היום הואשמתי על ידי משתמש:The devious diesel בביצוע "עריכה מכוונת", בהתייחס לעריכה זאת. כפי שיכול כל אחד לראות מדובר בשקר ובעלילה שפלה. הנ"ל סירב להתנצל. אין לי כל שיח ושיג איתו עד שיתנצל. עדירל - שיחה 15:52, 6 בינואר 2016 (IST)

הדוא"ל שלי הוא בגימל. הוא מורכב משמי כתוב באנגלית, אחר כך נקודה ואחר כך ארבע אותיות ראשונות של הפרוייקט הזה (וויקי). אני משתמש בו כמובן רק לכאן ועל כן נא להודיע לי כששולחים מייל.

רשימת הערכים הארוכים

על מקורות - פינת הציטוט

עריכה

להלן דברים מועתקים משיחת משתמש:צפניה אשר בגלל חשיבותם אני מביאם לכאן.

"מקור באינטרנט, הוא עדיף על מקור מודפס שקשה להגיע אליו. דוד שי - שיחה 19:28, 17 במרץ 2011 (IST)"

בעיות נוכחיות בויקיפדיה

עריכה

בקשה: מי שתרומתו לויקיפדיה מתמקדת בהסרת מידע מוטעה מתבקש להודיע לי זאת מראש כדי שאוכל להתעלם מפעילותו. למרות שישנם מקרים בהם הסרת מידע היא הפתרון, איני מאמין שבאופן כללי ניתן לשפר ערכים על ידי הסרת מידע, בוודאי לא בערכים על נושאים מורכבים. ערך יש לקרוא, לחשוב לאן הוא חותר ואז לשפרו, על ידי הסרת קטעים, תיקון קטעים והוספת קטעים. פעילות המתמקדת בהסרת מידע היא על כן נזק כמעט בטוח ואיני רוצה כל קשר לעניין. תודה.

ערכים מומלצים

עריכה

הערכים המומלצים הם ערכים שמישהו מילא אותם במילים. לעיתים מילים אלו מקיפים תוכן מלא, עשיר ומקיף ולעיתים, כמו טובה סנהדראי, מדובר באוסף אקראי של הגיגים שאינם מבדילים בין עיקר לטפל, אין להם מבנה והם מבוססים על ספר זכרון. הבעיה היא שערכים מומלצים תמיד אוספים מספר ויקיפדים שעוקבים אחריהם ואחד או יותר מהם מאוהב בנוסח הנוכחי של הערך ולא יכול להפרד מאיזשהו ציטוט מיותר, פסקה מיותרת או הגיג סתמי. כדי לתקן ערך כזה צריך נשימה ארוכה מאוד, אם בכלל הדבר ניתן. על כן, התרחק מערכים מומלצים. בזמן שתוכל לתקן אחד, תוכל לתקן שלושים ערכים אחרים.

שיטת פסילת המקורות

עריכה

אחת הבעיות המרכזיות של הויקיפדיה היא שיטת פסילת המקורות הנהוגה על ידי חלק מהעורכים. על פי שיטה זאת, אין לדון עריכה לגופו של עניין ביחד עם המקור (אם המקור אומר שטויות יש לפוסלו ואם המקור אומר דברי חכמה יש להביאו), אלא יש תנאי סף למקור לפני שבכלל דנים בתוכן המקור. שיטה זאת בעייתית מכמה סיבות:

  1. אין באמת שיטה אובייקטיבית לבחון מקורות במנותק מהתוכן שלהם. מאמרים אקדמאיים וספרים יכולים להכיל טעויות רבות, כתבות עיתונאיות על אחת כמה וכמה וכן הלאה. פסילת מקורות מסויימים בגלל שהם לא אקדמאיים או נכתבו על ידי אלמוני או נכתבו תחת שם עט או בגלל שנמצאו בחיפוש אינטרנטי אינו מבדיל בהכרח בין מקורות טובים יותר לטובים פחות
  2. פסילת מקורות מגבילה את מספר המקורות העומדים לרשותינו ובכך מגבילה את הידע שיש לנו ומגדילה את הסבירות שנסתמך על מקורות מוגבלים ונטעה
  3. שיטת פסילת המקורות אינה מופעלת באופן אובייקטיבי על ידי נושאיה אלא באופן סובייקטיבי. אני מקבל את כנות כוונותיהם של בעלי השיטה, אולם בפועל, מבחינה של ערכי הוייפדיה ברור שהמוני קישורים שעל פי התבחינים של פוסלי המקורות היו צריכים להפסל נשארים, בעוד קישורים אחרים נפסלים.
  4. הבעיה העיקרית היא המסר שזה נותן לעורכים - אל תביאו מקורות. כל עוד לא תביאו מקורות איש לא יוכל לפסול את עריכותיכם. אם תביאו מקורות נוכל לפסול את עריכותיכם על ידי פסילה גורפת של מקורות. התוצאה היא פחות מקורות ופחות אמינות.

אכן, ייתכן שיש מקורות טובים יותר וטובים פחות. ככל עריכה אחרת, יש לדאוג שהערך מתקדם בהוספת מקור. וככל תוכן אחר אם מוצאים מקור יותר טוב יש להחליף את הישן בחדש.

פסילה ללא בחינה

עריכה

הויקיפדיה בנויה בצדק על כך שתוכן לא נכנס אלא אם הוא מוסכם. זהו כלל הגרסה היציבה. הוא נועד למנוע כניסה של עריכות לא טובות רבות שיכולות להגיע בקלות. אולם דווקא בגלל כלל זה צריכה להיות חובה מוסרית הפוכה לגבי כל עריכה שאינה השחתה: אין למחוק תוכן מערך אלא אם בחנת את התוספת והגעת למסקנה שיש למוחקו ולא ניתן לתקנו. זהו תנאי בסיסי לעבודה בקהילה. בלעדי כלל זה נוצרת חוסר סימטריה משווע, כי יש שני צדדים:

  • צד א' התאמץ להרחיב את הערך, הוא למד את הנושא לעומקו והחליט שיש להוסיף תוכן לערך. אבל הגרסה היציבה עומדת נגדו
  • צד ב' לא התאמץ והגרסה היציבה איתו. זכותו להעיף החוצה את עבודתו של צד א' ללא שהוא נדרש למאמץ כלשהו. מספיק שהוא מוצא עילה קלה והוא חותך. לפעמים הוא מצהיר במפורש שאין לו זמן לבחון את הנושא לעומק. הוא לא רוצה לערוך את הערך, הוא רק רוצה למנוע מאחרים לבחון אותו.

