שיחה:אליעזר בן-יהודה

הקישור לשיר של ירון לונדון

בעניין הקישור לשיר של ירון לונדון: השרת שנפל עוד יתאושש, אין הצדקה להציג דפים מהארכיון של גוגל. הקישור הישיר פועל, בדקתי אתמול.דוד שי 13:00, 1 מאי 2004 (UTC)

בלארוס

אני חדש כאן אז איתכם הסליחה.
שיניתי את ארץ לידתו של בן יהודה לבלארוס מאחר והיתה בערך טעות נפוצה שמתיחסת לליטה כארץ לידתו.
העיר לוזקי מעולם לא השתייכה למדינה ששמה ליטה.
אם כבר אזי שכדאי לכתוב האימפריה הרוסית ואם מדייקים ומתיחסים למדינות של היום אז נכון לכתוב בלארוס כפי שעושים באתר האקדמיה לשפה העברית

אלי פינברג
finbergeli@gmail.com

תמונה

האם מישהו שם לב אי פעם לדמיון בין אליעזר בן-יהודה לסופר הברזילאי משאדו דה-אסיס? Image:Machado assis.jpg

תאריכים עבריים

ראוי היה - אחרי הכל, מדובר במחיה השפה העברית - להזכיר את התאריכים העבריים, ולו רק לציון ימי הולדתו ומותו של האיש.

פטירתם של דבורה ואליעזר

אליעזר בן יהודה מת צעיר בגיל 64 בגלל שעלת שהיתה לו מאז שהוא נולד ואישתו דבורה גם נפטרה מהר כי היא נדבקה מאליעזר בן יהודה במחלתו(אני לא בטוח)

לא נכון. דבורה אישתו נפטרה משחפת ולא משעלת. גליה אבן.

שכנע את הרברט סמואל להכריז על העברית כשפה רשמית

משהו לא ברור כאן - השפה העברית מוגדרת כאחת השפות הרשמיות של המנדט כבר בכתב המנדט שניסח חבר הלאומים. האם הרברט סמואל היה מעורב בניסוח כתב המנדט? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 19:20, 10 בינואר 2008 (IST)

למה נזכר בשם רק בנו של אליעזר בן-יהודה בעוד שלפי הטקסט בהמשך נזכרים 'ילדיו'. האין הם זכאים לפחות לאיזכור שמם???

אחידות עם או בלי מקף

מצד אחד יש מילון בן-יהודה ואליעזר בן-יהודה.

מצד שני יש קטגוריה:אליעזר בן יהודה ורחוב בן יהודה.

לי הכי חשובה האחידות. אם יש למישהו דעה מלומדת איך נכון לכתוב, אשמח לשמוע. --אמיר א. אהרוני • בואו לתקן קישורי בינוויקי! • כ"ב בניסן ה'תשס"ח • 00:27, 27 באפריל 2008 (IDT)

לא סגרו פעם שלא שמים מקפים בשמות ערכים בגלל נוחות? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:10, 27 באפריל 2008 (IDT)

נראה לי שעדיף הכתיב במקף, אליעזר בן-יהודה, בכל המקומות, כולל בשם הקטגוריה ובשם הרחוב, רחוב בן-יהודה. שים לב שהמילה "בן" יכולה להיות שם פרטי בפני עצמה, ואז "יהודה" היא שם המשפחה. כדי להפוך את השם כולו לשם אחד (קרי, שם משפחה), יש צורך להוסיף את המקף. אלדד • שיחה 20:46, 27 באפריל 2008 (IDT)

אני אישית לא אוהב מקפים. מה גם שכנראה צריך מקף עליון ולא מקץ אמצעי. דרור - שיחה 10:07, 28 באפריל 2008 (IDT)

בתמונה המופיעה במילון בן-יהודה, שמו נכתב ללא מקף. אם בן יהודה עצמו כתב את שמו ללא מקף, יש להסירו מכל הערכים, ולא לנסות להכפיפם לכללים כאלה או אחרים. ‏odedee • שיחה 10:17, 28 באפריל 2008 (IDT)

תודה על הסבת תשומת הלב, עודדי. האם יש מקומות נוספים שבהם ניתן לראות כיצד הוא כתב את שמו? (נראה לי שאם הוא כתב את שמו בלי מקף, אין צורך שנוסיף מקפים). אלדד • שיחה 10:22, 28 באפריל 2008 (IDT)

כנ"ל בהצבי. ‏odedee • שיחה 05:04, 29 באפריל 2008 (IDT)

ואלך להשראיה ואכתוב את שמי אליעזר בן-יהודה, ואהי – אזרח ירושלים בדרך רשמי.

