שיחה:מעברה

מעברה

מתוך פרוטוקול של ישיבה מיוחדת בהשתתפות בן גוריון, בה סקר ראש מחלקת הקליטה ברגינסקי את פריסת העולים עד 1956 (הישיבה התקיימה ב10 לדצמבר באותה שנה): ב27 החודשים האחרונים עלו 85 אלף מצפון אפריקה ו85% מהם הופנו לאיזורי פיתוח שהם מחוץ לרצועת גדרה-נהריה, אלא הופנו למקומות כגון: באר שבע, דימונה, אילת, אופקים, עזתה, קרית גת, קרית שמונה, בצת וחצור. לגבי העליה הפולנית הדבר שונה. בחודשיים האחרונים עלו מפולין יותר מאלפיים איש. חלקם הוכנסו למקומות ריקים שהיו בתוך הרצועה (גדרה-נהריה), משום שנשארו דירות פנויות ויכולנו להשתמש בהם, ואנו נשלח את הפולנים גם לזכרון יעקב, לבנימינה, כי את הפולנים לא נוכל לשלוח לבדונים (=אוהלים) וצריפונים, להם אנחנו צריכים שיכון המתקבל על הדעת.

באותה ישיבה הזהיר י. עילם, חבר במוסד לתיאום העוסק בעלייה וקליטה, את בן גוריון: עולים מגיעים מפולניה והונגריה, קליטתם מחייבת כניסה לדירות ולא למחנות מעבר. הם נכנסים לדירות קבע, בשעה שלידם יושבים אנשים בבדונים זה יוצר אי מנוחה בקרב יוצאי צפון אפריקה. אלה מחכים שנים לתורם ואלה נכנסים ישר [...] ישנם עשרים וארבעה אלף נפשות היושבים בדיור ארעי, ואלה אנשים שגרים כך שנים.

בדיון של חברי הנהלת הסוכנות בשנת 1950: עולי פולין אינם דומים לעולי הארצות האחרות. עולי הארצות האחרות (ארצות האיסלם - mort) שבאים היום בתביעות זמן רב לא רצו לעלות ודחו את עלייתם. משום כך אין לנו התחייבות כזאת כלפיהם, בו בזמן שיהודי פולין לא יכלו לעלות מפני שלא היתה להם אפשרות [...] אם נשחרר את יהודי פולין מהמחנות (מחנות העולים - mort) ונעדיף אותם בתור לשיכון -הם יסתדרו בארץ ביתר קלות מאשר רוב שוכני המחנות של עדות המזרח. [...] יהודי פולין באים מתנאי חיים טובים. בשבילם חיי המחנה הרבה יותר קשים מאשר בשביל יהודי מתימן שעצם המחנה בשבילו הצלה.

Mort 18:27, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

אנקדוטה בעניין מעברות

לא ממש אייטם שראוי להיכנס לערך אבל חשוב להביא לידיעת הציבור.

בשנת 1974, כאשר ביקרה ראש הממשלה גולדה מאיר באוניברסיטת באר-שבע, שאל אותה אחד הסטודנטים מה מצב הטיפול במעברות ומתי הן יפונו מיושביהן. תשובתה הייתה חד משמעית: "אין מעברות!". אז קם סטודנט בקהל וצעק "אני מגיע ממעברה!", אך גולדה המשיכה בשלה והתעלמה ממנו בנחרצות: "אין מעברות!"--ערן 18:55, 27 אוקטובר 2005 (UTC)

גולדה גם אמרה שאין עם פלשתינאי... --ניצן 01:48, 24 ינואר 2006 (UTC)

מחלוקת בציון

מכיוון ש"מחלוקת בציון" הוא מקור לגיטימי, אני רואה חובה להביא ציטוטים ממנו כדי להסביר מה באמת קרה. הציטוט מובא מראש הפרק ואמור להוות אקספוזיציה, ככה שקצת קשה להגיד שהוא מחוץ להקשרו. 85.64.228.215 18:28, 20 ביולי 2007 (IDT)

סליחה, אני דורש כאן בירור. "מחלוקת בציון" הוא מקור לגיטימי או לא??? אם כן, דין ההערה להישאר. אם לא, דין הקישור להימחק מכל איפה שהוא מופיע. 85.64.228.215 18:29, 20 ביולי 2007 (IDT)

"סליחה, אני דורש כאן בירור." מה זה בדיוק "מחלוקת בציון"? אקספוזיציה...? על איזה עיקר מדובר פה?

