שיחה:חסידות ביאלא

כללי

ערך נפלא, תמשיכו לערוך בצורה נפלאה שכזו את כל ערכי החסידות. יוכי

אני מקווה שעכשיו יותר טוב. יעקב135 10:07, 6 באפריל 2007 (IDT)

הערך ערוך יפה, אך אינו משקף מספיק את שרשי החסידות, לדוגמא: האדמורי"ם רבי שלמה לייב מלענטשנא, ורבי יהושע מאוסטרובא, שאת דרכם המשיך האדמו"ר הראשון רבי יצחק יעקב מביאלא, אינם מוזכרים. כ"כ למיטב ידיעתי עם פטירתו של רבי יחיאל יהושע הוכתר רק בנו הצעיר רבי בן ציון לאדמו"ר וכל חסידי אביו כולל אחיו המבוגרים ממנו דבקו בו, ורק לאחר תקופה ארוכה הוכתרו שאר הבנים, הם ביססו את חצרותיהם לא על חסידי רבי יחיאל יהושע, ואף קראו שמות שונים לחצרותיהם, כך שאין זה מדויק לכתוב שהחסידות התפלגה בין האחים כמו בחסידות סאטמאר או תולדות אהרן.79.179.30.237 17:10, 26 באפריל 2009 (IDT)

יש הרבה אמת בהערתך. חן חן !חסיד11 - שיחה 17:14, 26 באפריל 2009 (IDT)

חסיד 11, אני מתרשם שהנך בקי בערך זה, אולי תערוך אותו כראוי?!79.179.30.237 17:16, 26 באפריל 2009 (IDT)

אולי...חסיד11 - שיחה 17:27, 26 באפריל 2009 (IDT)

דרוש מקור

על הפיסקה: האדמו"ר מביאלא נחשב לאחד מגדולי התורה בדורנו, כתבה המשתמשת חנה ק.: "דרוש מקור", למיטב ידיעתי והבנתי מקורות נצרכים להאשמות / חשדות / ידע רפואי וכד', באם נדרוש מקור לכל בדיל מידע, הנך יכולה לציין "דרוש מקור" מס' רב של פעמים בכל דף. לגופו של ענין: הפרט הזה באישיותו של האדמו"ר הינו מפורסם, ואם בכל זאת את צריכה מקור עייני בספר "החסידות" של ד"ר יצחק אלפסי, שם מופיעה פסקה זו. חסיד11 - שיחה 12:43, 24 באפריל 2009 (IDT)

חסיד, שמים כאן תבנית מקור בכל מקרה שמישהו חושד שפרט מסוים אינו מדויק, ואני מצטרף לשאלה. אין ויכוח על כך שהרבי הוא תלמיד חכם וצדיק; אבל אין לי ספק שליטאי ממוצע או חסיד מחסידויות אחרות שיתבקש לתת רשימה של עשרת גדולי הדור לא יכניס את הרבי מביאלה. לכן אפשר להסתפק בכך שהוא תלמיד חכם, לא כולם חייבים להיות גדולי הדור רשמיים עם חותמת של ויקיפדיה. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תשס"ט • 12:49, 18 ביוני 2009 (IDT)

נרו יאיר, א. חסיד 11 בסך הכל ציטט את ד"ר אלפסי, ב. מי החליט שיש רק עשרה גדולי הדור? 212.25.77.118 17:01, 18 ביוני 2009 (IDT)

ליטאי ממוצע או חסיד מחסידויות אחרות לא יכניס גם את הרב עובדיה יוסף לרשימתו ועל אחת כמה וכמה לא יכניס את הרב מרדכי אליהו, כך שאינני משוכנע שזוהי אמת המידה למדידת גדולי התורה. 79.178.137.240 14:22, 19 ביוני 2009 (IDT)

לאלמוני הראשון: א. איננו מחויבים לקבל את כל מה שאומר אלפסי (ובמידה מסוימת הוא מחויב למקורותיו) כעובדה אנציקלופדית. אגב, אשמח לקבל מראה מקור מדויק ביחס לאלפסי. ב. דווקא בגלל שאנחנו לא מכריעים - עלינו לקבוע ביחס לרב כלשהו שהוא "נחשב לאחד מגדולי הדור" רק כשהדברים זוכים להסכמה רחבה ביותר. אם יש ספק - נסתפק בעובדות אחרות שאינן מסופקות.

לאלמוני השני: עיקר העניין הוא שכמעט כל ספרדי יכניס הן את הרב עובדיה והן את הרב אליהו לרשימה. כאן גם חסידים לא יכניסו כל כך מהר, כלומר גם לאחר שמנטרלים את הצד הפוליטי של הסוגיה. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בסיוון ה'תשס"ט • 23:03, 20 ביוני 2009 (IDT)

נרו יאיר, לאור השינויים בערך זה ובמקביל באורח פלא... בערך מבשר טוב, יש לי רושם שאתה מונע מסיבות לא אינצקלופדיות כלל... סליחה מקרב ליבי באם אני טועה. חסיד11 - שיחה 17:11, 21 ביוני 2009 (IDT)

אתה טועה לגמרי ולכן הסליחה מתקבלת. הגעתי מהערך כאן לשם. אתה ודאי לא חושד בי שאני עורך פה במשך שנה-שנתיים רק כדי להגיע בסוף הנה. יתרה מזו: אני חושב שבמסגרת הנייטרליות המתבקשת מאנציקלופדיה כתבתי דברים מכובדים על הרבי, משום שאני אכן מכבד אותו, אבל גם מפנים שמדובר באנציקלופדיה. אני מציע לך לא להגיע למלחמת עריכה שבה לסגנון החסידי שלך אין סיכוי לנצח, אבל יש חשש שעורכים אחרים יתנסחו בצורה פחות מכובדת משלי. לגבי תקציר העריכה שלך: א. זה לא ישנה, אבל מעניין אותי היכן בספר החסידות כותב כך אלפסי. ב. אשמח אם תאיר את עיניי היכן יש דברים דומים בערכים אחרים. נרו יאיר • שיחה • ל' בסיוון ה'תשס"ט • 00:17, 22 ביוני 2009 (IDT)

מכוני הוצאת ספרים

חברים! מכיון שהנושא גורם למלחמות עריכה, הבה נתעלם ממנו, כשם שהתעלמנו ממנו בערך מבשר טוב. זה ממש לא חשוב לאינצקלופדיה מי מו"ל את הספרים. חסיד11 - שיחה 10:46, 7 ביוני 2009 (IDT)

