שאר B1
שאר B1 (בצרפתית: Char - טנק) היה טנק כבד מתוצרת צרפת, שפיתוחו החל בשנות ה-20, והוא השתתף במלחמת העולם השנייה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | טנק כבד |
| מדינה מייצרת | צרפת |
| יצרן |
רנו  |
| משתמשים עיקריים |
 צרפת |
| משתמשים משניים |
 גרמניה הנאצית |
| שנת ייצור | 1936 |
| תקופת השימוש |
1936–1940 (כ־4 שנים) |
| מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה |
| יחידות שיוצרו |
405 |
| מידע טכני | |
| אורך | 6.37 מטר |
| רוחב | 2.5 מטר |
| גובה | 2.79 מטר |
| משקל | 31.5 טון |
| מהירות | 28 קמ"ש |
| טווח פעולה | 180-95 ק"מ |
| מנוע | מנוע בנזין, 307 כ"ס |
| שריון | עד 60 מ"מ |
| צוות | 4 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי |
תותח בקוטר 75 מ"מ בתובה |
| מספר פגזים | 74 לתותח 75 המ"מ, 50 לתותח ה-47 מ"מ |
| חימוש משני | שני מקלעי ריבל בקוטר 7.5 מ"מ |
  | |
בעת המערכה על צרפת ב-1940, נחשב השאר B1 לאחד הטנקים החזקים והעוצמתיים בשדה הקרב, הודות לשילוב של כוח אש ומיגון; הוא צויד בתותח בקוטר 75 מ"מ בתובה ותותח 47 מ"מ בצריח, ושריונו העבה היה כמעט חסין לאש הטנקים הגרמנים והתותחים נגד-טנקים שלהם.[דרוש מקור] אולם הוא סבל מלא מעט ליקויי תכנון, שהתרחשו כתוצאה מחשיבה מיושנת שלא תאמה את שדה הקרב המודרני, דוגמת מהירות נסיעה הנמוכה, והצריח בו היה רק איש צוות אחד, שעליו היה לטעון, לכוון את האש, לתת פקודות לנהג וכיוצא בזה. תכנונו השפיע על פיתוחו של הטנק הבינוני M3 לי האמריקאי.
לאחר כיבוש צרפת בידי הנאצים, נפלו שלל מספר רב של טנקי שאר B1 בידי הוורמאכט, שהכניסם לשירות מצומצם בשם Panzerkampfwagen B-2 740 f.
קישורים חיצוניים
עריכה