על מה אתה בכלל מדבר?--‏Avin • שיחה‏ 00:10, 21 ביולי 2007 (IDT)

ארכאי וחסר משמעות, אבל אם אתם מתעקשים לדעת, אתם יכולים לקרוא בהיסטורית העריכה. "מחלוקת בציון" היה מקור בויקיפדיה שטען כי המעברות שימשו להשמדת יהודים. מקור זה היה בשימוש בערך אחר והכנסתו לעניין היתה רדוקציה לאבסורד (כי כנראה עצם הטקסט עצמו לא הספיק). שהרבני 22:21, 21 ביולי 2007 (IDT)

מעברת " רמות ים " שהייתה בבת-ים

אני חושב שעדיין חסר ברשימה שמות של עוד מקומות. אני זוכר למשל שהייתה בקצה בת-ים מעברה שנקראה : "רמות ים" ושהיא קיימת עד היום ליד גן העיר של בת-ים ורק עכשיו הורסים אותה בשביל להקים שכונה חדשה שנקראת " קרית הים " . Shahar - שיחה 20:02, 31 באוקטובר 2009 (IST)

צורת הניסוח של הערך

אחד המשפטים מנוסח "... אנשי המעברות מול יוצאי אירופה...".

מדובר בכתיבה מאוד בעייתית. אנשי המעברות - מדובר במשפחות/דיירים לא באנשים. -זו כתיבה מזלזלת במובן מסוים.

לגבי "יוצאי ___" מדובר ב"מהגרים מ___" או "משפחות שהיגרו מ___".

בחיי היומיום נהוג לשמוע את המושגים הבאים: אנשי השכונות ויוצאי יחידה צבאית מובחרת, כך שהאסוציאציות באופן הניסוח יוצרות דימויים לא נעימים.

לא עברתי על כל הערך בדקדקנות, יתכן שקיימים שגיאות נוספות.

מעברות חסרות באזור חיפה

• מעברת כורדני
• מעברת קריית שמואל נת- ה- - שיחה 12:26, 7 בפברואר 2010 (IST)

יש מקום גם להזכיר יצירות שמתכתבות עם הנושא כמו, למשל הספר "הגנב הנדיב" של יורם קניוק או הסרט "סוף העולם שמאלה" בבימויו של אבי נשר.

מרשימת ההמתנה

ערך טוב מאוד. רדיומן - שיחה 06:07, 27 במרץ 2011 (IST)

לא קצר מדי? בברכה, טישיו - שיחה 06:08, 27 במרץ 2011 (IST)

מרשימה הקריאה הנוספת אני מסיק כי יש עוד הרבה מאוד לכתוב על הנושא. זה לא אומר שצריך לשפוך הכל, אבל יש מינימום מתבקש. ערך בגודל כזה על נושא שכזה, ועוד ערך שכשליש ממנו מוקדש לרשימה לא ממש מרשימה, לא מתאים בשלב זה להיות מומלץ (לדעתי). דרושה עבודת הרחבה ניכרת ביותר. קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 01:40, 29 במרץ 2011 (IST)

מסכים. זה כמעט קצרמר איתן - שיחה - 07:02, 29 במרץ 2011 (IST)

הערך לא בשל להיות ערך מומלץ. ההצעה מאורכבת. תומר - שיחה 10:33, 13 במאי 2011 (IDT)

הוספת מעברות צריפי האסבסט מ-1956 ואילך

בשלהי שנת 1956 הוקמו מעברות חדשות וגדולות למדי עבור העולים שהגיעו בעיקר מפולין - "עליית גומולקה", ממצרים, בעיקבות גירוש היהודים ממנה על ידי נאצר כתגמול על מבצע סיני ומהונגריה, כתוצאה מן המרד ההונגרי נגד ברה"מ.

המעברות נבנו באתרים חדשים ומה שאיפיין אותן היו צריפי אסבסט שבדיים, כאשר האסבסט נתפס בשנים הללו כחומר בידוד טוב הן מחום הקיץ והן מקור החורף. בטרס היוודע היותו חומר מסרטן מסוכן. היו שני סוגי צריפים: צריף דו משפחתי עם השירותים בתוכו וצריף חד משפחתי עם השירותים בחוץ.

