שיחה:יוסף קארו

הסיבה למחלוקתו עם המבי"ט

זה שהוא נסמך היה הסיבה למחלוקת שלו עם המבי"ט?! אם אני לא טועה, המבי"ט והוא היו מ-4 שנסמכו! המחלוקת שלהם, אם אני לא טועה, הייתה בגלל סיבה אחרת!

זלזול עצום: על התגלות המגיד

יש פה זלזול עצום במרן ר' יוסף קארו שספרו התקבל בכל עם-ישראל!!! באיזה זכות אתם כותבים שהוא סבר שהתגלה אליו מגיד מה זה הוא סבר? יכול להיות שהוא כתב ספר שכולו בדיה מליבו? אם כך אז כל הספרים בעולם הם בחזקת שקר. נא להפסיק את העיוותים

הסברתי כבר בדף השיחה שלך. הוא סבר שהתגלה מגיד, כל יהודי דתי סובר שנתגלה אליו מגיד, אך לא כל העולם מאמין שיש מגיד, לכן יש לנקוט לשון מסתייגת. DGtal 22:37, 27 בנובמבר 2006 (IST)

אם ככה אז אין לדבר סוף כי בכל עניין נצטרך להוסיף הסתיגויות וכו' גם בדברים הפשוטים ביותר (חוץ ממתמטיקה אז בעצם להכל) אין חובה להאמין אבל ברגע שאתם כותבים אז אם יש ספר שבה הוא כותב משהו אז אנחנו לא מחזיקים אותו כשקרן ח"ו אתם בכלל לא מבינים מי זה!!! אוריה זיו

סליחה?! מה זה השטויות האלו?

"כיום איש אינו מפקפק בכך שאל מחבר השולחן ערוך אכן מלאך דיבר בשפה הארמית."?! כמה זמן השטות הזו כבר נמצאת בערך? אם מי שהכניס את זה רוצה שזה יישאר, אני מצפה לראות מסמכים חתומים בידי הקב"ה עצמו בשלושה עותקים שמעידים שזה שלח את פלוני אלמוני לדבר אל רי"ק בתאריך כזה וכזה. אחרת, יש גבול לכל תעלול. וולנד 14:55, 15 באפריל 2007 (IDT)

אתה לא תאמין אך הפסקה הזאת נמצאת כאן מהיום הראשון של הערך ב- 1 בספטמבר 2004 ! הערך נכתב על ידי המשתמש במיל' שן שש זעם, וכמו שזה נראה כרגע יש כאן מידע שהועתק כמעט לחלוטין, בצורה האומרת דרשני, מתוך דבריו של מנחם כהן ב"סיפורי צפת" אשר מוגנים בזכויות יוצרים, מכאן. צריך לבדוק מה עושים עם זה. --Hmbr-חנן • שיחה 15:13, 15 באפריל 2007 (IDT)

"עם זאת המשפט היה במקור "אך כיום איש אינו מפקפק בכך שמחבר השולחן ערוך אכן האמין שמלאך מדבר עימו בשפה הארמית. המשפט שונה לנוסח שלך ע"י משתמש:אוריה זיו "רק" לפני ארבעה חודשים. --Hmbr-חנן • שיחה 15:24, 15 באפריל 2007 (IDT)

זהירות מגמתיות לוחמת

משתמש דניאל צבי צינזר פיסקה הבא: "הוא גם אחד מהראשונים, בניגוד לרמב"ם, אשר נימק היתר לאיסור הנאה מדברי תורה. היתר אשר שינה מהותית מבנה הקהילה בעם ישראל." זה נעשה לשם בירור אמת? או לשם ניטראליות? יותר סביר שבחור מקדם מגמה כלשהי.עדין לק"י 22:24, 31 בינואר 2008 (IST)

למה לצנזר?

חברא! מה הקטע? ר' יוסף קארו אכן המחבר של היתר הנאה מדברי תורה- אין חולק על זה. יש אומרים שזה טוב יש אמרים שזה רע, אבל אף אחד לא אומר שזה זניח.

• לא אוהבים סגנון? תציעו אחר.
• לא אוהבים מיקום? יכול להיות ששלכם טוב יותר- תציעו אותו.
• לא אוהבים הקשר? תימצאו אחר.

אבל לצנזר עובדה? אתם מנסים לבראו בדמינכם עומל אלטרנטיבי? השווה עם גרסה מאת 22:57, 31 בינואר 2008 עדין לק"יעדין לק"י 11:46, 1 בפברואר 2008 (IST)!

בכדי שלא יווצר רושם מעוות כאילו אכן הייתה פה "צנזורה", אציין רק שההיתר היה קיים מאות שנים לפני שר' יוסף קארו נולד, ואין אף אחד שחולק על זה. דניאל צבי • שיחה 21:29, כ"ו בשבט ה'תשס"ח (2.02.08)

קשה להפטר מרושם של צנזורה

קשה להפטר מרושם של צנזורה 23:01, 27 בינואר 2008 דניאל צבי (שיחה | תרומות) (11,736 בתים) (זה גם לא נכון, כי הרשב"ץ קדם לו בהרבה, וגם כל כך שולי שאין מקום להזכיר את זה) המחיקה נעשתה משתי סיבות כפי שנתנו: 1." ...נכון, כי הרשב"ץ קדם לו..." 2. "... כל כך שולי שאין מקום להזכיר...". המשפט שבמחלוקת הוא "הוא גם אחד מהראשונים(הדגשה במקור) אשר נימק היתר לאיסור הנאה מדברי תורה. היתר אשר שינה מהותית מבנה הקהילה בעם ישראל". שיעור קטן בהבנת הנקרא: "אחד מהראשונים" ניתן להבין בשתי אופנים- 1. "לא ראשון אבל שני או שלשי" 2. "אחד מהקבוצה הנקראת "ראשונים". בשתי האופנים אין טענה שהוא הראשון ולא התשב"ץ. נימוק שני "כל כך שולי שאין מקום להזכיר" הוא בוודאי מלאכותי. כמה וכמה מאות אלפי בני אדם מיצבים מהלך חייהם לפי היתר הזה, של יוסף קארו, ולא של רשב"ץ. לפחות שלושה מפלגות בכנסת ישראל עסוקים במימושו, עד לא מזמן עוד מפלגה עסקה הרבה בחסימת מימושו. זה שולי? וודאי לא.

את המשפט "היה אחד מהראשונים ש..." ניתן היה להכניס לערך הזה עשרות אלפי פעמים, כמניין פסקיו.

הסיבה היחידה להזכיר פסק מסויים הוא אם הפסק היה מרכזי מבחינתו של הרב, או מבחינת ההשפעה שלו.

שני הדברים לא נכונים כאן - הוא לא כתב עליו יותר משכתב על פסקים אחרים, כגון הלכות שבת.

ףלפסק שלו לא היית ההשפעה מרובה: הדבר היה קיים לפניו, והמשיך להתקיים לאחריו ללא כל שינוי, כפי שהוא כותב בעצמו, בכסף משנה: "וראינו כל חכמי ישראל קודם זמן רבינו ואחריו נוהגים ליטול שכרם מן הציבור". דניאל צבי • שיחה 00:32, כ"ז בשבט ה'תשס"ח (3.02.08)

יופי לך. אך כל העוסקים בתורה תוך קבלת תמיכה מסתמכים על היתר שלו, ולא של אף אחד אחר. והם מאות אלפים. זה לא שולי. יש סיבה לשימוש בהיתר שלו דווקא- היתר שלו הרבה יותר רחב. להבדיל מתשב"ץ שהיתיר לרבנים בעלי מעמד קהילתי, ר' יוסף קארו היתיר לכל דכפין למעשה.

