שיחה:אריתמטיקה

מתווה ערך

דומני כי ייתכן ומתווה הערך שאני ויואב עבאדי כתבנו יוכל לשרת בעתיד את אי מי, על כן החלטתי לפרסמו כאן. שמעון 19:27, 9 במאי 2007 (IDT)

מבוא תיאור הנושא וכו'
היסטוריה יש לפרט על ההיסטוריה של האריתמטיקה למן העת הפרה-היסטורית ועד לימינו. לבסוף הוחלט להפנות לדף משנה: היסטוריה של האריתמטיקה

• התקופה הפרהיסטורית (ממצא-עצם האישנגו).
• התרבות המצרית (שיטת הספירה שלהם, צורות המספרים, והשברים).
• התרבות הבבלית (ממצא-פלימפטון 322).
• יוון העתיקה (פיתוח האריתמטיקה ממדע שימושי, לחקירה מדעית).
• התרבות ההודית (פיתוח השיטה העשרונית, והמצאת המושגים מספר שלילי ואפס-יכול להיות שאני אתרגם את הערך ספרות הודיות).
• תרבות המאיה - אופציונאלי.
• שיטות הספירה הרומיות והעבריות.
• השיטה הערבית.
• ימי הרנסאנס.
• העת המודרנית: (פיתוח הבסיס הבינארי ע"י לייבניץ, החלת הבסיס לשימוש טכנולוגי ע"י שאנון, פיתוח הבסיסים המודרניים. על חלק זה להיות מינימאלי כך שיעסוק בהיסטוריה גרידא כך ששהרחבה תבוא בפרק "שיטות ספירה" שיהפוך ל"שיטות ספירה מודרניות").

התפתחויות בשדה תורת המספרים והרחבת מושג ה"אריתמטיקה" לכדי מושג רחב יותר במאות האחרונות.

אריתמטיקה מודרנית: קיומם של אריתמטיקת עקומים אליפטיים ונושאים מודרניים אחרים.

יתכן: אולי אכתוב גם על שיטות הספירה הסיניות ואולי אתרגם חלק משיטות הספירה הלוקות בחסר).

פעולות אריתמטיות את ארבע פעולות חשבון לא נתן להזניח, אך גם אין סיבה להתעכב על הנדון כיוון שיש ערך מומלץ המקשר אליו. יש להוסיף אזכור קל גם ל:

חזקות

שורשים

לוגריתמים

מכנה משותף

פירוק לגורמים

חשבון מודולו

בסיסי ספירה הסבר על הבסיסים הנפוצים כיום; פרק זה צריך להוות המשך לוגי לפק ההיסטוריה ולעסוק בנושא מבחינה "טכנית יותר"

התחלה: ספירה באצבעות

המשך: בבסיס 60

בסיס דצימלי

בסיסים: בינארי, אוקטאלי, הקסדצימלי וכו'.

מבוא לתורת המספרים

תורת המספרים- מהי?

הסבר קצר ותיאור הקשר לאריתמטיקה.

המשפט היסודי של האריתמטיקה.

אריתמטיקה מודרנית וסוגיות פתוחות כמו כל דבר במתמטיקה, כנראה שיש עוד שאלות פתוחות וסוגיות מודרניות בתחום המתמטיקה. לברר את הנושא עם המקורות המתאימים ולהוסיף מידע אם ישנו.

תורת הקבוצות האקסיומטית- הקשרים.

הקשרים לפילוסופיה של המתמטיקה

מספרים- מהם?

מהי מהותן של הפעילויות האריתמטיות הבסייות?

האם האריתמטיקה המוכרת היא אם כל, או מערכת אקסיומטית סתמית? (לו נפגוש חייזרים תבוניים- האם תהיה להם הגדרה זהה לארבעת פעולות החשבון?)

מקומה התרבותי של האריתמטיקה

על חשיבותה של האריתמטיקה בחיי היום יום, תפיסתה כחלק מן האוריינות האלמנטרית ועל החשיבות שמקנים לה בחברה המערבית

שיטות לימוד אריתמטיות: סקירה קצרה

על הלימוד בארץ

מקורות

[1][2] [3] Hindu-Arabic numeral system Arithmetic

הועבר מ-שיחת משתמש:Yoavabadi/ארגז חול:

עניין קטן

רצוי להוריד את הקישור הפנימי מ*כותרת* הפרק היסטוריה, כנהוג. עניין נוסף - אני לא יודע אם אתם מתכוונים להרחיב את הפרק על פעולות חשבון, אבל במידה וזהו אורכו הצפוי, כדאי לשקול לאחד את כל הפרק לפסקאות רציפות וארוכות יותר. בברכה, ירון • שיחה 00:55, 9 במאי 2007 (IDT)

ירון היקר,

תודה רבה לך על תגובתך (אני מקווה שאתה אחד מיני רבים), אני עכשיו אפעל למיגור הבעיות לעיל. האם ראית את הערך המורחב באותו תת ערך?

