רומיקה פוצ'אנו

רומיקה פוצ'אנו (ברומנית: Romica Puceanu, בשפת רומאני: Romika Puchanu, ‏ 19 בינואר 1927 - 24 באוקטובר 1996) הייתה זמרת רומנית ממוצא צועני (רומה), שנודעה כמבצעת שירים מהרפרטואר הכפרי והעירוני של הלאוטארים ברומניה. כונתה לפעמים "מלכת מוזיקת הלאוטארים". עם להיטיה נמנו השירים "איליאנה, איליאנה", "La cârciuma de la drum" (בבית המרזח שבצד הדרך), "Inimă de țigancă" (לב של צוענייה), "De când te iubesc pe tine" (מאז שאני אוהבת אותך), ה"מאניה" "שאריימאן"- Șaraiman, "Ia mai dă o damigeană" (יאללה, תן לי בקבוקונת), Ce-aveţi voi duşmani cu mine (הו, אויבים, מה יש לכם נגדי?) "Aş munci la plug şi coasă" (הייתי חורש וקוצר), Florăresele (מוכרות הפרחים).

רומיקה פוצ'אנו
Romica Puceanu

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	19 בינואר 1927 בוקרשט, ממלכת רומניה
פטירה	24 באוקטובר 1996 (בגיל 69) בוקרשט, רומניה
שם לידה	ראדה (רדישוארה) פוצ'אנו
שם במה	Romica Puceanu
מוקד פעילות	רומניה
תקופת הפעילות	מ-1934
שפה מועדפת	רומנית
פרופיל ב-IMDb

ביוגרפיה

רומיקה פוצ'אנו נולדה בבוקרשט לנגן הצמבל קונסטנטין פוצ'אנו (שהופיע, בין היתר, בחאן של מאנוק). היא הייתה גם נכדתו של הכנר יון פוצ'אנו מן היישוב טאיש (Teiș) במחוז דמבוביצה שהוקלט על ידי אתנומוזיקולוגים בשנות ה-1930 והשאיר הקלטה של הבלדה על האמן מנולה. לפוצ'אנו היו 5 אחים - קולינה, וסלינה, לוריקה, גאורגה "בוֹצוֹגן" וקוּקוּלץ.

הקריירה המוזיקלית

רומיקה פוצ'אנו בליווי הטאראף של האחים גורה בשנות ה-1960. נגן האקורדיון הוא ויקטור גורה והכנר הוא אאורל גורה

בגיל 7 התחילה פוצ'אנו לשיר בליווי אביה, והתחילה להופיע עם טאראף הלאוטארים של האחים גורה (אורל וויקטור גורה) שהיו בני דודיה. בגיל 14 שרה כסולנית ב-Hanul Galben (החאן הצהוב) בעיר טרגובישטה.

בשנים 1944-1964 התחילה להתפרסם כזמרת בבתי המרזח בשכונות פלוריאסקה והרסטראו של בירת רומניה. בשנת 1963 הקליטה פוצ'אנו את ההקלטות הראשונות שלה על שני תקליטי ויניל בבית התקליטים הממלכתי הרומני "אלקטרקורד" הקלטות אלה פורסמו מחדש מאוחר יותר על תקליט קטן מוויניל EPC. ב-1964 היא הקליטה את האלבום הראשון שלה יחד עם טאראף האחים גורה באולפן "טומיס" של בית "אלקטרקורד". אחרי שנת 1970 אישרו לה השלטונות לצאת לכמה סיורי הופעות בחו"ל, מהם החשובים ביותר בקריירה שלה היו הסיורים בישראל (יחד עם זמרת הפופ דוינה באדיה) ובארצות הברית. הופיעה גם ביפן, בסין ובגרמניה המזרחית. באותה תקופה התחילה לשלף פעולה עם הכנר פלוריה צ'ואקה (Cioacǎ) ועם נגן האקורדיון אנדריי מיכאלאקֶה, ומאוחר יותר, עם הכנר יון אלבשטיאנו (Albeșteanu). בשנות ה-1960 וה-1970 הפכה לאחת הזמרות המועדפות בתחום "שירי המשתה" והשירים האחרים של הלאוטארים הצוענים המוקדשים לנושאים כמו האהבה, החיים, חלוף הזמן, ושליוו את אירועי החיים החשובים של העם. היא הייתה למעין "מריה טנאסה של הצוענים".