כששבתי הביתה ואספר הדבר לאשתי, נבהלה ופניה חוורוּ, אך קבל קיבלה גם זה בדומיה. אבל ר' ישראל-דוב כששמע השיגעון שעשיתי, לא יכול להתאפק ויקרא: מה זה עשה אדוני? הלא הוא פשוט מתחייב בנפשו!

אך הדבר נעשה!

עתה השגתי הכול.

אני בדרך רשמי, חוקי, אזרח ירושלים, בשם-משפחה עברי רשמי, בן-יהודה, כתוב בספרי הממשלה.

— [1]

. יחסיות האמת • ♥ • כ"ד בניסן ה'תשס"ח 09:01:56

נאה.

נראה שפרויקט בן-יהודה כותב את שמו (של הפרויקט) עם מקף באופן די עקבי; חבל רק שזה מקף אמצעי. באותו אתר ממש אפשר למצוא את שמו של אליעזר בן יהודה בלי מקף, אם כי נראה שלכתיב עם מקף יש רוב.

אני העליתי את הנושא ואמרתי שלא איכפת לי מה תהיה התוצאה. יותר מדויק יהיה לומר שאני נקרע בין שתי האפשרויות כי לשתיהן יש יתרונות וחסרונות.

מצד אחד, המקף שימושי כי הוא מציג קשר בין שתי המילים ומצרף אותן ליחידה. אני גם מחבב את המקף העילי, שהתקיים במשך אלפי שנים בכתבי יד ובדפוס בעברית וכמעט נעלם עם בוא המחשב. (מתי כבר מכון התקנים יתערב וידרוש לכלול את המקף העילי במקלדת עברית תקנית?..)

ומצד שני - הקשר בין המילים ברור גם בלי המקף; לא מעשי לצפות שאנשים יחפשו עם מקף עילי, אז נהיה חייבים להשתמש בהפניה - כאן ובמאות ערכים אחרים על אנשים ששמם מתחיל ב"בן" וכיו"ב ולשפר בעזרת ויקיפדיה את איכות הדפוס הדיגיטלי העברי היא שאיפה נאה, אבל לא זולה; כתחושת בטן פרטית שלי, מוטב לא להשתמש כאן במקף כלל מלהשתמש במקף אמצעי.

אז ההחלטה קשה. אבל עדיין עדיף להחליט משהו מ"להחליט לא להחליט". אז אם אני צריך לבחור בין שני מצבים בעייתיים, אני נוטה לכתוב בלי מקף, אך מודה שאין לי הסבר טוב לזה מלבד תחושות בטן. --אמיר א. אהרוני • בואו לתקן קישורי בינוויקי! • כ"ד בניסן ה'תשס"ח • 10:27, 29 באפריל 2008 (IDT)

ראשית, המקף העילי אינו חובה, ולדרוש מאנשים להשתמש בו זו דרישה מוגזמת (גם באקדמיה "מתירים" שימוש בו באין דרך פשוטה יותר להפיק אותו בעזרת המקלדת).

כאשר פנית אליי לשאול לדעתי בעניין המקף, אני מודה שלא הזדרזתי לענות. הסיבה הייתה שגם לי נוח יותר לכתוב "אליעזר בן יהודה" ללא המקף (בניגוד, אולי, לתמונה המצטיירת מתיקוניי, אני לא חובב מקפים - אני משתדל להשתמש בהם רק במקרים מסוימים). ו-revenons à nos moutons - בעניין שלשמו נתכנסנו, אני לא בטוח שהסוגיה הוכרעה. השם, מן הסתם, נכון הן עם מקף והן ללא מקף. אז מה עושים? (לא ברור; אולי נקבע שהשם עם המקף יהיה השם ה"רשמי", ונדאג להפניות מן השם ללא מקף?). אם יש לך הצעה אחרת, אשמח לשמוע. אלדד • שיחה 10:41, 29 באפריל 2008 (IDT)

הכללים לא חד משמעיים, והכתיב בספרות הקיימת אינו אחיד, אז אין לי שום הצעה חכמה. --אמיר א. אהרוני • בואו לתקן קישורי בינוויקי! • כ"ד בניסן ה'תשס"ח • 11:26, 29 באפריל 2008 (IDT)

ספרו של יוסף לנג

בימים האחדים שלא ערכתי את ויקיפדיה לאחרונה הייתי עסוק במבצע מורכב של מעבר מדירה אחת לשתי דירות. אם זה נשמע לכם מוזר, אז זה בסדר, כי זה באמת מוזר.

