שושלת שְׂיָהסינית: 夏朝, בפין-יין: Xià Cháo), הייתה השושלת הראשונה בתולדות סין הקדומה, שלטה על סין בין השנים 2200 לפנה"ס עד 1600 לפנה"ס. במקביל לשושלת שיה התקיימו שושלת שאנג ושושלת ג'ואו כבר מתחילתה, אך היו כפופות לה. שושלת זו היא השושלת הראשונה המתוארת בכתבים עתיקים כגון: רשומות הבמבוק, ספר המסמכים הסיני ורשומות ההיסטוריון. השושלת נוסדה על ידי יו' האגדי, שקיבל את כסאו לאחר הקיסר שון, הקיסר האחרון משלושת המלכים וחמשת הקיסרים. שושלת שיה, הוחלפה לבסוף על ידי שושלת שאנג בשנת 1600 לפנה"ס.

שושלת שיה
夏朝
מפת אזורי השליטה של ממלכת שיה
מפת אזורי השליטה של ממלכת שיה
ממשל
שפה נפוצה סינית עתיקה
עיר בירה דאנגפאנג
גאוגרפיה
יבשת אסיה
היסטוריה
הקמה  
תאריך 2070 לפנה"ס
פירוק  
תאריך 1600 לפנה"ס
ישות קודמת שלושת המלכים וחמשת הקיסרים
ישות יורשת שושלת שאנג
דמוגרפיה
דת הדת העממית של סין
כלכלה
מטבע כסף צדפים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לפי הכרונולוגיה המסורתית, המבוססת על החישובים של ליו שין, שושלת שין שלטה בין השנים 2205 לפנה"ס ל1766 לפנה"ס. ולפי הכרונולוגיה המבוססת על רשומות הבקבוק, שושלת שין שלטה בין השנים 1989 לפנה"ס ל1558 לפנה"ס. ולבסוף פרויקט כרונולוגית שיה-אנג ז'או, הגיעו למסקנה שהשושלת התקיימה בין השנים 2070 לפנה"ס, ו1600 לפנה"ס. המסורת של חיבור בין קיסרים הרואים מההיסטוריה הפוליטית העתיקה של סין, להצלחתה של שושלת שיה, נובע מרעיון מנדט השמים, לפיו רק שושלת לגיטימית אחת יכולה למלוך בכל זמן נתון. רעיון זה קודם על ידי האסכולה הקונפוציאניסטית בתקופת שושלת ג'ואו המזרחית, שמאוחר יותר הפכה אותו לרעיון הבסיסי שעומד מאחורי ההיסטורגרפיה והאידאולוגיה הקיסרית. אף על פי ששושלת שיה מהווה מרכיב חשוב בהיסטוריה העתיקה של סין, מידע אמין על ההיסטוריה הסינית לפני המאה ה-13 לפני הספירה יכול להימצא רק בעדויות ארכאולוגיות כיוון שמערכת הכתיבה הסינית הראשונה, עצמות הניחוש, לא התקיימה עד אז. לפיכך, הקיום הממשי של שושלת שיה עדיין לא הוכח, למרות מאמציהם של ארכאולוגים סיניים לקשר בינה שושלת שיה לבין ממצאי ארליטואו מתקופת הברונזה.

המלכים משושלת שְׂיָה

עריכה
 
ציור עתיק של יו מייסד השושלת

השושלת, שנוסדה על ידי יוּ' הגדול והסתיימה בימיו של גְ'יֵה איש שְׂיָה, מנתה 17 מלכים ו-14 דורות. כך על-פי רשומות ההיסטוריון, שנכתבו על ידי סְה-מָה צְ'ייֵן במאה השנייה לפנה"ס ומקורות אחרים מתקופת שושלת צ'ין (השושלת ששלטה אחרי תקופת סין הקדומה).