"ציונותו" של האדמו"ר מרמת אהרן

בערך נכתב כי האדמו"ר מרמת אהרן תומך בציונות ואף הניף דגל בעבר, שאלתי: מכיון שבצבור החרדי הדבר אינו מקובל בלשון המעטה, ואף האדמו"ר המדובר סבל מהתנגדות חריפה בצבור החרדי עקב כך עד שאף אחד מחסידי אביו לא קיבל את מרותו, האם יש מקום לכתוב זאת בערך היפה והמכובד של חסידות ביאלא? 212.25.77.118 13:19, 27 באוקטובר 2009 (IST)

ודאי. ‏odedee • שיחה 13:25, 27 באוקטובר 2009 (IST)

מדובר במידע אינצקלופדי מובהק, ודאי וודאי מקומו כאן. (בתקשורת החרדית הרי לא נזכה לקרוא על כך...) 79.180.113.162 14:57, 27 באוקטובר 2009 (IST)

לדעתי עדיף למחוק. אומר ועושה - שיחה 21:51, 20 במרץ 2010 (IST)

תודה למשתמש:גרש על מחיקת הקטע המביש. בברכה אומר ועושה - שיחה 09:17, 26 במאי 2010 (IDT)

בטוחני שמי ש'השחיל' את המשפט הזה, כוונתו הייתה לשם השמצה והשחרת דמותו של נשוא הערך. לגבי תליית הדגל: א. יש להביא מקור מוסמך לכך; בלעדי זה, אין להתייחס לכך כלל. ב. גם אם העובדה נכונה (והדגש על 'אם'), מדובר בתקופת מגוריו בפתח תקווה, עיר חילונית ו'בעל-בתית', לפני קרוב לחמישים שנה (בשנות השישים), כאשר האווירה בארץ הייתה שונה בתכלית. באותה תקופה, בבתים חרדיים רבים היו סממנים ישראליים שונים, ואין לייחס לכך שום משמעות אידיאולוגית בעלת עומק. בנוסף לכך, באותה תקופה היה האדמו"ר הנ"ל איש פרטי, בלי סממנים אדמו"ריים, עובד במקצוע חופשי (כמדומני, מנהל חשבונות), ולכן בוודאי אין לייחס לתליית דגל (אם הייתה) שום משמעות אידיאולוגית של ממש. כדי לחדד את הדברים, הנה דוגמא: באותה תקופה היו בבתים רבים, ובהם בתים תורניים וחסידיים מופתיים, עיתונים מהסוג של "ידיעות ו"מעריב". האם על סמך זה אפשר - כיום - לכתוב עליהם משהו בנוסח: "הללו מצדדים בהשקפה הרואה חשיבות בקריאת עיתונות חילונית"... ג. ממש מגוחך והזוי להגדיר את האדמו"ר הנ"ל כ"אחרון האדמו"רים הציוניים". יש בזה ניסיון (כנראה מתוך מניעים פנים-כיתתיים פסולים) להציגו כממשיך מורשתם האידיאולוגית של אדמורי"ם מסוגם של האדמו"ר החלוץ והאדמורי"ם מדרוהוביץ. אם הייתה לזה איזושהי אחיזה במציאות, ניחא. אולם במציאות, אין שום הבדל שבעולם בין האדמו"ר הנ"ל לכל שאר האדמורי"ם בימינו מהזרם המרכזי (הלא קנאי). כמה חבל שכל מיני אנשים בעלי צרות-מוחין מחבלים במפעל יפה ומועיל של הוויקיפדיה גרש - שיחה 08:59, 27 במאי 2010 (IDT)

זהו קטע מתוך ראיון שנערך עם בתו בהארץ: "אני ציונית מאוד. ינקתי את זה עם חלב אמי, למרות שאנחנו ממשפחה חרדית גדלתי במשפחה ציונית. ההורים שלי ניצולי שואה וככאלה הם היו ציונים ענקיים, עכשיו פחות כי העולם החרדי פחות מאפשר להם להיות ציונים אז הם יותר מסתירים את זה. אבל אני גדלתי בעולם חרדי פתוח שהיה ציוני, הנפנו דגל ביום העצמאות, חינכו אותי שמדינת ישראל זה הדבר הכי טוב שקרה לעם ישראל במשך 2000 שנה ושאנחנו צריכים בכל כוחותינו להגן עליה ולאהוב אותה."

זה רק מחזק את דבריי. א. להסתמך על יוכי ברנדס - עם כל הכבוד - זה עניין המצריך זהירות וחשדנות. אם היינו שומעים זאת מפי בן משפחה שהולך בתלם - ניחא, אבל כאשר הדברים נאמרים מפי מי שפרש ומנסה להצדיק את מעשיו, יש להסתייג מהסתמכות עליו. ב הוא אשר אמרתי: מחשבות 'ציוניות' כאלה (אם אמנם היו נחלתה של משפחת רבינוביץ הפתח-תקוואית) עברו בלבם של רבים רבים מניצולי השואה בתקופה שלאחר קום המדינה. אולם מכאן ועד לייחס לכך עומק אידיאולוגי, ועוד לכנות זאת "אחרון האדמורי"ם הציוניים", המרחק רב. ואדרבה, אם האדמו"ר הנ"ל שומר את מחשבותיו בלבו ולא עומד מאחוריהן בגלוי, כפי שטוענת בתו, איך ניתנת לנו רשות להציגן בפרהסיה ולהכריז עליהן כעל דעותיו הרשמיות. בברכה, גרש - שיחה 09:57, 27 במאי 2010 (IDT)

ועצה כללית: השתדל להימנע מלהיכנס לשטחי אש. זה לא מועיל, רק מזיק, וחבל. גרש - שיחה 09:58, 27 במאי 2010 (IDT)

ידעתי שזה יגיע כמה חבל אומר ועושה - שיחה 10:17, 27 במאי 2010 (IDT)

מה עושים? גרש - שיחה 10:30, 27 במאי 2010 (IDT)

לגבי מה שנכתב על האדמור מביאלא רמת אהרן,אני הכרתי אותו אישית הוא היה אדם גדול וקדוש ומקובל מאד מאד בציבור החרדי מה שנכתב על ציונותו,זה שקר וכזב מדובר בהשמצה של שונאיו שמתבססת על השמצה זולה של בתו יוכי ברנדס שמתוך כעס שמשפחתה ריחקה אותה משוכ היא משמיצה ,כל יהודי בבני ברק ובפרט בשכונת רמת אהרן היו מתפעלים מעבודת התפלה שלו שהיה כמונה מעות, ומטהרת מידותיו(שכידוע אביו הגדול העיד עליו שמידותיהם הזכות של אבותי הקדושים התמזגו בו...) ומהרבצת תורה במשך למעלה משישים שנה עד רח חשון תשע שבאותו יום קיבל אירוע מוחי שממנו לא קם ו_10דקות לפני שהתמוטט עוד הספיק למסור את שיעורו היומי בגמ' עם ראשונים, שמעתי מנכד של האדמור מפוריסוב (המקובל הגהצ רבי עקיבא רבינוביץ)ששמע מסביו שסיפר לאחר פטירת האדמור מביאלא רמת אהרן(ערה תשעא),שפעם שוחח עם האדמור הזקן מביאלא(רבי יחיאל יהושע)אודות בנו האדמור מביאלא רמת אהרן,ובאמצע השיחה אמר האדמור הזקן לאדמור מפוריסוב בזהל העולם חושב שמכירים את בני ר' יענקל(כך היה האדמור מביאלא רמא נקרא באותם ימים)הנני רוצה לומר לך שאינכם מכירים אותו כיון שהוא נסתר בכל מעשיו.... ―אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה שכתבת אמת. אבל כאן בויקיפדיה, המדיניות המרובעת (כן!) קובעת כי אלף אנשים חיים ונושמים לא תקפים מול מקור אחד של ראיון של עיתונאי זוטר כל שהוא בעיתון סופשבוע. דרכיה דרכי נועם • שיחה • כ"ט בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 23:48, 7 באוקטובר 2010 (IST)

