שגרירות ישראל בפרטוריה
שגרירות ישראל בפרטוריה היא הנציגות הדיפלומטית העליונה של ישראל בדרום אפריקה. השגריר המכהן כיום הוא אליאב בלוצרקובסקי.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת |
428 King's Highway  |
| עיר |
פרטוריה |
| קואורדינטות | 25°45′33″S 28°15′46″E / 25.759161111111°S 28.2628°E |
| תאריך פתיחה | 1949 |
| דיפלומטיה | |
| חלק מ | יחסי דרום אפריקה–ישראל |
| כפופה ל |
 משרד החוץ |
| שגריר | אליאב בלוצרקובסקי |
| שטח האמנה |
 דרום אפריקה אסוואטיני לסוטו מדגסקר זימבבואה נמיביה בוטסואנה |
| מדינה מיוצגת |
 ישראל |
|
embassies | |
 | |
  | |
בעקבות קיומן של שתי בירות לדרום אפריקה, פרטוריה כבירה מנהלית וקייפטאון כמושב הפרלמנט שנשיא דרום אפריקה עומד בראשו, נהג צוות השגרירות לעבור מקייפטאון לפרטוריה מידי מחצית השנה.[1][2]
בנוסף לשגרירות החזיקה ישראל בעבר בקונסוליה ביוהנסבורג.
היסטוריה
עריכהישראל פתחה נציגות ראשונה בדרום אפריקה בדרג קונסוליה ב-1949, ובנובמבר 1950 העלתה את דרג היחסים לצירות.[3]
במאי 1963 נערכה ועידה כלל-אפריקאית באדיס אבבה, בה הוקם ארגון אחדות אפריקה, ובהחלטות הסיכום שלה נקראו כלל מדינות העולם לנתק את קשריהם הדיפלומטים עם דרום אפריקה. הועידה נחשבה להצלחה ישראלית, מכיוון שכל ניסיונות מצרים להעלות את הסכסוך הישראלי-ערבי בוועידה נכשל, וישראל נתפסה כבעלת קשרים הדוקים ביבשת[4] בעקבות כך החליטה מדינת ישראל לפעול ברוח החלטות העצרת הכללית של האומות המאוחדות נגד דרום אפריקה מספטמבר 1962, במטרה לחזק את קשרי ישראל ואפריקה. בעקבות כך, לאחר חזרת הציר שמחה פרת לישראל בספטמבר 1963 הוחלט שלא למנות ציר חדש, ובראש הנציגות הועמד ממונה על היחסים.[5][6]
כוונות של משרד החוץ בנוגע לדרום אפריקה עוררו דאגה רבה בקהילה היהודית בה. השופט היהודי ישראל מייזלס, ראש ועד הצירים היהודי של דרום אפריקה, ביקר בישראל וביקש מהשרה גולדה מאיר ועם ראש הממשלה משה שרת כי ישראל לא תהיה הראשונה שמטילה סנקציות על דרום אפריקה.[4]
בתחילת 1974, לאחר שמרבית מדינות אפריקה נתקו את יחסיהם עם ישראל בעקבות מלחמת יום הכיפורים, הייתה התקרבות ביחסי המדינות, וישראל את דרג הנציגות לשגרירות.[7][5]
ביוני 1978 החרימה השגרירות הצגה בשם "גולדה", שעסקה בגולדה מאיר, כמחאה על סגירתה לשחורים.[8]
בספטמבר 1985, לאחר תום כהונת אליהו לנקין, הקפיאה ישראל את בוא השגריר החדש, עקב התנגשויות אלימות בדרום אפריקה.[9]
ב-16 ביוני 1986 סגרה ישראל את שגרירותה ליום אחד, כמחאה על הטלת משטר החירום במדינה.[10]
בפברואר 2005 החליטה הממשלה למנות את דורון גרוסמן, שגריר ישראל באתיופיה לשגריר בדרום אפריקה,[11] אך הוא נמצא ירוי בדירתו קודם שהמינוי יצא לפועל, כשהערכות הן שהתאבד.[12] תחתיו מונה אילן ברוך לשגרי במאי 2005.[13]
במרץ 2023 קיבל הפרלנמט של דרום אפריקה החלטה הקוראת לסגירת השגרירות.[14][15]
האמנות נוספות
עריכההשגרירות מאומנת כנציגות ישראל למספר מדינות שכנות:
- אסוואטיני – ישראל החזיקה בשגרירות במבבנה עד ל-1996, אז נסגרה מסיבות תקציביות והועברה לאחריות פרטוריה.
- זימבבואה – מקשירת היחסים הרשמית עם ישראל ב-1993 ועד 2014 הואמן השגריר מדרום אפריקה. ב-2014 מונה שגריר נייד.[16]
- לסוטו – ישראל מקיימת יחסים דיפלומטיים עם לסוטו מ-1986 על ידי השגרירות.
- מדגסקר – ישראל החזיקה בשגרירות באנטננריבו בין השנים 1960 ועד לאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973. ב-1994 חודשו היחסים בין המדינות, וישראל האמינה את השגרירות בפרטוריה על מדגסקר.