אני פונה לכל אחד ואחד לקבל על עצמו את החובה המוסרית הזאת. לא חכמה לעמוד על הטריבונה ולמחוק עבודה של אחרים. תיגש תערוך, תציע אלטרנטיבות, תסביר מה מפריע לך. תחתור לפשרה. תודה.

ההתנגדות לבנייה מדורגת

עריכה

היקף העבודה של כתיבת אנציקלופדיה על ידי מתנדבים, מחייבת עבודה מדורגת כדי שכל עורך יוכל להוסיף על דברי חבירו. ההתנגדות לתוספת חלקית ללא הוספת מכלול הנושאים יוצרת בעייה שכדי לערוך ערך יש צורך להשקיע שעות רבות באיסוף חומר ובכך מעכב את כתיבת האנציקלופדיה.

משתמשים שונים מצאו דרכים לעקוף את הבעיה הזאת, דרכים אשר אינם מוסיפים לויקיפדיה אלא מזיקים לה.

שיטה אחת היא לכתוב על ספרי מחקר. כלומר, במקום להכניס מידע מספרי מחקר אל הערכים הרלוונטיים, נכתבו ערכים על ספרי המחקר עצמם, ערכים שפשוט סיכמו את הספרים ולטעמי אין בהם כל תועלת.

שיטה שנייה היא לכתוב על אישים תוך דיון ארוך בתרומות המחקריות של האישיות במקום להכניס את מחקריהם לערכים הרלוונטיים. למשל, הערך זאב שטרנהל מספר באריכות רבה על יסודות הפשיזם, מידע רב אשר כלל אינו נמצא בערך פשיזם. המידע הזה מעמיס ביותר על הערך של שטרנהל ומונע קריאה שלו בגלל אורכו, וחסר ביותר בערך פשיזם אשר מציג עובדות לא נכונות או לפחות לא מוסכמות. איני יודע מדוע זה נעשה, אך אני חושב שלפחות בחלק מהמקרים הדבר נעשה בגלל חשש לערוך את הערך אליו המידע שייך, בגלל היותו חלקי באותו ערך.

המנעות ממריבות

עריכה

מספר דרכים להמנע ממריבות:

  1. ערכו את הערך מהיסוד. רוב המריבות נובעות מנסיון לתקן נקודה ספציפית בערך גרוע.
  2. הצמדות למקורות. יש ברשת המוני מקורות זמינים. קשרו אליהם, ציינו אותם במדויק והעזרו בהם.
  3. הניחו שהקורא הוא חכם כמוכם. כתבו בלשון המעטה ובהגינות נדיבה לעמדה היריבה - הקורא שלכם חכם כמוכם ויזהה ישר את הבעיות בעמדת היריב.
  4. עסקו בעיקר ולא בטפל - עם כל הכבוד לקטגוריות, הן מיושנות ומי שירצה ימצא מידע בחיפוש.

איך לדעתי יש לשנות את הויקיפדיה?

עריכה
  • תרבות דיון - יש לקבוע כללים לדיבור מכובד. אכן, לא תמיד אנו שומרים על קור רוח כשמישהו מולנו מעצבן אותנו. אבל בהחלט ניתן לתקן לפחות חלקית על ידי מחיקת דברים לא רלוונטיים מדפי שיחה של ערכים, מחיקת אמירות פוגעניות. בנוסף, יש להמנע מהאשמות על מניעים פוליטיים, חוסר הבנה, מתודולוגיה שגויה וכו'. דברים אלו מקומם בדיון על עורכים שכלו כל הקיצים בהתמודדות איתם ויש מקום לסלקם מהויקיפדיה ולא במסגרת הדיון היומיומי בערכים שכל אחד יטיח בחבירו עלבונות והאשמות. וראו גם את דברי השופט יצחק זמיר על מניעים פוליטיים.
  • יחס לחדשים והגנה על ויקיפדיה - המדיניות הנוכחית היא שהויקיפדיה במצבו הנוכחי הוא טוב ויותר משהוא צריך עורכים הוא צריך הגנה. על פי גישה זאת, היחס כלפי כל מבקר הוא כאל מחבל פוטנציאלי אשר יש למנוע ממנו להרוס את הויקיפדיה. גישה זאת אינה נכונה. יש אמנם משחיתים רבים והם הרוב הגדול באנונימיים, אבל זיהויים קל מאוד. אין לי ספק שבדיקה של עריכות של אנונימים תמצא שהרוב הגדול של עריכות אנונימים שאינן ניתנות לזיהוי בקלות כהשחתות, הן ראויות או לפחות מעלות בעיה בערך.
  • דיון לעניין - אין כמעט דיון לעניין בדפי השיחה של ויקיפדיה. טענות שמועלות בדפי השיחה זוכות להתעלמות או לתגובה קצרצרה כדי לצאת ידי חובה. בפעמים רבות אחד הצדדים עונה רק לטענות שנוח לו לענות להם תוך התעלמות מטענות אחרות. אין שום הסדרים לבירור עניינים חוץ מהעברתם לבורר שלישי אשר יפסוק ללא נימוקים. כך לא ניתן לברר את האמת

אמינות

עריכה

לאור האמונה חסרת הבסיס שהויקיפדיה העברית כה אמינה שאין טעם להתייחס לשינויים בלתי מנומקים ויש צורך או טעם להגן על ויקיפדיה מהכנסת קצרמרים שאינם כליל השלמות, אביא להלן רשימה של שגיאות שנמצאו בויקיפדיה העברית:

