ריק ואוטרס
הנדריק אמיל (ריק) ואוטרס (בהולנדית: Hendrik Emil (Rik) Wouters; 21 באוגוסט 1882 – 11 ביולי 1916) היה פסל וצייר בלגי. נחשב אחד האמנים הבלגים הבולטים במאה העשרים, אם כי בשאר העולם לא זכה לפרסום רב.
 | |
| לידה |
21 באוגוסט 1882 מכלן, בלגיה  |
|---|---|
| פטירה |
11 ביולי 1916 (בגיל 33) אמסטרדם, הולנד |
| שם לידה |
Hendrik Emil Wouters |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות היפות בבריסל |
| תקופת הפעילות |
1897–1916 (כ־19 שנים) |
| תחום יצירה |
ציור, פיסול |
| זרם באמנות |
Brabant fauvism |
| בן או בת זוג |
Nel Duerinckx (15 באפריל 1905–?) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהואוטרס נולד בעיר מכלן. בגיל 11 החל לעבוד בסטודיו של אביו שהיה נגר אומן. מאוחר יותר למד ציור במכלן וב-1902 עבר לבריסל והחל ללמוד פיסול. בשנותיו הראשונות כאמן עסק בעיקר בפיסול. הוא התאהב בהלן (נל) דוארינקס - נערה ששימשה לו מודל, ונשא אותה לאישה, ומאז היוותה את הדמות המרכזית בחלק גדול מיצירותיו.
בציורים רבים אשתו נראית מגהצת, מלמדת את הילדה לקרוא; יש איור שבו היא מצחצחת נעליים.[1]
בפיסול הושפע ואוטרס בעיקר מאוגוסט רודן. כצייר אפשר לשייכו לזרם הפוביזם. המבקרים הפריזאים דחו אותו בטענה שהוא מחקה את סגנונם של מאטיס ושל סזאן. למעשה ואוטרס הגיע לפריז רק ב-1911. עד אז היה מבודד מן המתרחש בצרפת וראה רק צילומי שחור-לבן של יצירותיו של סזאן, ממנו אכן הושפע רבות. גם לצייר הבלגי ג'יימס אנסור הייתה השפעה רבה עליו.
כמו הפוביסטים גם בציוריו בולטים הצבעים החזקים והחיים והיציאה מהמציאות האובייקטיבית לטובת תפיסת המציאות הסובייקטיבית המשתמשת בכתמי צבע כאמצעי ביטוי.
ואוטרס ואשתו חיו בדלות עד אשר ב-1911 חתם חוזה עם גלריה בבריסל. במלחמת העולם הראשונה הוא גויס לצבא הבלגי ונמלט עם יחידתו להולנד. הוא נכלא יחד עם יחידתו כשבויי מלחמה על ידי ההולנדים ששמרו על נייטרליות במלחמה.
שוחרר מהשבי בהולנד לאחר שחלה בסרטן, ומת באמסטרדם לאחר מספר חודשים, בטרם מלאו לו 34 שנים.
יצירותיו
עריכהפסלים:
קישורים חיצוניים
עריכה
- מאמר על פתיחה של תערוכה רטרוספקטיבית
- ריק ואוטרס (אורכב 17.10.2013 בארכיון Wayback Machine), באתר המכון הבלגי לאמנות
- Rik Wouters A Retrospective Exhibition 10 במרץ 2017, באתר המוזיאון המלכותי הבלגי לאמנויות (אנ')
הערות שוליים
עריכה- ^ Catalogus- Catalogue, RIK WOUTERS, 2002, Brussel: Paleis voor Schone Kunsten Brussel, 2002, עמ' 51-195. (בצרפתית , פלמית)