בכל מקרה, בהפסקות שלקחתי מהאריזות התחלתי לקרוא את הספר של יוסף לנג "דבר עברית! - חיי אליעזר בן יהודה" שיצא לפני חודשים אחדים. הספר עושה רושם מצוין - מראה שאיפה לדיוק היסטורי, מפנה למקורות רבים ומגוונים, ומציג תמונה מקיפה שמראה שאב"י היה הרבה יותר ממחייה השפה.

אני קורא את הספר לאט, כי אני עסוק מאד בחיים האמתיים וכי אני משתדל לקרוא כל פסקה ופסקה בעיון, אבל לאט לאט אני הולך לשפר את הערך לפיו.

הערה אישית: הספר הוא, כאמור, סיכום היסטורי מפורט ומצוין מבחינת תוכנו, אבל למרבה האירוניה העריכה הלשונית שלו לא לרוחי. הבעיה העיקרית היא ששמות לועזיים של אישים, מקומות, עיתונים וכיו"ב כתובים בצורה לא עקבית. למשל, מצאתי לפחות שלוש גרסאות לסנקט פטרבורג. די משגע אותי שאני לא יכול לתקן דברים כאלה בספר מנייר כמו שאני מתקן אותם בוויקיפדיה. כנראה שאצטרך לעשות משהו שלא עשיתי בערך 11 שנים: לשלוח להוצאה בדואר מכתב מנייר עם הצעות לתיקונים. --אמיר א. אהרוני · בואו לתקן קישורי בינוויקי! · ה' בתשרי ה'תשס"ט · 01:52, 4 באוקטובר 2008 (IDT)

גם אני ראיתי בעיה דומה, גם בשמות עבריים: בעמוד אחד כתוב "אהרן אהרנסון", ובעמוד הבא "אהרון אהרנסון". שים לב שהספר כתוב בפירוט רב, יש שיאמרו לוקה בפירוט יתר; כדאי שלא להביא ליקוי זה גם לערך. מלבד זאת, עלה והצלח. נתנאל - שיחה 19:38, 4 באוקטובר 2008 (IDT)

בספר היסטוריה שמוקדש לנושא אחד אין דבר כזה בדרך כלל "פירוט יתר". בספר המסוים הזה לא שמתי לב לבעיה כזאת. למשל, הדיון המפורט בתאריך הלידה שלו, שלא ידוע באופן מדויק, בהחלט ראוי להיות שם. בתוך הערך אזכיר אותו בקצרה.

דוגמה אחרת זה פירוט של הפולמוסים הרבים שבן יהודה ניהל עם הוגים אחרים. לאנשים אחדים זה עלול להיראות ארכני, אבל אני נהניתי לקרוא כל שורה והיו אפילו מקרים שזה נראה לי קצר מדי. (לטוב ולרע, אני חייב לציין, שזה הזכיר לי את דפי הדיונים שלנו בוויקיפדיה.) --אמיר א. אהרוני · בואו לתקן קישורי בינוויקי! · ו' בתשרי ה'תשס"ט · 15:47, 5 באוקטובר 2008 (IST)

הסבר עריכה

מהערך משמע מעד שבא בן יהודה השפה העיברית שימשה רק ללימוד תנ"ך ותפילה . ולא היא . קרוב לחצי אם לא רוב ספרי היהדות כתובים בלשון הקודש. מי שיסתכל בסיפרי היהדות יראה שלא היתה שום תקופה שלא נכתבו בה ספרים רבים בלשון הקודש .וזה באתי לתקן.