מספר סידורי שם המלך שם בסינית משך שלטון בשנים (הערכה) הערות
1 שְׂיָה יוּ' הגדול 45 מייסד השושלת
2 שְׂיָה צִ'י 10
3 שְׂיָה טָאי קָאנְג 太康 29
4 שְׂיָה ג'ונְג קָאנְג 仲康 13
5 שְׂיָה שְׂיָאנְג 28
6 שְׂיָה שָׁאו קָאנְג 少康 21
7 שְׂיָה ג'וּ 17
8 שְׂיָה חְווָאי 26
9 שְׂיָה מָאנְג 18
10 שְׂיָה שְׂיֵה 16
11 שְׂיָה בּוּ גְ'יָאנְג 不降 59
12 שְׂיָה גְ'יונְג 21
13 שְׂיָה גִ'ין 21
14 שְׂיָה קוֹנְג גְ'יָה 孔甲 31
15 שְׂיָה גָאו 11
16 שְׂיָה פָה 11
17 שְׂיָה גְ'יֵה 52 הודח על ידי מייסד שושלת שאנג

משך קיומה של שושלת שְׂיָה

עריכה

סְה-מָה צְ'ייֵן ורשומות הבמבוק, שנכתב במאה הרביעית לפנה"ס, קובעים כי השושלת התקיימה במשך 4,200 שנה, אולם אין אימות לנתון זה על ידי מקורות נוספים.

היסטוריה

עריכה
 
גביע ברונזה מתקופת שְׂיָה

שושלות כפופות והשושלות שלאחריה

עריכה

שושלות שאנג וג'ואו התקיימו במקביל לשושלת שיה כבר מתחילתה, אך היו כפופות לה. למרות הטענה של המקורות המוזכרים בסעיף הקודם, מעריכים כיום ש 431 או 471 שנים הן שתי החלופות הסבירות ביותר לקביעת משך שלטונה של השושלת.

בהמשך ההיסטוריה הסינית שאנג ייסדה את השושלת הבאה (1700-1100 לפנה"ס), וג'ואו ייסדה את השושלת שלאחריה (1100-221 לפנה"ס).

תחילת השושלת - הכתרת מלך שְׂיָה יו' הגדול

עריכה

במיתולוגיה הסינית קיים מיתוס יו' הגדול מלך סין משושלת שְׂיָה הראשון. הקיסר הגדול שון הטיל על יו' לרסן את מימיו של שיטפון גדול. כהוקרה על עבודתו, התפטר הקיסר הגדול שון מתפקידו לטובת יו שייסד את שושלת שְׂיָה.

סיום שלטון השושלת

עריכה

שְׂיָה גְ'יֵה, המלך האחרון של שושלת שְׂיָה, מתואר כשליט מושחת ששלט במשך 52 שנה, והודח על ידי טאנג, המלך הראשון בשושלת שאנג. משפחת מלכי שְׂיָה המשיכה את שלטונה על מדינת צִ'י בלבד עד שנת 445 לפנה"ס.

ארכאולוגיה

עריכה

ארכאולוגים רבים מזהים את שושלת שְׂיָה עם אתר אָרלִיטוֹאוּ שבמרכז מחוז חנאן. באתר זה נתגלו כור היתוך מברונזה משנת 2000 לפנה"ס לערך, חפצים העשויים מירקן ומשובצים באבנים יקרות, ובסיסים של מבני ציבור גדולים שהיו עשויים להיות ארמונות או מקדשים[1]. נטען גם כי סימונים על-גבי חרס וקונכיות מתקופה זו הן גלגול קדום של כתב על חרסים מאתר ארליטואו.

בהיעדר עדויות כתובות בכתב המוכר מעצמות הניחוש של שושלת שאנג, ומכלי הברונזה של שושלת ג'ואו, נותר טיבה של שושלת שיה לוט בערפל. ישנם חוקרים שטוענים שאין בממצאים מאתר אר-לי-טואו להוכיח את קיומה של השושלת, ויתרה מכך - הדמיון ביניהם לבין ממצאים מתקופות קדומות יותר עשוי להעיד על כך שהיא בחזקת מיתולוגיה בלבד. ממצאים דומים לאלו שבאתר אר-לי-טואו שהתגלו באזורים מרוחקים יותר עשויים להעיד על כך שבתקופת שיה המצב הפוליטי היה מורכב יותר מכפי שמתואר במסורת הסינית.[2]

מיקום התקופה בהיסטוריה של סין

עריכה
שלושת המלכים וחמשת הקיסרים שושלת שיה
2200 לפנה"ס-1600 לפנה"ס
שושלת שאנג
סין המיתולוגית שושלת שיה
2200 לפנה"ס-1600 לפנה"ס
סין הקדומה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שושלת שיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יורי פינס, גדעון שלח, יצחק שיחור, כל אשר מתחת לשמיים, כרך א', האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 80
  2. ^ יורי פינס, גדעון שלח, יצחק שיחור, כל אשר מתחת לשמיים, כרך א', עמ' 83-84