בברכה,

יואב 06:47, 9 במאי 2007 (IDT).

עוד כמה זוטות

בדר"כ המילה ראשונה במאמר ומתייחסת לנושא המאמר מודגשת - אריתמטיקה (מיוונית: αριθμός =מספר)...

בתת פרק של הסטוריה, פסקה 5 חסר מרווח : תרבות המאיה הביאה עמה את ה0... בפסקה 6, ניסוח המשפט לא נראה מובן (לי לפחות) : שיטה זו אומצה בהמשך על ידי הערבים אשר פיתחו את הספרות לצורת הערבית. , ההצעה שלי למשפט: שיטה זו אומצה בהמשך על ידי התרבות הערבית אשר פיתחה את אופן כתיבת הספרות לצורתן הנוכחית.

בתת פרק - פעולות אריתמטיות, בסעיף חיסור שוב חסר רווח: קרי: a פחות bאו a מינוס b. וגם בסעיף כפל כדאי אולי לרווח בין המילה "יסומן" למשוואה שבאה אחריה.

בתמונה של הבדידים יש שגיאת כתיב: נמצא בחלוקת חריפה --> במחלוקת.

אני מקווה שאני לא קטנוני מדי. לפי דעתי - אחלה ערך. Kdoron 15:30, 9 במאי 2007 (IDT)

ודאי שאינך קטנוני, נהפוך הוא: תודה רבה על ההערות! תוקנו.

שמח לשמוע שאהבת.

שמעון 15:41, 9 במאי 2007 (IDT)

לגבי הפסקה אריתמטיקה מודרנית

נאמר שם "מעל השדות של תורת המספרים". הכוונה לשדות מספרים? לירן (שיחה,תרומות) 21:09, 10 במאי 2007 (IDT)

אני מניח...עוזי ו. כתב את הפיסקה הזו, כפי שחשתי שהבהרנו...אני לא מומחה בתחום השדות, אבל אם תרצה, תוכל לשאול את עוזי לפזר העניין.

יחס החברה למתמטיקה

"בעוד והמתמטיקה בכללותה נחשבת כדיסציפלינת מדע מרכזית והידע המתמטי בכללותו מהווה לא אחת מדד מרכזי בקביעת השכלתו הפורמלית של אדם (למשל, במבחן הפסיכומטרי או ה- SAT לצרך קבלה ללימודים אקדמאיים), מקנה החברה חשיבות רבה לרכישת מיומנויות אריתמטיות כבר בגיל צעיר."

א. אין כזה דבר "בעוד ו...". ב. לא ברור מהו היחס בין חלקי המשפט ג. המשפט ארוך מדי, לדעתי. ד.ט 00:39, 17 במאי 2007 (IDT)

תודה על ההערה. ניסיתי לשכתב את הפסקה בכללותה. האם כעת המצב טוב יותר לטעמך? שמעון 16:56, 17 במאי 2007 (IDT)

עכשיו זה ברור ותקני. הייתי מחליף את "רכישת ידע מתקדם יותר במתמטיקה, כאשר המתמטיקה בכללותה נחשבת כדיסציפלינת מדע מרכזית;" ב"...במתמטיקה, אשר נחשבת כדיסציפלינת...", אבל זה כבר עניין של טעם. ד.ט 17:22, 17 במאי 2007 (IDT)

דבר השופטים

גרסה קובעת

הערות כלליות

1. מה המקור ליכולות האריתמטיות של המצרים באלף השלישי לפנה"ס? כדאי לציין את המקור בגוף הערך. הערך בוויקיפדיה האנגלית מדבר על הבבלים ועל ההודים.
2. היינו שמחים לראות קישור לקורטה אך לא מצאנו איך לשלבו.
3. בכללי החיבור: צריך להיות "כאשר המספר השלילי קטן בערכו המוחלט מהמספר החיובי".
4. יש סתירה בכללי החזקות לגבי חזקה שלילית.

ניסוח

1. ""מקרים פרטיים"-חלק מאוסף כללים "אוניברסליים", ..." - מקרים פרטיים של אוסף עקרונות כלליים
2. "שהקשה על המצרים לזכירת השיטה"
3. "חסרונה העיקרי של שיטת הספירה הבבלית, היא היעדר הספרה אפס, שגרמה לבבלים להשאיר רווח בכל מקום בו אמורה להימצא הספרה, כך שנתן להבין את הכתוב אך ורק מתוך ההקשר." - לטעמנו עדיף לפצל.