  1. זולטן טילדי - לא כיהן כראש ממשלה בממשלה הזמנית, אלא רק לאחר הבחירות באוקטובר (לא ספטמבר) 1945. חתנו לא הואשם בניאוף אלא בבגידה במולדת, כנהוג בהאשמות הקומוניסטיות. תוקן לאחר כ-13 שנה!
  2. אריה פולונסקי חוסל על ידי האצ"ל במאי 1939. בערך נכתב, בעקבות אתר יזכור, שהוא נחשד על ידי האצ"ל והלח"י כבוגד. כיצד ארגון שהוקם רק חודשים רבים לאחר שחוסל יכל לחשוד בו בבגידה? או שמא מדובר במחלקת ההיסטוריה של הלח"י?
  3. נשר (עיר) (ערך מומלץ!) - כאן מדובר על מקרה ייחודי שבו הטעות הוכנסה ביודעין במסגרת פעילות לשכתוב ההסטוריה. בערך כתוב: "בסוף שנת 1923, תוך כדי התחלת הקמת המפעל, נוסד וגדל היישוב. עם התקדמות העבודות הגיע מספר הפועלים העוסקים בהקמת המפעל לכ־150, ובאתר נבנו צריפים לשיכונם. היישוב נוסד לא כתוצאה מהחלטה מסודרת, אלא כיוזמה של הפועלים שחיפשו דרך לשפר את חייהם ובנו צריפים במקום." - מדובר על בלבול בין צריפים שנבנו על ידי הנהלת המפעל עבור הפועלים, ולא שמשו למגורי משפחות בשום צורה, לבין צריפי מגורי שנבנו על אדמת הוואקף. הצריפים שנבנו בסוף 1923, ואויישו ככל הנראה רק בתחילת 1924, שמשו אך ורק לשיכון פועלים, ונבנו באופן מסודר על ידי הנהלת המפעל. הצריפים שלא נבנו בצורה מסודרת נבנו ככל הנראה בשנת 1925 (ולכל המוקדם בשנת 1924. למעט המכתב של פרופ' דבורה ברנשטיין, שלא בדקה את המקורות והוטעתה על ידי כותבת הערך, אין ולו מקור אחד שטוען שהשכונה הבלתי מסודרת מיוזמת הפועלים הוקמה בשנת 1923.
  4. תוכנית מוריסון גריידי - מאז שנת 2005, במשך 12 שנים!!, מספר לנו הערך שהיתה ועדת מוריסון גריידי שבקרה בארץ ישראל והציגה תכנית. ועדה כזאת לא היתה ולא נבראה, ומוריסון וגריידי לא ביקרו בארץ ישראל בשנת 1946. מוריסון היה סגן ראש ממשלת בריטניה, ולא היה לו זמן לכהן בועדה שתטייל בארץ ישראל. גריידי היה שגריר של ארצות הברית שבא למשא ומתן בלונדון. הטעות הוכנסה למספר ערכים וכבר בשנת 2004, למשל ב[עריכה זאת.
  5. מרכז רפואי יצחק שמיר - ממאי 2007, במשך כמעט עשר שנים, מספר לנו הערך שבית החולים הצבאי הבריטי פונה ב-22 בינואר 1948 ונתפס על ידי יחידות הפלמ"ח. הטענה הזאת חשודה ביותר, כי זה מציב את פינוי בית החולים מאוד מוקדם. בדיקת עיתונות התקופה מגלה שבית החולים היה פעיל לפחות עד מרץ 1948. המקור לתאריך השגוי הוא אתר בית החולים...
  6. אלצ'ידה דה גספרי סיפר לנו במשך 7 שנים שדה גספרי התפטר מראשות הממשלה וחודשיים אחר כך מת. מדובר בטעות תרגום מהאנגלית, בה היה כתוב שדה גספרי נאלץ שנה אחרי שהפסיק להיות ראש ממשלה לוותר על הנהגת מפלגתו, ולאחר חודשיים מת.
  7. ויטה פרי הגליל ממרץ 2009 נאמר לנו ש"פרי גליל היא חברה לייצור שימורי ירקות שנוסדה ב-1962 במסגרת חטיבת "כור אגרו" של קונצרן כור." - מתברר שהמפעל נפתח בשנת 1960 ונרכש על ידי כור רק בשנת 1979.
  8. יערה לא הוקם על ידי עולים מצפון אפריקה ב-1950 אלא על ידי עולים מתימן. הטעות שרדה מעל 11 שנים. שיא ישראלי.
  9. בפברואר 2009 הוסף לערך חלוקה מנהלית של בוסניה והרצגובינה טבלה עם רישום אוכלוסייה. בטעות נוספה הספרה 2 לפני אוכלוסיית רפובליקה סרפסקה וכך נולדו להם 20 מליון בני אדם. שטחה של רפובליקה סרפסקה הוא כשטחה של מדינת ישראל. אף אחד לא שם לב במשך קרוב ל-8 שנים שזה צפוף (לא שזה לא אפשרי, אבל זה דורש בדיקה).
  10. קונראד הנליין - מכתיבתו באוקטובר 2009 ועד אפריל 2016 סיפר לנו הערך: "עד 1937, הנליין לא גילה שום נטייה לתמוך בנאצים ולא תמך במפלגת הגרמנים הסודטים (SDP), שהיו קרובים למשטר הנאצי הגרמני." - אכן, עד 1937 לא תמך הנליין בפומבי בסיפוח חבל הסודטים לגרמניה הנאצית. אבל לא ניתן לתאר כך אדם שחיקה את היטלר בכל התנהגותו והחזיק באותה שנאה תהומית ליהודים. מעבר לכך, מגוחך לטעון שהוא לא תמך במפלגה שבראשה הוא עמד.
  11. שפרה ופועה ערבב יחד את האב דנאל ובתו פע'ת, למשך קרוב לשנתיים. תודה למשתמש:ראובן מ. שתיקן את טעותי.
  12. בלו בנד הוצג על ידי ויקיפדיה העברית, במשך שמונה שנים, כמותג ישראלי, למרות שמקורו בהולנד והוא מוכר וידוע במדינות רבות, כמו אינדונזיה.
  13. ראע'ב נשאשיבי - במשך קרוב לתשע שנים סיפר לנו הערך על כך שנשאשיבי היה "מתון ונטה לשתף פעולה עם יהודי ירושלים. משום כך תמכו בו היהודים כנגד יריביו החוסיינים, והנציגים היהודים בעירייה פעלו בשיתוף פעולה עמו." - אכן, היהודים תמכו בו כנגד החוסיינים בבחירות 1927, והוא אכן נחשב מתון. האם היה או לא היה שיתוף פעולה עמו? על כך נוכל ללמוד מכך שהנציגים היהודיים התפטרו ב-1930 ממועצת העירייה כי לא הגיע לכל שיתוף פעולה עם נשאשיבי.
