רוביניה בת-השיטה
רוֹבִּינְיָה בַּת-שִׁטָּה (שם מדעי: Robinia pseudoacacia) היא עץ נוי תרבותי, נשיר וקוצני ממשפחת הקטניות (תת-משפחת הפרפרניים). עליו מסורגים ומנוצים פעם אחת למספר בלתי זוגי של עלעלים ופרחיו לבנים וערוכים באשכולות גדולים, מרהיבים ומושכי עין[2][3]. ישנם זנים גנניים של רוביניה בת-שיטה שצבע פרחיהם ורוד, ארגמן. הסוג רוביניה כולל 4 מינים שמוצאם הטבעי מצומצם לאזורים הממוזגים של ארצות הברית וצפון מקסיקו. מלבד רוביניה בת-שיטה, שאוזרחה בישראל בתחילת המאה ה-20 ובמקומות רבים בעולם, אוזרחו בישראל עוד שני מינים נוספים ופחות נפוצים: העץ רוביניה דביקה (Robinia viscosa) והשיח רוביניה זיפית (Robinia hispida) ששניהם בעלי פרחים ורודים או ארגמניים ותרמיליהם שעירים[4].
 רוביניה בת-השיטה
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| תת־מחלקה: | פרפרניים |
| סדרה: | קטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| סוג: | רוביניה |
| מין: | רוביניה בת-שיטה |
| שם מדעי | |
 Robinia pseudoacaciaליניאוס, 1753 | |
| תחום תפוצה | |
| |
למרות שרוביניה בת-שיטה הוכרזה כצמח פולש בישראל, שקצב התפשטותה איטי מאוד, נזקה מועט ביותר ונזקה הפוטנציאלי בינוני, היא עד עתה לא יצרה מוקדים רבים וצפופים בישראל[5]. ייתכן שפוטנציאל פלישתה מוגבל בחבל הים תיכוני בגלל הקיץ היבש והחם עד שמונה חודשים. עם זאת, היא נחשבת לאחד העצים הפולשים ביותר באירופה הממוזגת ובאזורים ממוזגים נוספים בעולם, כמו ניו זילנד, ארגנטינה, צילה, קוריאה ויפן וגם באזורים בעלי אקלים ים תיכוני,כולל קליפורניה, קפריסין, איטליה, צפון אפריקה, ובשנים האחרונות, בדרום-אפריקה ובדרום-מערב אוסטרליה[6].
הזרעים, העלים והקליפה של רוביניה בת-שיטה רעילים לצאן ובקר ולבני אדם, ולכן היא נכללה ברשימת צמחים לא רצויים בחצר בית הספר[7] וגם ברשימת ארגון "בטרם לבטיחות ילדים"[8].
מקור השם
עריכהשם הסוג ניתן לכבודו של הבוטנאי והגנן הצרפתי ז'אן רובין (Jean Robin), ששימש כגנן המלכותי של המלך אנרי הרביעי בצרפת. רובין היה אחד הראשונים באירופה שטיפח את העץ ותרם להפצתו.
שם המין - pseudoacacia – פירוש המילה "pseudo" בלטינית הוא "כמו" או "מדומה", ו-"acacia" הוא שם הסוג שיטה. כלומר, "pseudoacacia" משמעותו "דמוי-שיטה", ומציין את הדמיון של רוביניה בת-שיטה לשיטה במבנה העלים והפרחים, אף על פי שהיא אינה שייכת לסוג שיטה אלא לסוג רוביניה.
שימושים
עריכה
שילוב של צמיחה מהירה ועצה קשה וחזקה הופכת את רוביניה בת-שיטה כמקור רב ערך לייצור רהיטים, מתקני כושר וספורט, וקישוטי עץ. מין זה משמש גם כחומר בעירה איכותי. בגלל רעילות חלקי הצמח לצאן ובקר והן לבני אדם, הוא אינו משמש למספוא או מרעה, אולם בשל פרחיו הרבים הוא מהווה מרעה משובח לדבורים.[דרוש מקור]
מורפולוגיה
עריכה
עץ או שיח נשיר חורף ומהיר צמיחה, בעל גזע ישר המגיע לגובה של 5 עד 16 מ'. הגזע חלק וירוק בפרטים צעירים מאוד, שהופך לאפור כהה ולמחוספס עם חריצי אורך עמוקים בפרטים בוגרים[9].