תרגמת

1. האריתמטיקה האלמנטרית משמשת - החוקים האריתמטיים היסודיים משמשים
2. ההומוספיאנס - האדם הנבון תוקן.
3. החוקים האריתמטים האלמנטריים - החוקים האריתמטיים היסודיים
4. מקסימלי - מירבי
5. אובייקט - עצם
6. חשבון המודולו - עדיף חשבון השארית
7. נאיבי - פשטני תוקן.
8. דיגיטלי - ספרתי תוקן.

תרגמת עם קישור שגוי

אין

תרגמת עם קישור חסר

אין

קישורים

קישורים חסרים

רשימה חלקית בלבד

1. 3000 לפנה"ס - ראשית האלף ה-3 לפנה"ס תוקן.
2. שארית תוקן.

חסרים קישורים נוספים של שנים ותקופות

קישורים שגויים ללא תרגמת

אין

קישורים מיותרים בהקשר בו הובאו

אין

זוטות

1. לצרך - לצורך
2. עצם האישנגו - עצם אישנגו
3. על ידי על ידי לייבניץ
4. רב - רוב (וגם לרב -לרוב)
5. פיבונצ'י - פיבונאצ'י
6. ניתן להבטא - ניתן לבטא
7. מגדרים את - מגדירים את
8. תיהיה - תהיה
9. חזקה של מנת שני בסיסים יהיה שווה - ...תהיה שווה
10. למינהם - למיניהם
11. נתן להציג/למצוא - ניתן להציג/למצוא
12. אלגורתמים - אלגוריתמים
13. אבני הבנייה - אבני הבניין

תוקן. בברכה, יואב 19:43, 22 במאי 2007 (IDT).
יש להחליף מילים רבות מכתיב חסר למלא

חזות

נעשה שימוש מושכל בתמונות ואיורים שגם תורמים להבנת הנקרא וגם נעימים לעין. הערכים המקבילים בוויקיפדיות זרות לא מתקרבים לרמתו בהיבט זה.

סיכום

ערך משובח בנושא יסודי שכל אנציקלופדיה אינה שלמה בלעדיו. הערך סוקר היטב את התפתחותה וענפיה של האריתמטיקה. נעשה שימוש מושכל בתמונות ואיורים שגם תורמים להבנת הנקרא וגם נעימים לעין. ניכרת השקעה ביצירת מספר ערכים משניים, כגון הוראת המתמטיקה בישראל, המעשירים את הערך מבלי להכביד על אורכו. הערך מובן כמעט לכל נפש ועשוי לעניין גם מתימטיקאים. נדרשת עוד הגהה קלה, בעיקר בהמרה מכתיב חסר לכתיב מלא. אנו סבורים כי ניתן להשלים את כל התיקונים הנחוצים עוד במהלך דיון ההמלצה על הערך. טוב שנגאל הקצרמר הזה אחרי קרוב לארבע שנים וטוב שבנושא האמור יש לנו ערך מומלץ. יישר כח!

הכרעת השופטים

הערך זכה במקום השני בתחרות!

תהליך השיפוט נחלק לשני שלבים נבדלים. ראשית קראנו, איש איש בביתו, את כל הערכים המועמדים. נדרשנו לענות על השאלה "מה המרחק בין הערך הקיים לבין ערך מומלץ" ולציין לעצמנו את כל השיפורים הרצויים וההכרחיים בערך. מטלה זו היתה מפרכת לעתים, אך לא בעייתית. ברוב המקרים הופגנה השקעה ניכרת בכתיבה או בתרגום הערכים. שלושה ערכים הפגינו קרבה מובהקת לרמה הנדרשת מערך מומלץ והתרשמנו כי ניתן לתקן את הפגמים שנפלו בהם בתוך פחות משבוע. ערכים אלה הם אריתמטיקה, חמאה ויגואר.

כעת נדרשנו לקבוע מי המשובח מבין שלושת הערכים הזוכים. מטלה זו מצומצמת יותר בהיקפה אך בעייתית יותר בדרישותיה. שלושת הערכים הזוכים הם טובים וראויים. לשלושתם יתרונות ופגמים "מולדים" שאינם תלויים רק באיכות הכתיבה ונדרשנו להימנע משיקלולם. בנוסף, כל אחד משלושת הזוכים התעלה על האחרים במדד אחד לפחות ונפל משני אחיו במדד אחר. נדרשנו להשוות תפוחים לתפוזים והגענו להכרעה מפורטת ומוסכמת בסוגיה. התלבטויות מעין אלה הן "צרות של עשירים" והיינו שמחים להתחבט על מגוון גדול יותר של ערכים מומלצים.

