רעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובלבנון (1759)
רעידות האדמה בצפון ארץ ישראל ובבקעת הלבנון בשנת 1759 היו שתי רעידות אדמה הרסניות אשר התרחשו באזור צפת שבארץ ישראל ב-30 באוקטובר 1759 ובבקאע שבלבנון ב-25 בנובמבר 1759. רעידת האדמה התרחשה במזרח הקרוב בחלק המזרחי של אגן הים התיכון וגרמה להרס חמור באזורים בהם נמצאים בעת המודרנית סוריה, לבנון, טורקיה, וישראל, שהיו אז חלק מהאימפריה העות'מאנית. ההערכה היא שרעידת האדמה הראשונה הייתה בגודל של מעל 6 בסולם מגניטודה לפי מומנט ורעידת האדמה השנייה הייתה בגודל של מעל 7 בסולם מגניטודה לפי מומנט[1].
| סוג | רעידת אדמה |
|---|---|
| תאריך התרחשות | 30 באוקטובר 1759, 25 בנובמבר 1759 |
| שעה |
רעידה #1 - בסביבות 4:00 לפנות בוקר רעידה #2 - בסביבות השעה 19:30 |
| מגניטודה |
רעידה #1 - בערך 6.6 בסולם מגניטודה לפי מומנט רעידה #2 - בערך 7.4 בסולם מגניטודה לפי מומנט |
| במדינות או באזורים | ארץ ישראל, לבנון |
| הרוגים |
רעידה #1 - 2,000 רעידה #2 - 20,000 |
| קואורדינטות | 33°06′N 35°36′E / 33.1°N 35.6°E |
  | |
יחד עם רעידת האדמה בסוריה (1202), ורעידת האדמה בארץ ישראל בשנת 749 לספירה והרעידה בגליל בשנת 363 לספירה, היו אלו ככל הנראה רעידות האדמה החזקות ביותר באזור הלבנט במהלך האלף הראשון והאלף השני לספירה.
רעידות האדמה
עריכהרעידת האדמה ב-30 באוקטובר 1759
עריכהב-30 באוקטובר 1759 התרחשה רעידת אדמה המוערכת בגודל של כ־6.6 בסולם מגניטודה לפי מומנט. המוקד של רעידת האדמה היה באזור עמק החולה אשר מצפון לכנרת. רעידת האדמה הראשונה אירעה בסביבות 4:00 לפנות בוקר ונמשכה כדקה. רעידת האדמה הראשונה לוותה ברעידה עוקבת, שאירעה במשך 5–10 שניות כעשר דקות לאחר מכן. רעידת האדמה גרמה נזק גדול בגליל העליון, ובמיוחד גרם לנזק רב לעיר צפת. רעידת האדמה הראשונה גרמה גם נזקים קלים יותר בעכו, צור וצידון. מספר הקורבנות ברעידת האדמה הראשונה נאמד בסביבות 2,000 בני אדם[2]. מנגד, נטען כי ברעידה זו נהרגו 30,000 בני אדם[3]
רעידת האדמה ב-25 בנובמבר 1759
עריכהבסביבות השעה 19:30 ב-25 בנובמבר 1759 אירעה רעידת אדמה חזקה הרבה יותר בגודל מוערך של 7.4 בסולם מגניטודה לפי מומנט. המוקד של רעידת האדמה השנייה היה בבקאע שבלבנון, כנראה על העתק היאמונה[1]. רעידת אדמה זו נמשכה כשתי דקות. רעידת האדמה הראשונה לוותה ברעידה עוקבת, שאירעה כשמונה דקות לאחר מכן וברעידת אדמה נוספת שאירעה בסביבות השעה 21:00. רעידת האדמה של 25 בנובמבר 1759 גרמה לנזקים רבים בכמה ממדינות המזרח התיכון. כל הכפרים בבקאע נחרבו ברעידת האדמה. העיר צפת בגליל העליון נחרבה כמעט לחלוטין ברעידת האדמה. בסביבות שליש מהמבנים בדמשק נחרבו ברעידת האדמה, ואלפי תושבים בעיר נהרגו ברעידת האדמה. גם טריפולי וערי חוף נוספות במזרח התיכון ספגו נזקים כבדים ברעידת האדמה. רעידת האדמה הורגשה אף במצרים. מספר הנספים ברעידת האדמה של ה-25 בנובמבר נאמד בסביבות 20,000 בני אדם[2]. יש ארכאולוגים הסבורים שאבן הראשה בקשת שבשער המערבי של מצודת נמרוד שנשמטה חלקית, היא תוצאה של רעידת האדמה הזו[4]. אחרים הסבורים שמצודת נמרוד נבנתה בתקופה ההלניסטית, מייחסים אפקט סייסמי זה לרעידת האדמה שהתרחשה בסוריה ובארץ ישראל בשנת 1202.