אנסח מעט אחרת: כל מה שכתבת על עבודת התפילה והצדקות וכו' פשוט לא סותר את דברי בתו. נרו יאיר • שיחה • ל' בתשרי ה'תשע"א • 00:29, 8 באוקטובר 2010 (IST)

דרכיה, גם אתה יודע לנצל את המדיניות המרובעת עד תום, אתה יודע שאף אחד לא הכיר ברד"מ כראש הישיבה, ואתה מנצל את הכתוב באיזה עלון לא מוכר כדי להופכו לראש הישיבה, טול קורה מבין עיניך..., לגבי הדגל, כדאי לאנונימי לברר את ההיסטוריה, והוא יגלה עוד כמה דברים מעניינים. חסיד11 - שיחה 17:57, 10 באוקטובר 2010 (IST)

אני מתפלא על מקום מכובד כמוכם, שמביא את דברי יוכי ברנדס כעדות וראיה, בזמן שאביה שלח לה מכתב בכתב ידו בדיוק על נושא שיחה זו, אני ראיתי את המכתב לפני זמן רב אצל אחד מנכדיו, שם כתוב בערך כך: את יודעת שלא אכפת לי מה שאומרים עלי ומה שמדברים עלי, לי משנה רק מה שהקב"ה רואה בי, אבל מדוע את צריכה להצדיק את מעשייך הרעים, בדברי שקר וכזב עלי ועל משפחתנו, אם את סבורה שאת כל כך צודקת בדרכך הרעה, מדוע את צריכה להתחבא מאחורי דברי שקר שכביכול שורשי חינוכך קיבלת אצלינו בבית, בזמן שאת יודעת וזוכרת שזה שקר, ה' באיר היה בביתנו יום רגיל ככל יום, ושיננתי באזניכם את דעתו של אבי זי"ע שאסור לחגוג יום ולסגוד לשיטה שמטביעה בראש דגלה את כחי ועצם ידי רח"ל. גם אם זה היה נכון, המגמתיות כאן שולטת, אם זה באמת כדי שהציבור ידע, ומידע היסטורי בלבד, אולי נוסיף שאחד מאדמור"י בית ביאלא ישב בעבר בכלא על העלמת מס? אפשר גם לכתוב שאחד מאדמור"י בית ביאלא עזב שידוך? אולי זה מידע היסטורי לכתוב שאחד מאדמור"י בית ביאלא הוא בכלל לא חסיד, וחלק גדול משנותיו היה אברך ליטאי מגולח זקן, באחד ממעוזי ליטא?

קראתי כעת על ציונותו של האדמור ונדהמתי. איך אפשר לסלף היסטוריה בצורה כזה? ואברר. מקור הדברים שסומכים עליה היא דבריה של יוכי ברנדס. ראשית, כל דבריה צריכים בדיקה. מה היא מספרת? שהניפו דגל ביום העצמאות, כל מי שבקי בהיסטוריה יודע שבשנים ההם בפתח תקוה כל אחד שם דגל כדי לא להיות שונה ולעורר חמתן של השכנים ולא היה קשור לציונית. ובכלל האדמור בעצמו לא היה מחליט בדברים כאלו רק נתן את הניהול לאשתו ולא התערב בעצמו. היא אומרת שחינכו אותה להגן על מדינת ישראל ולאהוב אותה. עובדה קיימת שאף אחד מילדיו של האדמור לא שירתו בצבא הישראלי, איזה מין ציוני הוא זה שחושב חובה להגן על המדינה ולא שולח ילדיו לצבא? ואפי' יוכי ששינתה מהחינוך שקיבלה בבית לא הלכה לצבא, ואם היתה מושרשת בלבה האהבה למדינה איך לא ראתה חובה בזה? על כן סבור להניח שגם מה שאמרה לאהוב אותה אין בה ממש. ובכלל יש הרבה חרדים שחושבים שהמדינה הוא דבר טוב שיש מקום קליטה ליהודים והם אינם ציונים ולא חושבים לרגע לעשות משהו שדרוש כח ומסירות נפש בשביל המדינה, רק שאם היא כבר קיימת אז למה לא? לא שהאדמור חשב כך, אבל זו אינה ראיה כלל לאידיאולוגיה ציונית. שנית, איך אפשר לסמוך על זיכרון של ילדה ולקבוע עובדה כשכל מי שהכיר אותו מכחיש את זה? לכן כואב לי מאוד לראות מידע לא מדיוק באתר חשוב זה. כבר כתבתי נימוקים אלו לאחראים, ולא קבלתי מענה. כנראה שזה לא רק יוכי, גם הם שמחים על השלל שמצאו עם אדמור ציוני ממש מה שהם מחפשים, בלי להתחשב בעובדות היבשות. יש רק להשוות לשאר דברים שמובאים באנציקלופדיה זה. סליחה על החריפות, אני פשוט אדם שבטבע אוהב את האמת. חוזה - שיחה 03:06, 16 בפברואר 2023 (IST)

ערך מגמתי

לא הבנתי למה רבי בן ציון, האדמו"ר מביאלא לואגנו, מוצגת תמונתו בגדול כממשיך החסידות, ואילו תמונתותיהם של של שלושת האחים הגדולים ממנו מוצגים בתחתית הערך. רבי דוד מתתיהו למשל, הקים חסידות יפה בת מאות חסידים, הוא ידוע בדיוק כמ אחיו הקטן ר' בן ציון, אז מה ההבדל? --דרכיה דרכי נועם - שיחה 10:16, 21 במאי 2010 (IDT)

אל תגזים. אומר ועושה - שיחה 11:30, 21 במאי 2010 (IDT)

איני מתכחש להבדל בין גודלם החסידויות, אם כי אני רוצה להבין את פשר ההבדל העושה את רבי בן ציון לאדמו"ר הראשי, בעוד שרבי דוד מתתיהו נחשב ל"משנה".? --דרכיה דרכי נועם - שיחה 12:18, 21 במאי 2010 (IDT)