והרי שיקולינו לפי המדדים שהגדרנו מבעוד מועד:

נגישות

(הערך כתוב כך שגם קורא שאין לו שום ידיעה בנושא יוכל להשכיל ממנו וליהנות מקריאתו. פסקת הפתיח כתובה באופן נהיר לכל, קצר וקולע.)
פיסקת הפתיחה של יגואר היא לדעתנו המוצלחת מבין השלושה. מנגד, מיד אחרי הפתיחה באות שתי פסקאות בנושאים פחות מהותיים, שאפשר היה לדחוק לסוף הערך. בסך הכל שלושת הערכים נגישים ולא מצאנו העדפה ברורה לאחד מהם. אמנם ההישג ניכר יותר עבור אריתמטיקה, אך לטעמנו קשה לתעדף אותו על "חיסרון מולד" שכזה.

אמינות

(הובאו מקורות ואסמכתאות לכתוב בערך, בשיטה האקדמית עם הערות שוליים, או לכל הפחות בצורת רשימת קריאה.)
שלושת הערכים לוקים בחסר במדד זה: יגואר וחמאה לא גיירו כראוי את המקורות מוויקיפדיה האנגלית ואילו אריתמטיקה דל במקורות. חמאה ראויים לשבח על המובאה המרתקת מאנציקלופדיית הבית. יגואר לא הפנו למקורות בעזרת <ref> וזה חבל. פירטנו מספר מקורות שחסרים אצלם (רג'ילנד פורוק וכו'). אריתמטיקה חייב להביא מקורות נוספים ולציין מה המקור ליכולות האריתמטיות של המצרים באלף השלישי לפנה"ס. בסך הכל דורגו הערכים כך לפי מדד זה:

1. חמאה - דרוש גיור בלבד
2. יגואר - דרושה השלמת מקורות, עיצוב ההפניות וגיור קל
3. אריתמטיקה - דרושה השלמת מקורות ניכרת

רהיטות

(הערך דובר עברית טבעית, שוטפת, תקינה ומלאה. מושגים עבריים תקניים משמשים על פני מושגים לועזיים היכן שאפשר. לא נעשה שימוש מופרז בעגה מקצועית של יודעי ח"ן בלבד.)
שלושת הערכים המובילים משתבחים בעברית שלהם. זו נקודת חוזק מרכזית של הערך חמאה, שמתהדר בעברית עשירה וקולחת במיוחד. מאידך, יש בו פיסוק יתר שמעיב על זרימת הקריאה.

מבחינת תרגמת מינוחית, נמצאו הבעיות הבאות:

• יגואר - קונצנזוס, סטטוס, טריטוריה, אקותוריזם - 4, בהם 1 חמור
• חמאה - מניפולציה, בציווליזיציות, וריאנטים, פרוטאינים, בקטריות, אנטיספטית, ממברנה, סימולציה, קטגוריות - 9, בהם 6 חמורים (החומרה של וריאנטים, ממברנה וסימולציה היא בהקשר המיותר בו נזכר דווקא המונח הלועזי, ולא במונח כשלעצמו)
• אריתמטיקה - אלמנטריים, הומוספיאנס, מקסימלי, אובייקט, מודולו, נאיבית, דיגיטלי - 7, בהם 1 חמור

מבחינת בעיות ניסוח, אלה הבעיות שנמצאו:

• יגואר - 7 בעיות נקודתיות, פיסקה אחת בעייתית ("מבנה חברתי" - מסורבל כאילו תורגם משפט אחרי משפט בלי קריאה נוספת של המכלול)
• חמאה - 3 בעיות נקודתיות
• אריתמטיקה - 3 בעיות נקודתיות

זוטות ומינוח קל לתקן ע"י החלפות מתאימות. בעיות הנוסח ביגואר נראות לי החמורות מבין השלושה, בפרט כשיש פיסקה אחת הטעונה עריכה. לכן דורגו השלושה באופן הבא:

1. חמאה - פיסוק יתר, החלפת מונחים לועזיים וזוטות + 3 בעיות ניסוח נקודתיות
2. אריתמטיקה - כתיב חסר, החלפת מונחים לועזיים וזוטות + 3 בעיות ניסוח נקודתיות
3. יגואר - פיסקה הטעונה עריכה, החלפת מונחים לועזיים וזוטות + 7 בעיות ניסוח נקודתיות

מקצוענות

(דיוק עובדתי חסר פשרות והצגה נכונה של הנושא. גם איש מקצוע בתחום ישבע נחת מן הערך.)
האמת שיש קצת חפיפה בין מקצוענות לבין שלמות, לכן התמקדנו כאן בשאלה "מה לא מדויק" ובמדד השלמות בשאלה "מה חסר".