הענפים הצעירים קירחים או שעירים במקצת, עם חריץ אורך בצדם העליון.
הלוואים קיימים ולעיתים קרובות קוצניים. הלוואים הקוצניים בולטים בצמחים צעירים, מה שמקשה על המעבר בין פרטים צפופים. בפרטים בוגרים הקוצים קטנים יותר או לעיתים חסרים ואינם מפריעים בגלל גובהם.
העלים מסורגים ומנוצים פעם אחת למספר בלתי זוגי של 7 עד 19 עלעלים אליפטיים, באורך 2.5 עד 5 ס"מ. העלעלים כמעט מנוגדים ובעלי פטוטרת קצרה, קודקודם מעוגל או קטוע, לעיתים מפורץ מעט ומסתיים בחוד קטן וקצר עד כמעט בלתי נראה[9]. צידם העליון ירוק כהה והתחתון ירוק חיוור.
הפרחים דו-מיניים, לבנים, ריחניים מאוד, באורך 1.5 עד 2 ס"מ, וערוכים באשכולות ארוכים (10 עד 18 ס"מ) המשתלשלים כלפי מטה מחיקי העלים. בכל תפרחת לפחות 15 פרחים. קיימים זני תרבות עם פרחים ורודים או תכולים.
הגביע דמוי פעמון או ספל, דו-שפתני במקצת, בעל 5 שיניים מחודדות וצבעו מעט כהה מעלי הכותרת.
הכותרת פרפרנית אופיינית עם סימטריה דו-צדדית, כאשר עלי הגביע, עלי הכותרת והאבקנים מאוחים מתחת לשחלה אחד אחד. עלי הכותרת שצבעם אחיד בעלי ציפורניים קצרות (החלק התחתון והצר של עלה הכותרת).
הזירים 10, מהם 9 מאוחים ואחד מפורד. ראשי הזירים והאבקנים חופשיים.
השחלה עילית בעלת עלה שחלה אחד, והשיליה נמשכת לאורך תפר הבטן של עלה השחלה.
הפרי תרמיל קירח, קצר, ישר, פחוס (שטוח). צבעו חום-אדמדם, אורכו 5 עד 10 ס"מ ורחובו ס"מ אחד[9]. התרמיל נפתח בשני קשוות ומכיל 3 עד 10 זרעים.
הזרעים קטנים (4 עד 6 מ"מ) וקליפתם חומה-שחורה, חלקה וקשה.
רעילות הצמח
עריכההרעלi העיקרי ברוביניה בת-שיטה הוא הוא חלבון מורכב הקרוי רובין (robin) המשתייך לקבוצת הטוקסאלבומינים (toxalbumins) - חלבונים מורכבים המצויים במיני צמחים מסוימים ורעילים בעת בליעה, שאיפה או מתן פרנטרלי. בין הצמחים הנפוצים המכילים טוקסאלבומינים, מלבד רוביניה בת-שיטה, ניתן למנות את הקיקיון מצוי (Ricinus communis) ואת אברוס (Abrus precatorius) שמרכזים את הרעלן שלהם ריצין ואברין (בהתאמה) בתוך הזרעים שלהם. לעומתם, הלקטין הרעיל של רוביניה בת-שיטה, רובין, מרוכז בקליפה, בזרעים, בעלים ובשורשי הצמח. רעלנים אלה מסווגים כחלבונים מעכבי ריבוזומים (Ribosome-inactivating proteins RIP), ובשל כך הם גורמים לשיבוש בתפקוד התאים על ידי השבתת מנגנון הייצור של חלבונים בתא.
כל חלקי הצמח מכילים את הרעלן הסוג טוקסאלבומין רובין (toxalbumin robin) שמסוכן לאדם ולחיות משק.