האדמו"ר שאליו פנו מרבית החסידים הוא הראשי, כך מקובל בכל החצרות. אומר ועושה - שיחה 12:32, 21 במאי 2010 (IDT)

בערך על חסידות סלונים, למשל, לא ראיתי הבדל בין ציון סלונים לסלאנים, למרות שלחסידות סלונים מספר כפול ומכופל מחסידות סלאנים. --דרכיה דרכי נועם - שיחה 13:15, 21 במאי 2010 (IDT)

הפער היחסי כאן גדול הרבה יותר... אומר ועושה - שיחה 13:22, 21 במאי 2010 (IDT)

ישיבת "אור התורה"

בערך מופיע כי האדמו"ר מבני ברק הקים ישיבה בשם "אור התורה", מכיון שמעולם לא שמעתי על הישיבה, הייתי שמח לקבל קצת אינפומרציה, היכן ממוקמת הישיבה, מס' הלומדים בה, מי הם ראש הישיבה, המשגיח והרמי"ם. חסיד11 - שיחה 16:50, 27 במאי 2010 (IDT)

הישיבה שוכנת בירושלים, בתחילת דרכה (תשס"ו לערך) היא עמדה בראשותו של הרב משה זילברברג (אביו של המשפיע הידוע רצ"מ.) כנדמה לי שלאחרונה הוא התפטר. איני יודע פרטים מדויקים על מקום משכנה, כמדומה במרכז ירושלים. --דרכיה דרכי נועם - שיחה 18:46, 27 במאי 2010 (IDT)

אם אתה כאיש החצר לא יודע, וגם ב-144 לא יודעים על ישיבת "אור התורה" בי-ם, אז אולי היא כבר לא קיימת? חסיד11 - שיחה 19:07, 27 במאי 2010 (IDT)

אין לי קשר קרוב כ"כ עם החצר, אך ברור לי שהישיבה קיימת, היה לי קרוב משפחה שלמד שם, אני יודע את שמותיהם של חלק מהרמי"ם, וכבר פרטתי את שמו של ראש הישיבה, תוכל לשאול אותו בעצמו. הגאון הרב משה זילברברג, אשדוד. --דרכיה דרכי נועם - שיחה 21:37, 27 במאי 2010 (IDT)

אין שום קשר בין אור התורה של הרב זילברברג לישיבה הנ"ל הישיבה הזאת נפתחה ממש לאחרונה שימי 13:33, 18 בנובמבר 2010 (IST)

תוספת: מיזוג חצרות בדור המייסד

אצל האדמו"ר הראשון מביאלה חלה תופעה נדירה יחסית של התמזגות חצרות. בדרך כלל, במרוצת הדורות, חצרות חסידים מתפצלות לענפים ולתת-ענפים, אך אצלו אירעה התמזגות. עברו אליו חסידי פשיסחא, שאותם הנהיג קודם לכן אביו, וכמו כן עברו אליו חסידי אוסטרובה, שהונהגו קודם לכן על ידי חמיו. שני הענפים האלה נפרדו בשעתו בדור התלמידים של 'היהודי הקדוש' מפשיסחה, ואצל האדמו"ר מביאלה חזרו והיו לענף אחד. Vitag - שיחה 00:34, 6 ביוני 2010 (IDT)

האם ההתמזגות קרתה בתקופה אחת או שהייתה תקופה בה אביו (או חמיו) היה אדמו"ר והוא היה רבם של האחרים בלבד? אשמח גם לדעת היכן הדברים מתועדים. תודה, ‏DGtal‏ 00:38, 6 ביוני 2010 (IDT)

א. תודה לvitag על התוספות, ב. הרבי הראשון מביאלא הוכתר לאחר פטירת חותנו בשנת תרל"ג, שבע שנים לאחר פטירת אביו, כך שההתמזגות קרתה בתקופה אחת. ג. התמזגות נוספת בחצר חלה בנסיבות מצערות, לאחר השואה פנו שרידי חסידי כל בני האדמו"ר הראשון לשריד היחיד שנשאר, רבי יחיאל יהושע. חסיד11 - שיחה 08:30, 6 ביוני 2010 (IDT)

היה עוד מיזוג מעניין בשושלת, בפטירתו של רבי נטע מחלעמא, לא מצאו חסידיו מנהיג מתוך קהילתם, והם עברו כיחידה אחת להסתופף בצלו של רבי שלמה לייב מלענטשנא.חסיד11 - שיחה 09:46, 15 בספטמבר 2010 (IST)

תוספת: אופי החסידות

בחסידות ביאלה הקפידו תמיד על ניקיון, גשמי ורוחני. היו חסידים שהקפידו כי בביתם יהיו לכל אחד מבני הבית כלי אוכל משלהם. אך בעיקר הקפידו על ניקיון הדעת וזהירות קיצונית מהתפארות וגאווה. חסיד ביאלה לא היה מספר לזולת כמה דפי גמרא הספיק ללמוד, ואיזו מצווה או מעשה טוב עשה. בהשקפת חסידות ביאלה אלה דברים שצריכים להישאר בין האדם לבין קונו. Vitag - שיחה 00:36, 6 ביוני 2010 (IDT)

זה ממש לא נכון לכתוב את האדמו"ר רבי בן ציון בסוף ללא ציון כי רובם המכריע של חסידי אביו קבלו את מרותו ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רשימת האחים סודרה לפי סדר תולדותם. אם אכן רוב החסידים הלכו אחריו, ודאי שיש לציין זאת. צריך רק לוודא שזה מדוייק. ‏DGtal‏ 17:28, 30 ביוני 2010 (IDT)

ראש ישיבת ביאלא

היתה בעבר מלחמת עריכות קצרה בנוגע מי היה ראש ישיבת ביאלא. בכל אופן ניסיתי לעשות קצת סדר בענינים.

א. רבי דוד מתתיהו היה ראש ישיבת ביאלא מיום הקמתה עד יומה האחרון בשני גלגוליה. הבאתי מקור בערך, ויש לי עוד 2 מקורות בארגזי החול שלי. כדאי גם לראות כאן.

ב. רבי ראובן פיין היה ראש ישיבה במשך כמה משנותיה של הישיבה.