  14. אליהו שפייזר הצטרף למפא"י ב-1965. כך לפחות נטען בויקיפדיה העברית במשך שבע שנים מאז כתיבת הערך בראשית 2008. במהלך שנים אלו איש לא תיקן נתון מופרך זה, שנלקח מאתר הכנסת.
  15. גברעם - בדצמבר 2011 נקבע בערך ש"שמו של היישוב סמלי והוא נקבע על ידי המוסדות המיישבים בתקופת מלחמת העולם השנייה עם היודע בארץ ישראל גורלם של יהודי אירופה וכקריאת עידוד מול החשש לפלישת הצבא הגרמני בראשות רומל לארץ ישראל". הקביעה הזאת הועתקה מילה במילה מאתר הקיבוץ (לא ברור אם נתקבל רשות לכך). למרבה הצער, הסיפור היפה הזה אינו נכון. השם "גבר עם" לא נקבע לפני תחילת 1945 וממילא לא היווה שום קריאת עידוד נגד צבאו של רומל, שמזמן הובס. הוא גם לא נקבע עם היודע גורלם של יהודי אירופה אלא לפחות שנתיים וחצי לאחר מכן. אגב, האיזכור הראשון של השם גברעם שאני מצאתי בעיתונות הוא בתחילת 1946 - כינוס ההתישבות העובדת בכפר סבא, דבר, 11 בינואר 1946. הפרסום של החלטת ועדת השמות הוא מאפריל 1946.
  16. משרד החינוך - הערך נכתב במרץ 2005 כאשר נכתב בו שעד 1949 "נוהל החינוך בישראל בעיקר על ידי מחלקת החינוך בהסתדרות הציונית". נניח לשאלה מה פירוש נוהל כשמדובר בזרמי חינוך עצמאיים שקבלו עזרה כספית. אבל מה בדיוק עושה שם ההסתדרות הציונית? במשך 9 שנים!!!!! איש לא שם לב שאין זו ההסתדרות הציונית אלא הוועד הלאומי?
  17. ועדה לפניות הציבור - קמה בכנסת ה-14?
  18. אסתר רוט-שחמורוב - הערך טען במשך כשנה ששחמורוב לא השתתפה באולימפיאדת מכסיקו בגלל פציעה. העיתונות מהתקופה דווקא מייחסת את אי השתתפותה לכך שלא השיגה את המינימום האולימפי ואת סיפור הפציעה מייחס לאליפות בדרא"פ בשנת 1973. לא הייתי טורח לאזכר טעות תמימה כזאת ששרדה רק שנה, אילולא המקור לטעות היה אנציקלופדיה ynet.
  19. החברה לישראל - החברה לא הוקמה על ידי שאול אייזנברג שהשקיע בה עד 1970 1.9 מליון מתוך 30 מליון דולר. ברור על כן ש"חוק אייזנברג" איננו נוגע לחברה לישראל אלא לאייזנברג ולעסקים הבינלאומיים שלו. המידע השגוי הוסף לערך בפברואר 2008, הוסר ממנו על ידי משתמש אלמוני במאי 2008, אך התרומה הנכונה שוחזרה כעבור חודש ביוני 2008 ומאז ועד 2014 החזיק מידע שגוי בעליל. מדוע בוצע השחזור? על סמך טעות של גיא רולניק בהארץ [1] ובעיקר מתן פרשנות מוטעה לדבריו, ללא בדיקה רצינית. הערך זוכה לרייטינג של כ-8000 צפיות בשנה, אך איש מהם לא תקן את הערך.
  20. כספומט - כתב של העיתון לאנשים חושבים פרסם סיפור [2] שגוי על תולדות חדירת הכספומט לישראל. ביום שבו פורסם הסיפור בעיתון, ב-13 ביולי 2007, הוא הועתק לויקיפדיה. מעל שש וחצי שנים לאחר מכן, נמצא שכספומטים זכו לפופולריות רבה בישראל באמצע שנות ה-70, בניגוד מוחלט לסיפור הנ"ל.
  21. זאב שרף - מיום שנכתב הערך הוא נחשב לממונה הראשון על מינהל הכנסות המדינה. ממונה אכן היה, משנת 1954 - לא ראשון.
  22. הסנה, חברה ישראלית לביטוח סיפר לנו במשך 6 שנים שהחברה נוסדה בשנת 1924 ביוזמת ההסתדרות. ההסתדרות נכנסה לעניין רק לאחר שהחברה נוסדה, אך לא ממש פעלה. אז אולי היא "נוסדה" על ידי ההסתדרות, אבל בוודאי לא ב-1924.
  23. גלובס - הערך סיפר במשך שנים שהעיתון נוסד בידי חיים בר און. לבר און ללא ספק זכויות בהבאת העיתון למקומו הנוכחי, אולם לא ייתכן שלא להזכיר את "יצחק דוידוב", מייסד העיתון, ולו ברמז.
  24. בניין המשביר לצרכן (ירושלים) קבע מאז שנת 2005 שהמבנה נפתח בשנת 1973. המשביר לצרכן ירושלים, שנכתב רק בדצמבר 2011, העדיף את השנה 1978. כדי לדעת את התאריך האמיתי גשו לערכים.
  25. מחוז ירושלים (משטרה) - הכיל את המשפט הבא: "משטרת המחוז נחשבת לאחת הוותיקות במדינה, אם לא הוותיקה שבהן. משטרת העיר ירושלים פעלה תחת השלטון המנדטורי וקודם תחת העות'מאנים." - מה מטרת המשפט לא אדע, אבל מכיוון שמחוז ירושלים בגלגולו הנוכחי נוסד בשנת 1991, המשפט אינו נכון. אמנם, מחוז ירושלים בגלגולו הקודם הוקם בתחילת ימי המדינה, אבל היום זהו המחוז הדרומי. לא רק שהערך לא סיפר לנו זאת, הוא פשוט התעלם מכל הסיפור והסתפק במשפט סתמי קדום על היות משטרת המרחב מורשת עותמנית או משהו כזה.