אז מה לא מדויק:

• יגואר - "נשיכה אדירה בעוצמתה" הוא ניסוח רדוד אך עדיין אינו שגוי. למעשה, לא נמצאו אי דיוקים בערך אלא רק פרטים חסרים וזה יפה מאד.
• חמאה - חמאת כבול שאינה עולה על הדעת, חשש לסתירה בהגדרת חמאת התרבית
• אריתמטיקה - קטן בערך מוחלט, חזקה שלילית

לכן במדד זה דירגנו כך:

1. יגואר - מדויק! הניסוח טעון שיפור אך לא ייספר כאן
2. חמאה - שני ניסוחים שנויים במחלוקת, אחד מהם משמעותי
3. אריתמטיקה - שני אי-דיוקים משמעותיים

שלמות

(הערך סוקר את כל ההיבטים ההכרחיים של הנושא, במידת הפירוט הנדרשת. הקשרים מקומיים, עולמיים ומקוריים מתקבלים בברכה אך אינם הכרח בבית זה.)
כאמור, כאן נשאל "מה חסר" ולא "מה לא מדויק" שנדון במדד המקצוענות. אז מה חסר:

• יגואר - מהו מין בסיסי, מהי ההנחה ומי שולל אותה, מי הנשכן הראשון בין היונקים,
• חמאה - הרחבה על בריאות ותזונה, הרחבה על עיצוב החמאה בישראל, הרחבה על הצריכה לנפש
• אריתמטיקה - למרות המחסור במקורות, הערך מצטיין בשלמותו. היינו פוסקים זאת גם אם לא היה נכתב הערך החשוב הוראת המתמטיקה בישראל

לכן במדד זה דירגנו כך:

1. אריתמטיקה
2. יגואר
3. חמאה

וכאן נשאלת השאלה - האם יש לשקלל במדד השלמות את הפרטים הרבים שחמאה מוסיף, מעל ומעבר למצופה מערך על חתיכת שומן מהחי? לדעתנו התשובה חיובית. לכן הפער בין יגואר לחמאה במדד זה הוא קל למדי לטעמנו.

חזות

(תמונות ואיורים התורמים להמחשת הכתוב ולהבנתו. עיצוב מושך. זהו מדד משני בבית זה.)
בשלושת הערכים יש תמונות נהדרות. כותבי אריתמטיקה ליקטו את התמונות בעצמם והדבר נזקף לזכותם. ביגואר היינו שמחים לראות השוואה לתמונה של נמר, אך העניין לא נזקף לחובתם. בהתאם לזאת, שלושת הערכים מקבלים את ההערכה המירבית במדד זה ואריתמטיקה זוכה להטבה מיוחדת.

קישוריות

(הערך מקושר היטב למושגים המסייעים להבנתו. הערך דל בקישורים שגויים או מיותרים בהקשר בו הם מובאים. יצירת ערכים קשורים התקבלה בברכה, אך נלקחה בחשבון ההטייה הקיימת בעושר המיזם (חזקים במתמטיקה, חלשים במדעי החיים). זהו מדד משני בבית זה.)
קישורים אדומים בולטים:

• יגואר - מין מפתח, מין יחידאי, מין בסיסי, מין מטרייה, בגרות מינית, מלניזם, פנתר לבן, תיירות אקולוגית, עגל
• חמאה - ערך תזונתי
• אריתמטיקה - אולי אריתמטיקה גאומטרית?

קישורים חסרים, שגויים ומיותרים:

• יגואר - 4 חסרים, 4 שגויים, 0 מיותרים
• חמאה - 10 חסרים, 3 שגויים, 3 מיותרים
• אריתמטיקה - >2 חסרים, 0 שגויים, 0 מיותרים

השקלול פה לא פשוט כי המתמטיקה ממילא חזקה אצלנו והביולוגיה ממילא חלשה. בהינתן כי נכתב הוראת המתמטיקה בישראל, נראה שאריתמטיקה לוקח בגדול במדד זה, על אף המחסור בקישורים לשנים ולתקופות. העובדה שאין בו קישורים שגויים או מיותרים ראויה לשבח. לכן דורגו השלושה כך:

1. אריתמטיקה - כל הקישורים שהובאו נכונים, חסרים קישורים בעיקר לשנים ולתקופות
2. חמאה - הופיעו קישורים שגויים, מיותרים וחסרים. חסר קצרמר ערך תזונתי.
3. יגואר - מגוון ערכים חסרים שאת חלקם ניתן היה לקצרמר, הופיעו גם קישורים שגויים. אין קישורים מיותרים אך יש שחסרו.

סימוכין עשירים במיוחד

(הטבה הניתנת על רשימת מקורות מוצלחת במיוחד התורמת באופן ניכר לקוראים)
הטבה זו נותרה מיותמת - כל הערכים שהשתתפו בתחרות לקו ברשימת המקורות - בשלמותה, בעיצובה ו/או בקישוריותה.