ג. רבי בן ציון מונה על ידי אחיו רד"מ זמן קצר ביותר לשמש ראש ישיבה ולומר בה שיעורים בזמנים שביקר בארץ. --דרכיה דרכי נועם - שיחה 09:12, 8 באוגוסט 2010 (IDT)

ראש ישיבה הוא מי שמוסר שיעור כללי בישיבה, את זה לא עשה הרד"מ אלא רבי בן ציון ורבי ראובן פיין. חסיד11 - שיחה 10:05, 15 בספטמבר 2010 (IST)

יש ראשי ישיבה שאינם מוסרים שיעור כללי. אם הוא נקרא רשמית ראש ישיבה - הרי שזה תפקידו. נרו יאיר • שיחה • י"ח בתשרי ה'תשע"א • 22:43, 26 בספטמבר 2010 (IST)

הסבר לשינוי שעשיתי

ערך זה עבר עריכות רבות בתקופה האחרונה, בעיקר בהוספות של כל אדמור"י החסידות, עם כל הכבוד לאדמור"ים הרבים (ויש כבוד), לכולם יחדיו אין חסידים רבים, מלבד לאדמו"ר המרכזי כמובן, אי לכך ראיתי צורך להוסיף כמה מילים בענין. צביקה2000 - שיחה 17:17, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

הערך עבר מלחמות עריכה רבות, ולכן נערך לאחרונה על ידי כמה מפעילים אובייקטיבים. כדי לשנות שינויים משמעותיים כאלו יש לערוך דיון מסודר. בכבוד דרכיה דרכי נועם • שיחה • ב' באלול ה'תש"ע • למנינם: 17:23, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

אין לי דבר נגד השינויים, רק ציינתי את המשגה העולה מקריאת הערך. אגב, עברתי ברפרוף על עריכותיך וקשה שלא להבחין לאיזה צד אתה שייך... בברכה. צביקה2000 - שיחה 17:28, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

עריכתך בערך מגמתית מאוד. אני אישית, למרות השתייכותי הרעיונית לאחד מהצדדים, אובייקטיבי, לא ערכתי שום פרט השנוי במחלוקת בערך רק בהסכמה ובדיון. לא הצגתי אף אחד כממשיך מרכזי, את רב"צ הצגתי בערך על אחיו כמי שקיבל את רוב החסידים. ולכן אני מבקש ממך שלא לערוך פרט כזה ללא הסכמה. להציג את רבי בן ציון כממשיך החסידות ללא ציון שיש ממשיכים נוספים זה עריכה מאוד מגמתית. --דרכיה דרכי נועם • שיחה • ב' באלול ה'תש"ע • למנינם: 17:33, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

אני בניגוד אליך, לא משתייך לאחד הצדדים, אך כמוך גם אני יודע היכן נמצאים מרבית החסידים, ומכיון שמקריאת הערך יצאתי מבולבל לחלוטין, ראיתי צורך לציין בראשיתו את מצב החצר בקצרה, ציינתי בפרוש שמדובר במרבית הקהילות, ולא בכולם.

אין לי ענין להמשיך בויכוח, אינני צד בענין ורק רציתי להקל על קוראי הערך. צביקה2000 - שיחה 17:44, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

תוספת קטנה בכל זאת, בערך חסידות סקווירא יש פתיח דומה, ומוזכר בו רק רבי דוד טברסקי, על אף שיש פלג נוסף. צביקה2000 - שיחה 17:59, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

לעומת זאת ראה חסידות סלונים ועוד. אין להשוות חסידות לחסידות, ההפרשים בכמות החסידים שונה בתכלית. אצייין רק שחסידות סקווירא מונה היום אלפי חסידים, לעומת חסידות סקווירא בורו פארק שמונה כמנין יהודים. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ב' באלול ה'תש"ע • למנינם: 18:01, 12 באוגוסט 2010 (IDT)

כמה חצרות יש היום לביאלא בעולם ? ( 10 ? ) . וכמה משפחות ( שלוש מאות ? ) - נראה לי קצת מוגזם כל הדיון.--שפ2000 - שיחה 08:56, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

נראה לי שיש להם יותר מ300, עכ"פ רובם המוחץ שייכים לאדמו"ר מלוגנו. בדומה (יחסית כמובן) לסקיוורא ולא לסלונים.

אני מתרשם שאין מי שחולק על הנתונים, רק משום מה לא נח לכם שזה כתוב בראש הערך... צביקה2000 - שיחה 09:39, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

זה שונה מסקווירא, כי שם יש 2 חצרות שביניהן פער גדול, וכאן חצרות רבות והפער קטן יותר. נרו יאיר • שיחה • ג' באלול ה'תש"ע • 15:58, 13 באוגוסט 2010 (IDT)

גם אם זה לא כמו סקוירא אבל ברור שזה כתוב בצורה לא נכונה נקודה. ―אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תוקן לבקשתך על ידי משתמש:נרו יאיר, וצויין אצל רב"צ גודל החסידות וכו'. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 19:43, 12 בספטמבר 2010 (IST)

בחסידות ביאלא (של האדמו"ר רב"צ)יש כיום כ 750 משפחות שמאמינים ודביקים בו ובדרכיו ועל מה שנאמר על הממשיך הרי ידוע מה היתה תוצאות הבחירות בשעתו שכולם חתמו כולל כל שאר האחים זצו"ל שהאדמו"ר (רב"צ)שליט"א יהיה הממשיך וכן בפסק דין הוא היחידי שמותר לקרא ביאלא

לא הבנתי, מה אכפת לכם מה כותבים בויקיפדיה על האדמו"ר ועל ביאלה--213.8.158.113 13:53, 20 ביולי 2017 (IDT)

אין כל כך טעם להגיב בדיון מלפני שנים רבות. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בתמוז ה'תשע"ז • 13:56, 20 ביולי 2017 (IDT)

התנגדות למוסדות סקטוריאלים

לא נכון

למרות שכבר נכתב כך בכמה ערכים לא ידוע לי שום מקור לכך שהאדמו"ר מביאלה מתנגד להקמת מוסדות סקטוריאליים ואף נודע לי שבעבר היתה תוכנית לפתוח ישיבה לחסידי ביאלה(שימי ג. - שיחה 03:40, 7 בנובמבר 2010 (IST))

ובכל זאת, גם לשיטתך היא לא נפתחה. האם אין לזה משמעות כלשהי? נרו יאיר • שיחה • ל' בחשוון ה'תשע"א • 11:24, 7 בנובמבר 2010 (IST)

כן נפתחה ישיבה לצעירים ובעזרת ה' יפתח בקרוב גם ישיבה גדולה

ה' באייר

אני מתפלא על מקום מכובד כמוכם, שמביא את דברי יוכי ברנדס כעדות וראיה, בזמן שאביה שלח לה מכתב בכתב ידו בדיוק על נושא שיחה זו, אני ראיתי את המכתב לפני זמן רב אצל אחד מנכדיו, שם כתוב בערך כך: את יודעת שלא אכפת לי מה שאומרים עלי ומה שמדברים עלי, לי משנה רק מה שהקב"ה רואה בי, אבל מדוע את צריכה להצדיק את מעשייך הרעים, בדברי שקר וכזב עלי ועל משפחתנו, אם את סבורה שאת כל כך צודקת בדרכך הרעה, מדוע את צריכה להתחבא מאחורי דברי שקר שכביכול שורשי חינוכך קיבלת אצלינו בבית, בזמן שאת יודעת וזוכרת שזה שקר, ה' באיר היה בביתנו יום רגיל ככל יום, ושיננתי באזניכם את דעתו של אבי זי"ע שאסור לחגוג יום ולסגוד לשיטה שמטביעה בראש דגלה את כחי ועצם ידי רח"ל.