  26. פיטום אווזים וברווזים - הכיל את המשפט הנמצא בו מאז ספטמבר 2006 - "[ישראל] הייתה המובילה העולמית בייצוא כבד אווז מאז כניסתו לתוקף של האיסור על פיטום אווזים בפולין, ב-1999." - מה נעשה והסיבה שפולין הרשתה לעצמה לאסור את הפיטום הוא ההיקף הזניח של הייצור אצלה. הונגריה היתה ונשארה המובילה העולמית בפיטום אווזים ובייצוא הכבד ועל כן ישראל לא היתה ולא יכלה להיות המובילה העולמית.
  27. גשר אדם - הערך ציין במשך שנים רבות: "הונח גשר ביילי. משהונהגה מדיניות "הגשרים הפתוחים" בין ישראל לירדן נפתח הגשר מחדש". מה לעשות וסדר הדברים הפוך. קודם הונהגה מדיניות הגשרים הפתוחים ורק אחר כך הונח גשר ביילי. אבל מה לנו כי נלין אם במשך שנה וחצי הערך חיכה למושיע שיגאל אותנו מהייחוס של מדיניות הגשרים הפתוחים להסכם השלום עם ירדן [3].
  28. מוטקה אלון - משנת 2008 מספר הערך "ב-1977 התפטר מתפקידו, ואת מקומו תפס ממלא מקומו, מנחם אריאב." כמה פסטורלי. עובדתית, זה נכון. הוא התפטר. רק שהוא עשה זאת כי אחרת הוא היה מודח. ללא הרקע, כל העניין מתפספס.
  29. בית התנ"ך העולמי - קצת קטנוני, אבל טקס הנחת אבן הפינה היה ב-1970, לא 1971. תוקן לאחר פחות משנתיים.
  30. דהנייה - במשך מעל שלוש שנים, מאז כתיבת הערך, הוא סיפר לנו שדהנייה הוקמה ככפר עבור סייענים בשנת 1977. לגבי הקמתו עבור סייענים (בניגוד לשימושו שנים רבות לאחר מכן או אולי התגייסות תושביו לאחר מכן), כנראה לא נדע, למרות שזה מאוד מאוד מאוד לא סביר ולא מופיע בשום מקור. אבל לגבי שנת ההקמה, ברור כשמש בצהריים שהוא הוקם בשנת 1975. אולי הכוונה היא שהוא נחנך ב-1978? אולי היה גם טקס חנוכת משהו ב-1977? תוקן ביוני 2013
  31. מצודות טגארט, ערך מומלץ! - מראשיתו בשנת 2006 הוא מציין שמצודות טגארט נבנו במהלך המרד הערבי הגדול בשנים 1936-1939. גם אם נקבל את הפרשנות השגוייה, ש-8 מצודות גדר הצפון הן "מצודות טגארט" (למרות שנבנו בארכיטקטורה אחרת ולמטרה אחרת בשנים אחרות), עדיין הרוב המוחלט של מצודות טגארט (כ-62 במספר) נבנו בשנים 1940-1943, כלומר לאחר תום המרד הערבי הגדול וממילא לא שמשו את הכוחות שפעלו לדיכוי המרד. הערך כולל גם טענות מוזרות כמו "שימשו המצודות להגנת הארץ מפני פלישה של צבאות גרמניה הנאצית ובעלות בריתה" וכולל ברשימת מצודות טגארט תחנות משטרה מהדור שלפני המצודות. נסיון לתקן את הערך ביוני 2013 סוכל ועל כן הטעויות ממשיכות להתנוסס בו בגאון. לאחר מספר ימים הערך תוקן חלקית, ובהמשך תוקן עוד.
  32. סלק סוכר - מראשיתו בשנת 2007 הכיל תיאור של גידול סלק סוכר בישראל. התיאור היה מלא בשגיאות ותוקן במאי 2013, לאחר הרחבת הערך סוכר.
  33. אליעד - מראשיתו של הערך ב-2005, ובמשך קרוב לשמונה שנים, סופר לנו שהיישוב הוקם כהיאחזות נח"ל ב-1968 ואוזרח ב-1970 בטקס בהשתתפות מוטה גור. מה לעשות והטקס המדובר היה של הפיכת היישוב להיאחזות נח"ל?
  34. האיחוד החקלאי - הוא איחוד של ארגוני התיישבות. במשך שלוש שנים הערך ציין שהוא הוקם בשנות ה-20 של המאה ה-20 והקים יישובים רבים. להד"ם. הוא הוקם בשנות ה-60. אולי הכוונה היתה לגילגוליו הקודמים? איחוד האיכרים?
  35. שדמות דבורה - אוקטובר 2007 הוסיף אלמוני, ככל הנראה איש המושב, מידע לערך. הוא ידע שהאנשים גרו 7 שנים בתוך החומה (מן הסתם פחות מ-7 כי החומה פורקה בעת בניית הבתים, אבל שבע שנים במקום שהיה מוקף חומה), אבל הוא החליט שהם יצאו מהחומה רק אחרי מלחמת העצמאות. האמת היא, שהחומה פורקה עוד בשנת 1946. תוקן לאחר 4 שנים.
  36. דיני קניין ייחס מאז כתיבתו ב-2004 את ויליאם בלקסטון למאה ה-19. הדבר תוקן בנובמבר 2011. עם כ-300 קוראים לחודש מן הסתם עברו בערך הרבה מעל 10,000 קוראים בתקופה זו.
  37. שפר - מראשיתו בשנת 2005 הערך מספר לנו שהישוב הוקם בשנת 1950 ככפר עבודה לעולים מתימן ולאחר שנעזב הוקם בשנות ה-60 מושב באותו המקום ע"י עולים מצפון אפריקה. - האמת - הוא הוקם כמעברה, מן הסתם ב-1951. כשהמעברה פורקה הוקם במקום מושב בשנת 1953. מה שמעניין, זה שהמידע המופרך נלקח מאתר הרשות לפיתוח הגליל. והנה מתברר שגם ברשית הטעויות שלי יש טעויות. שפר אכן הוקם ככפר עבודה ולא כמעברה.
  38. פייר לאוואל - במשך קרוב לשבע שנים הוא הוצג כמי שנבחר לבית התחתון ב-1903 (זה קרה 11 שנים מאוחר יותר) וכמי שעבר לימין במהלך מלחמת העולם הראשונה (זה קרה לאחר כעשור).
  39. גשר ווקופ במשך שלוש שנים הערך סיפר לנו שהגשר הוקם בשנת 1938 (הוא הוקם כבר ב-1937) והוא מספר שדיזנגוף (ז"ל) היה בטקס הנחת אבן הפינה של הגשר. אגב, הטקס בכלל היה לגשר אחר.