ועדיין אין לזה מרום בערך זה יותר משיש פה מקום לפסקיו לגבי שבת, תרומות ומעשרות, נידה וברכות. עזוב את הערך הזה במנוחה וחזור לתלמוד תורה (מצווה) דניאל צבי • שיחה 00:48, כ"ז בשבט ה'תשס"ח (3.02.08)

מי היו רבותיו

בערך לא כתוב מי היו רבותיו עד גיל 48 ? פרטים אלו חשובים מאד. מי-נהר - שיחה 02:37, 4 בנובמבר 2010 (IST)

רבי יוסף קארו

כותרת הקטע לא צריכה להיות "רבי יוסף קארו"? לכתוב "יוסף קארו" בסתמיות זו פגיעה בכבוד הרב...

זאת ההחלטה והנוהל הקבוע בויקיפדיה. תחפש את הערך פרופסור אלברט איינשטיין. --אלעזר - שיחה 20:02, 25 בינואר 2011 (IST)

יש הבדל. כוויקיפדיה עברית, צריך להיות לנו כבוד תורה, שכן, הוא מתבטא בכך שלרב קוראים בשמו, גם ובעיקר בכותרת הראשית של הערך העוסק בשמו. אין לי עניין שיהיה כתוב פרופסור אלברט איינשטיין, אך התואר רב, ובמיוחד לרבנים בסדר גודל כזה, הוא תואר המביע כבוד והערכה עמוקה לכבוד התורה שלו. לדעתי צריך לכל רב - או לפחות לכל רב בסדר גודל של מרן - לכתוב בשם הערך את התואר רב. בנוגע ל"פרופסור" - בזה מי שכבוד המדע חשוב לו כל כך שיתווכח - אני סבור שבתור יהודים הגאים במורשתם, אנו צריכים להראות את הכבוד לתורה בגלוי...

ערך מבלבל

יש פה המון מונחים שדורשים הסבר, או לפחות קישור. המון משפטים שאינם מובנים להדיוט, וסטיות מהנושא- למשל בסיפור הסמיכה- לא רלוונטיים שמות האחרים שנסמכו, ואזכור סכסוכו של בריב. אם ישנה רלוונטיות ישירה יש לבאר, ואם לא- מקומו של המידע בערך חידוש הסמיכה, או בערך על בריב. וזו רק דוגמה. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.65.24.238 13:48, 18 ביוני 2012 (IDT)

כותרת הערך "יוסף קארו"

לא ראוי שערך על רב גדול בישראל שכל התורה עומדת עליו יהיה "יוסף קארו". יש לתקן ולהוסיף "רבי" יוסף קארו.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
Nehorai - שיחה 15:39, 11 באוקטובר 2012 (IST)

הרב יוסף קארו

אני בבית ספר נעם בחדרה ולמדנו עליו בכיתה ב שיעור הלכה (גדולי ישראל) הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.75.207 17:33, 26 בפברואר 2013 (IST)

משוב מ-26 בפברואר 2013

אני בבית ספר נעם בחדרה ולמדנו עליו בכיתה ב שיעור הלכה (גדולי ישראל) הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
זמרתיה שלו כיתה ג 1 בנות הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.75.207 17:35, 26 בפברואר 2013 (IST)

רבי יוסף קארו

אני בבית ספר נעם בחדרה ולמדנו עליו בכיתה ב שיעור הלכה (גדולי ישראל) הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
זמרתיה שלו כיתה ג 1 בנות הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.75.207 17:36, 26 בפברואר 2013 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.moriya.org.il/shut/print.asp?id=16897
  • In יוסף קארו on 2011-11-23 00:02:42, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In יוסף קארו on 2011-11-28 00:16:41, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In יוסף קארו on 2013-05-04 07:34:07, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 10:34, 4 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.karosynagogue.com
  • In יוסף קארו on 2013-05-04 07:33:37, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In יוסף קארו on 2013-05-05 05:04:25, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In יוסף קארו on 2013-05-15 01:41:31, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 04:42, 15 במאי 2013 (IDT)

תמונתו

אני מניח שהתמונה בערך היא פרי דמיון של צייר עלום שם ולא דיוקן אמיתי. אני מציע להסיר אותה, או לפחות להוסיף כיתוב מתאים. ערןב - שיחה 11:09, 18 בדצמבר 2013 (IST)

ההנחה שלך הוכחה כנכונה בלא מעט מקרים, אבל יש לנו גם דיוקנאות אמינים ששרדו מהעבר. אי אפשר לכתוב שמדובר בדיוקן מזוייף בלי לבדוק את המקרה הספציפי. פתרון ביניים שיעיל במקרה של חוסר ידע הוא לשנות את הכיתוב ל"דיוקן המיוחס לרבי יוסף קארו". ‏DGtal‏ 11:32, 18 בדצמבר 2013 (IST)

כך אעשה. חןחן. ערןב - שיחה 13:26, 18 בדצמבר 2013 (IST)

ראשונים או אחרונים

מקריאה בראשונים הרב קארו שייך לראשונים וכך גם בפתיח הערך. אבל הוא בתבנית:אחרונים, בקטגוריה אחרונים, וכך גם על גרף ציר הזמן. אפשר להבהיר ובאם יש צורך גם לתקן? בורה בורה - שיחה 21:30, 21 בינואר 2015 (IST)

בשליפה, הוא נחשב לגמרי מהאחרונים. ומדובר בתיאור כבוד כ"ראשון", במקביל למה שתיארו את הרמב"ם "אחרון הגאונים בזמן וראשון בחשיבות" או משהו דומה. ביקורת - שיחה 20:15, 25 בינואר 2015 (IST)

ביקורת, אתה לא סבור שזה מבלבל את הקורא? אתה יכול לתייג עוד מבינים בתחום? אולי משתמש:יונה בנדלאק, משתמש:DGtal? בורה בורה - שיחה 23:17, 25 בינואר 2015 (IST)

לא קיבלתי את התיוג, וזה מטריד מאד. ביקורת - שיחה 11:34, 26 בינואר 2015 (IST)

כל התיוגים על הפנים לאחרונה. אני מקבל אולי 50% מהם. משתמש:יונה בנדלאק קבלת? בורה בורה - שיחה 11:36, 26 בינואר 2015 (IST)

משתמש:DGtal? בורה בורה - שיחה 11:37, 26 בינואר 2015 (IST)

משתמש:Amire80, אני חושב שזה קשור לכך שמתייגים כמה במכה, וזה באג אנוש. בורה בורה - שיחה 11:38, 26 בינואר 2015 (IST)

אני ראיתי את התיוג. לגופו של עניין, הגבול בין הראשונים והאחרונים לא מוגדר היטב (בערך אחרונים בגרסתו הנוכחית מבדילים בין איזורים שונים לגבי שלב המעבר), אבל די ברור שהשולחן ערוך (הספר יותר מהמחבר) הוא אחד מנקודות המעבר בין התקופות. אני מציע לבדוק בצורה מסודרת את הספרות ולציין את הדעות השונות בערך. ‏DGtal‏ - שיחה 11:47, 26 בינואר 2015 (IST)

