שושן (זמר)

מלחין ישראלי

יצחק שושן (נולד ב-19 במאי 1960), המוכר בעיקר בשם משפחתו בלבד, שושן, הוא מלחין, זמר, מפיק מוזיקלי וכותב פסקולים ישראלי. המאפיין את העשייה המוזיקלית שלו הוא בשילוב בין סגנונות מוזיקליים שונים זה מזה בקיצוניות.

שושן
שושן באולפן הביתי
שושן באולפן הביתי
לידה 19 במאי 1960 (בן 64)
שם לידה יצחק שושן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
shushan.bandcamp.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

שושן נולד בבית שאן, למשפחה מרובת ילדים שעלתה ממרוקו בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20, וספג השפעות ממוזיקה מרוקאית, דרך רוק קלאסי ופופ ועד מוזיקה קלאסית. בילדותו הוא שימש כמתופף בלהקת הנוער העירונית ובנערותו החל לשמש כמורה לגיטרה למתחילים. ב-1981, לאחר שחרורו מצה"ל, החליט שושן לנסות את מזלו בלונדון ובמשך חמש שנים הוא גר שם והתפרנס מעבודות מזדמנות. ב-1986 חזר שושן לישראל והחל בתהליך מהיר של חזרה בתשובה בישיבה בירושלים.

ב-1994 יצא אלבום הבכורה "ימולאנה" בחברת התקליטים הד ארצי, לאחר שאחד מחבריו השקיע כסף מכיסו. מבין שמונת שירי האלבום, כולם במרוקאית, בלט בעיקר הלהיט "ז'ינה" שהושמע רבות ברדיו. האלבום, בסגנון דאנס-רוק, שפתח לשושן את הדלת להצלחה בינלאומית וגם הוביל אותו לכתיבת פסקולים. עטיפת האלבום כוללת שלושה צבעים: אדום - רקע, ירוק - שלושה כוכבים וסהר (אדום וירוק כצבעי דגל מרוקו), לבן - שם הזמר והאלבום, ודמות הכוללת ראש וגוף הנראים בהתאמה כאותיות ⵔ (יאר) ו-ⵣ (יאז) בכתב התיפינאג (אנ'), המשמש לכתיבת השפות האמזיחיות.

ב-1996 השתמשו רינו צרור ודורון צברי בשיריו של שושן כפסקול ל"בית שאן: סרט מלחמה", סרטם זוכה פרס אופיר שעסק בסיפור הינצלותה המופלא של הפועל בית שאן. בשנתיים שלאחר מכן, למרות שלא הקליט חומרים חדשים, לקח שושן חלק בין בקולות ובין בלחנים ובנגינה באלבומיהם של ברי סחרוף ("נגיעות"), ויובל בנאי ("רש"י דאב").

ב-1999 הגיעה הפריצה הבינלאומית של שושן, בזכות אלבומו השני "רדיו לונה". האלבום הוקלט בלונדון, תוך שיתוף פעולה עם המוזיקאי גד ארנון, ולאחר יציאתו הוזמן שושן לחמם הופעה של סטינג באיטליה, התארח בשני שירים של האמן אוליבר שאנטי באלבום 'Seven Times Seven', כמה משירי האלבום נכללו באוספי מוזיקת עולם בכל רחבי העולם, כולל בערב הסעודית ובמצרים. שנה אחת לאחר מכן הוציא שושן את אלבומו "רוחות מדבר", שהתבסס על הפסקול שכתב לסרט "הילד והדולפין". הפסקול זכה בפרס תמוז באותה שנה.

למרות שאלבומיו כמעט לא נמכרו בארץ זכה שושן להערכה רבה, ובשנת 2001 הוא התקרב מעט ללב המיינסטרים כשהתבקש להפיק את אלבומו השלישי של פבלו רוזנברג, "כל יום יותר", שאופיין במוזיקה אתנית ורקידה יותר מאשר שני אלבומיו הראשונים של רוזנברג. שושן עיבד והפיק את שירי האלבום יחד עם רוזנברג, הלחין לו שיר אחד ("שובר ת'ראש"), הצטרף בדואט לשיר "ריצת הלב" שאת מילותיו כתב, וניגן בכלים שונים. בכך סגרו השניים מעגל, לאחר שבילדותו של רוזנברג בבית שאן לימד אותו שושן גיטרה.

במהלך השנים הבאות התמקד שושן בעיקר בכתיבת פסקולים, תוך כדי עבודה על אלבומו הרביעי שטרם ראה אור. בשנת 2005 הוא כתב פסקולים לשני סרטיו של הבמאי חיים בוזגלו: "ג'נאם ג'נאם" ו"דיסטורשן". הסרט השלישי בטרילוגיה, שגם את הפסקול שלו הלחין שושן, נקרא "דלת מול דלת".

בשנת 2009 הלחין שושן את פסקול הסרט כלת הים בבימוי קרן ידעיה. שושן אף חיבר וביצע את שיר הנושא, "פרח בר פראי" (את המלים תרגם לעברית יחד עם יסמין אבן) וכן את הפסקול לסרטו של חיים בוזגלו, "כבוד.

ב-2012 הלחין מוזיקה לעבודה "מסיק" של האומנית סיגלית לנדאו.

ב-2014 הלחין מוזיקה לסרט "אילוף הגוררת".

ב-2021 כתב את הפסקול לסרט 'ליידי עמר' בכיכובה של ליז רביאן וויקטור סבג (בימוי: יגאל זקס ונעם גיל).

דיסקוגרפיה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה