שיחה:זכריה אלצ'אהרי
טעויות מוזרות וכותרת הערך
עריכהיש מספר טעויות מהותיות בערך בפסיקה הבאה:
"הרז"א הביא לתימן הרחוקה את השולחן ערוך, ומימיו התקבלה הפסיקה ההלכתית של ה"מרן" גם בתימן. בזכות רז"א התפשט בתימן גם העיון בספרות הקבלה, ורבים מיהודי המקום החלו לעסוק בקבלת האר"י."
1. השולחן הערוך הוכנס לתימן רק במאה ה18 ולא כפי שמתואר בערך.
2. אל דהרי לא הביא את קבלת הארי לתימן, העיסוק העולמי בה החל שלושים שנה לאחר מות הארי, אלדהרי שב הביתה לתימן לפני שהארי הגיע לצפת כך שאין ליצור קשר בין השניים.
צריך לתקן בכותרת ולכתוב אלצ'אהרי ולא אלצ'הרי.תודה.ממני המומחה.
- מדוע? זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 22:15, 15 בנובמבר 2006 (IST)
כיוון שכך הוא כתב את שמו.המילה היא בערבית,וידוע שתנועת פתח הערבית נכתבת בעברית בתוספת א' כמו צאלח או אבראהים או אלשאער (המשורר בעברית) ועוד.בכל אופן עיין בספרו "המוסר" ותיראה שכך כתב את שמו כמשפט המילים הערביות.ממני,המומחה.
אגב,שלא תטעה,אין לבטא את האות צ' שבשמו כמו במילה צ'רצ'יל,אלא ביטויה דומה לאות ד' רפויה המבוטאת היום רק אצל התימנים,אלא שהאות צ' שהיא ערבית יותר חזקה בביטוי מהאות ד' הרפויה.ממני,המומחה.
- אוקי, תודה על מידע. זהר דרוקמן - אהמ - שלום עולמי 22:54, 15 בנובמבר 2006 (IST)
زكريا الضاهري
עריכהשינוי שם
עריכהאני מציע להעביר את הערך לזכריה א-דהארי זכריה א-דאהרי מאחר ששם המשפחה המקורי הוא الضاهري, שיהיה יותר פשוט לתעתק כא-דהארי. רבים שאינם בקיאים בתעתוק מדויק מערבית יכולים לטעות ולהגות את השם כ-Alchahari. כמקובל בערכים כאלו, את התעתיק המדויק רושמים בסוגריים תוך ציון שמדובר בכזה, ואת שם הערך מתאימים לתעתיק הידידותי יותר למשתמש שלא זכה להשכיל באותיות השפה הערבית ובהגייתן. דוגמה מקבילה אפשר לראות במוחמד דף, שהועדף כשם הערך על פני מחמד צ'יף. ישראל - שיחה 01:24, 10 במאי 2019 (IDT)
- הדוגמה של מוחמד דף נכונה. אבל זהו מקרה שונה, משום שכאן, בשונה מהמקרה של דף, יש לנו תעתיק מקובל בעברית - הדרך שבה כתבו יהודים בתימן בתימנית יהודית לאורך השנים. אני לא חושב שיש מי שנהג לכתוב את שמו של הרז"א "א-דהארי". אגב, אם זכרוני איננו מטעה אותי, האות צ'אד נהגתה בתימן בכלל יותר דומה לט'א (ظ) מאשר לד'. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 12:40, 10 במאי 2019 (IDT)
- תודה, החכמת אותי בעניין הערבית התימנית. עם זאת, גם ظ מתועתקת פעמים רבות על ידי ד', ולפעמים על ידי ז'. אני סבור שבהשארת המצב הקיים יש כאן מעין גרימת בלבול לקוראים בהגייה. אמנם ציינתי בפתיח בסוגריים מהי ההגייה הנכונה, אבל עדיין במבט ראשון קוראים רבים יכולים לקרוא את השם כאלטשהארי. ישראל - שיחה 13:56, 10 במאי 2019 (IDT)
- נוטה להסכים עם ישראל. מתייג את משתמש:eldad. נרו יאיר • שיחה • ה' באייר ה'תשע"ט • 14:51, 10 במאי 2019 (IDT)
- אכן, את האות ض מקובל לתעתק בתור ד', והייתי מציע לתעתק גם כאן, א-דאהרי. מאידך גיסא, אני לא בקיא בהגיית התימנית היהודית, ואם נהגו להגות את האות הזאת באופן שדומה יותר להגיית האות ט' (ظ), כפי שאומר שמזן, אז ז תהיה מתאימה יותר כאן. אני לא מכיר את הגיית השם הנוכחי, ולכן יקשה עליי לחוות דעה. הצעת התיעתוק שלי לעיל מתאימה לתיעתוק מערבית ספרותית בכלל, ולאו דווקא מיהודית תימנית. עוד הארה קטנה: ישראל מציע לתעתק זכריה א-דהארי; עם זאת, על פי הכתיב בערבית, זה אמור להיות א-דאהרי. מצד שני, ייתכן שהכתיב א-דהארי דווקא מתאים יותר מבחינת ההגייה בפועל. אני לא מכיר את הגיית השם, ולכן יקשה עליי לחוות דעה פסקנית כאן. אלדד • שיחה 18:35, 10 במאי 2019 (IDT)