בנוגע לתיוגים. לדעתי עם מתייגים מעל 1 זה לא עובד וזה מה שכתבתי בדף של ערן לפני כמה ימים. DGtal איזה תיוג קיבלת מאתמות בלילה או מהיום בצהרים?
לגופו של ענין אני מסכים עם DGtal מבחינת התאריכים הוא בגבול ויש המשייכים אותו לאחרונים ויש לראשונים. אישית אני חושב שהוא שייך לאחרונים כי הספרים שהוא כתב הם סיכום של הראשונים, כפי שהאחרונים עשו, ולא משהו מקורי (ב"מקורי" אני מתכוון שהוא הראשון שאנו יודעים שכתב את זה). אני יודע שזה הכללה ושיש גם דברים "מקוריים" שלו אבל ככלל הוא יותר מסכם דברי ראשונים. ולפני שיתנפלו עלי, אין במה שכתבתי כדי להקטין מגדלותו או הבעת זלזול אלא ציון העובדות כפי שאני רואה אותם. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 12:01, 26 בינואר 2015 (IST)

מבחינת שנות פעילות, אנחנו מגדירים את מי שחיו בשנים הללו כ"ראשוני האחרונים". ראו למשל בערכו של דודו שנולד לפניו ונפטר לפניו, רבי יצחק קארו. הטור, מאחרוני הראשונים חי ופעל מאה שנה לפניו. לכן כתבתי מה שכתבתי לעיל. כל התיאור שלו כ"ראשון", הוא רק כמסכם תקופה זו, ולא כחותמה. ביקורת - שיחה 23:10, 26 בינואר 2015 (IST)

מחיקה גורפת של מידע

אנא השב את עריכתי, והרשה לי לקצרו. אפשרות אחרת, אעלה אותו במרחב הפרטי, ודון אתי עליו. המחיקה הגורפת מזיקה, משאירה את הערך שגוי, ומזלזלת בהשקעת הזמן שלי ובמקורות הרבים שהבאתי.

המידע הנמחק בטענה ש"ארוך מדי ואינו מתאים לאנציקלופדיה": מחזיר את הערך עם השגיאות הבאות:
א. מידע חסר לגבי שלש הסיבות האפשריות לתפוצת השולחן ערוך ולפרסומו של רבי יוסף קארו.

ב. מידע שגוי וחסר לגבי השתלשלות תפוצת הספר וקבלתו. כולל מחיקת מקורות חשובים ומעניינים.

• בין היתר כתוצאה ממידע מוטעה בעריכה קודמת שלי, אשר הותרתי באמצע עריכה. (ובטעות לא רשמתי: בעבודה)
  
• חסרה היסטוריית ההדפסות ונושאי הכלים של השולחן ערוך - אחד הגורמים להמשך תפוצתו וחשיבותו של ר' יוסף קארו
  
• חסרה היסטוריית השתלשלות הכתיבה על פי דרכו ודבריו - אחד הגורמים להיותו אישיות בעלת חשיבות עד ימינו אלה
  

יתכן אכן שאפשר לתמצת דברים אלו, ולהעביר חלק מהם לערך "שולחן ערוך" אך כפי שהוא כעת, המאמר חסר את כל אלו.

ג. מידע שגוי ומטעה לגבי הספר שלו שולחן ערוך, המהווה את מפעל חייו:

• מידע מטעה לגבי שיטת הפסיקה שלו, וכן לגבי "הפסיקה הספרדית" של ספרו.
  
• מידע מטעה לגבי מהות הספר כ"קיצור" של הספר בית יוסף.
  
• חסרה היסטוריית השינויים מספרות פסקנית לפי סדר הדיון התלמודי הפתלתל, לספר פסיקה תמציתי, והויכוח על כך.
  
• חסרה הדגשת השתלשלותו של השולחן ערוך מהספר ארבעה טורים (כאשר רובו מועתק מילה במילה מלשון ארבעה טורים).
  
• חסרה היסטורית השינוייים מהפסיקה ספרדית לאשכנזית ובחזרה (רמב"ם-רי"ף, רא"ש-ארבעה טורים, בית יוסף-שולחן ערוך)
  
• מידע שגוי וחסר לגבי נוסחי התפילה והסטיה מפסיקת השולחן ערוך, עם מקורות רבים על כך.
  
• מידע שגוי וחסר על המחלוקת בקרב יהודי תימן (מחיקת מקורות משניים ומקורותיהם המקוונים, והמכתב ל"החירות") הנוגע ישירות ברבי יוסף קארו, וחשיבותו בתימן יותר ממאתיים שנה אחר מותו.)
  

ד. מידע שגוי דוגמטי וחסר, בעניין הספר מגיד מישרים וקשרי רבי יוסף קארו עם הקבלה, והמחלוקת בעניין זה.

ה. מידע שגוי וחסר לגבי הספרים "כסף משנה", ו"אבקת רוכל". -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ט בניסן ה'תשע"ז • 21:20, 24 באפריל 2017 (IDT)

ועדיין חסרים שני נושאים חשובים (גם אחרי כל עריכותיי) לגבי רבי יוסף קארו ועמדותיו לגבי לימוד התורה (עת לעשות לה') ולגבי פטור החכמים מעבודה וממס (החרם בספר אבקת רוכל).

הערך עוסק ברבי יוסף קארו. לשולחן ערוך ערך משלו, ושם יש לדון בהפצת הספר. גם שם אין להאריך מדי במסורות הפסיקה באשכנז ובספרד ובנושאי הכלים על השולחן ערוך וכך הלאה. זה פשוט לא הנושא, אתה חייב לשים לב מהו נושא הערך לפני שאתה טורח להכניס לתוכו מידע. בעניין מגיד מישרים או בכלל, מהו המידע השגוי בערך כרגע? יש מקום להביא בקצרה, כפי שמקובל באנציקלופדיות, כמה מפסיקותיו הבולטות. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ז • 21:28, 24 באפריל 2017 (IDT)

פשוט, אני מעתיק כאן את כל הטקסט כפי שהיה בעריכה האחרונה שלך. נסה לתמצת כאן את הטקסט, ואחר כך, כשיוסכם, נעביר אותו אל הערך.

>>(נמחק על ידי משה, (משתמש פשוט), נא ראה להלן! תודה!!)

אם תרצה עזרה, אשמח. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 22:15, 24 באפריל 2017 (IDT)

לפני שמתחילים עם זה כדאי להסכים אם יש פה נושאים שמקומם בערך הנוכחי ולא באחרים. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ז • 22:18, 24 באפריל 2017 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

תודה! מסכים עם נ"י לגבי דיון על החלקים השייכים והלא שייכים. הנה התחלה:

ראשית לגבי אי הדיוקים: לצערי, אין אפשרות לשמור גרסאות ביניים בזמן עבודה, ולכן חלות אצלי טעויות מסוג זה. יש לי נטיה אחרי שלש שעות של עבודה לאבד את האמון שלא אאבד את כל עבודתי בעקבות תקלת מחשב, ואז אני שומר ומתקן אד הוק. (ומאבד את הכל בגלל עורך קצרן). עוד עשרים דקות וגם התקלג"ה היתה נפתרת, כפי שאכן אפשר היה לראות מהמקורות שהבאתי, ואך באתי לערוך והנה עוד התנגשות עריכה, אחרי זו של אתמול שגרמה לי עיכוב של כשעה. אולי אזכור להבא לכתוב "בעבודה" ואז תוכל לדון אותי לכף חובה בגמר. - פעם הבאה...

