השביתה במפעל אתא
השביתה במפעל אתא (נקראת לעיתים השביתה הגדולה) הייתה שביתה של 1,680 עובדי מפעל הטקסטיל "אתא" שבכפר אתא (כיום קריית אתא), שהחלה ב-10 במאי 1957 ונמשכה 107 ימים, עד 24 באוגוסט.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
שביתה  |
| מדינה |
ישראל |
| מיקום |
קריית אתא |
| מספר משתתפים |
1,680 |
| תקופה |
10 במאי 1957 – 24 באוגוסט 1957 (107 ימים) |
  | |
השביתה
עריכהבשנת 1956 מפעל "אתא" ספג הפסדים. מנכ"ל המפעל, הנס מולר, רצה להתייעל והחליט לפטר לראשונה עובדים רבים ולהקפיא את השכר במפעל. בשל כך, באפריל 1956 החלו סכסוכי עבודה. עובדי המפעל דרשו תוספת שכר. הסכסוך בין עובדי המפעל להנהלת המפעל נמשך למשך שנה, והיו שותפים לו אף פעילי מפלגות כגון מפא"י ומפ"ם, עד שב-10 במאי 1957 פרצה שביתה מהגדולות והארוכות שידעה ישראל בהיסטוריה שלה,[1] בה פועלים עזבו את בית החרושת והתאספו לאספה כללית. בשביתה זאת, מספר אנשים נאמו בפני הקהל ופועל תלה שלט על שערי המפעל אשר הכריז על שביתה.[2]
החלו גם סכסוכי עבודה בין הנהלת המפעל, בראשות מולר, לבין העובדים, שיוצגו על ידי מועצת הפועלים החזקה של חיפה.
את השביתה הנהיג יוסף אלמוגי, ראש מועצת פועלי חיפה, ובהמשך עבר הטיפול בה לראשי ההסתדרות.[3] קרן השביתה של ההסתדרות העניקה סיוע כספי לשובתים,[4] ובנוסף התקבלו תרומות מוועדי עובדים ומאזרחים.[5] השביתה עוררה הדים רבים בארץ[6] ואף נידונה בממשלת ישראל. אחד המשפטים שאלמוגי אמר בעת המחאה היה: "זרקו לנו כפפה מורעלת ואנו נחזירה".[7] ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון, ואחדים משרי הממשלה, בהם שר העבודה מרדכי נמיר ושר המסחר והתעשייה פנחס ספיר פעלו ליישוב הסכסוך.[8]
ב-23 ביולי הסכימו השובתים לבוררות שיקיים בן-גוריון,[9] אך למחרת חזר בו בן-גוריון מיוזמה זו.[10] ב-18 באוגוסט הסכימו הצדדים לסכסוך העבודה על סיומו, בהסכם קיבוצי לשנתיים,[11] שכלל צמצום הפיטורים והעלאת שכר קטנה, אך החזרה לעבודה סדירה התעכבה עקב התנגדות העובדים להחלטת מנכ"ל המפעל לפטר שני עובדים שנהגו באלימות במהלך השביתה.[12] עיכוב זה הסתיים בהתפטרות שני העובדים,[13] וב-26 באוגוסט התחדשה העבודה במפעל,[14] שלושה וחצי חודשים לאחר שהחלה השביתה.
קישורים חיצוניים
עריכה
שביתת עובדים במפעל הטקסטיל "אתא", באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1957- סיום השביתה הגדולה בבית החרושת "אתא" לטקסטיל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 17 באוגוסט 1957
הערות שוליים
עריכה- ^ גד ליאור, לאן התגלגלו מכונות התפירה של מפעל העם ואיך שולבו בבגדים עתיקות שמצא משה דיין?, באתר ynet, 5 במרץ 2021
- ^ שביתת עובדים במפעל הטקסטיל "אתא", באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1957
- ^ הועד הפועל של ה"הסתדרות" החליט על מו"מ ישיר עם "אתא", חרות, 9 באוגוסט 1957
- ^ קרן השביתה המרכזית תיחלץ לעזרת שובתי "אתא", דבר, 1 ביולי 1957
- ^ תרומה סולידארית מאום-אל-פחם, קול העם, 17 ביוני 1957;
תרומות לקרן השביתה של פועלי "אתא", הצופה, 14 באוגוסט 1957 - ^ השביתה הגדולה במפעל ”אתא”, קריקטורה מאת דוש, ”מעריב”, 1957, באתר web.nli.org.il
- ^ נתכנסנו לאישור שביתה ב"אתא", מעריב, 27 ביולי 1956
- ^ תזוזה ליישוב סכסוך העבודה ב"אתא", למרחב, 1 ביולי 1957, המשך;
ספיר נפגש עם ראשי 'אתא', מעריב, 4 באוגוסט 1957 - ^ ועד פועלי "אתא" הסכים לבוררות של ב. ג., הארץ, 24 ביולי 1957,המשך
- ^ ד. בן־גוריון הודיע על הסתלקותו מטיפול בחיסול השביתה ב"אתא", דבר, 25 ביולי 1957
- ^ הסבם בין הרוב בוועה"פ ובין הנהלת 'אתא' לחסול הסכסוך, על המשמר, 19 באוגוסט 1957המשך;
חוסל סכסוך "אתא", חרות, 19 באוגוסט 1957;
מתחדשת העבודה במפעלי "אתא", הארץ, 20 באוגוסט 1957, המשך - ^ סכסוך חדש פרץ ב"אתא*, הארץ, 21 באוגוסט 1957;
שביתת "אתא" נמשכת, הצופה, 22 באוגוסט 1957 - ^ היום תתחדש העבודה ב"אתא" שני פועלי "אתא" הודיעו על התפטרותם, שערים, 25 באוגוסט 1957
- ^ שביתת "אתא" הגיעה לקיצה, חרות, 26 באוגוסט 1957;
הופעלו רוב המחלקות ב"אתא", הַבֹּקֶר, 26 באוגוסט 1957;
"אתא" חזר לתפקודו המלא, הצופה, 28 באוגוסט 1957