  40. ישראל שלמה בן-מאיר - במשך קרוב לשנה וחצי, מאז עריכה זו, הכיל הערך את הסיפור הזה: "ב-1954 כשכיהן כסגן שר הסעד הוסרה חסינותו והוא הועמד לדין על מעורבותו בהברחת שעונים במסווה של קופסאות בשר." הדברים היו מבוססים על המקור האמין: יחיעם ויץ מהארץ, אבל כל קשר בינם לבין העובדות הוא מקרי. בן מאיר לא הועמד לדין, כי שופט חוקר פסק שאין מספיק ראיות כדי להעמידו לדין. ההאשמה כלל לא נגעה להברחת הבשר ובוודאי לא לשעונים, אלא להצהרה על מקור הכסף לתרומה להקמת מוסד של המזרחי. אם הבנתי נכון, בן מאיר הצהיר שמדובר במשקיע חוץ בעוד היה מדובר בתרומה. הטענה היתה שסדרו לאיש עסקים מטבע חוץ בשער טוב, תמורת תרומה של האיש למפלגה (בזמנו שער המטבע היה תלוי בשאלה מי אתה ועד כמה אתה רצוי לשלטון).
  41. טמפלרים (תנועה) - מאז שנת 2007 כתוב שבשנת 1952 הסתיים הסיפור עם חתימת הסכם פיצויים בין ישראל לטמפלרים. אולם ההסכם נחתם רק לאחר עשור, בשנת 1962.
  42. רמת ישי - במשך מעל שנתיים וחצי סיפר לנו הערך שהמפעל נהרס במאורעות תרפ"ט [4] ולא, כפי שהיה בפועל בהמרד הערבי הגדול, תשע שנים לאחר מכן. תיקנתי ביוני 2011
  43. סוב יודיצה - מאז כתיבתו באוגוסט 2006 הערך קבע שבישראל איסור הסוב יודיצה הוכנס לחוק בתי המשפט בשנת 1984. איש ממאות קוראיו של הערך מדי חודש, לא ראה צורך לעדכן את הערך ולהבהיר שהאיסור היה שם קודם לנוסח המשולב של החוק. תוקן במאי 2011.
  44. פרשת קו 300 - מיום בואו לעולם באפריל 2004 הוא סיפר שראש השב"כ טען שפעל בסמכות וברשות ושמיר מילא פיו מים. לא היה ולא נברא. שמיר הכחיש את הדברים, ראו למשל אילן רחום, פרשת השב"כ, עמוד 154. תוקן ב-1 במאי 2011 לאחר מעל 7 שנים. מדובר על ערך הזוכה באופן עקבי למעל אלף צפיות בחודש. איש מהצופים לא טרח לתקן טעות זאת במשך מעל 7 שנים.
  45. נאירה - מיום בואו לעולם, לפני כמעט שש שנים, הוא מספר לנו על הלירה הניגרית שהיתה מחולקת כמו הלירה שטרלינג ל-20 שילינג וכל שילינג התחלק ל-20 פני?! - תוקן באפריל 2011
  46. טרור פלסטיני - כיצד ועדה כותבת ערך, אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. ב-19 בנובמבר 2004 הערך מורחב ומציין את התגברות טרור המתאבדים. מיד לאחר מכן הוא מציג את אוסלו ואת העובדה שבהסכם התחייב הפת"ח להמנע מפיגועים. כן הוא מציין שהחזית העממית לשחרור פלסטין והחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין מיעטו לבצע פיגועים לאחר ההסכם. הערך לוקה בחסר בכך שהוא אינו מציין שהפת"ח ביצע פיגועים, גם אם מועטים, ובכך שאינו מציין שהחמאס הגביר פיגועיו בעקבות ההסכם. הוא גם לקוי בכך שהוא אינו מציין שהפיגוע המשמעותי האחרון של החזית העממית לפי הויקיפדיה העברית היה בשנת 1980, דבר שמציג באור קצת נלעג את הטענה שבעקבות ההסכם הוא מיעט לעשות פיגועים. כך גם לגבי החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין הויקיפדיה העברית אינה יודעת על פיגועים שהיא בצעה בין 1975-2000. הויקיפדיה האנגלית מסבירה את העניין, עיין שם.
    1. ב-4 בדצמבר 2004 הוספו כותרות שחצצו בין הטרור האיסלמי לאוסלו, דבר שהגביר את הבעיה בערך. ב-23 באוגוסט 2005, הערך עובר ממצב לקוי למצב מוטעה, כאשר מוספת הטענה שהמצב השתנה בעקבות הטבח במערת המכפלה. הבלבול בין החזית העממית והחזית הדמוקרטית לארגונים האיסלמיים הושלם והטווח בו העממית והדמוקרטית לא ביצעו פיגועים הורד לשנה. באוקטובר 2006 המטוטלת מוזזת לצד השני, מצוין שגם הפת"ח עסק בטרור, והפסקת הטרור בעקבות אוסלו נעלמת. לאחר שלושה ימים העריכה המגמתית והשקרית מבוטלת. הפיגועים של הפת"ח עצמו נכנסים לערך, אולם החזית הדמוקרטית נעלמת. ב-26 באוקטובר 2006 גם החזית העממית מוסרת מהערך, הדגש על שינוי המצב מושב על כנו והעיוות של הערך מושלם. סדרה שלמה של פיגועים ונסיונות פיגוע של החמאס נעלמים ואינם והחמאס מוצג כמי שכיבד את הסכמי אוסלו בתחילתם, דבר שלא היה ולא נברא. תודה למשתמש:דרך שתיקן את הערך ב-31 במרץ 2011.
  47. הערך ארתור רופין התחיל את דרכו בגרסת 28 ביוני 2004 (לפני שש וחצי שנים!) עם הצגת עבודתו על דרוויניזם חברתי כדוקטורט שלו. לאחר 4 שנים, תוך התבטלות בפני רופין ארתור, באתר תנועת העבודה הישראלית בוצע התיקון: הזה שהקדים את תחילת עבודתו של רופין במכון ומחק את האזכור לכך שמדובר על מכון לסטטיסטיקה של היהודים, תוך מתן הרושם שמדובר על שני מכונים שונים. אך כאן לא תמו תלאותיו של הערך. בספטמבר 2009 נוסף לערך העדכון שרופין עצמו הקים את המכון.