כן, אני שם לב לנושא. הכותרת לקטע לא היתה מוצלחת, ואילו שיניתיה ל == קבלת פסיקות רבי יוסף קארו בקרב עדות ישראל == היתה ברורה יותר חשיבותו. מספר המחקרים והמאמרים התורניים שנכתבו בנושא עצום ורב! מה שמראה את חשיבותו. חלקם מצוצים מן הרוח, וחלקם רציניים ומעמיקים. הבאתי את אלו המוסיפים לדיון הנ"ל.

אני מסכים עם המחקר המובא במקורות המחוקים וחלוק על דעתך שהפסיקה הספרדית ולעומתה התוספת האשכנזית לא היתה במרכזו של תהליך התקבלות ר"י קארו ופסיקתו בכל קהילות ישראל. לגבי שולחן ערוך וארבעה טורים, ראה להלן... -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ט בניסן ה'תשע"ז • 00:30, 25 באפריל 2017 (IDT)

שולחן ערוך וארבעה טורים

נ"י נ"י (שמך תמיד מעורר אצלי חיוך כך שאני נוח להתפייס אחרי מחיקות גורפות שלך), כתבת אצלי בדף השיחה שבשום אופן אין הספר הרחבה או התאמה לספר ארבעה טורים. בא נשווה, ונזכור שבני אשכנז מעולם לא הצטיינו בדקדוק העברי, ושההרחבה לגבי מקורות הדין נמצאים בטור עם הספר בית יוסף. נתקע סיכה באיזשהו מקום:

פתיח לאורח חיים. ארבעה טורים: יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים". פרט ארבעה דברים בעבודת הבורא יתברך. והתחיל ב"עז כנמר", לפי שהוא כלל גדול בעבודת הבורא יתברך. לפי שפעמים אדם חפץ לעשות מצוה, ונמנע מלעשותה מפני בני אדם שמלעיגין עליו; ועל כן הזהיר שתעיז פניך כנגד המלעיגין, ואל תימנע מלעשות המצוה. וכן אמר רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו: יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. וכן הוא אומר לענין הבושה, שפעמים אדם מתבייש מפני האדם יותר... לכן צריך האדם להתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו. ואף אם ישיאנו יצרו בחורף לאמר: איך תעמוד בבקר, כי הקור גדול! או ישיאנו בקיץ לאמר: איך תעמוד ממטתך, ועדיין לא שבעת משנתך! התגבר עליו לקום, שתהא אתה מעורר השחר ולא יהא הוא מעירך, כמו שאמר דוד עליו השלום...

והשולחן ערוך: יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר. (בספרו בית יוסף מסביר שההלכות האחרות בסעיף זה הן נועדו רק ליחידי סגולה ואינם נהוגים אצל הספרדים)

טור או"ח סימן ג: ובכניסתו לבית הכסא יאמר: התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון, שמרוני שמרוני, עזרוני עזרוני, המתינו לי עד שאכנס ואצא, שכן דרכן של בני אדם! וכן יאמר בכל פעם שיכנס. ויהא צנוע בבית הכסא, ולא יגלה עצמו עד שישב.

ובשולחן ערוך או"ח סימן ג: כשיכנס לבית הכסא יאמר: "התכבדו מכובדים" וכו' ועכשיו לא נהגו לאומרו. יהא צנוע בבית הכסא, ולא יגלה עצמו עד שישב.

טור או"ח סימן ד: וירחץ בנקיון כפיו, ויברך: בא"י Lהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידים. וידקדק לערות עליהם שלושה פעמים, מפני שרוח רעה שורה על הידים קודם נטילה, ואינה סרה עד שיערה עליהם שלוש פעמים. ועל כן צריך למנוע מהגיע בידו קודם נטילה לפה ולחוטם ולאוזניים ולעיניים, מפני שרוח רעה שורה עליהם. ואם אין לו מים, יקנח ידיו בצרור או בכל מיני דמנקי, ויברך "על נקיות ידיים"

ובשולחן ערוך או"ח סימן ד: ירחץ ידיו ויברך "על נטילת ידים". מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה כשרים לנטילת ידים לתפילה. מיהו יש מי שאומר דלא מברך עלייהו. ידקדק לערות עליהן מים שלש פעמים, להעביר רוח רעה ששורה עליהן. לא יגע בידו קודם נטילה לפה, ולא לחוטם, ולא לאזנים, ולא לעינים...

טור או"ח סימן ב: וימהר לקום בזריזות. ולא ילבש מיושב, אלא יקח חלוקו ויכניס בו ראשו וזרועותיו בעודנו שוכב, ונמצא כשיקום שהוא מכוסה, כמו שהיה מתפאר רבי יוסי: "מעולם לא ראו קורות ביתי שפת חלוקי". ואל יאמר: "הנני בחדרי חדרים! מי יודעני ומי רואני? כי הקב"ה מלא כל העולם כבודו, אשר לפניו חשיכה כאורה. וידקדק בחלוקו ללובשו כדרכו, שלא יהפוך הפנימי לחוץ, כדאיתא בשבת בפרק אלו קשרים: "אמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם? המדקדק בחלוקו להפכו כדרכו". וכשינעול מנעליו, ינעול של ימין תחילה, ולא יקשרנו; ואחר כך ינעול של שמאל, ויקשרנו, ויחזור ויקשור של ימין. דאמר רבי יוחנן: "כתפילין, כך מנעלין...

ובשולחן ערוך סימן ב: לא ילבש חלוקו מיושב, אלא יקח חלוקו ויכניס בו ראשו וזרועותיו בעודנו שוכב, ונמצא כשיקום שהוא מכוסה. אל יאמר: "הנני בחדרי חדרים; מי רואני?" כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו. ידקדק בחלוקו ללובשו כדרכו, שלא יהפוך הפנימי לחוץ. ינעול מנעל ימין תחילה ולא יקשרנו, ואחר כך ינעול של שמאל ויקשרנו, ויחזור ויקשור של ימין.

טור יו"ד סימן ו: בכל דבר התלוש שוחטים, בין בסכין, בין בצור, בין בזכוכית, בין בקנה הגדל באגם ובין בצפורן ובין בשן יחידי, ובלבד שיהיה פיו חד ובדוק מפגימות כאשר יתבאר בדין פגימות הסכין. אין שוחטין בקרומית של קנה, ולא במגל קציר ולא במגל יד, והוא כלי שצדו אחד סכין וצדו אחד מגל, ואסור לשחוט אפילו בצד הסכין, גזירה שמא ישחוט בצד האחרת. ואם שחט בו? - שחיטתו כשרה. הלכך סכין שיש לו פגימה, אסור לשחוט בו אפילו אם מכוין לשחוט שלא מצד הפגימה. וביום טוב נוהגין היתר לכרוך מטלית על הפגימה - כיון שאינו יכול להשחיזו...