מעניין לציין כי כל המקורות האינטרנטיים מתעלמים לחלוטין מן השלב הזה במעברות, אשר התקיימו עדיין עמוק לתוך שנות ה-60 ורק בשנות ה-70 עברה העליה לקליטה במרכזי הקליטה של הסוכנות היהודית. גם במעברות הללו היו דיירים שסרבו להיתפנות והתגוררו בהן עד שנות ה-90 אפילו וגם כיום ישנם עדיין שרידים מועטים, כמו למשל בבת ים ובחולון.  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
46.117.23.44 12:41, 11 בספטמבר 2011 (IDT)

הוספת מעברה לרשימת המעברות באזור הנגב

יש להוסיף גם את מעברת עזתה, שהפכה לימים לנתיבות. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.65.14.187 14:23, 3 בפברואר 2012 (IST)

את/ה צודק/ת. בדקתי ברישומי הלמ"ס והוספתי. בברכה --Kippi70 - שיחה 15:55, 7 בפברואר 2012 (IST)

מעברה[:

מעניין.... הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.64.9.31 15:37, 14 במאי 2012 (IDT)

מעברת גלילות (ג'ליל)

מעברה זו נשכחה. אני גרתי שם יחד עם הורי בשנים 1951 עד 1954. נא לא למחוק את הערך שהוספתי למעברות בגוש דן.המהנדס - שיחה 07:59, 15 באוקטובר 2013 (IDT)

המשפט ”משני צידי בריכת המים ליד הקניון, דרומית להרצליה” דורש הבהרה: איזה קניון עומד היום בקרבת אתר המעברה דאז? האם יש עוד פרטים הקשורים למעברה הזו ושניתן להוסיף לערך הזה או להרצליה? יורם שורק - שיחה 10:42, 15 באוקטובר 2013 (IDT)

מעברת גלילות מופיעה כבר בפסקת איזור השרון. יש לשלב את התוכן שם. בברכה --Kippi70 - שיחה 16:03, 15 באוקטובר 2013 (IDT)

 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.67.153.204 12:45, 20 באפריל 2014 (IDT)

פירוק המעברות

נכתב כי בשנת 1959 פורקו המעברות האחרונות. כמדומני שפרט זה לא מדויק, מפני שידוע לי על עולים שחיו עד שנת 1962 במעברת אשדוד.

אחוז העולים מקהילות שונות בחלק מתקופת המעברות

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=19972

שינוי תמונה

File:Maabarot1_map.png התמונה לא ברורה. נא להחליף לתמונה הזאת

מעברת לאש פינה לא צורפה למושבה ראש פינה אלא לחצור

מעברת ראש פינה לא צורפה למושבה ראש פינה. מפוני המעברה עברו להתגורר בעיירה הסמוכה חצור הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.178.127.196 14:17, 31 באוקטובר 2018 (IST)

מעברת ראש פינה לא צורפה למושבה ראש פינה

מעברת ראש פינה לא צורפה למושבה ראש פינה. רוב מפוניה עברו לעיירה חצור הסמוכה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.176.15.185 22:35, 4 בנובמבר 2018 (IST)

סדרה טלוויזיונית

סדרה טלוויזיונית דוקומנטרית בשם "מעברות" משודרת בערוץ 11 (כאן) החל מפברואר 2019. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
Swiss4me - שיחה 09:21, 1 במרץ 2019 (IST)

דיווח שאורכב ב-04 ביולי 2023

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מצב טיפול: לא טעות

מעברת פרדס- כץ משהוא שכח אותה עד היום התושבים משלמים ארנונה לעיריית בני ברק הייתה עוד אחת קרובה לפרדס-כץ אני זוכר אותה בשם "מחנה מעבר" היה שם מחנה נטוש של הצבא הבריטי והיה שם פרדס תפוזים גדול נטוש תפוזים טובים היו שם. מדי פעם שחקנו כדור רגל בלב הפרדס ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה. המעברה מוזכרת בערך וגם בערך פרדס כץ. פוליתיאורי - שיחה 22:01, 3 ביולי 2023 (IDT)