הסברים מוצלחים במיוחד

(הטבה הניתנת על הסברים מקוריים ומוצלחים במיוחד, שלא הכרנו ממקום אחר)
כאן צוינו לשבח ההסבר בערך חמאה על הקשר בין מכשפות לפרפרים והערך אריתמטיקה על דימוי חלוקת הארטיקים.

איור מושקע במיוחד

(איור מושקע במיוחד התורם להבנת הערך)
גם הטבה זו נותרה מיותמת. הערך אריתמטיקה צוין לשבח על בחירה נבונה של איורים מבלי שיהא להם ערך זר להסתייע בו.

הקשרים מקוריים במיוחד

(הקשרים מקוריים לערכים שונים בתכלית, שמוסיפים עניין ועושר לערך)
למגינת לבנו, גם הטבה זו נותרה מיותמת. שלושת הערכים הזוכים ניחנו בהקשרים יפים אך לא מצאנו הברקות. גם הוראת המתמטיקה בישראל תורמת לערך ולמיזם אך אין בה משום הקשר מפתיע.

לסיכום

מבין הזוכים, הערך חמאה הצטיין במדדי האמינות והרהיטות, אך לקה מעט בשלמותו. הערך אריתמטיקה הצטיין בשלמותו ובקישוריותו, אך לקה באמינות ובמקצוענות. יגואר הצטיין במדד המקצוענות אך לקה ברהיטותו ובקישוריותו. אריתמטיקה צוין לשבח על הסבר מוצלח ובחירת ערכים נבונה. חמאה צוין לשבח על הסבר מרתק.

לאור כל זאת דורגו הערכים הזוכים בסדר הבא:

1. חמאה
2. אריתמטיקה
3. יגואר

ברכות לזוכים וחג שמח!

כותבי הערך

משתמש:Yoavabadi ומשתמש:שמעון נעים

מחמאות ומעין התחייבות

תודה רבה לכם, צוות השופטים, על ההשקעה המרובה שעשיתם למען בדיקת הערך שלנו וכתיבת ההערות הנחוצות.
מאתה והלאה אראה בביקורתכם מעין "מתווה" (כמו זה שאני ושמעון עשינו בתחילת הכתיבה) להשלמת הערך. אני מתכוון לנסח כהלכה היום לפחות את הזוטות, ובשבוע הבא, שמעון, שייסים את בחינת הבגרות שלו, אולי יפעל גם הוא לכך. אני רואה בביקורת זו חוזה מחייב, שכן אם אתם טרחתם כל כך בשביל זה, אני חושב שהמעט שאוכל (ואולי גם שמעון, אני לא מדבר בשמו) לעשות הוא ל"סיים" את הערך.
כמו כן, אני ושמעון פתחנו ב"משתמש:שמעון נעים/הפרויקט האריתמטי"-אם תרצו, הציצו בו ותיראו מה אנו מתכננים.
בברכה,

יואב 19:26, 22 במאי 2007 (IDT).

פרה היסטוריה

ערך נאה מאוד - כל הכבוד לכותבים! אני מקווה לקרוא את כולו בקרוב. הערה לגבי הפסקה על התקופה הפרה היסטורית - היא רשומה בפסקנות רבה מדי. רצוי להתייחס שם רק לממצאים מתקופה זו, ולא להביא השערות לגבי יכולתיו של האדם הקדמון. אני מציע לשכתב את הפסקה. מלמד כץ 04:42, 26 במאי 2007 (IDT)

תודה רבה על ההערה והמחמאות. :) אתייעץ עם יואב בנושא לפני שאחליט כיצד לשכתב. :) שמעון 15:44, 26 במאי 2007 (IDT)

ניסוח מוזר

כתוב בפסקה על ההיסטוריה:

"היוונים סללו את הדרך למציאת הוכחה ל"משפט היסודי של האריתמטיקה" ואחראיים לגילוי המספרים האי-רציונליים ופיתוח ייצוגם כשורשים."

למה הכוונה בייצוג מספר אי רציונלי כשורש? אולי הכוונה היא לכך שמספר שורשים הם אי-רציונליים? יאיר ח. 00:03, 7 ביוני 2007 (IDT)

הערות

הערך נמצא מזה זמן בדיון על הפיכתו למומלץ. על מנת לקדם את שיפורו אני מעיר כאן מספר הערות כלליות שבלטו בקריאה ראשונית של הערך.