ובשולחן ערוך יו"ד סימן ו: בכל דבר התלוש שוחטין. בין בסכין בין בצור בין בקרומית של "קנה–האגם" הנקרא אחשפדני"א וכיוצא בהם מדברים החותכים. והוא שיהיה פיו חד ולא יהיה בו פגם. סכין שצידו האחד מגל וצידו השני יפה – לא ישחוט בצד היפה לכתחילה, גזירה שמא ישחוט בצד האחר. ואם שחט? הואיל ובצד היפה שחט שחיטתו כשרה. (ובבית יוסף מסביר מדוע מחק את עניין המטלית ביום טוב)

טור אה"ע סימן ס"ב עם שגיאות העברית האופייניות ליהדות אשכנז: מברכין ברכת חתנים קודם כניסת חופה. והן ששה ברכות: ... שהכל ברא לכבודו, ...יוצר האדם, ...אשר יצר את אדם בצלמו..., שוש תשיש... משמח ציון בבניה, שמח תשמח... משמח חתן וכלה, ...אשר ברא... משמח חתן עם הכלה. כתב הרמב"ם: אם היה שם יין... ויש מקומות שנוהגין להביא הדס...ור"ן כתב: אם הוא במקום שאין שם יין מצוי יקח צימוקים... ואם לא ימצא צמוקים יברך על השיכר...

ואם יש ב' חתנים מתברכין כאחד, וכן הורה אדוני אבי ז"ל הלכה למעשה לברך לשני חתנים כאחד, וכן כתב הרמב"ם: יש לו לאדם לישא נשים רבות כאחד ביום אחד ומברך ברכת חתנים כאחד, אבל לשמחה צריך לשמוח עם כל אחד ואחד שמחה הראויה לה, עם בתולה ז' ועם בעולה ג', ולא מערבין שמחה בשמחה. עד כאן. (כלומר: סוף ציטוט מהרמב"ם)

ובשולחן ערוך אה"ע סימן ס"ב מביא את העקרונות והפרטים נותרו ב"בית יוסף": צריך לברך ברכת חתנים בבית החתן קודם נשואין, והן שש ברכות. ואם יש שם יין, מביא כוס יין ומברך על היין תחלה, ומסדר את כולם על הכוס, ונמצא מברך שבע ברכות. ואם אין יין מצוי, מברך על השכר.

יש לאדם לשא נשים רבות כאחד, ביום אחד, ומברך ברכת חתנים לכלם כאחד; אבל לשמחה, צריך לשמח עם כל אחת שמחה הראויה לה, אם בתולה שבעת ימים, ואם בעולה שלשה ימים, ואין מערבין שמחה בשמחה.

טור חו"מ תכ"ו החובה להציל חברו: הרואה את חבירו טובע בנהר או שלסטין באין עליו - חייב להצילו בין בגופו בין בממונו. ומיהו: אם יש לו ממון להציל עצמו - חייב לשלם לזה. והרמב"ם כתב: הרואה שחבירו טובע בנהר או שלסטין באין עליו ויכול להצילו או שישכור אחרים להצילו או ששמע שאנסים מחשבים עליו רע - ולא גילה לאוזן חבירו והודיעו, או שידע באנס שהוא קובל על חבירו ויכול הוא לפייסו בגלל חבירו ולהוציא שטנה מלבו ולא פייס, וכל כיוצא בזה - עובר על לא תעמוד על דם רעך. ואם מצילו הרי כאילו קיים עולם.

ובשולחן ערוך חו"מ תכ"ו להציל חברו: הרואה את חבירו טובע בים או ליסטים באין עליו או חיה רעה באה עליו, ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להציל, ולא הציל; או ששמע עכו"ם או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנים לו פח ולא גילה אוזן חבירו והודיעו. או שידע בגוי או באנס שהוא בא על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו ולהסיר מה שבלבו ולא פייסו, וכיוצא בדברים אלו -- "עובר על לא תעמוד על דם רעך".

ומוסיף השולחן ערוך סימן תכ"ז למנוע תקלה מחברו: מצות עשה לעשות אדם מעקה לגגו שנאמר "ועשית מעקה לגגך" והוא שיהיה בית דירה... וכן כל מכשול שיש בו סכנת נפשות מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה שנאמר "השמר לך ושמור נפשך", ואם לא הסיר והניח המכשולות המביאים לידי סכנה ביטל מצות עשה ועובר ב"לא תשים דמים". הרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת נפשות... ועוד יש דברים אחרים ואלו הן, לא יניח פיו על הסילון המקלח וישתה ולא ישתה בלילה מהבארות ומהאגמים שמא יבלע עלוקה והוא אינו ריאה.

ובטור יו"ד קט"ז: יש דברים שאסרום חכמים משום סכנה, כגון משקין שנתגלו, שיש לחוש שמא שתה מהן נחש והטיל בהן ארס... ...וכן לא יאכל בידים מזוהמות ועל גבי כלים מלוכלכים, שכל אלו בכלל אל תשקצו את נפשותיכם...

הראה נא לי איפה זה לא כך? סעיף אחד בסוף חושן משפט, וגם הוא עניינו נתבאר במקום אחר! או שמא תאמר שעלי להביא "מקור נאמן" לדבר זה. ובכן, במקורות המחוקים שנים אומרים זאת שטייט מפוירש. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ט בניסן ה'תשע"ז • 00:30, 25 באפריל 2017 (IDT)

משה, הדיון הזה לא קל לי, דווקא בגלל שאני יודע שכוונתך טובה. זו דוגמה נוספת לנטייתך להאריך הרבה יותר מדי. כתבת בערך שהשו"ע הוא "מהדורה ערוכה" של הטור, וזה פשוט לא נכון בשום אופן. כמובן שהסדר הוא הסדר של הטור, ושיש אפילו מקומות שבהם הוא מצטט אותו (אגב, לעתים שניהם מצטטים מקורות קודמים), אבל זו לא מהדורה ערוכה. לכן כל מה שכתבת עכשיו לא רלוונטי. בעניין מה שכתבת קודם, שהיית צריך לשים כותרת אחרת, "התקבלות פסיקותיו" ואז הכול היה מסתדר - ממש לא. כל עוד הנושא הוא התקבלות השולחן ערוך - זה לא המקום להרחיב, ולגמרי לא משנה איך תנסח את הכותרת. יש לי בשבילך עצה, שלדעתי תוכל לחסוך לך הרבה זמן בחיים, וודאי בויקיפדיה: לפני שאתה מתחיל פרויקט רציני תחשוב היטב אם הוא נצרך, במקום הזה או בכלל. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בניסן ה'תשע"ז • 00:40, 25 באפריל 2017 (IDT)

דומה שאתה מעדיף שלא לעורר דובים. האם לזאת כוונתך? היש אפשרות לדון אתך לא מקוון? שמי בגימל כשם המשתמש. אשמח לשמוע דעתך ולשוחח על כך, בעיקר על ערכים אחרים.

ולעניינינו:

האם לא נצרך להבין כיצד רבי יוסף קארו הפך למקובל כל כך ולמי שהוא? האם נקבל את דבריהם של מי שחושבים שעצם השיחה עם המגיד הוא המקור להתקבלות הפסיקה של השו"ע? או ההוכחה (בעיתון המאיר בן הדור הקודם, מבני ברק) לכך שיש אכן מגידים בעולם, מעדות כתובה של מישהו ששמע ממישהו ששמע מ<החלף הדבק שם של גדול> שאמר שאם יבוא מגיד אין לקבלו? האם לא חשוב לדעת על לעג המשכילים בעניין זה?