שלום, האם המכתב פורסם במקום כלשהו? אם לא וודאי תבין שלא ניתן להסתמך על עדות אנונימית שהרי מחר יבוא אחר ויגיד להפך ואין לדבר סוף. דרך - שיחה 15:23, 27 בינואר 2011 (IST)

איני יודע אני ראיתי את המכתב אצל אחד מנכדיו. הבנתי שהמכתב נשלח אליה, יתכן שהוא גם פורסם. אותו נכד אמר לי, שאכן מאז שהוא שלח לה מכתב זה, היא הפסיקה לפרסם דברים אלו, וזה לבד אומר דרשני. גם ללא המכתב זה מובן מאוד שבת שחוזרת בשאלה, ובפרט אנטי כמוה, מנסה ללכלך על משפחתה ככל שהיא יכולה.

ככה מלכלכים?! היא הרי מדברת עליו בכבוד ומציגה אותו באופן חיובי לפי ערכיה היום. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"א • 15:52, 27 בינואר 2011 (IST)

בנתיים פתחתי ערך. כן ככה מלכלכלים בצורה שהקורא לא יבין שזה השמצה. הרי ברור שאם לא היתה מדברת עליו בכבוד, גם אתה היית מבין שזה השמצה.

אבל אם לא מרגישים שזו השמצה - היכן ההשמצה? זה בכל מקרה מלבד דברי דרך לעיל. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"א • 16:05, 27 בינואר 2011 (IST)

הציונות היא ההשמצה, מה לא מובן כאן? היא יודעת באיזה ציבור הוריה חיים, והיא יודעת שזו השמצה.

א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. ב. בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה. ג. זה נקרא "ללכלך על משפחתה ככל שהיא יכולה"?! מאחל לך שלא ישמיצו אותך לעולם בהשמצה חמורה יותר. בעניין הטענה שהיא הפסיקה לומר שחגגו את יום העצמאות - גם זה לא נכון. בערך שני מקורות. אחד מלפני שנה וחצי, השני מלפני פחות מחודש. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"א • 16:14, 27 בינואר 2011 (IST)

אני חושב שהיא כבר לא כותבת שאביה היה ציוני והניף דגל, גם לדבריה אם תדייק תראה שהיא לא מגדירה את אביה כך. יש כאן לדעתי - הנגועה - היתממות פסולה בענין הזה. (:) תודה על המידע אוקראינה - שיחה 16:19, 27 בינואר 2011 (IST)

בבקשה. הנקודתיים צריכות לבוא ללא סוגריים, ובתחילת השורה, וכמו שכתוב צריך להוסיף עוד זוג בכל פעם. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בשבט ה'תשע"א • 16:51, 27 בינואר 2011 (IST)

נא ראה את הסרטון שהוספתי מערוץ אורות ואת תאריכו. נרו - כדאי לבדוק גם את שאר העריכות החדשות אם אין בהן הטייה. דרך - שיחה 21:35, 27 בינואר 2011 (IST)

כבר כיוונתי לדעתך גם בזה וכתבתי למעלה. העריכות החדשות לא מושלמות (ומי מושלם?) אבל לא מצאתי הטיה. נרו יאיר • שיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"א • 13:28, 28 בינואר 2011 (IST)

לא הבנתי

לא הבנתי איך אתם מכתירים את כל אחד מבניו של האדמו"ר ר' יחיאל יהושע רבינוביץ בשם ביאלא לאחר שבדין תורה (כמובן שגם נחתם שטר בוררות המחייב על פי חוקי המדינה) נקבע שרק להרב בן ציון מותר להיקרא בשם הזה ולאחרים צריך להקדים שם אחר לפני השם הזה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.124.95 11:37, 29 באוגוסט 2012 (IDT)

מספר עובדות

1. האדמו"ר רבי יעקב מנחם מביאלא בני ברק מעולם לא הקים ישיבה בשם אור קדושים. 2. הספר תפארת אבות יצא לאור בשנת תשכ"ד. 3. הספר רבותינו מאורי הגולה זה מהדורה מחודשת של הספר ברכה משולשת שיצא לאור בפולין בשנת תרפ"ד, כך במציאות וכך מגמה מציג זאת בפתח הספר.

אם מדקדקים בעובדות: א. תפארת אבות יצא בשנת תשכ"א. ב. שמו הראשי של הספר שיצא בפולין הוא "מאמר מרדכי", והוא יצא בבילגוריי בשנת תרצ"ב, לא תרפ"ד. שניהם עוסקים ברובם באישים שקדמו לחסידות ביאלה ולדעתי אין להם מקום בערך. נרו יאיר • שיחה • ד' באלול ה'תשע"ו • 19:22, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

גם הספר הרבי הקדוש מביאלה מוקדש לרב יחיאל יהושע ולכן מספיק שהוא מוזכר בערך שלו. נרו יאיר • שיחה • ד' באלול ה'תשע"ו • 19:27, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

· עניין ראשות הישיבה כבר נדון בעבר בדף השיחה, לאור הדברים יש לתאם את האמור אף בערך עצמו.

אכן כבר נידון, וחלקו על עמדתך. נרו יאיר • שיחה • ד' באלול ה'תשע"ו • 22:55, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

· לפי מה שהכריע שם בשיחה כבודו נרו יאיר כפי ההיגיון המתבקש, אכן יש לתקן את זאת בדף הערך.

לא, לא הוכרע כמו מה שאתה רוצה לשנות. נרו יאיר • שיחה • ו' באלול ה'תשע"ו • 13:28, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

· אז תקרא שוב פעם.

האדמו"ר פתח ישיבה

לאחרונה פ'תח כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א'טקסט מודגש ישיבה לצעירים מצוינים בעיר בני ברק הישיבה י יש 2 שיעורים ומעל 50 בחורים

ממתי האדמו"רים בביאלא מוכתרים לפי "בחירות"???