מקובל, אבל שים לב שחלק מהדברים שכתבת מקומם בערך עברית ישראלית. נת- ה- - שיחה 15:13, 15 בינואר 2009 (IST)

הערכת פועלו

שמו של אליעזר בן-יהודה הוא השם המזוהה ביותר עם תהליך תחיית הלשון העברית, אולם בחינה של העובדות מגלה שעיקר תרומתו של בן-יהודה הייתה בתחומים הרעיוניים והסמליים;

בעיני זה לא ממש תיאור אובייקטיבי. אם רעיונותיו, שלהפצתם פעל בדבקות, מומשו הרחק מירושלים, האם זה אומר שיש צורך להמעיט בערך תרומתו? ירושלים תמיד היתה שמרנית יותר וייצגה את רוח היישוב הישן. הניסוח פה, כמו הניסוח ב - מספר המילים שחידש אינו עולה על 300, נראה לי קצת מגמתי.

האמנם אנשי הישוב הישן מסרו לשלטונות את בן יהודה?

ראו כתבה זו. נראה לי שעל פי המקובל בויקיפדיה, שתי הגרסאות אמורות להופיע בערך, תוך ציון מי של מי כל אחת מהגרסאות. איני יודע למי ליחס את מה שמופיע בערך, האם לבן יהודה עצמו או למישהו אחר, ולכן לא שיניתי בעצמי.

איפה הצאצים

נראה שחסר פה שושלת יוחסין של צאציו הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
Ondesertverge - שיחה 21:54, 25 ביוני 2012 (IDT)

קטגוריה:משפחת בן-יהודה נותנת מענה חלקי. דוד שי - שיחה 05:15, 26 ביוני 2012 (IDT)

חידוש המילה "חשמל" - למי מיוחס?

האנקדוטה על המילה "חשמל" מאד חיננית, אבל בערך הוויקימילוני של "חשמל" ושל אנציקלופדית YNET המילה מיוחסת ליהודה לייב גורדון דווקא. מי צודק? נועה קידרמן - שיחה 04:08, 12 בדצמבר 2012 (IST)

אכן, יש אסמכתאות לכך שאת "חשמל" חידש יל"ג [2], [3], ולכן הסרתי דוגמה זו מהערך. לא הסרתי את הטענה שאותה באה הדוגמה לשרת, אך כדאי למצוא מקור לטענה. ייתכן שבמקור נמצא שהטוענים ייחסו את "חשמל" לבן יהודה. דוד שי - שיחה 08:43, 12 בדצמבר 2012 (IST)

מתי עלה בן יהודה לארץ

דומני שלדמות כזו ראוי לציין תאריך או לפחות החודש בו עלה לארץ ישראל, האם מישהו יודע ? מי-נהר - שיחה 14:09, 7 בינואר 2013 (IST)

כל הכבוד

כל הכבוד למי שכתב מאוד עזר לי בעבודה...:-) הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.64.82.199 21:06, 13 בינואר 2013 (IST)

הגנה נגד השחתה

המוני אנשים משחיתים ערך זה עוד מלפני הרבה שנים, ואני מציע שתעשו הגנה חלקית על הדף | DuduB ♦ שיחה 13:10, 6 באפריל 2013 (IDT)

שינוי השנה בה הובל בן יהודה למעצר

דוד תדהר (עורך), "אליעזר בן-יהודה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 230 השנה היא שנת תרנ"ב ולא שנת תרנ "ד

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://hebrew-academy.huji.ac.il/PDF/eliezer%20ben-yehuda.pdf
  • In אליעזר בן-יהודה on 2011-11-22 20:00:33, 404 NOT FOUND
  • In אליעזר בן-יהודה on 2011-11-27 22:48:03, 404 NOT FOUND
  • In אליעזר בן-יהודה on 2012-01-20 01:35:04, 404 NOT FOUND
  • In אליעזר בן-יהודה on 2013-05-03 13:00:21, 404 NOT FOUND

--Matanyabot - שיחה 16:00, 3 במאי 2013 (IDT)

משוב מ-22 בדצמבר 2013

מצויין  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.228.42.35 15:43, 22 בדצמבר 2013 (IST) אני חושבת שהכל במה שכתוב בסדר

ילדיו מאשתו השנייה חמדה

לא מוזכרים כאן ששת ילדיו מחמדה, בהם אהוד (נפטר בגיל שנה), דבורה (נפטרה בגיל שבע), עדה, זלפה (אושפזה בבית חולים לחולי נפש בלבנון) ודולה (שהדליקה משואה ביום העצמאות 1990)

כמו כן: שמות ילדיו הראשונים: אביחיל, שלומית עטרה, ימימה ובן ציון

"ששת ילדיו מחמדה" - מניתי חמישה. מי השישי?