שווה וגם מהנה ללמוד ממרן של כל ישראל זכותו יגן (כך נכון על פי הדקדוק) עלינו, שנאבד עליו זמן ושתראה את ההשוואה בפירוט. ממליץ.

דעת מורי ורבותי (והבאתי סימוכין במקורות המחוקים) שלשון הטור כולו ברירה וסינון מלשונות קודמים בעיקר של הרמב"ם תוך השמטת הפילוסופיה, ושלשון השו"ע מיוסד אך ורק על הטור, אלא לצורך: תיקוני לשון ושיבושי העתקה, לשון ארוכה הדורשת הבהרה או קיצור, שינוי מנהג ושינוי פסיקה - כפי שמבואר בבית יוסף בארוכה.

אין ספק שעבודת חייו היתה אדירה, מעמיקה רחבה ומדוייקת, ומעוררת התפעלות עמוקה בעיני כל לומד תורה. דווקא משום כך צריך לבדוק בשבע עיניים את עניין המגיד ובנפרד גם את עניין תורת הסוד והשפעתה.

לסיום, אפשר לשער (לא לויקיפדיה אלא בינינו) שה"סימן" האחרון של הטור מדבר גם במרומז על מניעת גניבה ספרותית, וזה של הש"ע "עונה לו" בצורך למנוע תקלות, וראה בגוף הדברים לגבי הסימן הראשון... -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ט בניסן ה'תשע"ז • 10:39, 25 באפריל 2017 (IDT)

אפשר לשלוח לי אימייל דרך הסרגל בצד ימין של דף השיחה שלי. הפצת השולחן ערוך היא עניין לערך שלו, ובערך של המחבר יש מקום להרחיב בנושאים שאין להם ערך מיוחד. יש הבדל בין התקבלות הספר והתקבלות המחבר מעבר לספר, וזה מובן מאליו. לגבי השערות בעניין המגיד וכו' - תלוי מיהו המשער. לדעתי למה שציינת אין חשיבות, גם אם נכתב בבני-ברק לפני דור. גם אם נניח שלשון השו"ע מיוסד על הטור (אני מסופק), זו אינה מהדורה ערוכה שלו. רחוק מזה. אם המחבר אחר והפסיקה אחרת זו כבר אינה מהדורה של אותו ספר.

אגב, למה זכותו יגן? זכות היא זכר?! נרו יאיר • שיחה • כ"ט בניסן ה'תשע"ז • 12:09, 25 באפריל 2017 (IDT)

מלבד כל זאת, גם אם יש הקבלה ברורה לעינינו בין הטור לשולחן ערוך, עלינו להישמר ממחקר ראשוני, ולמצוא לכך מקור מוכר ומכובד. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 12:15, 25 באפריל 2017 (IDT)

זכות - כמו טלית, וכמו זכרונו לברכה, וכמו שבת שלום. (שמעתי על זה לראשונה מעבודת מחקר שכתב אבא של הרב החב"די אליעזר ויינר). פרקי אבות פרק חמישי משנה ח': מֹשֶׁה זָכָה וְזִיכָּה אֶת הָרַבִּים וּזְכוּת הָרַבִּים תְּלוּיָה בוֹ שנאמר צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם ישראל. כך בכתב יד קויפמן. אבל בכל גרסאות לומדי התלמוד הבבלי ופרשניו "...וזכות הרבים תלוי בו..." וראה על כך בספרו של פרופ' שמעון שרביט על פרקי אבות. -- משתמש:פשוט [משה] • שו"ת • כ"ה באב ה'תשפ"ד • 03:50, 29 באוגוסט 2024 (IDT)

ובתשובה לקובץ על יד

א. לאחר כמה שנים בקריאה חוזרת של השיחה כאן: אכן מקובל עלי שהביטוי: "מהדורה ערוכה של הספר ..." אינו מתאים. ובכל זאת חשוב לי להביע איכשהו את חלקו העצום של הציטוט הלשוני הישיר בהשתלשלות הספרותית הזאת.

ב. אני מסכים עם יאיר נ"י שהמקום לכל הדיון (ובתמצית גדולה בהרבה), היה בדף השיחה של הערך שולחן ערוך.

ג. הקריאה כאן בתוך הערך של רבי יוסף קארו מעלה את הרושם השגוי (הקיים ב"עולם הישיבות" ועליו גם אני גדלתי) שמפעל חייו של רבי יוסף קארו היה בעיקרו דליה בתוך ים עצום של חומר, והכרעה הלכתית בין שלושה ספרים, תוך כדי הבאת מובאות מקוריות מפוסקים קודמים נוספים. ולא היא. מדובר בעבודה השתלשלותית, כל אחד עם מקורותיו המתועדים מתוך עצמו.

ד. לעניין מחקר ראשוני - מדובר במקורות רבים שהבאתי בעריכה שלי. הדוגמאות המקוריות הרבות כאן היו לצורך השיחה כאן בלבד.

ה. האופי של מפעל חייו של רבי יוסף קארו - ציטוט והתאמה: רציתי לשכנע שמי שמצוי בגוף הדברים מיד ראשונה מבין שבזה מדובר: כל ספר ציטט בעיקר את קודמו, והעביר את המטוטלת בין שתי קבוצות המנהגים (ארץ ישראל גרמניה וצרפת, לעומת בבל וספרד). והיתה גם מטוטלת של הרחבה לעומת צמצום ותמצות. בספרו שולחן ערוך רבי יוסף קארו עסק בתמצות, בעיקר להסיר את ההרחבות של הטור (לאחר שפירט וציטט אותם ודן בהם בבית יוסף) ולחזור לניסוח של הרמב"ם שרוב דבריו הם ציטוט מלא וישיר או תמצות התאמה קלה של דברי הרי"ף, והוא בתורו כמעט כולו ציטוט ותמצות התלמוד הבבלי על פי ר"ח וכן הלאה, עד ספרות המשניות והברייתות.

ו. המטוטלת: מטוטלת הפסיקה הולכת וחוזרת עד ספרי ההלכה הראשונים שכתבו גאוני בבל. כל זאת במקביל למטוטלת מפעלי תמצות התלמוד הבבלי לפסיקה, והשוואתו לפסיקה הארצישראלית. זה התחיל בספרות המשנה והמשיך דרך התלמוד והגאונים, ואחר כך פוסקים כמו רבנו גרשום, רבנו חננאל, הרי"ף, הרא"ש, ובעלי התוספות ונושאי כליהם. המדובר בכמות עצומה של טקסט המצוטט כלשונו בכל פעם עם תיקונים קלים, הרחבות או השמטות. שלא כמו ספרות השאלות והתשובות, או פרשנות התלמוד, שמביעה במילים חדשות ובניסוחים מקוריים את התוכן שלה. תוכן מקורי קיים בשפע ברא"ש על הרי"ף (ולכן גם בטור המצטט את אביו או בונה על דבריו) ועוד יותר בפירוט הרב בספר של הרב קארו, בית יוסף, שעל הטור. -- משתמש:פשוט [משה] • שו"ת • כ"ה באב ה'תשפ"ד • 03:50, 29 באוגוסט 2024 (IDT)