כמעט בכל שושלות האדמו"רים בפולין בפרט ובכל תנועת החסידות בכלל, היה נהוג שיותר מבן אחד ימלא את מקום אביו, ולפעמים גם כל הבנים שראוים לכך כיהנו באדמו"רות אחרי האב ומילאו את מקומו, זה בלט במיוחד מדור לדור בחצר הקודש ביאלא (פרציווא, מיזריטש, לובלין, שידליץ) בפרט ובכלל במשפחת שלשלת היחס צאצאי היהודי הקדוש מפשיסחא זיע"א. בפולין מעולם לא היה מושג של רבי אחד (פרט לחסידויות הענק גור ואלכסנדר). גם לאחר השואה בחצרות הבודדים (קרלין וסטריקוב) שבהן קרה שנערכו בחירות, זה רק כי הרבי לא השאיר אחריו אפילו בן יורש אחד. זכתה ביאלא שהצדיק יסוד עולם הרבי יחיאל יהושע מביאלא ובניו הק' זי"ע אוד מוצל מאש (אחד מכל המשפחה) ניצל מהשואה האיומה וקומם את חצר הקודש שהמשיכה ביתר עוז ע"י בניו זיע"א ושליט"א בהנהגת נכדיו שליט"א. בניגוד לחצרות פולניות אחרות (גור, אמשינוב, סטריקוב, אלכסנדר) שמתבססות ברובם על חסידים ותיקים יוצאי פולין, רוב החסידים שהתקרבו לרבי אחרי השואה הם בני ירושלים ואחרים מבני העיר. מסתבר שחסידים אלו שהצטרפו לחצר בתקופת שהותו של הרבי בירושלים לא מכירים את סדרי חסידות ביאלא בפרט ותנועת החסידות בכלל. מה שמוזר שכולם היו בטוחים שהשנים יעשו את שלהם והם "ירגעו מעלבונם", אבל עד היום הם לא מפסיקים לבכות.

בעקבות השחתת דף השיחה ע"י אינטרסנט

מאחר שלטענת אחד הצדדים עניינים רבים בערך תלויים ב"בחירות" שנעשו בעבר, חשוב לברר בכלל את הרלוונטיות של בחירות בהנהגת שושלות אדמו"רים ובמיוחד לאור ההנהגה בחסידות ביאלא שבמשך הדורות כל הבנים כיהנו כאדמו"רים לאחר מות אביהם.

אני מבין שאתה לא מרוצה, לא ברור מה בדיוק מפריע לך בערך. אין זה תפקידנו לקבוע אם בחירות מקובלות או לא מקובלות, אם היו בחירות - עלינו לציין זאת. נרו יאיר • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ז • 19:36, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

אין ולא היתה לי שום בעיה שזה יופיע בערך, רק מאחר שבדף השיחה ה"בחירות" הפכו להיות מוצגים על ידי צד מסוים כדבר עקרוני, לכן מן הראוי שגם התפיסה החסידית המקובלת וחסידות ביאלא בפרט לגבי הליך המשך ההנהגה תופיע גם היא בדף השיחה.

תנוח דעתך, מעטים מאוד מתעמקים בדפי השיחה כשלעצמם. נרו יאיר • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ז • 22:17, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

האדמו"ר מביאלה לוגאנו בכלל לא מתנגד לתמונות או לסיקורים בעיתונים ובאתרי אינטרנט.

הפסקה שעל פי הוראתו של האדמו"ר מביאלא לוגאנו לא מסוקרים אירועי החצר ולא מתפרסמות תמונותיו בעיתונות החרדית ובאתרים החרדיים באינטרנט שגויה בהחלט, ניתן לשמוע ולראות זאת בבירור מדו שיח קולני שנערכה בקרבת האדמו"ר מלוגנו בהדלקת ל"ג בעומר בצפת של קהילת לוגנו, בסרטון youtude מצורף בזה הקישור החל מהדקה ה-2:20 עד הדקה 3:20 מצ"ב קישור https://youtu.be/UZlOOMr7QR8. כמו כן המציאות היא שהאדמו"ר מלוגאנו כן מסוקר בעיתונות ובמדיה החרדית. לכן מן הראוי למחוק את פיסקה זאת.

משתמש:מאורות נתן, ידוע לך אחרת? נרו יאיר • שיחה • ו' בתשרי ה'תשע"ח • 14:22, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

נרו יאיר, לא ידוע לי אחרת, בזמנו ביטלתי ביטול שנעשה ללא סיבה וסידרתי אותו, זה היה נראה כמו סתם מריבות של חסידי האדמורי"ם, כמו במשה בן-טוב, כעת כשהוא מצטט ומביא מקור אולי הוא צודק. מאורות נתן - שיחה 11:16, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

נרו יאיר לי ידוע שהוא בהחלט מתנגד, מה רואים בסרטון שסותר את זה?רבי עקיבא - שיחה 14:07, 16 במאי 2018 (IDT)

הדיון בכלל לא רלוונטי בערך של החסידות. גם בערך שלו, מאחר שיש ויכוח, אני סבור שאין להכניס את זה בלי מקור אמין. נרו יאיר • שיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ח • 14:14, 16 במאי 2018 (IDT)

רבי יהודה זאב קורנרייך מביאלא שידלובצא חתנו של רבי דוד מתתיהו האדמור מביאלה בני ברק זצוק"ל

אתם מציינים את שולשלת חסידות ביאלא בו בזמן שאתם מתעלמים מאחד האדמורי"ם החשובים בשולשלת והוא רבי יהודה זאב קורנרייך מביאלא שידלובצא חתנו של רבי דוד מתתיהו האדמור מביאלה בני ברק זצוק"ל, חסידות שידלובצא מהווה נדבך חשוב לחסידות ביאלה ויש לו מרכז גדול בירושלים ובביתר עילית וכל ניסיון טיוח הינה שקר וכזב משתמש:דגש חזק שולחן שלמה - שיחה 13:41, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

אני רואה שאצלך הוא לא סתם חשוב, אלא חשוב יותר מכולם ומבחינתך מקומו עוד לפני הבנים. הכי חשוב. נרו יאיר • שיחה • י"א באלול ה'תשע"ח • 14:18, 22 באוגוסט 2018 (IDT)

רב ברוך ליב רבינוביץ, בנה בנין בלונדון

למה דגש חזק כל כך מתנגד לראות כאן אודות מרכז ביאלא לונדון שבנה רב ברוך ליב? הרי זה מציאות בשטח. בבקשה שיסביר את עצמו

שוב פעם מחקת את הענין. מה יש לך בעיה להזכיר מה שבהחלט רלאוונטי לערך ולא כתוב באיזה שהוא הגזמה כלל?