• יש לשפר את הפרק ההיסטורי. ניתן להיעזר באתר הזה. כך למשל, בדיון לגבי מושג האפס רצוי לעיין כאן.
• באופן כללי כדאי להוסיף סימוכין חוץ ויקיפדיים.
• הפרק הפילוסופי לא עוסק ישירות באריתמטיקה. יש להתאים אותו לשאלות פילוסופיות ספציפיות יותר הקשורות לתחום זה.
• נראה שאת הפרק על אריתמטיקה מודרנית יש להפוך לערך נפרד משום שהוא לא מתקשר היטב לשאר הטקסט - הוא נכתב בשפה מתמטית גבוהה יותר. כאן רצוי להשאיר כמה מילים על הנושא בשפה פשוטה ולהפנות לערך המורחב. אריה מלמד כץ • שיחה 21:56, 9 ביולי 2007 (IDT)

מספר הארות והערות להערות:

• אכן, יש לשפר את חלק ההיסטוריה, ואני אנסה לעשות זאת בקרוב, אף כי ישנם עוד הרבה מקורות בנושא.
• התחלתי להעניק סימוכין לערך, ובמיוחד לחלק הפרהיסטורי שאותו מחקת (אם תראה את הסימוכין, אני מניח שתבין כי עשית משגה, ויש להותיר את הפיסקה המסויימת הזאת).
• כפי שראית, בערך ניסינו להעניק מידע על האריתמטיקה לא רק מן הזווית המתמטית, אלא גם מן הזווית ההיסטורית, הפילוסופית, הסוציולוגית והחינוכית, משום שזוהי מטרתו של ערך-להעניק מידע על הנושא מתוך ראייה רחבה, ולא לצמצם את המידע לנושא חדגוני. אני חושב שיש להשאיר את החלק "הקשרים פילוספים" ו"אריתמטיקה מודרנית" משום שהם חלק מן הנושא, ואינם מושג משל עצמם.
• גם אני חושב כי יש לכתוב את החלק "אריתמטיקה מודרנית" בצורה פשוטה יותר, אך זהו חלק שנתרם ע"י עוזי ו. ולא על ידינו, ולכן אנסה לשכנע אותו להכין ערך לפי המלצתך, והוא ואני נחבר משהו פשוט יותר ש"יעמוד" במקום החלק הנ"ל.

בברכה,

יואב 16:37, 10 ביולי 2007 (IDT)

שלום יואב, אנו מאוד שמחים שחזרת לטפל בערך, ואנו בטוחים שבקרוב נקבל ערך מצוין, אפילו טוב משהיה עד עכשיו. אנא עדכן ברשימת המתנה לגבי התקדמות העריכה.

לגבי הפסקה על הפרהיסטוריה - היא צריכה להיות יותר ברורה. עליך להסביר אם המסקנות המובאות בה נובעות מממצאים ארכאולוגיים (ואז לפרט על הממצאים), או שמדובר בהשערות. כמו כן יש להסביר איך הגיעו החוקרים למסקנות אלו. למשל על משפט כמו: "נקודת המפנה החשובה ביותר של האדם בתקופה זו היא כאשר החל להבין שהחישובים שלו הם מקרים פרטיים", ירצה הקורא הביקורתי לדעת מאין אנו יודעים שכך התפתחה האריתמטיקה. א&ג מלמד כץ • שיחה 18:19, 10 ביולי 2007 (IDT)

עידכנתי את דף ההמתנה.

לגבי הפיסקה, היום אני אעשה ככול שביכולתי "להבהיר" אותה בהתאם להערותייך, ולתת סימוכין ודוגמאות של ממצאים לכל אורכה. היום בערב אני מתכוון לעבוד על החלק ההיסטורי, ולהשלימו ככול שאוכל.

בברכה,

יואב 18:09, 11 ביולי 2007 (IDT).

הועבר מדיון המלצה

ערך מצוין של יואב עבדי ושמעון נעים שהורחב במסגרת התחרות. בברכה, תומר 21:02, 19 ביוני 2007 (IDT)

הערה שהשארתי לפני חודש לא זכתה לתשובה. יש להשקיע מאמץ בערך הזה על מנת להביאו למומלץ. מלמד כץ 02:09, 24 ביוני 2007 (IDT)

עדכון מצב: עשיתי מעבר ראשוני על הערך והשארתי הערות בדף השיחה. יש די הרבה עבודה שצריך להשקיע בו על מנת להביאו לרמה של ערך מומלץ. אריה מלמד כץ • שיחה 22:02, 9 ביולי 2007 (IDT)

עדכון שני: החל שלב הוספת הסימוכין, המקורות והשיכתוב. יואב 22:31, 10 ביולי 2007 (IDT).