אהוד-שלמה (לא אהוד שנפטר בגיל שנה). Liad Malone - שיחה 13:50, 7 במרץ 2021 (IST)

טעות בכתיבה

יש טעות בכתיבה בפסקה הראשונה ("שנותיו הראשונות"); במשפט "עם הגיעו למצוות {...}"

פולוצק (Polotsk) זה שם העיר. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:45, 20 בינואר 2015 (IST)

מתי נפטר בן-יהודה

בערך הצהרת בלפור מופיעה תמונת מצבתו של בן יהודה, ותאריך פטירתו בה הוא "כו כסליו ו להצהרת בלפור". 6 שנים מ-1917, כלומר 1923. אלא שבן-יהודה נפטר בדצמבר 1922. האם התמונה שם משובשת? HLron - שיחה 19:34, 2 בנובמבר 2015 (IST)

ו להצהרת בלפור = שנת ה-6 להצהרה, כלומר כל הטווח שבין 5 שנים להצהרה ל-6 שנים. ביקורת - שיחה 00:20, 3 בנובמבר 2015 (IST)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

כתבתם בקורות חייו שחפת והוא חלה בכלל בשפעת ולא בשחפת דווח על ידי: יוסי פרלמן 46.120.246.74 15:47, 6 בינואר 2016 (IST)

בערך מופיע מקור למידע ([4]). יש צורך במקורות אמינים יותר כדי לטעון שזה שגוי. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 15:50, 6 בינואר 2016 (IST)

החלפת תמונה

העליתי שתי תמונות חדשות של אליעזר בן יהודה. אני מציע להחליף את התמונה הראשית לתמונה מימין:

• 
  אליעזר בן יהודה, 1905
• 
  אליעזר בן יהודה ואשתו, 1905

Geagea - שיחה 04:12, 15 בספטמבר 2016 (IDT)

• בעד, תמונת פנים שלמה, ולפי גיגול היא זו שהופיעה על בולים. למה צירפת לפה את התמונה השנייה?‏ Uziel302 • שיחה 09:45, 15 בספטמבר 2016 (IDT)

כיוון שציינתי שהוספתי שתי תמונות, צירפתי את שתיהן. אולי גם השנייה יכולה להתאים לערך. הן היו במקבץ של שתי תמונות שצולמו על ידי צלם הסוכנות. Geagea - שיחה 10:40, 15 בספטמבר 2016 (IDT)

• בעד, תמונת פנים שלמה וראויה. Danny-w • שיחה 10:45, 15 בספטמבר 2016 (IDT)

דיווח שאורכב ב-11 בפברואר 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

לא כתוב שהברון רוטשילד שיחרר את אליעזר בן יהודה לאחר שנה בכלא בזכות זה ששילם

לכבוד הילד העברי בארץ ישראל

ציטוט שניתן יהיה להוסיף לערך העתידי על בן-יהודה בויקיציטוט:

זאב ז'בוטינסקי סיפר במכתב שכתב באדר תרפ"ז, שבשיחה פרטית אמר לבן-יהודה: "יבוא זמן, אדוני, כאשר יעמידו בירושלים מצבת-זכרון לכבודך בתור יוצר השפה העברית המדוברת". לדבריו, בן-יהודה השיב לו: "אף אם תועמד מצבה כזו לכבוד מחיה שפתנו, אז לא לכבודי אני, וגם לא לכבוד המורה העברי, אלא לכבוד הילד העברי בארץ־ישראל. כי היוצר והלוחם האמיתי, אשר בו ורק בו היה תלוי הנצחון בענין זה, הוא הילד". (זאב ז'בוטינסקי, כתבים: מכתבים, עמ' 362). Liad Malone - שיחה 01:47, 25 בפברואר 2020 (IST)

דיווח שאורכב ב-13 באפריל 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

בפסקה השניה ( זאת שאחרי התצלום השביעי שהצגתם ) כתבתם ש" העלילו עליו עלילות שווא" . זאת נקיטת עמדה מצדכם שלא בהכרח נכונה , יש אנשים שחושבים שהטענות נגדו היו נכונות ( להשקפתם ) . בנוסף אתם מציגים את הטוענים נגדו בצורה שלילית כשקרנים ומעלילי עלילות (גם להם יש זכות לחשוב אחרת ולצאת נגדו ). כאחת שגדלה בחברה הישראלית ,עם כל ההערצה אל אליעזר בן-יהודה , הייתי מצפה ממכם לתאר את חייו בצורה נייטראלית ,בלי נקיטת עמדה , גלויה או סמויה . תודה .

