רני רביב
רני (רן) רביב (נולד ב-28 בנובמבר 1969) הוא כותב ועורך ישראלי, ששימש ככותב הנאומים של ראשי ממשלת ישראל אהוד אולמרט, בנימין נתניהו ונפתלי בנט, כמפקד עיתון "במחנה" וכעורך המגזין "ליברל".
 | |
| לידה |
28 בנובמבר 1969 (בן 54) רמת השרון, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות |
מ-1988  |
| עיסוק | כותב, עורך, עיתונאי, דובר |
| קישורים חיצוניים | |
| טוויטר | raviv1969 |
| https://www.raniraviv.com | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהרביב נולד וגדל ברמת השרון לאורה ולמנחם רביב (במקור רבין) ולו אח אחד. אביו, שהיה פדוי שבי פעמיים, היה חייל בצבא הבריטי ולאחר קום המדינה קצין השלישות של בה"ד 1.
מגיל צעיר התעניין רביב בעיתונות, בתקשורת ובפוליטיקה, ובהיותו בחטיבת הביניים יזם הוצאת עיתון שהפך לעיתון בית הספר, ושימש כעורכו הראשי. כמו כן, היה במשך שנתיים כתב נוער ב"מעריב לנוער".
בוגר המחזור הראשון של תיכון אלון ברמת השרון.
בשנת 1988 התגייס לצה"ל ושירת ככתב צבאי בשבועון "במחנה", בין היתר לצד יואב לימור, ג'קי חוגי, דב אלבוים, חן קוטס-בר ואלדד יניב. בשנת 1991 השתחרר מצה"ל והצטרף לרשת "ידיעות תקשורת" בתור סגן עורך המקומון "כל הדרום" ולאחר כחצי שנה מונה לעורך. בהמשך מונה לסגן עורך עיתון "במקום" – מקומון הערים ראשון לציון, רחובות ונס ציונה.
בשנת 1994 מונה לדובר עיריית גבעתיים, בתקופתו של ראש העיר אפי שטנצלר. הוא כיהן בתפקיד כשנתיים, ולאחריהן שב לתחום העריכה. בין השנים 1996–2000 שימש כעורך המקומון "חולון בת-ים" ובהמשך כעורך עיתוני השרון של הרשת.
בשנת 2001 הצטרף מחדש למערכת "במחנה", הפעם כעובד צה"ל, ושימש כעורך המגזין וכממלא מקום העורך הראשי.
בשנת 2004 מונה למפקד ועורך ראשי של "במחנה"[1] וכיהן בתפקיד כארבע שנים[2], לרבות במהלך יישום תוכנית ההתנתקות ומלחמת לבנון השנייה. בהיותו בתפקיד זה השלים קורס קציני דוברות ולימים קיבל דרגת רב-סרן (במילואים).
בסוף 2006 מונה על ידי דוברת צה"ל מירי רגב לראש ענף תקשורת בחטיבת דובר צה"ל, אך לבסוף ויתר על התפקיד[3]. בשנת 2008 מונה על ידי ראש אגף כוח האדם אבי זמיר לדובר האגף, ושירת בתפקיד זה כחמש שנים, תחת פיקודם של זמיר ושל אורנה ברביבאי.
בשנת 2013 מונה למפקד בית הספר הצבאי לתקשורת בחטיבת דובר צה"ל, האמון על הכשרות הדוברות היחידתיות והכלל-צה"ליות. במסגרת תפקיד זה שימש כמפקד קורס מש"קי דוברות שש פעמים.
בשנת 2016 סיים רביב את תפקידו, ומונה על ידי דובר צה"ל מוטי אלמוז לראש מדור אסטרטגיה בחטיבה, שלימים הפך למדור אסטרטגיה, מחקר ותכנון (אמ"ת). ביולי 2021 סיים רביב את שירותו כאזרח עובד צה"ל.
עוד בטרם שחרורו פתח רביב, באישור מפקדיו, עסק לכתיבה ולעריכה, ובכלל זה כתיבת נאומים – תחום בו עסק כשלושה עשורים באופן פרטי. במהלך השנים כתב רביב נאומים ותכנים נוספים לראשי ממשלות, לשרים, לראשי ערים ולבכירים במערכת הביטחון. עם פרישתו מצה"ל מונה לכותב הנאומים של ראש הממשלה נפתלי בנט[4] ובמקביל, לעורך המגזין "ליברל"[5], במקום רותם דנון.
חיים אישיים
עריכהרביב בזוגיות ואב לשלושה. מתגורר בתל אביב.
על דודתו, זהבה ברלינסקי (לבית רבין), אשתו של השחקן זאב ברלינסקי, נכתב השיר "עטור מצחך".
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של רני רביב
הערות שוליים
עריכה- ^ אוהד סברדלוב, רני רביב מונה לעורך "במחנה", באתר NRG מעריב, 19 במאי 2004
- ^ מירב קריסטל, אנחנו עיתון מטעם, אבל יצירתי, באתר ynet, 8 ביולי 2008
- ^ ערן סויסה, רני רביב עוזב את "במחנה", באתר NRG מעריב, 2 ביולי 2008
- ^ כמה מקבלים כותבי הנאומים של בנט לשנה?, באתר אייס, 28 ביוני 2021
- ^ ציוץ של רביב בטוויטר, 22 ביולי 2021