רחוב ושלני

רחוב ושלני
Wesselényi utca
מידע כללי
סוג	רחוב
על שם	מיקלוש ושלני
מיקום	ארז'בטווארוש
מדינה	הונגריה
קואורדינטות	47°30′00″N 19°04′04″E / 47.4999°N 19.0679°E

רחוב ושלני (בהונגרית: Wesselényi utca) של בודפשט, הוא רחוב בבודפשט בארז'בטווארוש, רובע 7, הוא מקביל לדרך ראקוצי ולרחוב קיראי. מחבר את השדרה הקטנה בקטע בשם שדרת קארוי עם רחוב רוטנבילר וחוצה את השדרה הגדולה בקטע בשם שדרת ארז'בט. הרחוב הוא באורך של כ-1.5 קילומטרים וחוצה את מה שהיה פעם הגטו (הגדול) של בודפשט. מכיוון בית הכנסת הגדול של בודפשט.

היסטוריה

פתיחת הקטע הראשון של רחוב ושלני של היום מרחוב שיפּ עד רחוב קֶרְטֵס של היום תוכננה כבר על מפת טרזווארוש (רובע 6) ששורטטה בשנת 1838,^[1] אך הרחוב שנקרא לראשונה בשם הגרמני אַרֵנָה גַאסֶה (Arena Gasse) הוצג על מפת פשט כקיים כבר באותה השנה על ידי קרל טנצר,^[2] אך בניית הרחוב בפועל ארכה עשור וחצי. בשנות ה-60 של המאה ה-19, החלק העליון של ארנה אוטצה מרחוב קרטס לדרך ארנה (היום דרך על שם דוז'ה ג'רג'), דהיינו עד ל"יער העיר" (היום הפארק העירוני של בודפשט), התקיים ברובו רק כקו רגולטורי.^[3]

הרחוב קיבל את שמו הנוכחי בשנת 1872 על שם הפוליטיקאי הרפורמיסטי מיקלוש ושלני. בעשור הראשון נבנה רק החלק למרכז העיר, אך ב-1887 נפתח גם הקטע בין רחוב רוטנבילר לבין רחוב נפלייץ' (Nefelejcs utca). בשנת 1889, הקטע מרחוב רוטנבילר לרחוב ארנה (היום כאמור דרך דוזה ג'רג') נקרא רחוב דמבינסקי (Dembinszky utca) על שמו של הנריק דמבינסקי, גנרל מהפכת 1848 בהונגריה ושל מלחמת העצמאות בשנים 1848–1849. לבסוף, בשנת 1897, נפתח הקטע הקצר בין שדרת קארוי לבין רחוב שיפ בתחילת הרחוב, מה שהעניק לרחוב ושלני את הקו הנוכחי שלו.

בבודפשט של תחילת המאה ה-20 התיישבו פועלים יהודים ברחוב ושלני, ולאחר מכן במלחמת העולם השנייה היה הרחוב כאמור הנתיב והציר המרכזי של גטו בודפשט.

בניינים מפורסמים

רחוב ושלני 7. בית התרבות היהודי מה שנקרא היום אולם גולדמארק ובעבר תיאטרון גולדמארק (בלה טאוסיג וז'יגמונד רוט, 1930–1931). הבניין תוכנן בסגנון אר דקו על ידי בנייה מחדש של בית הספר היהודי לבנות שעמד בעבר על המגרש. החזית הראשית שלו משקיפה על החצר שמאחורי בית הכנסת הגדול של בודפשט ברחוב דוהאן, חלונות התבליט על חזית הרחוב הם יצירות של אישטוואן שטראסר. כיום, החלק של רחוב ושלני הוא המרכז לחינוך תלמוד-תורה.
רחוב ושלני 11. בניין מגורים (אקלקטי, בסביבות 1870).
רחוב ושלני 15. בניין מגורים (יוז'ף הִילד ?, קלאסיציזם, 1860).
רחוב ושלני 17. המטה של איגוד הסנדלרים לשעבר ( ג'רג' קופאצק, בסגנון רומנטיציזם, 1905). כיום הוא משמש כמרכז קהילתי רובע 7 והמטה של הארגונים האזרחיים של הרובע.
רחוב ושלני 18. בית שיפר (ינה שוורץ, אר נובו, 1908).
רחוב ושלני 20–22. בניין משרד החינוך והתרבות (מודרני עכשווי, 1995).
רחוב ושלני 24. בניין מגורים (האחים האדריכלים מיקלוש רומאן וארנה רומאן (קודם רנברגר), אר נובו, 1910–1911).
רחוב ושלני 26. בית הופמן ( בלה בראט וכן אדה נובאק, מודרני, 1929).
רחוב ושלני 32. פולגאר-האז (אמיל אגושטון, אר נובו, 1909).
רחוב ושלני 40. בית לוּנג (ארתור מלינגר, אר נובו, 1902).
רחוב ווסלני 44. בית הספר היהודי חטיבת ביניים לשעבר (וילמוש פרוינד, 1896). בשואה שימש המבנה כבית חולים לגטו היהודי. היום הוא בית ספר אמריקאי, ובתוכו בית כנסת.
רחוב ושלני 52. ב-29 בדצמבר 1944, הפשיסטים הגרמנים הוציאו להורג שמונים ואחד בני אדם בבניין הזה.
רחוב ושלני 53. בית התפילה הבפטיסטי ובית הסטודנטים התאולוגי הבפטיסטי מאייר הנריק (1887). זו הייתה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה של הונגריה, שהוקמה על ידי הנריק מאייר .
רחוב ושלני 62. בניין התיאטרון ההונגרי של פשט (כניסת אמנים).^[4]
רחוב ושלני 73. המטה של האגודה הלאומית לשעבר של ציירים (ניאו קלאסי 1929). זה עדיין המטה של איגוד הסחר.

גלריה

דמויות תבליט בית התרבות היהודי (רחוב ושלני 7)
בית איגוד הסנדלרים לשעבר (רחוב ושלני 17)
בית התפילה הבפטיסטי (רחוב ושלני 53)
בית איגוד הציירים לשעבר (רחוב ושלני 73)

לקריאה נוספת

Gerle János – Kovács Attila – Makovecz Imre: A századforduló magyar építészete. Budapest: Szépirodalmi. 1990.
Pest építészete a két világháború között. Szerk. Ferkai András. Budapest: Modern Építészetért Építészettörténeti és Műemlékvédelmi Kht. 2001.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רחוב ושלני בוויקישיתוף

מרחוב ושלני erzsebetvaros.hu

הערות שוליים

[1] "A Belső-Teréz- és Erzsébetváros áttekintő térképe, 1838. BFL XV.16.b.225/96".

[2] "Situations Plan der Königl. Freystadt Pest nach den neuen regulirungs antraegen. 1838. MOL S.70 - No. 56".

[3] "Szabad királyi Pest városa egész határának átnézeti térképe, Halácsy Sándor, 1867-1872 BFL XV.16.b.221/18".

[4] Wesselényi utca 62. A Hevesi Sándor téri Magyar Színház művészbejárója. Ádám Ottó rendező, színházigazgató (1962), fortepan.hu

[1]

[2]

[3]

[4]