- אבל אף אחד לא כתב את השם שלו כך, מעולם. לא צריך לתעתק שם שכבר נכתב בעברית, ויש מסורת לצורת הכתיבה שלו. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 20:38, 11 במאי 2019 (IDT)
- אם זהו הכתיב של שמו שנהוג בעברית (מאז ומתמיד), אז אכן אין צורך לשנות. אלדד • שיחה 20:40, 11 במאי 2019 (IDT)
- אלדד, אכן טעיתי כשהקדמתי את הה' לא', תודה שהארת זאת לתשומת לבי. מש:שמזן צודק שכך היה מקובל לתעתק את השם, אך מה לעשות? קוראים רבים יכולים להיות מוטעים מהתעתוק הזה. כמו כן, מסתבר שגוגל מפנה גם לתעתוקים עם ד'. לעומת זאת, חיפושים עם ז' הם עקרים. אני חושב שמכיוון שויקיפדיה נועדה גם למשתמשים שאינם מכירים את התעתוק היהודי-תימני המסורתי, חבל להשאיר שם שיוצר רושם של הגייה שגוייה לגמרי. כפי שציינתי, כמו שמקובל בערכי שמות ערביים, נוכל לציין בסוגריים את התעתיק המדוייק והמסורתי, וכך ניצור את האיזון המתאים בין הדיוק והמסורת לבין הפרקטיקה. ישראל - שיחה 21:38, 11 במאי 2019 (IDT)
- אם זהו הכתיב של שמו שנהוג בעברית (מאז ומתמיד), אז אכן אין צורך לשנות. אלדד • שיחה 20:40, 11 במאי 2019 (IDT)
- אבל אף אחד לא כתב את השם שלו כך, מעולם. לא צריך לתעתק שם שכבר נכתב בעברית, ויש מסורת לצורת הכתיבה שלו. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 20:38, 11 במאי 2019 (IDT)
- אכן, את האות ض מקובל לתעתק בתור ד', והייתי מציע לתעתק גם כאן, א-דאהרי. מאידך גיסא, אני לא בקיא בהגיית התימנית היהודית, ואם נהגו להגות את האות הזאת באופן שדומה יותר להגיית האות ט' (ظ), כפי שאומר שמזן, אז ז תהיה מתאימה יותר כאן. אני לא מכיר את הגיית השם הנוכחי, ולכן יקשה עליי לחוות דעה. הצעת התיעתוק שלי לעיל מתאימה לתיעתוק מערבית ספרותית בכלל, ולאו דווקא מיהודית תימנית. עוד הארה קטנה: ישראל מציע לתעתק זכריה א-דהארי; עם זאת, על פי הכתיב בערבית, זה אמור להיות א-דאהרי. מצד שני, ייתכן שהכתיב א-דהארי דווקא מתאים יותר מבחינת ההגייה בפועל. אני לא מכיר את הגיית השם, ולכן יקשה עליי לחוות דעה פסקנית כאן. אלדד • שיחה 18:35, 10 במאי 2019 (IDT)
- נוטה להסכים עם ישראל. מתייג את משתמש:eldad. נרו יאיר • שיחה • ה' באייר ה'תשע"ט • 14:51, 10 במאי 2019 (IDT)
- תודה, החכמת אותי בעניין הערבית התימנית. עם זאת, גם ظ מתועתקת פעמים רבות על ידי ד', ולפעמים על ידי ז'. אני סבור שבהשארת המצב הקיים יש כאן מעין גרימת בלבול לקוראים בהגייה. אמנם ציינתי בפתיח בסוגריים מהי ההגייה הנכונה, אבל עדיין במבט ראשון קוראים רבים יכולים לקרוא את השם כאלטשהארי. ישראל - שיחה 13:56, 10 במאי 2019 (IDT)
נ. ב. את אותו דיון אני מבקש לקיים גם לגבי יחיא אביץ'. ישראל - שיחה 21:38, 11 במאי 2019 (IDT)
- אצלי יש רק תשע תוצאות לתעתוקים עם ד' בגוגל. תשווה למספר התוצאות של כתיב הערך כיום, ותראה מנצח ברור. הבעיה היא שאתה מתייחס לזה כשם ערבי שמתעתקים מערבית, אבל זהו שם יהודי-תימני, שנכתב לאורך הדורות בעברית, בצורה שבה הוא מתועתק עכשיו. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 21:49, 11 במאי 2019 (IDT)