בשנת 1986 הצליחה לעזוב את רומניה הקומוניסטית ולהתיישב בניו יורק. ב-1992, אחרי נפילת המשטר הדיקטטורי, חזרה לרומניה. הופיעה במסעדות שונות בבוקרשט - בסלון הספרדי של מסעדת "קאראיימן", המסעדות "קפיטול", "קונטיננטל", "מונטה קרלו" בצ'ישמיג'יו, במלון אינטרקונטיננטל, מלון "פלורה" (כיום - "קראון פלאזה"). היא שרה גם על במת תיאטרון הרוויו "קונסטנטין טנאסה" לצידם של השחקנים סטלה פופסקו, אלכסנדרו ארשינל וניקו קונסטנטין.

פוצ'אנו נהנתה ממגוון קולי חודר, קול חושני, המאומן באופן טבעי, בעל מנעד רחב, חוש למידה ולטונאליות. השתמשה בהתאם לפי סגנון הזמרה הצועני וכן של הסגנון העממי הרומני בגליסנדי בין הצלילים וויברטו טבעי ובסלסולים מבוקרים היטב, מעברים של רבעי טון ובקדנצות מסוימות אחרי קפיצות לאוקטבות גבוהות. כדברי אולטיה שרבאן-פאראו, "הלהט שבה ביצעה את מילות שירים הביא לה את ההכרה כדיווה אותנטית של מוזיקת הצוענים" פוצ'אנו הצטיינה בין היתר בביצוע שירי משתה, שירי אהבה וגעגועים, בלדות עצובות כמו "Geaba mă mai duc acasă", "לשווא אלך הבייתה", שירי "מאנלות" במקצבי ציפטטלי או מקצבים רומנים.

רומיקה פוצ'אנו נפטרה ב-24 באוקטובר 1996 בבוקרשט, בבית החולים למצבי חירום פלוריאסקה, ימים אחדים אחרי שבשחר היום 19 באוקטובר נחבלה קשות בתאונת דרכים בעת נסיעה במיקרובוס בדרך בין היישובים דור מרונט (Dor Mărunt) ודראגוש וודה, במחוז קלראש. ברכב נמצאו פרט לנהג גם נגן האקורדיון ויורל פונדמנט ועוד נגן ובנו הקטן של הנהג שניצלו כולם. הזמרת ישבה על כיסא באמצע מאחור, בין שני הנגנים, והייתה בדרך למופע בחתונה בקונסטנצה. הזמרת הובאה לקבורה בבית הקברות "איזבורול נואו" (Izvorul Nou) בשכונת דריסטור, ב"שביל הלאוטארים" לצידם של עוד מוזיקאים צוענים מפורסמים: ניקושור פרדסקו, פרמיצה לאמברו ויון אלבשטיאנו. בלווייה ניגנו חברי הטאראף "יון אלבשטיאנו".

חיים פרטיים

רומיקה פוצ'אנו הייתה נשואה לנגן האקורדיון בבה שרבאן (1990-Bebe Șerban) (1939) שנודע בכינוי "בבה מפטרקיואיה". הוא ניגן לצידה עד שנת מותו. סבלה הרבה בקשריה עם גברים. תקופות של שתיית אלכוהול מופרזת פגעו בקולה בסוף חייה. אחיינית שלה, קורנליה טיישאנו, היא גם כן זמרת.

בקולנוע

רומיקה פוצ'אנו הופיעה כתפקיד של זמרת או של שחקנית בשני סרטים רומניים: Zbor planat (דאייה)‏ (1980) ו-Baloane de curcubeu (בלונים של קשת וענן) ‏(1982).

לקריאה נוספת

• Ediție de Colecție. Romica Puceanu, Jurnalul Național, București, 26 martie 2007
• George Marcu (coord.), Dicţionarul personalităţilor feminine din România, Editura Meronia, Bucureşti, 2009.

קישורים חיצוניים

• רומיקה פוצ'אנו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• רומיקה פוצ'אנו, באתר ספוטיפיי
• רומיקה פוצ'אנו, באתר Last.fm (באנגלית)
• רומיקה פוצ'אנו, באתר AllMusic (באנגלית)
• רומיקה פוצ'אנו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• רומיקה פוצ'אנו, באתר Discogs (באנגלית)
• פרטים ודיסקוגרפיה באתר של רוברט גרפיאס, מח' אנתרופולוגיה, אוניברסיטת קליפורניה בארוויין
• שיר בביצועה - "תגידי, אמא, תגידי" Spune, măiculiță, spune - באתר יו טיוב
• שאראימאן באתר יו טיוב
• תוכנית טלוויזיה על מותה של הזמרת
• מלים ותרגום של כמה מלהיטיה

הערות שוליים

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "רומיקה פוצ'אנו".