בשלב זה הורדנו את הערך מרשימת ההמתנה על מנת לספק לכותבים את השהות הדרושה לשיפור הערך. נשמח לראות אותו שוב ברשימת ההמתנה עם סיום העבודה. בהצלחה, א&ג מלמד כץ • שיחה 22:25, 15 ביולי 2007 (IDT)

לקריאה נוספת

כדאי ליצור רשימת ספרים בסיסיים באריתמטיקה בפרק "לקריאה נוספת". כמו כן, רצוי להרחיב את הקישורים לאתרי אינטרנט בסיסיים בנושא בפרק "קישורים חיצוניים". ניתן גם להרחיב את הסימוכין בהערות השוליים בעזרת הספרים שיתווספו. א&ג מלמד כץ • שיחה 16:30, 15 באוקטובר 2007 (IST)

לא הבנתי אתכם עד הסוף. האם התכוונתם לספרי לימוד בנושא, או האם התכוונתם לספרי מחקר, שכן אנו בבעיה משני החזיתות. בחזית ספרי הלימוד, ישנה הבעיה שבבחירת הספר המתאים, כפי שאתם בוודאי יודעים אם אתם קוראי ידיעות אחרונות (אני רוצה לבקש משמעון לכתוב על פרשת מט"ח בהוראת המתמטיקה בישראל). אם כוונתכם לספרי מחקר, הבעיה היא שאינני מכיר כאלה המתייחסים לאריתמטיקה בסיסית.

את מספר אתרי האינטרנט בכוונתנו להרחיב, ואני נמצא כעת במשא חיפוש.

תודה רבה על הערות ועל ההמלצה,

יואב 20:47, 15 באוקטובר 2007 (IST).

נ.ב.-רציתי לשאול אותכם כבר מזמן-איך מתבצעת העבודה שלכם יחדיו? מי ממכם יושב לפני המקלדת וכותב, והאם לא מפריע לעבוד יחדיו?

היי יואב, הכוונה גם לספרי לימוד (בעיקר ברמת אוניברסיטה), גם לספרים קלאסיים בנושא, וגם ספרים שמסכמים את ההיסטוריה וההתפתחות של האריתמטיקה. כדאי להתייעץ עם עוזי - הוא בוודאי מכיר את הספרות החשובה ויכול להבחין בין עיקר וטפל. לאחר ההכוונה של עוזי כדאי לבדוק את הספרים בספרייה של אחת האוניברסיטאות או לחפש אותם ב-Google books שמציעים לפעמים קטעים גדולים למדי לקריאה. המטרה היא לספק למי שרוצה להרחיב את ידיעותיו בנושא את הכלים הדרושים.

לגבי שאלתך, יש לנו מחשב אחד (אבל חזק) ושנינו משתמשים בו לצורך העבודה החוץ-ויקיפדית. בהפסקות (ואם גם הילדים מרשים) אנו נפגשים לשתיית מאטה ועריכות בוויקיפדיה. אחד יושב מול המקלדת והשני מכוון אותו. כשעובדים יחד שומעים עוד דעה לפני ששומרים וגם אפשר לדבר. א&ג מלמד כץ • שיחה 22:23, 15 באוקטובר 2007 (IST)

תודה על הערותיכם. אטריד בקרוב את עוזי בנושא. שמעון ▪ אתנחתה קומית קלה 14:58, 16 באוקטובר 2007 (IST)

פונקציות אריתמטיות

הן מN לC צריך לשנות את זה

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.ifma.org.il/articles/ocean.html
  • In אריתמטיקה on 2011-11-22 20:31:25, 404 Not Found
  • In הוראת המתמטיקה בישראל on 2011-11-22 22:20:39, 404 Not Found
  • In אריתמטיקה on 2011-11-27 22:56:22, 404 Not Found
  • In אריתמטיקה on 2012-01-20 02:11:11, 404 Not Found
  • In הוראת המתמטיקה בישראל on 2012-01-20 04:24:48, 404 Not Found
  • In אריתמטיקה on 2013-05-03 16:16:39, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 19:17, 3 במאי 2013 (IDT)

לא נמצא עותק מקוון, בברכה, Nurick - שיחה 04:45, 20 בספטמבר 2013 (IDT)

הסרה מהמומלצים1

דיון

לערך זה מספר מועט של הערות שוליים.כמו כן,בחודשים האחרונים הוא עבר שינויים משמעותיים יחסית,ולפיכך הערך אינו יציב. איש רב פעלים - שיחה 14:28, 4 ביוני 2016 (IDT)

הצעת הסרה מהמומלצים

דיון

הערך הזה דל מאוד הן מבחינת תוכן והן מבחינת המקורות בו. אני מציע להסיר את הערך מרשימת הערכים המומלצים. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 15:01, 20 בינואר 2022 (IST)

עוזי ו., תרצה לטפל בערך? ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 00:24, 23 בינואר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באריתמטיקה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www-groups.dcs.st-andrews.ac.uk/~history/index.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20040812090718/http://www-groups.dcs.st-andrews.ac.uk/~history/index.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 15:06, 1 באוקטובר 2022 (IDT)