  48. למרות שהוא קטנוני לעומת קודמו, נציין שארתור רופין גם התחיל עם המשפט "ארתור רופין נולד למשפחה מסורתית אמידה אשר ירדה מנכסיה". משפט זה נותן את הרושם שהוא נולד למשפחה שכבר בעבר ירדה מנכסיה, ולא שהיא ירדה מנכסיה בהיותו ילד. כדאי לדייק.
  49. הערך בחירות 1952 לנשיאות ישראל תורגם מאנגלית! עם המשפט (שלא הופיע באנגלית): "פרץ ברנשטיין פרש לאחר הסיבוב השני ובכך תרם לבחירתו של בן צבי". אז נכון שהתאחדות הדתיים, הימין והציונים הכלליים, שכונה על ידי אנשי מפ"ם: קלאריקלים, פשיסטים ובורגנים, הופיע בדברי חזן כסיבה להצבעה עבור יצחק בן צבי, אבל זה עדיין לא מספיק כדי לכתוב דבר כזה. מצביעיו של ברנשטיין הצביעו עבור הרב נורוק. תוקן אחרי שנתיים ושלושת רבעי
  50. הערך ישיבה תיכונית תיאר בקצרה את היחס ללימודי חול בעת הקמתן - רע הכרחי וסיבות הקמתן - להגן על הנוער מפני החילון. זה לא מצא חן בעיני חלק מהעורכים ולא תאם את המציאות שהתהוותה חמישים שנים אחר כך, ועל כן באוגוסט 2006 הגיע מתקן ראשון וייחס את האידיאולוגיה שלו למייסדים ששללו אותה בכל תוקף: [5]. לאחר 4 שנים הגיע מתקן נוסף, מחק את ההתייחסות לחילון ופיתח את תאורית קדושת לימודי החול למימדים מפוארים של: "לפתח גישה חדשה לעולם החול", "מתוך הבנה שהמודל הנכון של העם והיחיד הינו של אדם עובד". בדצמבר 2010 מחקתי את פסקת ההבל הזאת.
  51. שרה יפת מאז העלתו באוגוסט 2006 מספר לנו שהיא למדה בגימנסיה בהרצליה, אך מפנה אותנו בקישור לגימנסיה "הרצליה" שכמובן נמצא בתל אביב. אני מציע להחליט מה נכון.
  52. הערך רמות השבים סיפר לנו שהיישוב הוקם כמושב שיתופי. מעניין מאוד כיצד הוא הצליח לעשות זאת שלוש שנים לפני הקמת המושב השיתופי הראשון כפר חיטים. עוד יותר מעניין כיצד רעיון זה הגיע דווקא מעולי גרמניה הייקים בני המעמד הבינוני. אז זהו, שלא. מדובר בכפר שיתופי. משהו כמו יישוב קהילתי של היום, או מקסימום מושב עובדים.
  53. בית יצחק-שער חפר הכיל את המשפט - "היישוב הוקם בשנת 1939 מאיחוד של ארבעה יישובים - בית יצחק, שער חפר, נירה וגן חפר." - לא הוסבר כיצד אוחדו היישובים לפני שהם הוקמו בכלל.
  54. המשולש - הערך כלל מאז היווסדו, במשך קרוב לחמש שנים את המשפט: "השם "המשולש" ניתן למקום בגלל שהכפרים יוצרים במבט אווירי צורת משולש". מה שמעניין זה שכל עיון במפה תראה שאין לדבר שחר. בתחילה הערך גם הכיל את הקביעה הנכונה שהשם ניתן רק לאחר הסכמי שביתת הנשק, אולם עם הזמן דאג מישהו למחוק את העובדה הנכונה הזאת ובלבל בין המשולש הקטן שלפני מלחמת העצמאות לזה שאחרי המלחמה.
  55. זבולן - קצרמר של שורה אחת המכילה טעות שניתן לזהות מהסתכלות פשוטה על המפה. זבולן לא נמצאת קרוב לגבול הצ'כי. תוקן לאחר שנתיים וחצי אחרי ש-18 בוטים ערכו את הערך ושני משתמשים ביצעו בה 3 עריכות קטנות.
  56. הערך יקנעם עילית הכיל את הפתיח השגוי - יקנעם (עד שנת 2006 נודעה בשם יקנעם עילית) שייחס שינוי שם כלשהו של העיר לשנת 2006. במשך מספר חודשים ניסתה אלמונית לתקן את הפתיח ללא הצלחה, שכן היא שוחזרה פעם אחר פעם. רק בעקבות בירור יסודי נמצא שאכן שם המקום הוא "יקנעם עילית" מאז 1967 אך בני המקום מעדיפים להקרא יקנעם בלבד ומעין סכסוך שמות בין העיר למושבה התפתח סביב המותג יקנעם. הטעות תוקנה במאי 2010
  57. הערך השיטה האינקוויזיטורית מכיל את המשפט הבא: "בתי דין בינלאומיים המיועדים לשפוט פושעי מלחמה, כגון משפטי נירנברג ובית הדין הפלילי הבינלאומי, מעדיפים את השיטה האינקוויזיטורית על פני השיטה האדברסרית.", אשר נמצא בו מאז היווסדו לפני למעלה משש שנים במאי 2004. מעבר לשאלה מה בדיוק מספר לנו משפט זה - האם כוונתו להעדפות של השופטים במסגרת סקר או הכוונה לסדרי הדין בפועל של בתי משפט אלו, הוא לגמרי לא נכון. בתי המשפט הבינלאומיים כוננו על פי הדגם האדברסרי. גם לאחר שינויים רבים שהוכנסו בסדרי הדין, עדיין לא ניתן לאמר שהם קרובים יותר לשיטה האינקוויזיטורית מאשר לשיטה האדברסרית. מעבר לכך יצויין שקשה לדבר על בתי משפט אלו כמקשה אחת וגם לא ראוי לצמצם את הדיון בסדרי דין לדיכוטומיה אדברסרי/אינקוויזיטורי. מחקתי את המשפט ביוני 2010.
  58. המשפט בישראל ותקדים החליטו על קרב ראש בראש בשאלת היחס של בית משפט השלום לתקדימים של בית משפט מחוזי. בעוד הערך תקדים טוען מאז יולי 2004 ש"פסקי דין של בית המשפט המחוזי מנחים את בית משפט השלום" בהסתמך על חוק יסוד: השפיטה, הערך המשפט בישראל טוען מאז יולי 2005 ש"הלכה של בית המשפט המחוזי מחייבת את בית משפט השלום, ומנחה את בתי המשפט המחוזיים האחרים". מסקרן האם ויקיפדיה הצליחה להעביר את הטעויות שלה לאתר מט"ח או שמא היא קלטה אותם מאתר מט"ח. תוקן ב-1 ביולי 2010 על ידי משתמש:דוד שי
