בסיור שהעבירו לי במקום, כינו את המבנה "בית שלוש הדתות" - כיוון שבאחת מקומותיו מצוי (על פי האמונה) קבר דוד, בקומה אחרת נערכה (על פי האמונה) הסעודה האחרונה, ובקומה שלישית.... ובכן, אני לא זוכר בדיוק. אבל יש שם גם משהו שקדוש לאסלאם. זה נכון? האם לא כדאי לפתוח ערך שנקרא "בית שלוש הדתות"? טוסברהינדי(שיחה)01:42, 17 ביוני 2008 (IDT)תגובה
זה ממש חמוד לראות את זה כאן, כי כך אני תמיד פותחת את ההדרכה שלי בקבר דוד... בקומה שלישית נראה לעין מינרט מסגד מוסלמי, וזה באמת המבנה היחיד בירושלים שאפשר למצוא בו את שלוש הדתות. דא עקא שהשילוב הזה רחוק מאד מלהיות רומנטי - נוכחות שלוש הדתות במתחם קבר דוד היא תוצאה של שנים עקובות מדם סביב סכסוכי בעלות, הפקעות ואף שפיכות דמים. בשורה התחתונה - בשום שלב בהיסטוריה לא היו שלוש הדתות בו זמנית במתחם, וגם לא היום אגב, המתחם היום יהודי למשעי (אם נוציא את חדר הסעודה האחרונה, הנתון לפיקוח מדינת ישראל), כך שלקרוא למקום 'בית שלוש הדתות' זה יהיה בעיקר בדיחה גרועה... תמרה ♣ שיחה09:36, 17 ביוני 2008 (IDT)תגובה
אני מסכים שזה לא צריך להיות שם הערך... זו סתם היתה הגזמה. אבל אני חושב שכדאי להוסיף בדף הערך את עיקרי מה שכתבת כאן בשיחה, כדי שיהיה ברור שזהו אחד מהדברים המיוחדים במבנה הזה. לא? טוסברהינדי(שיחה)13:02, 17 ביוני 2008 (IDT)תגובה
ערך בשם מתחם קבר דוד המלך, אליו יועבר כל החומר הנוגע למתחם על קומותיו, חדריו שהוקצו לעמותות בג"ץ 6698/08 , שימושיו ההיסטוריים, התצפית על הגג, שלוש הדתות וכו'.
הערך קבר דוד המלך יעסוק אך ורק האותו חלק של המבנה המכונה קבר דוד המלך, במסורות הקושרות את המקום לדוד ובפעילות מסביב הנוגעת להיות המקום יהודי.
הערך חדר הסעודה האחרונה יוכל אז לעסוק אך ורק בחדר זה, ולא בגגו ובשאר ענייני המתחם.
שלום, אחת מאבני הריצוף ברחבה הצמודה למתחם הקבר היא השלט הזה: האם מישהו יודע מה מה כתוב בו, מה הסיפור שמאחוריו וכיצד התגלגל למקומו הנוכחי?
תודה, גנדאלף • להשארת הודעה • ח' באלול ה'תשע"ג • 16:14, 14 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה
זה נראה לי כמו עוד מצבה (במקרה זו - נוצרית) ששולבה במבנה באיזו שהוא שלב בהיסטוריה. שצריך לזכור שהר ציון משמש כבר מאות שנים כבית קברות לבני כל הדתות, ולא פעם מצבה שבורה זו או אחרת מצאה את דרכה לקירות המבנים הסמוכים. תוכל, למשל, למצוא מצבה ארמנית המשולבת בקיר מבנה הקבר בצד הפונה לחצר. תמרה ♣ שיחה22:48, 14 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה
המצבה הזו שולבה דווקא ברצפה ולא בקיר, ולכן זה היה נראה שונה ובולט. מעניין שהקפידו להשחית את הצלבים שבראש הכתובת. תודה רבה. גנדאלף • להשארת הודעה • ט' באלול ה'תשע"ג •
עולה בבירור מן המסמכים השונים שתיארנו , כי לחצים מוסלמים
היו ביסוד גירושם של הנוצרים . היו אלה בעיקר אחמד אל-דג'אני וחסידיו הצופים שלא הסתפקו
בהשגת דריסת-רגל ב 'הר ציון ' מיד לאחר הכיבוש העות'מאני , אלא אף רצו להרחיב את אחיזתם שם
עוד ועוד .יי האדיקות הדתית המוסלמית בכלל , התעניינותם המיוחדת של הסולטאן ואשתו בפיתוח
והדגשה של אופיה המוסלמי של ירושלים , ההערכה הרבה שזכה לה אחמד אל -דג'אני בסביבתו
הקרובה ואף הרחוקה - כל אלה סיבות שדי בהן כדי להסביר את הרחקת הפראנציסקאנים מ 'הר
ציון' גם ללא מעורבות וחתרנות יהודית
לדברי המחבר אין יסוד לטענה הבאה
נוסע פורטוגזי , שעשה בארץ -ישראל בערך בשנת 1565 , פנטליאו דה אביירו (Pantal (iao de
Aveiro) מסר לנו מירושלים את התיאור הבא :
וכעת , מפני חטאינו , המנזר שעל הר-ציון הוא בידי הקאדים התורכים של מקדש שלמה .
