רותי רפופורט
רותי רפופורט (זקהיים) (21 ביוני 1929 – 1 ביולי 2024) הייתה שחקנית תיאטרון ושדרנית רדיו ישראלית בגלי צה"ל ובקול ישראל.
 | |
| רותי רפופורט, 2016 | |
| לידה |
21 ביוני 1929 עמק יזרעאל, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
1 ביולי 2024 (בגיל 95) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה | בית העלמין קריית שאול, תל אביב |
| מדינה | ישראל |
| בן זוג | עזריה רפפורט |
| מספר צאצאים | 3 |
ביוגרפיה
עריכהרפופורט נולדה בעמק יזרעאל למיכאל וציפורה זקהיים, חלוצים שעלו לארץ ישראל מאוקראינה בעלייה השנייה והיו ממייסדי כפר יחזקאל. רותי היתה בת הזקונים אחרי שלושה ילדים (גלעדה, יחיאלה ודב).
כשהייתה בת עשר עברה עם משפחתה לחיפה, שם שימש אביה במשך עשרות שנים כמנהל המחלקה לשיווק פירות וירקות בתנובה. רפופורט למדה בבית הספר העממי "בית חינוך לילדי עובדים" ובתיכון "חוגים".
בגיל 17 הצטרפה ללשכת מפקד מחוז חיפה של ההגנה, שם שימשה כשליחה וכקשרית. כך גם התוודעה למפקדי ההגנה - ביניהם מפקד חטיבת כרמלי משה כרמל, שגייס אותה ללהקה הצבאית של החטיבה, "להקת הכרמל", כזמרת וכשחקנית. בין החברים הנוספים לצידה בלהקה היו אריק לביא, בומבה צור, יהודה אפרוני ואחרים.
הלהקה העלתה שתי תוכניות בפני חיילי צה"ל תוך כדי מלחמת העצמאות, עד שחרורה של רפופורט מהצבא ב-1949, אז הצטרפה לתיאטרון "המטאטא", שם שיחקה בתפקיד מרכזי במחזה "חיות הנגב באות העירה", לצידם של בצלאל לונדון (אביו של ירון לונדון) ושמואל (וורניק) עומר, בתפקיד הקבצנית במחזה "בית ברנרדה אלבה" בתיאטרון הבימה[1] - ואף זכתה לתמונת שער בעיתון "העולם הזה".[2]
סמוך לאחר שחרורה מהלהקה נקראה רפופורט למבחני קול בתחנת הרדיו הצבאית שהייתה אז בשלבי ההקמה בבניין בית ספר "המנחיל" ברמת גן. היא עברה את המבחנים והייתה לאחת משתי הקרייניות הראשונות של התחנה הצבאית "גלי צה"ל". בקולה נפתחו שידורי התחנה מדי יום, והיא הגישה תוכניות מוזיקה, תוכניות ד"ש מחיילים ועוד. בתחנה הכירה את מי שהפך לבעלה, עזריה רפופורט, שהגיש בתחנה מדי שבת בערב את התוכנית "המחנה רוקד". רפופורט המשיכה לשדר בגלי צה"ל עד 1956.
עם תום שירותה בתחנה הצבאית עברה לשדר ב"קול ישראל", באולפני הרדיו בקריה שבתל אביב.
רפופורט לקחה חלק בסרטי הסברה שהופקו באותן השנים, וגם קריינה את הפסקולים של סרטים אחרים. בשנת 1953 השתתפה בהפקת סרט קולנוע הוליוודי שצולם אז בישראל, "גבעה 24 אינה עונה". בסרט שיחקה אחות רחמנייה בבית החולים משגב לדך בעיר העתיקה בזמן המצור, לצידו של בעלה ששיחק גם הוא בסרט וגילם קצין נאצי.
בשנת 1970 נסעה משפחתה לשליחות בארצות הברית ושבה ארצה בקיץ 1973. לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים יצאה המשפחה פעם נוספת בשליחות של משרד החוץ לשרת בקונסוליה בניו יורק. בעלה שירת כקונסול הסברה ורפופורט עבדה במחלקה הקונסולרית. המשפחה שבה ארצה בשנת 1977.
בשנת 1978, עם הקמת מוזיאון "בית התפוצות" בקמפוס אוניברסיטת תל אביב, החלה רפופורט לעבוד כמנהלת צוות דיילות ההדרכה ואחראית על אולם הכניסה של המוזיאון, ועבדה שם עד לצאתה לגמלאות באמצע שנות ה-90, אך המשיכה להתנדב במוזיאון כמדריכה עוד מספר שנים לאחר מכן.
חיים אישיים
עריכהב-27 בינואר 1952 נישאה לעזריה רפופורט ב"מעון כרמליה" בחיפה. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: מפיק החדשות חנני רפופורט (שכיהן כמנכ"ל JCS אולפני הבירה ירושלים), העיתונאית טלי ליפקין-שחק ויעל רפופורט-חן.
אחותה של רותי, יחיאלה לב (זקהיים), היא אמה של הזמרת עדנה לב.
רותי רפופורט נפטרה ב-1 ביולי 2024 ונקברה בבית העלמין קריית שאול בתל אביב[3][4][5].
הערות שוליים
עריכה- ^ בית ברנרדה אלבה, באתר ארכיון הבימה
- ^ תמונת שער, באתר ארכיון "העולם הזה", 23 באוגוסט 1951
- ^ אלון פרוכטר, השחקנית ושדרנית הרדיו רותי רפופורט הלכה לעולמה בגיל 95, באתר כאן 11, 1 ביולי 2024
- ^ מאיה גדש, רותי רפופורט, מהשדרניות הראשונות של גל"צ, הלכה לעולמה בגיל 95, באתר מעריב online, 2 ביולי 2024
- ^ אורן דגן, שדרנית הרדיו והשחקנית רותי רפופורט הלכה לעולמה בגיל 95, באתר החדשות דבר, 2 ביולי 2024