  59. חוזה - הערך הורחב משמעותית בינואר 2007 וב-5 בפברואר 2007 היה לערך מומלץ. בפרק "פרשנות החוזה והשלמתו" הופיע המשפט הבא: "השופט אהרן ברק שכתב את פסק הדין (פסק דין אפרופים), קבע כי הוראת סעיף 25 לפיה יש בפרשנות החוזה שני שלבים - בדיקת אומד דעת הצדדים, ולאחריה בדיקת הנסיבות החיצוניות, אינה ההוראה היחידה המחייבת בפרשנות חוזה". נמנה את השגיאות אחת לאחת: ראשית, ברק כתב רק חוות דעת אחת בפסק הדין והיו עוד שניים. שנית, ברק טען שסעיף 25 לא מחייב שני שלבים ולא, כמשתמע מהמשפט הזה, שאפשר להתעלם מסעיף 25 לחוק. שלישית, אומד דעת הצדדים איננו אחד מהשלבים בפרשנות דו שלבית אלא הוא הוא הנחיית הפרשנות של החוק - הכולל את שני השלבים. כלומר, בדיקת הנסיבות החיצוניות היא חלק מהבנת אומד דעת הצדדים בין לפי המבחן הדו שלבי ובין לפי המבחן החד שלבי. נראה שהכותב בלבל בין "אומד דעת הצדדים" לבין "לשון החוזה", שהוא הוא החלק הראשון של המבחן הדו שלבי. בלבול זה מופיע שוב במשפט הבא של הקטע. בפסקה הבאה יש התייחסות לא מדוייקת לארגון מגדלי הירקות, למשל בכך שלא צוין ש-2 מתוך תשעת השופטים בקרו את דרך יישום הלכת אפרופים.
  60. שער העלייה - הערך עלה ב-2008 עם הכיתוב: "השהות במחנה היתה לרוב ארוכה עד כדי חודשים עקב סירובם של העולים לעזוב או בשל קשיי קליטה". אמנם, העולים שהו במקום 10 ימים ויותר, אך הרושם כאילו בממוצע עולים שהו במחנה יותר משבועיים אינו מסתדר מתמטית שכן הקיבולת של המחנה היה 5000-6000 עולים, בעוד עברו בו כ-10000 לחודש. תוקן ב-16 במאי 2010
  61. פרדסיה - ב23 באוקטובר 2005 הוסף המשפט - "בשנות ה-50 הוקמה בקרבת הישוב מעברה מהגדולות בארץ בשם "שבות עם" אשר הכילה בסך הכל מעל 100,000 עולים." - לאחר 4 וחצי שנים נמחק המשפט עקב העברתו למעברת שבות עם. אילולא כן היה מספר מופרך זה נשאר שם עוד שנים רבות, מן הסתם, מכיוון שיש לו מקור באתר של פרדסיה שככל הנראה הועתק מאנציקלופדית ynet (עד כאן לאמינות שיש לייחס לאנציקלופדיה של מומחים). האמת היא, שאין לי הוכחה שלא עברו במעברה זאת 100,000 עולים (וכדי למחוק טענות כאלו נדרש מקור), אולם בהתחשב בקיבולת המחנה ובהיסטוריה שלו אפשר לאמר ברמה גבוהה של ודאות שמספר העולים שעברו בו לא עבר את ה-50,000 והוא לא הכיל בו זמנית יותר מ-20,000.
  62. פמיניזם דתי (יהדות) - "במשך שנים וחצי עשורים (1975-1990)" נכתב בערך באוקטובר 2004 [6]. זו לא בושה לטעות (אני אישית מקפיד לעשות זאת הרבה), אבל העובדה שזה לא תוקן במשך קרוב לשש שנים (!) אומרת דרשני.
  63. מצפה רמון - ב-22 באוקטובר 2008 הוסף לערך [7]: "ראשוני התושבים היו עולים מצפון אפריקה ורומניה שנשלחו למקום בראשית שנות ה-60 במטרה ליישב את הנגב." - לא ברור כיצד ראשוני המתיישבים הגיעו למקום 4 שנים אחרי הקמתו.
  64. תואר אקדמי - ב-1 במרץ 2007 נקבע בערך שעורך דין צריך להיות בעל תואר אקדמי. זו שגיאה לפחות לגבי ישראל. זו היתה הדרישה עד סוף שנות ה-80, עת שונה החוק והוקמו המכללות ללימודי משפטים. עם זאת, לקראת שנת 2000 השיגו המכללות הכרה למתן תואר ראשון, כך שכיום עורכי הדין החדשים בישראל הם ככל הנראה בעלי תואר ראשון. הערך תוקן לאחר למעלה מ-3 שנים ב-11 במאי 2010
  65. קורקינט ממונע - ב 26 בינואר 2009 הועלה הערך עם הטענה המופרכת שכלי תחבורה המסוגל לנוע במהירות של 55 קמ"ש הינו צעצוע. הערך תוקן ב-11 במאי 2010 השגיאה נמחקה
  66. הרצל בן ארי - ב-15 באפריל 2010 הועלה הערך עם הטענה המופרכת "הרצל כיהן 4 קדנציות בראשות המועצה". מידע מוטה זה הוזכר על ידי רבים בהצבעת המחיקה שהתקיימה בעניינו. הערך תוקן ב-29 באפריל לאחר שבועיים בלבד
  67. פנחס רשיש - הערך הועלה ב-17 בפברואר 2009 עם הטענה המעניינת ש"בשנת 1966 הפסיד בבחירות לראשות העיריה לישראל פיינברג". כיצד הוא הפסיד לחבר מפלגתו, בשנה שכלל לא התקיימו בה בחירות הערך לא הסביר (הגם שלא ניתן לשלול את האפשרות שהיו בחירות סודיות בתוך מפלגת העבודה שקבעו שרשיש צריך להתפטר שנה אחרי הבחירות). הערך תוקן ב-18 במרץ 2010
  68. עיריית פתח תקווה - הערך הועלה באפריל 2009 עם הסברים תמוהים קמעא על פנחס רשיש ומרדכי קראוסמן. הערך תוקן במרץ 2010.
  69. יחזקאל קזז - הערך לא היה מוטעה אלא סתם מטעה בכך שנתן את הרושם שקזז נהיה ראש עיר רק לאחר הבחירות ב-1969 ולא כבר במאי 1969.

גאה להציג

עריכה

לטיפול

עריכה