רכוש פרטי
רכוש פרטי הוא כינוי כולל לזכויותיו של אדם או חברה כלשהם להשיג, לרכוש, לשלוט, לנהל, למכור, ולהחליף כל סוג של קניין דוגמת קרקע, הון, ומוצרי צריכה וחפצים שונים.
המונח רכוש פרטי מתייחס לרכוש שהגיע לחזקתו של בעליו כדין ולא באמצעות ביצוע פעולה אלימה או מהלך של הונאה או בכל דרך בלתי לגיטימית אחרת. רכוש שהושג בדרך של הטעייה או כפייה מסוג כלשהו לא יחשב כרכושו הפרטי של המחזיק. בדרך כלל הכוונה היא למשאבים אשר אותו אדם היה הראשון להפיק מן הטבע, או שקיבל אותם בירושה או במסירה בלתי מאולצת אחרת (כגון מתנה).
רכוש פרטי נבדל מרכוש ציבורי אשר מתייחס לנכסים הנמצאים בבעלות של מדינה, ממשלה, רשות מקומית וכל גוף אחר אשר אינו פרטי.
השימוש במונח רכוש פרטי התפתח במהלך המאה ה-18 כפועל יוצא של המהפכה התעשייתית אשר יצרה מעמד חדש של אנשים פרטיים אשר הפכו לבעלי שליטה על גורמי יצור וקרקע.
רכוש פרטי ואמצעי יצור
עריכהעל פי התאוריה הכלכלית-פוליטית, קיימת הבחנה בין רכוש פרטי כגון מוצר צריכה כלשהו, לבין רכוש פרטי שהוא הון המשמש כאמצעי יצור.
הראשון משמעותו היא כי בעל הרכוש יכול למנוע מאחרים להשתמש או לקבל חזקה או שליטה ברכושו ללא הסכמתו. לעומת זאת השליטה ברכוש שהוא אמצעי יצור מתייחס לשליטתם של בודדים בכלים המאפשרים להם להגדיל את רכושם הפרטי כתוצאה מעבודתם של אחרים.
ההשקפה הליברלית
עריכהתומכי ההשקפה הכלכלית הליברלית המכונים לעיתים גם קפיטליסטים, רואים ברכוש הפרטי אבן יסוד בבנייתה של חברה בריאה המתנהלת בתהליך של צמיחה והתפתחות. כך למשל על פי השקפה זו, הבעלות הפרטית על קרקע, דוחפת את בעליה לפעול לפיתוח שלה, אשר תוצאתו תהיה שיפור הרווחה לכלל הציבור כתוצר של השימושים בקרקע המפותחת ובתוספת המס שיגבה מן הבעלים בגין הפיתוח לטובת אוצר המדינה. עם זאת, העלאת ערכה של הקרקע פועלת לטובת בעליה אשר סך הערך של רכושו הפרטי עולה.
המצדדים בזכויות האדם להחזקה של רכוש פרטי, טוענים עוד כי עצם ההחזקה של רכוש פרטי מעניקה לבעליה תחושה של יציבות כלכלית וחברתית, ולכן בעלי רכוש פרטי יפעלו להקפדה על אכיפת חוק ושמירה על ביטחון רכושם על מנת לשמר את הסדר הקיים המעניק להם את תחושת הביטחון. בעלי רכוש פרטי שואפים לצימצום תופעת השחיתות הציבורית בקרב בעלי התפקידים השונים בממשל שכן שחיתות ציבורית מהווה איום על רכושם וערכו.
ההשקפה הסוציאליסטית
עריכהבעלי ההשקפה הכלכלית מן האסכולה הסוציאליסטית טוענים כי החזקה ושליטה על רכוש בידי אנשים פרטיים מצמצמת את פוטנציאל הצמיחה היצרני של הכלכלה.
לטענתם, החזקה של רכוש פרטי היא בעייתית מכיוון שהיא יוצרת בהכרח תהליך שבו ההון והעושר מתרכזים בידי קבוצה מצומצמת של אנשים, אשר ככל שכמות הרכוש הפרטי המצויה בידיהם גדלה, כך הם מאבדים עניין בהמשך הפיתוח הכלכלי לטובת רווחת שאר החברה ומתרכזים בפעילות להגנה ושמירה על הרכוש שצברו לעצמם.
בעלי השקפת עולם כלכלית מרקסיסטית מגדירים את צבירת הרכוש הפרטי כ"זכותם של מספר מצומצם של בעלי הון למנוע מאחרים את ההחזקה ברכוש פרטי משלהם". בעלי השקפת עולם מרקסיסטית טוענים כי הצורה הקיצונית של החזקה ברכוש פרטי היא יצירת מערכת יחסים חברתית של עובד בשכר חסר רכוש מול בעל הון.