צודקת. טופל. חידקל - שיחה 16:41, 13 באפריל 2020 (IDT)

דיווח שאורכב ב-30 בדצמבר 2021

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

מדוע מופיע ירושלים, פלשטינה.את הפלשטינה יש למחוק בהקדם.

כך היה קרוי איזור זה ב-1922. Mod - שיחה 18:43, 27 בדצמבר 2021 (IST)

שאלתי את האקדמיה על כך, הינה תשובתם:

האקדמיה דנה בעבר במילה הזאת ובנגזרותיה ולאחר דיונים סוערים הוחלט שלא להתערב בכתיב ובהגייה. אם כן יש כמה אפשרויות לפי ההגיות המקובלות: אם נוקטים את הצורה בפ"א רפה ובטי"ת – כלומר על דרך הערבית, צריך לנקד כתעתיק מערבית: פַלַסְטִינִי.

אם נוקטים את הצורה בפ"א דגושה – בדרך כלל גם כותבים בשי"ן ובתי"ו ובסיומת ־אי (על דרך "פלשתינה" של המנדט הבריטי), ננקד כך: פָּלֶשְׂתִּינָאִי. Michael Ganapolsky - שיחה 00:19, 4 בינואר 2022 (IST)

מקף וקו מפריד

צריך לשנות את המינוסים לקווים מפרידים ולמקפים. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
Michael Ganapolsky - שיחה 00:17, 4 בינואר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באליעזר בן-יהודה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.academia.edu/6656136/The_Attitude_of_Eliezer_Ben-Yehuda_and_his_Periodicals_to_the_Sephardim_1879-1908_M.A._Thesis_in_Hebrew_ נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 15:06, 7 בנובמבר 2022 (IST)

ההגיה הספרדית

בן יהודה מעיד בהקדמה למילון (עמ' 5), שהמפגש שלו בעיר אלג'יר עם יהודים שדיברו איתו בעברית, עשה עליו רושם, ובעיקר ההגיה בהברה המזרחית. הוא מוסיף שזו הפעם הראשונה שדיבר עברית לשם הצורך בתקשורת עם יהודים שלא ידעו שפה אחרת מלבד ערבית, והדיבור השוטף איתם הקנה לו ניסיון בעברית.

בן ציון דיבר כבר בגיל שנה

הסיפור שבן ציון לא דיבר עד גיל 3 זה סיפור שבן ציון - איתמר בן אב"י מספר בזכרונותיו איתמר עמ' 38-39.

אך נערך על זה מחקר בעיתון הארץ, והובאו עדויות וזכרונות מתועדים מימי ינקותו, שכבר היה מדבר עברית צחה בשפה קולחת בגיל שנה ושנתיים.

ובהערה 4 ב'איתמר' מצוטט המחקר.

ואעתיק לכאן את אשר נדפס שם:

חבל לקלקל סיפור טוב עם עובדות, אך אילמותו של איתמר עד גיל שלוש היא כנראה תוספת מאוחרת שנועדה להעצים את המיתוס. פרופ'' זוהר שביט חשפה בכתבה בעיתון הארץ כי מזיכרונותיהם של מבקרים בבית בן יהודה עולה כי התפעלו מדיבורו של הפעוט בעברית כשהיה בן שנה ושנתיים.

אחד מהמבקרים כתב: "מר בן יהודה אינו מרשה שידברו בשפה אחרת בביתו; בנו בן שנה וחצי מדבר עברית כמו מלאך''... חיזוק לכך שבן ציון החל לדבר עברית זמן רב לפני שמלאו לו שלוש שנים אפשר למצוא גם בביוגרפיה שכתבה חמדה בן יהודה: ''הילד גדל בין זרועות אביו ואמו, ושניהם דיברו אליו רק עברית. במלאות לו תשעה חדשים פתח הילד את פיו. המלה הראשונה אשר מילל הייתה לא ''אבא'' ולא ר ''אמא'' אלא ''כבל'', לאמור כלב רחברו האחד בילדותו הרכה״

עד כאן הערה מספר 4 איתמר עמ' 39 אוקראינה • שיחה 01:28, 4 באוגוסט 2024 (IDT)