אשמים בכך כמה יהודים נבזים . . . הלא קינאו בבעלותנו על מקום מקודש זה , באו
בדברים עם אחד מהקאדים הראשיים של מקדש שלמה . . . וסיפרו לו שזה היה מקום קברו
של הנביא הגדול דוד המלך , שהיה שייך להם יותר מאשר לנוצרים
אתמול השתתפתי בהרצאה מרתקת אודות קבר דוד המלך.
בשורה התחתונה הנרצה טען שקברם האמיתי של מלכי בית דוד נמצא באיזושהי מערה נסתרת שהכנסיה היוונית סגרה עם בטון לפני שנים בסיוע עיריית ירושלים.
הוא הביא עדויות היסטוריות לקיומה של מנהרה כזאת וטען שהכנסייה משקיעה הרבה כוחות על מנת להסתיר אותה..
מישהו יודע במה מדובר? - נראה לי חשוב להתייחס גם לתאוריה הזאת.. (באם היא נכונה).
יש מסורת חדשה המציינת את הקבר על הר ציון, אך במנהרה שפתחה נמצא בקרקע מחוץ לחומת אבן נמוכה מדרום למתחם. כיום אין שם כלום, פרט לכמה כתובות על הקירהר ציון - ליד קבר דוד. המסורת הזו התפתחה בשנים האחרונות, אך עדיין לא תפסה אחיזה בקרב הציבור, אלא אצל בודדים בלבד, לכן אין טעם להתייחס לכך. אולי בעתיד, אם המקום יהפוך לאתר פולחן המוני יותר... רון חל (HLron) - שיחה01:19, 30 באוקטובר 2017 (IST)תגובה
מה המקור של הציור הזה? הפרופורציות בציור ממש לא דומות למצבה ולחדר הנמצאים במתחם כיום. האם זה ציור של צייר שהיה במקום, או אולי של צייר שראה את המקום רק בעיני רוחו? רון חל (HLron) - שיחה01:10, 30 באוקטובר 2017 (IST)תגובה
דרוש מקור ל-בשנת 1951 עיצב האדריכל מאיר בן אורי את הכיתוב "דוד מלך ישראל חי וקיים"..., ל-הכתרים נגנבו בשנת 2007., המוסלמים אסרו על נוצרים ויהודים..., בזמן מלחמת השחרור שימש המקום כמפקדה צבאית של הירדנים... (אגב, מדוע לא לכתוב "מלחמת העצמאות", זה מוכר יותר) ו-ב־1968 עברה להר ציון ישיבת התפוצות... אלה לא דרישות בכוונה להכביד חס ושלום, כל ערך צריך להיות בעל מקורות על כל מידע, פשוט לא כולם מקפידים. האחראים על המדור יגידו לך אותו הדבר, אולי בפחות פירוט. עוז עמרם ♦ שיחה17:54, 8 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
ראה את עריכותיי אמש ב"זיהוי האתר כקבר דוד" וד"ל. אתמקד (בפרט) בפסקה הזו:
יש צורך בהרחבה ניכרת של ההפניות, במיוחד למחקרים עדכניים מהעשור האחרון. נדרשות התאמות בשיוך מסעות, תיארוך ואופן הניסוח (למשל, יש להתייחס לתעודות שקדמו לבנימין מטודלה, זה קיים). מומלץ לחלק את הזיהויים המקובלים לתת-פסקאות לפי האתרים השונים, תוך הצגת רשימה מדויקת וכרונולוגית של המקורות (כרגע הקורא עשוי להיות מבולבל ולא להבין מי נגד מי). חשוב לשמור על רצף כרונולוגי עקבי, ולהימנע מקפיצות בין תקופות שונות ללא הקשר ברור.
הערך כתוב טוב, מפורט, ומבוסס ברובו על מקורות איכותיים. עם זאת, אכן חסרים מקורות בכמה מקומות, וגם חלק מההערות של נרשמתי דורשות תיקון לפני סימון כערך טוב (את חלקן האחר לא הכרחי לתקן כדי לסמן כערך טוב, אם כי הדבר רצוי). לכן, אני מסיר לבינתיים את התבנית. נרשמתי, אשמח מאוד אם תסייע בשיפור הערך כשיתאפשר לך! פעמי-עליון • שיחה15:26, 23 באוקטובר 2024 (IDT)תגובה
