועים - לרבי יעקב צבי יאליש.
- משנת רב - לרבי ברוך תאומים פרנקיל אב"ד לייפניק.
- תפארת יעקב - לרבי יעקב צבי שפירא אב"ד אסטרין.
- הגהות וחדושים - לרבי משולם זלמן אשכנזי אב"ד לובלין.
- שנות אליהו - להגאון מווילנה.
- ראשון לציון ויש סדר למשנה - לרבי ישעיה פיק ברלין.
- חדושי מהרש"א - לרבי שמואל אליעזר אידלש.
- הגהות וחדושים - לרבי אלעזר משה הורוויץ.
- מראה כהן - לרבי בצלאל הכהן מווילנה.
- מצור דבש - לרבי דוד צימרינג.
- אמרי המז"ג - לרבי מאיר זאב גולדברגר.
- גליונות קהילות יעקב - לרבי יעקב ישראל קנייבסקי.
על תלמוד ירושלמי (פאה)
עריכה- פירוש פני משה - לרבי משה מרגלית.
- הגהות הגר"א - להגאון מווילנה.
- נר מערבי (כולל מסורת הש"ס, עין משפט ונר מצווה) לרבי יוסף שאול נתנזון.
- גיליון אפרים - לרבי אפרים דב הכהן לאפ אבד"ק וורז'בלובה.
- שערי ירושלמי - לרבי דב בריש אשכנזי אבד"ק לובלין.
- מנחת בכורים - לרבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה.
- מצפה שמואל - לרבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה.
- חסדי דוד - לרבי דוד פארדו.
- הגהות הגר"א - להגאון מווילנה.
בנוסף לפרשני המשנה והירושלמי הקלאסיים פורש התלמוד הירושלמי על מסכת פאה על ידי הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ)[3] במסגרת פירושו על התלמוד (תלמוד שטיינזלץ). הפירוש נדפס בתשמ"ח (1988) ונכון ל-2019, זו המסכת היחידה מהתלמוד הירושלמי שפורשה במסגרת מפעל זה.
קישורים חיצוניים
עריכה
משנה, מסכת פיאה, באתר ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, באתר ויקיטקסט תוספתא, מסכת פאה, באתר ויקיטקסטהערות שוליים
עריכה- ^ בתלמוד ירושלמי דפוס ראשון (דפוס דניאל בומברג, ונציה) הכתיב: פיאה.
- ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ^ הפירוש נכתב בשיתוף הרב אריאל הולנד והרב מנחם פרומן.