שבע ברכות
שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים) הן ברכות הנאמרות בטקס חופה וקידושין ובשבעת ימי המשתה שלאחר החתונה. הברכות נאמרות על כוס יין.
במשך שבעה ימים לאחר החתונה, המכונים "שבעת ימי המשתה", נהוג לערוך סעודה בכל יום לכבוד החתן והכלה. מכיוון שסעודות אלו מסתיימות באמירת "שבע ברכות", נהוג לכנות גם את הסעודות עצמן בשם זה. הברכות נאמרות בסוף הסעודה, לאחר ברכת המזון.
מקורן של הלכות שבע ברכות בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ז', עמוד ב'.
נוסח וסדר הברכות
עריכה
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל בָּרָא לִכְבוֹדוֹ.
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר הָאָדָם.
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ, וְהִתְקִין לוֹ מִמֶּנּוּ בִּנְיַן עֲדֵי עַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', יוֹצֵר הָאָדָם.
- שׂוֹשׂ תָּשִׂישׂ וְתָגֵל עֲקָרָה,[1] בְּקִבּוּץ בָּנֶיהָ לְתוֹכָהּ בְּשִׂמְחָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ.
- שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן וְכַלָּה.
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּרָא שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה חָתָן וְכַלָּה, גִּילָה רִנָּה דִּיצָה וְחֶדְוָה, אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵעוּת. מְהֵרָה ה' אֱלֹהֵינוּ יִשָּׁמַע בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחוּצוֹת יְרוּשָׁלָיִם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה, קוֹל מִצְהֲלוֹת חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם, וּנְעָרִים מִמִּשְׁתֵּה נְגִינָתָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְשַׂמֵּחַ חָתָן[2] עִם הַכַּלָּה.
תחת החופה מקדימים את ברכת היין ("בורא פרי הגפן") לשאר הברכות, והן נאמרות על כוס היין. בסדר הברכות שבסוף הסעודה מקדימים לברך על כוס נפרדת את 6 הברכות, ואחר כך מברך המזמן את ברכת היין על הכוס שעליה זימנו, שהיא עצמה מהווה את סיום ברכת המזון.[3]
בקרב יוצאי תימן ומרוקו, מקדימים תמיד את ברכת היין, וכל שבע הברכות נאמרות על כוס אחת כמו תחת החופה.
האורחים בסעודה
עריכה- ערך מורחב – פנים חדשות בברכת חתנים
בעבר נהגו לכבד אדם אחד באמירת שבע הברכות או אדם אחד באמירת שש הברכות הראשונות ואדם שני באמירת הברכה האחרונה. בתחילת המאה ה-20 הקלו ברוב הקהילות, במקום שבו נוכחים הרבה אנשים חשובים, לכבד ששה אנשים שונים באמירת ברכה אחת. כיום, המנהג הרווח הוא לחלק את הברכות בין מכובדים שונים בקהל.
לשם אמירת הברכות יש צורך במניין, חוץ מברכת אשר ברא שאפשר לברך בשלשה.[4] לפחות אחד מן המשתתפים צריך להיות אורח חדש שלא השתתף בסעודת "שבע ברכות" של הימים הקודמים או בחתונה ("פנים חדשות"),[5] ויש האומרים שהוא צריך להיות מספיק חשוב ש"מרבים בשבילו בסעודה".[6] ב"שבע ברכות" הנערכות בשבת אין צורך ב"פנים חדשות" כיוון שהשבת עצמה מהווה מעין אורח חדש שמרבים בשבילו בסעודה וממילא "פנים חדשות".[7]
כאשר אין "פנים חדשות", ולדעתו של הרב עובדיה יוסף גם בסעודת שבע ברכות שאינה מתקיימת בבית החתנים, מברכים רק את ברכת "בורא פרי הגפן" וברכת "אשר ברא".
מקום הסעודה
עריכהבעבר כל סעודות שבעת ימי המשתה נערכו בבית החתן והכלה, ואמירת שבע ברכות הוגבלה לשם. בימינו מנהג האשכנזים וחלק מהספרדים לברכן גם בסעודה הנערכת בבית של אחרים.[8]
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכהמנחם כ"ץ ומרדכי סבתו, ברכת חתנים וברכת אבלים, בתוך כנישתא ג, עמ' קנה-קפו.
קישורים חיצוניים
עריכה- שבע ברכות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת".
- אליעזר מלמד, שבע ברכות, באתר "ישיבה".
- מידע על שבע ברכות בקטלוג הספרייה הלאומית.
- ברכת חתנים וברכת אבלים, מאמר העוסק בהשתלשלות 'שבע ברכות'. מחברים: מרדכי סבתו ומנחם כץ.
- כתב יד, סדר שבע ברכות, מאה 19, רמת גן, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית.
- עזרא שבט, "כהיום הזה בירושלים" מסורות וחלופות עתיקות בברכות אירוסין ונישואין מאוצרותינו הגנוזים.
- הרב אליעזר מלמד הלכות שבע ברכות באתר פניני הלכה.
- שבע ברכות וברכת אירוסין באתר אסיף.
הערות שוליים
עריכה- ^ כן הנוסח אצל רוב הראשונים ובמרבית נוסחי התפילה, אך במנהג אשכנז גורסים "העקרה"
- ^ בקצת סידורי אשכנז (כולל סידורי רעדלהיים) גורסים, וכן הוא בנוסח פרובאנס, ראו סדר התמיד, חלק ב, דף ריג ע"ב: הֶחָתָן.
- ^ ראו שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ב, סעיף ט' שמביא כמה דעות בזה.
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ב, סעיף ד' ורמ"א שם.
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ב, סעיף ז'.
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ב, סעיף ח'.
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ב, סעיף ח', וראו שם לגבי סעודה שלישית.
- ^ ראו שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ס"ב, סעיף ח'.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.