אין חשיבות לפירוט פעולות שעשה אחד מצאצאי החסידות. זה ערך על החסידות ולא על רבי ברוך. דגש - שיחה 09:56, 28 באוקטובר 2018 (IST)

אני סבור שאפשר לפרט במשפט שהוא בנה מרכז, בהנחה שהפרטים נכונים. נרו יאיר • שיחה • י"ט בחשוון ה'תשע"ט • 10:40, 28 באוקטובר 2018 (IST)

הוא לא סתם בנה מרכז, הוא ייסד עוד סניף של החסידות, הוא קורא לעצמו "ביהמ"ד ברכת צבי ביאלא" על שם אביו. הוא בנה מרכז ביאלא שלמעשה החליף את בית הכנסת של דודו כ"ביאלא לונדון" דה-פקטו. --Liebelsch - שיחה 20:43, 28 באוקטובר 2018 (IST)

אולי דגש צודק שצריך יותר להדגיש את זה בערך. --Liebelsch - שיחה 20:43, 28 באוקטובר 2018 (IST)

אני יכול להשיג תמונה של הבנין עם הכיתוב על החזית, אם מישהו חושב שזה רלוונטי.

הרחבתי בנושא כפי שהעיר דגש, אקווה שיסכים.--Liebelsch - שיחה 20:43, 28 באוקטובר 2018 (IST)

העריכה בחסידות ביאלא

― הועבר מהדף שיחת משתמש:איתן ברוך#העריכה בחסידות ביאלא
איתן ברוך - שיחה 09:25, 17 בפברואר 2023 (IST)

שלום איתן,

בטלת את העריכה בדף חסידות ביאלא, ולא הבנתי למה. איך אפשר לקבוע עובדה על אדמור מרמת אהרון שהיה ציוני מבתו יוכי ברנדס שמדברת עם נגיעה אישית שלה ובכלל אחד מכללי ויקיפדיה הוא לא להביא מקור מאתר חדשות שלא בודקת אמיתותן של העובדות שהם מביאים. ומה היא מספרת? שהניפו דגל ביום העצמאות, מי שבקי בהיסטוריה יודע שבשנים ההם בפתח תקוה כל אחד שם דגל כדי לא להיות שונה ולעורר חמתן של השכנים ולא היה קשור לציונית. ובכלל האדמור בעצמו לא היה מחליט בדברים כאלו רק נתן את הניהול לאשתו ולא התערב בעצמו. ובכן איך אפשר לסלף היסטוריה באתר חשוב זה? חוזה - שיחה 03:37, 14 בפברואר 2023 (IST)

שלום חוזה, וברוך הבא לויקיפדיה. הסיבה שביטלתי היא שמחקת מידע ממוסמך בלי נימוק, המקור של המידע הזה הוא יחסית אמין, במקרים כאלה אי אפשר להביא מקורות אקדמאים בד"כ, ונאלצים להסתפק באתרי חדשות שמביאים עדויות של גורמים מגוף ראשון/שני, במקרה שלנו מדובר בעדות מאוד קרובה, שנראה שאפשר לסמוך עליה. הנימוק של ביתו לציונות של האדמו"ר הוא לא רק הדגל, אלא, בלשונה, זה ש"חינכו אותי שמדינת ישראל זה הדבר הכי טוב שקרה לעם ישראל במשך 2000 שנה ושאנחנו צריכים בכל כוחותינו להגן עליה ולאהוב אותה". בברכה, איתן ברוך - שיחה 11:08, 14 בפברואר 2023 (IST)

שלום,

קראתי תגובתך ברצינות. אבל יש לי להעיר את הנימוקים שלי. זאת רק מה שבת אחת מספרת, כל ילדיו האחרים מכחישים זאת. וגם בספר האדמור אהבת יעקב בסוף יש קורות חייו בשם ילדיו ולא מוזכר שום דבר מציונות ורק שהיה חרדי אדוק מאוד. את החינוך שקיבלה יוכי ברנדס לציונות כנראה קיבלה מבית הספר ולא זוכרת בדיוק. איך אפשר לסמוך על זיכרון של ילדה ולקבוע עובדה כשכל הילדים האחרים מכחישים? זאת ועוד, כל דבריה צריכים בדיקה. היא אומרת שחינכו אותה להגן על מדינת ישראל, עובדה קיימת שאף אחד! מילדיו של האדמור לא שירתו בצבא הישראלי, איזה מין ציוני הוא זה שחושב חובה להגן על המדינה ולא שולח ילדיו לצבא? ואפי' יוכי ששינתה מהחינוך שקיבלה בבית לא הלכה לצבא, ואם היתה מושרשת בדמה האהבה למדינה איך לא ראתה חובה בזה? ובכלל יש הרבה חרדים שחושבים שהמדינה הוא דבר טוב שיש מקום קליטה ליהודים והם אינם ציונים ולא חושבים לרגע לעשות משהו שדרוש כח ומסירות נפש בשביל המדינה, רק שאם היא כבר קיימת אז למה לא? נמצא ששני הדברים הראשונים שאמרה אינם ראיה כלל, אם כן יש להניח שדבר השלישי שאמרה "לאהוב את המדינה" אינה מדיוק כשכל ילדיו האחרים מכחישים. לכן כואב לי מאוד לראות מידע לא מדיוק באתר חשוב זה. חוזה - שיחה 03:08, 15 בפברואר 2023 (IST)

שלום וברכה חוזה,

1. ראשית כל, העברתי את השיחה לדף השיחה של הערך, בשביל לשתף בדיון עורכים נוספים אם ירצו.
2. אם שאר ילדיו מכחישים זאת - אז אפשר וכדאי להוסיף את זה לערך, כסייג בנוסף לדבריה, תמצא מקור (אפשר בספר או במקור מקוון, רק צריך להביא מקום מדוייק שאחרים יוכלו למצוא אחריך) ותוסיף את זה. בעיניי זה עדיין לא סיבה למחוק את זה לגמרי.
3. לא חושב שאי שירות בצבא הופך את האדמו"ר ללא ציוני, תתכן גישה שתומכת בציונות אבל למרות זאת מפחדת מהפגעים הרוחניים של שירות בצבא, אין סתירה בדווקא. בוודאי שזה שהיא לא שירתה בצבא לא מצביעה על חוסר ציונות, מספיק לראות את בנות הציונות הדתית, שכשמם ציוניות אך לא משרתות בצבא.
4. מסכים שצריך לחלק בין הסתכלות על המדינה כמקלט טוב (כאמריקה פחות או יותר) לבין ציונות - שגורסת שיש לפעול בשביל להקים מדינה ליהודים, אך אי פעולה לא גורסת שאין צורך בפעולה.
5. תודה רבה על התרומה לויקיפדיה וההערות החשובות! סייגתי את מה שכתוב, שזה רק לפי עדות ביתו.

איתן ברוך - שיחה 09:36, 17 בפברואר 2023 (IST)

שלום איתן,

תודה על התיקון. שמעתי מהם, ואני יחפש מקום מדיוק שאפשר למצוא. אני חושב שבתו כותבים בלי יוד, עם י' זה נשמע מלשון בית. חוזה - שיחה 02:03, 20 בפברואר 2023 (IST)

מצויין. נכון, תודה רבה על התיקון. איתן ברוך - שיחה 11:50, 20 בפברואר 2023 (IST)

― סוף העברה