- אגב, אם דרך ההגייה היא שמעניינת אותך, גם את הערך יחיא קאפח צריך להעביר ליחיא גאפח. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 21:51, 11 במאי 2019 (IDT)
- אולי לא הסברתי מספיק ברור. הנקודה איננה מספר התוצאות של תעתוק כזה או אחר, אלא הרושם שנוצר אצל הקורא המצוי. אילו היה מדובר על ויקיפדיה התימנית-יהודית, היה ברור שזה השם שיש להשתמש בו, אבל הויקיפדיה הזו היא מיועדת לכלל דוברי העברית, שסביר להניח כי רובם לא ממש בקיאים בקריאת תעתוקים תימניים מסורתיים. ישראל - שיחה 21:55, 11 במאי 2019 (IDT)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: לגבי קפאח מדובר על תעתיק שאולי הוא לא מדויק ממש, אך קשה לומר שהוא שגוי. האות היא אותה אות, שבניבים אחרים הוגים אותה בדומה לצורה שיראה הקורא המצוי. לעומת זאת, אין שום דמיון או הקבלה בין, CH לדאד. ישראל - שיחה 21:55, 11 במאי 2019 (IDT)
- אני מעיין בתוצאות החיפוש בגוגל, ורואה שלא רק אתרי מורשת תימניים כותבים כך את שמו - אלא גם גורמי מחקר שחקרו את שירתו ואת כתביו מן הזווית הספרותית וההיסטורית. כלומר, זוהי דרך הכתיבה המקובלת לשמו גם במחקר. אתה יוצר כאן צורה כמעט-חדשה כדי להקל על קוראים מסוימים, אך בה בעת מקשה על קהל גדול אחר.
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: האמת, אתה תקשה כמעט על כל מי שמחפש עליו מידע. כמעט כל מקום שבו הוא יהיה מוזכר השם שלו ייכתב בצ', ולכן עדיף שזה יהיה שם הערך. מי שיקרא מאמר/כתבה/כל טקסט אחר שבו הוא מוזכר, עלול להתבלבל בהגיית השם גם כאשר הוא יקרא אותו במאמר. הדרך להסביר לקורא כיצד להגות כראוי את השם היא בהערה שהוספת בתחילת הערך, ולא בהעברת הדף. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 22:02, 11 במאי 2019 (IDT)- בהחלט מובן שגורמים שחוקרים אותו ואת מה שקשור בו ישתמשו בשם המסורתי, ועדיין באנציקלופדיה שרוב קוראיה אינם נמנים על חוקרים או אחרים שאמורים להבין את התעתוק המסורתי, אני חושב שחבל להשאיר שם מטעה. בנוגע לחיפוש, נשאיר הפניה עם השם המסורתי, וכך נרוויח את הטוב שבכל העולמות. ישראל - שיחה 22:04, 11 במאי 2019 (IDT)
- ישראל, בעניין הזה אני עם שמזן. את הערת ההגייה עדיף לכתוב בפתיח לערך, אבל להשאיר אותו בכתיב המסורתי, המקובל. אלדד • שיחה 22:05, 11 במאי 2019 (IDT)
- טוב, אז לגבי העניין הזה נשאר חלוקים. ישראל - שיחה 22:06, 11 במאי 2019 (IDT)
- מסכים עם שמזן, כל מי שהביא אותו בספרות הרבנית השתמש באות צ' ולכן יהיה מוזר לשנות. אבי84 - שיחה 11:33, 12 במאי 2019 (IDT)
- להשאיר את הקיים בהתאם לכתיב המקובל, ואם רוצים אפשר להוסיף בסוגריים (בערבית נהגה א-דאהרי בקירוב). Ronam20 - שיחה 23:26, 30 במאי 2019 (IDT)
- ישראל, האם ניתן להסיר את {{שינוי שם}}? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 07:49, 4 ביוני 2019 (IDT)
- בוצע ישראל - שיחה 15:48, 4 ביוני 2019 (IDT)
- ישראל, האם ניתן להסיר את {{שינוי שם}}? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 07:49, 4 ביוני 2019 (IDT)
- להשאיר את הקיים בהתאם לכתיב המקובל, ואם רוצים אפשר להוסיף בסוגריים (בערבית נהגה א-דאהרי בקירוב). Ronam20 - שיחה 23:26, 30 במאי 2019 (IDT)
