שושלת זאגווה
שושלת זאגווה (מכונה גם "בית משה") היא שושלת קיסרים ששלטו באימפריה האתיופית מ-928 עד-1270 שושלת זו היא היחידה מכל שליטי האימפריה שלא התייחסה לזרעו של מנליק בנם של מלכת שבא ושלמה המלך, ולכן התקשתה לשלוט בחבשים שראו בהם כבלתי חוקיים לכתר.
| מדינה | האימפריה האתיופית |
|---|---|
| מייסד | מארה תקלה היימנות |
| השליט האחרון | יטברק |
| תקופת השושלת | 933–1270 (כ־337 שנים) |
| אתניות | אגאו |
  | |
היסטוריה
עריכהעל פי המסורת האתיופית בשנת 858 יהודית מלכת ממלכת ביתא ישראל התקוממה כנגד קיסרות אקסום וכבשה את שטחה, קיסר אקסום דיל נהואד מצא מקלט בשאווה ושם המשיך לשלוט המסורת מספרת שהברית ההדוקה בין האגאו ליהודים התמוטטה ומלכי ביתא ישראל נלחמו כנגדם במחוז לסתה לחימה זו גרמה להגירה של תושבי האגאו צפונה לאזור בוגוס שם הם מצאו מקלט וצאצאיהם נקראים כיום ביליאנים. בשנת 933 המצביא הצבאי מארה תקלה היימנות רצח את הקיסר דיל נהואד והצליח להשיב את השטחים הנוצריים בצפון אתיופיה שנשלטו על ידי היהודים תחת שלטון השושלת שייסד "שושלת זאגווה" שפירושה בשפת האגאו "זא" ("מתוך") ו"אגאווה" ("האגאו"). בגלל שלא היו מצאצאי מנליק ואפילו לא היו שמים אלא כושים לחבשים הנוצרים היה קשה לראותם בתור שליטים ולכן שושלת זו ייחסה את עצמה לצאצאי משה רבנו ואשתו צפורה. ממלכתם של הזאגווה כללה את רמת אריתריאה, תיגראי, וג, לסתה, דמות ובגמדר. הזאגווה כמו קבעו בירה חדשה בלסתה העיירה רוהה כיום לליבלה.
קישורים חיצוניים
עריכה- ההיסטוריה האתיופית
- הגנאלוגיה של הזאגווה
- שושלת זאגווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)