רומן אריך פטשה

אמן אוסטרי

רומן אריך פטשהגרמנית: Roman Erich Petsche;‏ 1907, קוצ'ביה (אנ') שבסלובניה 1993, ריד אים אינקרייס (אנ') שבצפון אוסטריה) הוא חסיד אומות העולם מאוסטריה.

רומן אריך פטשה
Roman Erich Petsche
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 3 ביולי 1907
Municipality of Kočevje, ארץ החוף האוסטרית, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 ביוני 1993 (בגיל 85)
ריד אים אינקרייס, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע צייר, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם (3 במאי 1982) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם רומן אריך פטשה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

פטשה היה בן לאב גרמני ולאם ממוצא פולני, דוברת גרמנית. בשנת 1919 היגר עם הוריו לזלצבורג ומשם היגר לחבל טירול שבמערב אוסטריה. הוא היה צייר במקצועו, בנוסף לעיסוקו כמורה ומפקח בבית ספר.

בתקופת מלחמת העולם השנייה

עריכה

במרץ 1944 היה פטשה קצין בצבא הגרמני ונמנה עם החיילים שכבשו את העיר נובי סאד, שמאז 1941 הייתה בשלטון הונגריה. בתור קצין קיבל דירה שהשתייכה ליהודי בשם טיבור צ'רני, עורך דין במקצועו, שנשלח למחנה עבודה ושם נספה. בדירה התגוררו שישה מבני משפחתו של צ'רני, בהם נמנו קשישים, נשים, ושתי ילדות תאומות בנות חמש – אשר איתם התגורר פטשה.

ב-24 במרץ 1944 יועדו יהודי העיר לגירוש למחנות ריכוז. כדי להציל את שתי התאומות היהודיות שבדירה, לקח אותן פטשה לתחנת הרכבת ועלה איתן על רכבת לבודפשט, שם הביא אותן לדודתן, שהסתירה אותן במנזר. באותו לילה שב פטשה לנובי סאד. הוא נתן לבני משפחת צ'רני את כתובתה של אשתו ואמר להם לקפוץ מרכבת הגירוש ולהגיע לאוסטריה, שם תחפש אותם אשתו. כל בני המשפחה גורשו לאושוויץ מלבד הסבתא, אשר הושארה בבית עקב מצבה הבריאותי הקשה. בני המשפחה לא קפצו מהרכבת אלא הגיעו לאושוויץ, ושם שרדה רק אחת מהן. פטשה טיפל בסבתא בנובי סאד והעביר אותה לבית חולים. הוא ביקר אותה בקביעות עד פטירתה שם. שתי התאומות שהציל שרדו בשואה והיגרו לישראל.

אחרי המלחמה

עריכה

אחרי המלחמה היה פטשה מורה ומפקח הוראה בלינץ. הוא היה מפקח על הוראת האמנות ופרש בשנת 1972. יצירותיו מוצגות במוזיאונים לאמנות בגראץ ובריד אים אינקרייס ואף הוצגו בתערוכת האמנות "Braunauer Zeitgeschichte-Tage"(אנ') בבראונאו אם אין.

הנצחה

עריכה

בשנת 1982 הכיר יד ושם ברומן אריך פטשה כחסיד אומות העולם.

קישורים חיצוניים

עריכה