- מסכים עם שמזן, כל מי שהביא אותו בספרות הרבנית השתמש באות צ' ולכן יהיה מוזר לשנות. אבי84 - שיחה 11:33, 12 במאי 2019 (IDT)
- טוב, אז לגבי העניין הזה נשאר חלוקים. ישראל - שיחה 22:06, 11 במאי 2019 (IDT)
- ישראל, בעניין הזה אני עם שמזן. את הערת ההגייה עדיף לכתוב בפתיח לערך, אבל להשאיר אותו בכתיב המסורתי, המקובל. אלדד • שיחה 22:05, 11 במאי 2019 (IDT)
- בהחלט מובן שגורמים שחוקרים אותו ואת מה שקשור בו ישתמשו בשם המסורתי, ועדיין באנציקלופדיה שרוב קוראיה אינם נמנים על חוקרים או אחרים שאמורים להבין את התעתוק המסורתי, אני חושב שחבל להשאיר שם מטעה. בנוגע לחיפוש, נשאיר הפניה עם השם המסורתי, וכך נרוויח את הטוב שבכל העולמות. ישראל - שיחה 22:04, 11 במאי 2019 (IDT)
- אני מעיין בתוצאות החיפוש בגוגל, ורואה שלא רק אתרי מורשת תימניים כותבים כך את שמו - אלא גם גורמי מחקר שחקרו את שירתו ואת כתביו מן הזווית הספרותית וההיסטורית. כלומר, זוהי דרך הכתיבה המקובלת לשמו גם במחקר. אתה יוצר כאן צורה כמעט-חדשה כדי להקל על קוראים מסוימים, אך בה בעת מקשה על קהל גדול אחר.
- אגב, אם דרך ההגייה היא שמעניינת אותך, גם את הערך יחיא קאפח צריך להעביר ליחיא גאפח. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 21:51, 11 במאי 2019 (IDT)
סריקה או מהדורה מודפסת?
עריכה- ספר פירוש על התורה בשם צידה לדרך ראיתי בבית כנסת תימני ביהוד.
- היה בו פירוש, נדמה לי בפרשת בשלח, שמצא חן בעיניי: "סוס מוכן למלחמה ולה' התשועה" - אתה, כל מה שבכוחך עשה ובתחושתך היה סמוך ובטוח שהצדק ינצח בעזרת השם יתברך.
- מישהו יודע באיזה ספר מדובר?
- חיפשתי בספרו של הרב מנחם בן זרח, ולא ראיתי את הפירוש האמור.
- היש את ספרי הרז"א באיזשהו מקום? גם בספריה הלאומית לא מצאתי. -- משתמש:פשוט [משה] • שו"ת • כ"ד בתמוז ה'תשפ"ג • 11:32, 13 ביולי 2023 (IDT)תגובה
מצאתי!
עריכה- ועתה מצאתי. במחסן חדש, יש את החומש שראיתי הכולל את הפירוש של הרב אלצהרי. (לא נסרק)
- ובאתר כתיב יש את כתב היד במחברת!! שעתה הורדתי. -- משתמש:פשוט [משה] • שו"ת • כ"ד בתמוז ה'תשפ"ג • 11:45, 13 ביולי 2023 (IDT)
סוס מוכן ליום מלחמה ולה' התשועה
עריכה- הסריקה ב tinyurl קישור 2mth6r6v
- אכן פרשת בשלח!
- ויהי בשלח ז"ה ש"ה (זה הוא שאמר הכתוב) סוס מוכן ליום מלחמה ולי"י התשועה.
- שלמה ע"ה בא להודיענו בזה הפסו' כדצריך האדם להכין לעצמו כלמה שצריך לו"
- אם למלחמה כלי מלחמה'
- ואם לכלי מלחמה כפי שהם:
- ואם לשנה רעה יקנה תבואה והיא עדיין מצויה
- ואם לבית חזק שיבנה סובל מיגשמים לשמרו הוא ובניו
- ולא יאמר בכל Lו (אלו)
- מה לי לעשות ולהשתדל
- אסמוך על הנס
- אינו כן Lא (אלא) יעשה מה שיוכל לעשותו
- ולכ"א (ולכך אמר) כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה
- ולבסוף ב"ה וב"ש (ברוך הוא וברוך שמו) יעזור
- וכן אם חלה האדם
- צריך להשתדל במה שאפשר לרפותו
- ולא יאמ' אסמוך על השם לבד והוא רופא חולים
- לכך אמ שלמה סוס מוכן ליום מלחמה וליי' התשועה:
- להודיעך עוד שאין ראוי לסמוך על הנס
- ולא עוד אלא שהנס ספק יי עשה ספק לא יי עשה:
- ואם נעשה מנכין לו מזכיותיו
- וכן אמרו כשיצאו ממצרים לא נחם דרך ארץ פלישתי...
- -- משתמש:פשוט [משה] • שו"ת • כ"ד בתמוז ה'תשפ"ג • 12:33, 13 ביולי 2023 (IDT)