בנוסף, מכילים חלקי הצמח מכילים גליקוזידים רעילים (Glucoside) שנהרסים בנוכחות חום. כתוצאה מכך, יש מדינות שבהן חלקים מסוימים מהצמח, בעיקר הפרחים, נצרכים אחרי בישול או טיגון, מה שמבטל את השפעתם הרעילה. ישנם מחקרים המצביעים על כך שבישול ממושך אכן משמיד את רכיבי הטוקסאלבומינים והגליקוזידים, מה שמאפשר את אכילת חלקי הצמח במקומות מסוימים בעולם.
תפוצה ובית גידול
עריכהמקור העץ באזור הממוזג של דרום-מזרח ארצות הברית המשתרע במדינות: אלבמה, ג'ורג'יה, קנטקי, מרילנד, צפון קרוליינה, פנסילבניה, דרום קרוליינה, טנסי, וירג'יניה ומערב וירג'יניה. היא אוזרחה במדינות רבות של ארצות הברית, בדרום אפריקה ומאגן הים התיכון ואירופה ועד מזרח אסיה, ובמקומות רבים היא נחשבת לצמח פולש[3].
רוביניה בת השיטה יחד עם רוביניה דביקה הובאה לארץ ישראל בימי המנדט הבריטי במסגרת ייעורם של ההרים בישראל, הן על ידי אנשי הממשל הבריטי והן על ידי אנשי הקרן הקיימת לישראל. היא נקלטה היטב בקרקעות גיר בהרים ושגשגה אפילו במדרונות תלולים[10].
רוביניה בת-שיטה היא צמח אור מלא, עמיד בקרה, בשרב, בגיר ובמליחות. גדל כמעט בכל אזורי ישראל. היא מתפתחת על כל סוגי הקרקעות מלבד דיונות חול וקרקעות לא מנוקזות. הריבוי באמצעות זרעים בסתיו, וגם ובצורה וגטטיבית דרך חוטרים המתפתחים מהשורשים. לאחר שהמוקדים הראשונים מתבססים, המשך הפלישה נעשה בעיקר באמצעות חוטרי שורש. גם לאחר שריפה או כריתה, העץ מסוגל לפתח חוטרים משורשיו.
הפריחה מתחילה בסוף פברואר ונמשכת עד תחילת מאי ועיקרה באפריל[5].
תמונות
עריכה-
פרחים פרפרניים של רוביניה בת-שיטה -
גזע ישר של רוביניה בת-שיטה -
גזע של רוביניה בת-שיטה בירושלים
קישורים חיצוניים
עריכה
- רוביניה בת-השיטה, באתר ITIS (באנגלית)
- רוביניה בת-השיטה, באתר NCBI (באנגלית)
- רוביניה בת-השיטה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- רוביניה בת-השיטה, באתר צמח השדה
- רוביניה בת-השיטה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- רוביניה בת-השיטה, באתר Tropicos (באנגלית)
- רוביניה בת-השיטה, באתר GBIF (באנגלית)
- רוביניה בת-השיטה, באתר The Plant List (באנגלית)
- רוביניה בת-השיטה, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ רוביניה בת-השיטה באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Robinia L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ 1 2 .Robinia pseudoacacia L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ גדעון ביגר ונילי ליפשיץ, הניסיונות לאקלום עצים אקזוטיים בארץ-ישראל בתקופת השלטון הבריטי, קתדרה 85, אוקטובר 1997, עמ' 155
- ^ 1 2 רוביניה בת-שיטה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ ז'אן-מרק דופור-דרור, הצמחים הפולשים בישראל, מהדורה שנייה מורחבת ומעודכנת, ירושלים: דן פרי, 2019, עמ' 112-3
- ^ מתוך חוברת : תכנון חצר בית-הספר, הנחיות והמלצות, המכון למחקר ופיתוח מוסדות חינוך ורווחה חוברת מספר 95, נובמבר 1999, תל אביב, עמודים 115- 116.
- ^ צמחים רעילים, באתר ארגון בטרם לבטיחות ילדים
- ^ 1 2 3 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 196, 210
- ^ גדעון ביגר ונילי ליפשיץ, הניסיונות לאקלום עצים אקזוטיים בארץ-ישראל בתקופת השלטון הבריטי, קתדרה 85, אוקטובר 1997, עמ' 138