כינויי רבי יוסף קארו

שלום משתמש:Yechiel.sh t]] אבקש לדעת מדוע שיחזרת את עריכתי? הרי תדע לך שבכל השות"ים הספרדים שמזכירים את השו"ע, כותבים מר"ן עם ראשי תיבות!! ואתה יודע למה? בגלל שמר"ן בר"ת: מפי ר' נסמך. וזה יותר מדוייק!!! כרגע אני מחזער את זה למר"ן, עד שתכתוב לי השגה על דברי, ואז נדון..Yairde - שיחה 22:16, 14 בנובמבר 2017 (IST)

כשיש התנגדות לעריכה שלך אינך יכול להחזירה. טוב שפנית לדף השיחה, המתן בסבלנות לתשובה, וכל עוד אין הסכמה או רוב התומך בדעתך לא תוכל לשנות. לדעתי דווקא תוכל למצוא כמה שו"תים ספרדיים בלי המילה הזאת. נרו יאיר • שיחה • כ"ה בחשוון ה'תשע"ח • 22:25, 14 בנובמבר 2017 (IST)

Yairde שלום. שחזרתי את עריכתך בעיקר בגלל שהיא מחקה מהתבנית קישורים חיצוניים (כנראה הסינון של רימון), אבל לא רק. כמו שכתב נרו יאיר, המילה מרן בלא ראשי תיבות נפוצה הרבה יותר בספרי הרבנים הספרדים ולכן עדיף להישאר איתה. ואגב, בכל מקרה פירושה מורינו (מרנן ברבים) או אדונינו (מרן דבשמיא) והראשי תיבות נוצרו רק מאוחר יותר וכתוספת בלבד. yechiel - שיחה 01:15, 15 בנובמבר 2017 (IST)

כדי לאמת את דברי עשיתי בדיקה בפרוייקט השו"ת על כל ספרי החיד"א (שהיה כמדומני הראשון שהזכיר את הראשי תיבות הידועים). רק 30 פעם הוא מזכיר את המילה מר"ן עם ר"ת, לעומת קרוב ל-5000 (!) בלי. yechiel - שיחה 01:21, 15 בנובמבר 2017 (IST)

זה כלל לא נכון, רבינו החיד"א, הוא אחד!! תסתכל בעוד שו"תים, אתה מכיר שו"ת ישמ"ח לבב של הרב ישמ"ח עובדיה, שמ"ש ומגן, יפה שעה, תבואות שמ"ש, ליצחק ריח, מקווה המים, תורות אמת, משפטים ישרים, ועוד רבים, על זה הסתכלת??????? אני אומר לך שבשו"תים הללו לא מוזכר השם מרן, ללא ר"ת! כפשרה אני מציע לכתוב את שניהם.. כי כמו שאמרת הרבה מכירם את התואר בלי הר"ת. Yairde - שיחה 11:00, 17 בנובמבר 2017 (IST)

אני מכיר עוד הרבה ספרים ועומד לחלוטין מאחורי דברי. לעתים אנחנו זוכרים יותר את האזכורים ה"מעניינים" יותר ושוכחים מה הרוב. בכל זאת בדקתי עבורך גם בשני ספרים שהזכרת "ישמח עובדיה" ו"משפטים ישרים" (השאר לא נמצאים בפורייקט השו"ת שברשותי) - התוצאות דומות, מאות אזכורים של מרן לעומת כמה עשרות או פחות (במשפטים ישרים 3 בלבד) של מר"ן. אני משוכנע שאלו יהיו התוצאות גם בשאר הספרים. אני לא רואה טעם לכתוב גם את השם מר"ן עם ר"ת אחר שכבר נכתב "מרן" (כאמור, זו אותה משמעות), אבל לא אתעקש אם זה חשוב לך ואם משתמש:נרו יאיר לא יתנגד. yechiel - שיחה 11:41, 17 בנובמבר 2017 (IST)

בנסיבות שפירטת אני מתנגד. יאירדה - עושה רושם שאתה כותב טענות בלתי נכונות, ואין שום סיבה להתפשר עם דברים כאלה. אני ממליץ לך מכאן והלאה לבדוק שבע פעמים שמה שאתה כותב מדויק לחלוטין, ללא הגזמות ועיגולי פינות, שלא יצא לך שם לא טוב. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בחשוון ה'תשע"ח • 20:12, 18 בנובמבר 2017 (IST)

נרו יאיר yechiel אמנם באמת בשו"ת ישמ" לבב באמת לא מובא מר"ן עם ר"ת. אני גם פחות מתפלא על זה, כיוון שהוא בהרבה דברים לה נהג ע"פ הקלאסה של הרבנים, ובהרבה מקומות הוא נצמד לכף החיים. אולם מה מעוד השתוממתי שכתבת שבמשפטים יחשרים יש רק 3! זה לא נכון בכלל!!!!!!!! אני בדקתי את זה, ע"פ הספר המקןורי שיש לי ודפדפתי, וראיתי שכתוב רק מר"ן ככה. יכול להיות שבפרוייקט השו"ת עייותו את זה, אבל אני אישית ראית שם למעלה מעשרות איזכורים. אני לא עושה שום רושם זאת האמת לאמיתה! אבל אני לא מתכוון עכשיו לעשות על זה מלחמות! Yairde - שיחה 14:06, 1 בדצמבר 2017 (IST)

ישמח לבב היה המקור הראשון שציינת כראיה לדבריך. עכשיו אתה אומר שאתה לא מתפלא שהמצב הפוך?! זה נראה לך רציני? אגב, יש שני שו"ת משפטים ישרים. נרו יאיר • שיחה • י"ג בכסלו ה'תשע"ח • 14:25, 1 בדצמבר 2017 (IST)

קבלתי מאדם חשוב שאמר שכך הרוב של רבני הספרדים. קורה שאני טועה! אין שום חשיבות לזה שציטטתי את זה כמקור ראשון!!!!!!!!!!!!!!! באשר למשפטים ישרים, איזה ספר עוד? אני מכיר את זה של המלאך רפאל ברדוגו.Yairde - שיחה 11:33, 8 בדצמבר 2017 (IST)

אז אי אפשר לסמוך על אותו אדם חשוב. לפני הרב ברדוגו היה גם הרב שלמה חסון. נרו יאיר • שיחה • כ' בכסלו ה'תשע"ח • 12:41, 8 בדצמבר 2017 (IST)

בע"ה אבדוק את הנושא טוב טוב. מאיה עדה הרב חסון?Yairde - שיחה 22:30, 9 בדצמבר 2017 (IST)

סלוניקי. נרו יאיר • שיחה • כ"א בכסלו ה'תשע"ח • 22:49, 9 בדצמבר 2017 (IST)

לא התעסק בקבלה

למה מחקת את מה שכתבתי?? זה הרי סיפור מפורסם??? Yossimen - שיחה 19:04, 13 בדצמבר 2018 (IST)

למה מחקתי – כי זה לא נכון; הוא למד קבלה מהרמ"ק, והתעסק בכך (גם אם לא נתן לכך ביטוי בשו"ע כס"מ והב"י). הסיפור עצמו קצת מוזר: לי דווקא זכור שהאר"י אמר לו שהוא לא ראוי ללמוד קבלה מפיו אלא מפי הרמ"ק. דגש – שיחה 19:19, 13 בדצמבר 2018 (IST)

נכון, מלבד מה שכן נתן ביטוי לפחות בבית יוסף. נרו יאיר • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ט • 01:09, 14 בדצמבר 2018 (IST)