- נמיביה – ישראל ונמיביה יצרו יחסים דיפלומטיים ב-1994, והשגריר הואמן אליה עד 2014, כשהוחלט למנות שגריר נייד.[16]
- בוטסואנה – ישראל ובוטסואנה החזיקו יחסים דיפלומטיים שנותקו עם מלחמת יום הכיפורים. ב-1993 חודשו היחסים ושגריר ישראל בדרום אפריקה הואמן אליה עד 2014, כשהוחלט למנות שגריר נייד.[16]
שגרירים
עריכה| שם | תקופת כהונה | מעמד |
|---|---|---|
| דוד גויטיין | 1950–1951 | ציר |
| סמה ססיל היימן | 1952–1955 | |
| יצחק בבלי | 1955–1959 | |
| כתריאל שלמון | 1959–1961 | |
| שמחה פרת | 1961–1963 | |
| אליעזר יאפו | 1966–1969 | ממונה על היחסים |
| מיכאל מיכאל[17] | 1969–1974 | שגריר (מעמד אישי) |
| יצחק אונא | 1974–1975 | שגריר |
| יוסף הרמלין | 1979–1981 | |
| אליהו לנקין | 1981–1985[18][19][20] | |
| דוד אריאל | 1985–1989 | |
| צבי גוב-ארי | 1989–1992 | |
| אלון ליאל | 1992–1994 | |
| אלעזר גרנות | 1994–1996 | |
| אורי אורן | 1998–2001 | |
| טובה הרצל | 2001–2003 | |
| אילן ברוך | 2005–2008 | |
| דב שגב-שטיינברג | 2008–2013 | |
| ארתור לנק | 2013–2017 | |
| ליאור קינן | 2017–2018 | |
| אליאב בלוצרקובסקי | 2021–הווה[21] |
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ישראל בפרטוריה
שגרירות ישראל בפרטוריה, ברשת החברתית פייסבוק
שגרירות ישראל בפרטוריה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- שגרירות ישראל בפרטוריה, ברשת החברתית פייסבוק
- שגרירות ישראל בפרטוריה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- תיקי נציגות ישראל בפרטוריה, דרום-אפריקה, באתר ארכיון המדינה
- אראלה ישיב, "החיים הכפולים", מעריב, 17 בנובמבר 1971
הערות שוליים
עריכה- ^ עד אתמול נחשבה הקונסוליה ביוהנסבורג ,מבצר', מעריב, 29 באפריל 1975
- ^ אראלה ישיב, "החיים הכפולים", מעריב, 17 בנובמבר 1971
- ^ קונסול ישראל בדרום אפריקה יועלה לציר, הַבֹּקֶר, 28 ביולי 1950
- ^ 1 2 פרק 3: החזרת השגריר לישראל ומשפט ריבוניה, 1963 – 1964 |, באתר catalog.archives.gov.il
- ^ 1 2 "קבוצת־הלחץ האפריקנית" איבדה כוחה בירושלים, מעריב, 12 במרץ 1974
- ^ ציר ישראל בדרום־אפריקה הוחזר ארצה, לא ימונה אחר, על המשמר, 25 בספטמבר 1963
- ^ אראלה ישיב, סיפוק בדרא"פ מהעלאת נציגות ישראל לשגרירות, מעריב, 15 במרץ 1974
- ^ דניאל דרוז, שגרירות ישראל בדרא"פ תחרים הצגת "גולדה", מעריב, 20 ביוני 1978
- ^ רפאל מן, ישראל השאירה בדרא"פ מיופה־כח, מעריב, 1 בספטמבר 1985
- ^ יוסף צוריאל ויהושע ביצור, ישראל סוגרת ליום אחד את שגרירותה בדרום־אפריקה, מעריב, 16 ביוני 1986
- ^ מינויים לשירות החוץ | מספר החלטה 3244, באתר GOV.IL
- ^ השגריר באתיופיה מת מפצעיו, באתר NRG
- ^ מינויים לשירות החוץ | מספר החלטה 3638, באתר GOV.IL
- ^ אלדד בק, הפרלמנט בדרום אפריקה אישר: היחסים הדיפלומטיים עם ישראל יירדו בדרגה, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2023
- ^ שלומי בן-מאיר, 'ישראל היום' מטעה את קוראיו בנוגע ליחסי ישראל-דרום אפריקה, באתר פרספקטיבה, 13 במרץ 2023
- ^ 1 2 3 מינויים בשירות החוץ | מספר החלטה 1571, באתר GOV.IL
- ^ מיכאל מיכאל - ממונה (כשגריר) על נציגות ישראל בדרום־אפריקה, מעריב, 7 בינואר 1969
- ^ Reuters (1983-02-26). "Israeli Refuses to Take Envoy Post in London". New York Times. נבדק ב-2020-05-21.
- ^ Begin choice declines British envoy position
- ^ Ex-Irgun Man Named Ambassador to Britain, NY Times, February 21, 1983, Retrieved May 21, 2021
- ^ מינויים בשירות החוץ, באתר משרד ראש הממשלה, 6 ביוני 2020