על פי חוקרי רעידות האדמה ההיסטוריות ניקולאס אמברייזיס ומועאוויה באראזאנגי, רעידת האדמה הזו התרחשה על קטע השבר הידוע כהעתק היאמונה (אנ') שבבקעת הלבנון. על פי מקורות היסטוריים הם מונים גם כן את צפת, דמשק, ביירות ובעלבכ כערים שניספו בהן תושבים[1]. הם לא התייחסו לשאלה האם גם הרעידה של 30 אוקטובר הייתה על אותו העתק. לעומתם, קבוצת חוקרים צרפתיים ולבנוניים[5] הגיעו 16 שנים אחר כך לממצאים אחרים: שרעידת 30 אוקטובר התרחשה לאורך מישור שבר שאורכו 50 קילומטר על העתק רשאיה (אנ')[א] שהוא המשכו של העתק ערוץ הירדן שפונה צפון מזרחה בקצה הצפוני של עמק החולה לכיוון בקעת הלבנון. ואילו רעידת 25 נובמבר התרחשה לאורך מישור שבר שאורכו 130 קילומטר על העתק סרע'איה, המתפצל לכיוון צפון מזרח מחלקו הצפוני של העתק רשאיה. הם מסבירים את ההשהיה החריגה בין שתי הרעידות בקיומה של ההתרוממות הא-סימטרית של הר החרמון כתוצאה מהלחיצה של הלוח הטקטוני הערבי כנגד המיקרו לוח של ישראל סיני בגזרה זו[ב]. לדבריהם, התרוממות זו גורמת לתופעה שנקראת Erathquake" Trigering" (אנ') - "מעצור" בתנועה היחסית שגורם להשהיית התנועה היחסית, ולגרימת רעידת אדמה מאוחרת נוספת בסביבה הקרובה או הרחוקה יותר, כתוצאה מעצירה "מאולצת" לכאורה של שחרור האנרגיה מהרעידה הראשונה.
לקריאה נוספת
עריכה- Nemer, T., Meghraoui, M., Khair, K., 2008. The Rachaya - Serghaya Fault System (Lebanon): Evidence of Coseismic Ruptures and the AD 1759 Sequence. Journal of Geophisical Research, 113, B5: BO5312,
- וולני, תרגום: אהרן אמיר, "מצבה הפיסי של סוריה", מסע למצרים ולסוריה, יד בן צבי ומוסד ביאליק, תשנ"ז-1996, עמ' 95–97
ביאורים
עריכה- ^ ראו מפת ההעתקים באזור אצל: נטע וקסלר, שמואל מרקו, 2017. רעשי אדמה היסטוריים בצפון ישראל והשפעתם על היפוס־סוסיתא. בתוך: סוסיתא ותחומה - חידושים בתום 18 שנות מחקר. מכמנים, דצמבר 2017: מפת ההעתקים בעמוד 36.
- ^ עקב התפנית צפון מזרחה של ההעתקים הללו ביחס להעתק הראשי של ערוץ הירדן, כשהתנועה היחסית הכללית היא אופקית בתנועה שמאלית, הרי שלאורכה של ההתפצלות הצפון מזרחית, מתרחשת לחיצה מקומית שאחראית בין השאר להתרוממותו של הר חרמון - ראו איורים 3,2 ו-4 ב מאמר העוסק בכך.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 N. N. Ambraseys, N.N., Barazangi, M., 1989. The 1759 Earthquake in the Bekaa Valley: Implications for Earthquake Hazard Assessment in the Eastern Mediterranean Region. Journal of Geophisical Research., 94, pp. 4007- 4013
- ^ 1 2 John Kitto (1841). Palestine: the Physical Geography and Natural History of the Holy Land (באנגלית). Nabu Press.
- ^ וולני, תרגום: אהרן אמיר, "מצבה הפיסי של סוריה", מסע למצרים ולסוריה, יד בן צבי ומוסד ביאליק, תשנ"ז-1996, עמ' 96. ”[...] שרעידת האדמה של ה-30 באוקטובר הכחידה 30,000 בתוך שתי דקות---”
- ^ משה גלעד, לעמוד מול נוף רמת הגולן ולא להאמין: לפני 800 שנה היו כאן זברות?, באתר "הארץ", 21 בספטמבר 2023
- ^ Daeron, M., Klinger, Y., Tapponnier, P.,Elias, A., Jacques, E., Sursock, A., 2005. Sources of the Large A.D. 1202 and 1759 Near East earthquakes. Geology 33, pp. 529 - 532