פירוש לרמב"ן ורש"י

כך נכתב בהקדמה לבית יוסף אבן העזר והובא בשם בגדולים להחיד"א, אני מוסיף לקטגוריה. 192.114.7.2 12:49, 26 במאי 2021 (IDT)

ראשוני ספרד

חיים 7, אם שם הקטגוריה שונה אז הערך כבר לא מתאים לה... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:01, יום שני בשבת, ט"ו באייר ה'תשפ"ב (IDT). בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:01, יום שני בשבת, ט"ו באייר ה'תשפ"ב (IDT) 10:01, 16 במאי 2022 (IDT)

במקרה כזה אפשר להסיר או לחפש אחת מתאימה, אין טעם להזין קטגוריה שאינה קיימת עוד.
מתייג את @צורייה בן הראש שביקש את שינוי השם • חיים 7 • שיחה • 21:45, 17 במאי 2022 (IDT)

טיפלתי בזה והכנסתי אותו לקטגוריה המתאימה לו ולשאר הרבנים ממוצא ספרדי שלא הספיקו לפעול בספרד קטגוריה:רבנים ספרדיים צורייה בן הרא"ש - (שיחה, תרומות) - י"ט באייר ה'תשפ"ב 14:10, 20 במאי 2022 (IDT)

פירוט יתר

החלבן, אשמח אם תבדוק בערכים נוספים האם פירטנו בהם את שמות הערים בהן הונצחו רחובות על שמו. פירוט כמו "חלקו הראשון של הרחוב מחובר לרחוב שמואל הנביא בשכונת שמואל הנביא וחלקו השני מתחבר לרחוב יואל על שם הנביא יואל בשכונת בית ישראל" מעיד על הכלל כולו כמה הדבר אינו ראוי. יש מפות גוגל לאיתור רחובות על שמו, עם פירוט התוואי שלהם, ואין בזה ערך מוסף אצלנו. קובץ על יד • שיחה • 20:29, 1 בספטמבר 2022 (IDT)

החלבן, ציינת בתקציר כי קיצרת כבקשתי, אך לא זו בקשתי. ארצה תחילה לראות באיזה ערכים הרחבנו בצורה כזו. אני חושב שגם באישים דגולים לא נמצא דבר שכזה. גם לא בערכים מומלצים. זה לא באמת תורם מידע על נושא הערך, ולא חסר לקורא. אם ירצה לחפש את הרחובות, כאמור, יש הרבה יישומי רשת לשירותו. קובץ על יד • שיחה • 01:38, 5 בספטמבר 2022 (IDT)

קיצרתי יותר, משום שהפירוט היה חסר טעם בעליל. דוד שי - שיחה 04:32, 5 בספטמבר 2022 (IDT)

דוד, אתה רואה טעם בכלל בפירוט הערים שיש בהן רחובות על שמו? קובץ על יד • שיחה • 13:55, 7 בספטמבר 2022 (IDT)

לא. דוד שי - שיחה 19:29, 7 בספטמבר 2022 (IDT)

חסרים פרטים רבים, וחבל

את תיאור חייו הבסיסי של רבי יוסף קארו, מכירים כולם. אולם דווקא שלושה נושאים יותר חשובים לא הוכנסו בכלל, לעומת נושא אחד שהואדר מעבר לכל פרורוציה: 1. תאריכים, מקומות ורבנים בחייו של יוסף קארו, חסרים מאוד. אגב, רבי יעקב בירב היה רבו הרבה לפני שהם הגיעו לארץ ישראל. החיד"א (שם הגדולים, ר' יעקב בירב) מוכיח מכאן שהיו שני רבנים עם שם זה. בכל מקרה, לא כתוב ממתי עד מתי התגורר איפה, וממי למד. זה ממש חבל, ודווקא בגלל שרבי יוסף קארו הוא דמות מופת. 2. במהלך הביוגרפיה, מצוין חלק קטן מספריו, אבל דווקא החשובים שבהם - וכן הכרונולוגיה שלהם (שחשובה מאוד לפוסקי הלכה, לדעת ממה חזר בו ומהי עמדתו האחרונה, כידוע), איננה. לא מוזכר מתי כתב ומתי פרסם את השולחן ערוך, את הגהות בדק הבית (לרבות מה שאומרים שהתגלה לכאורה לפני כ13 שנה בערך), את שו"ת בית יוסף וגם לא כתב מתי חיבר את שו"ת אבקת רוכל והכסף משנה. 3. מאוזכר מאוד בקצרה כל נושא שיטת הפסיקה שלו וקבלתה. אולי כדי לא להיכנס לוויכוחים בין תלמידי הרב עובדיה יוסף ומתנגדיו. אבל לכתוב בכלליות בלי מיצוי את הדברים זה לא מספק. עדיף ללקט את התכנים המוסכמים. אציין כמה דברים: א. השלחן ערוך נועד לפשר בין כל הדעות, כולל מנהגי אשכנז (הרא"ש), בניגוד למה שכתוב בערך. הדברים מסתברים וגם מפורשים בשו"ת חקרי לב. ב. סיבת הגהות הרמ"א, היא בעיקר להוסיף את המנהגים, מספרים שאינם ספרי הלכה אלא ספרי מנהג. זה מפורש בהקדמת הרמ"א למפה, ורמוז בתשובת הרמ"א לבית יוסף, איפשהו בשו"ת רמ"א, וגם בהקדמת שו"ת רב פעלים. ג. על המצב באותו דור ועל מטרות הספרים השונים, ניתן ללמוד מעט מהקדמת ספר הלבושים. ד. כל נושא קבלת הוראות מר"ן כתוב במילה או פחות, כדאי לפרט ולהסביר יותר. יש בזה אגדות ומיסטיקה (הסיפורים על מהר"י בן לב, ושלושת היוספים שהיו אמורים לחבר את הספר וכו', הדברים מובאים בערך בית יוסף ובערך מהר"י בן לב, בספר שם הגדולים), אבל יש גם רבדים מוסכמים יותר. ה. חבל שלא מצוין הדיון אם האר"י אכן שאל שאלה באבקת רוכל, כמדומני שיש על זה התכתבות בכרכי רב פעלים, חלק סוד ישרים. מה שכן מופיע באריכות - ואם הדברים היו פרורציונליים זה היה בסדר גמור - זה נושא המגיד. יש אגדות שלבית יוסף היה מגיד (אגב יש דיון מעניין בספר בית יוסף חדש, מאת הרב עקיבא יוסף שלזינגר, האם רבי יוסף קארו סמך להלכה על דברי המגיד). אבל זה חלק שולי בחייו ואישיותו. חבל שהטפל הפך לעיקר והעיקר לטפל. סומך על העורכים הגאונים שתתקנו ותוסיפו ידע. 77.137.69.45 10:28, 23 באוקטובר 2022 (IDT)

אל תסמוך עלינו, מה שלא תתקן בעצמך, לא במהרה יתוקן. דוד שי - שיחה 16:37, 23 באוקטובר 2022 (IDT)

הנה דוגמא לתפיסה הרווחת והשגויה לגבי מגמתו ואופן כתיבתו, מתוך קריאת ההקדמות הרבניות. ולכן כל כך חשוב היה לעדכן את התיאור של כתיבת השולחן ערוך גם כאן. ביומנהימים אגיע לזה. -- משתמש:פשוט [משה] • שו"ת • כ"ה באב ה'תשפ"ד • 04:06, 29 באוגוסט 2024 (IDT)