שיחת ויקיפדיה:כיצד להימנע מחמקמילים
שאלה ותרגום אפשרי
עריכהומה אם כותבים "יש הטוענים", "רבות סוברים" או משהו כזה, ומביאים, נאמר, 4 מקומות בהם הדבר נטען עלי ידי מביני עניין (כפי שמוסכם בקהילה האקדמית)?
ותרגום אפשרי יכול להיות מילמילים, כלומר מילים ממולמלות. נוי - שיחה 19:37, 17 באוקטובר 2008 (IST)
- אהבתי את "מילמילים". אביעדוס - שיחה 19:40, 17 באוקטובר 2008 (IST)
- נוי -- אם יש ארבעה מביני עניין או מקורות, פשוט וקל להביאם ואין צורך בחמקמקילים (או מילמילים). במקום מילמילה כמו "יש הטוענים" קל ופשוט לכתוב: "חוקרי הספרות אריק קלפטון, עמיעד גרוס, כרמלה וגנר וקרידנס קלירווטר-רבייבל גורסים כי..." צלצח שרזיו · (מחליפו של עוף מספר 2) 23:20, 17 באוקטובר 2008 (IST)
- כן, אבל לעיתים מדובר בדעה שהיא אכן פופולרית, אבל לא עובדה. לעיתים רוב חוקרי הספרות מסכימים, וקשה להביא מקור לזה (לא עושים סקרים). נוי - שיחה 10:27, 18 באוקטובר 2008 (IST)
- נוי -- אם יש ארבעה מביני עניין או מקורות, פשוט וקל להביאם ואין צורך בחמקמקילים (או מילמילים). במקום מילמילה כמו "יש הטוענים" קל ופשוט לכתוב: "חוקרי הספרות אריק קלפטון, עמיעד גרוס, כרמלה וגנר וקרידנס קלירווטר-רבייבל גורסים כי..." צלצח שרזיו · (מחליפו של עוף מספר 2) 23:20, 17 באוקטובר 2008 (IST)
- במקרה כזה, איננו יכולים לכלול אותה. זו המגבלה של הכתיבה כאן: אי אפשר להביא משהו על דעתנו או סברתנו. צלצח שרזיו · (מחליפו של עוף מספר 2) 18:02, 18 באוקטובר 2008 (IST)
- טוב, כקו מנחה זה נכון, אבל מה עם למשל "הוא נחווה בידי רבים כנקודת שבר ביחסים בין ימין ושמאל במדינה." (על רצח רבין), זה גם חמחמקמילים? נוי - שיחה 18:09, 18 באוקטובר 2008 (IST)
- כן, בפירוש. גרוע מזה, אמירה כזו (בניסוח אחר, לדוגמה: לדעת רבים היה הרצח נקודת שבר ביחסים בין ימין לשמאל במדינה) יכולה להיות קבילה בפתיח, כאשר בהמשך הערך היא מגובה (לדוגמה: הסוציולוג א' גרס כי הרצח היה... ההיסטוריון ב', שכתב ספר בנושא, חשב כך גם כן, וכו'). כשהאמירה מופיעה בפתיח אך אין לה גיבוי בהמשך זו חמקמקילה חמקמקילית במיוחד. צלצח שרזיו · (מחליפו של עוף מספר 2) 01:36, 20 באוקטובר 2008 (IST)
- טוב, כקו מנחה זה נכון, אבל מה עם למשל "הוא נחווה בידי רבים כנקודת שבר ביחסים בין ימין ושמאל במדינה." (על רצח רבין), זה גם חמחמקמילים? נוי - שיחה 18:09, 18 באוקטובר 2008 (IST)
אולי חמקמילים
עריכהרבים טוענים לעניות דעתי, חמקמילה קצת עדיף על חמקמקילה. דן 14:57, 11 בפברואר 2009 (IST)
- מצטרף מאד. טיפוסי - שו"ת 15:44, 29 באוגוסט 2012 (IDT)
- מצטרפת מאד. TZivyA - שיחה 16:10, 29 באוגוסט 2012 (IDT)
- בעד חמקמילה [kotz] [שיחה] 10:01, 26 בדצמבר 2013 (IST)
- מצטרפת מאד. TZivyA - שיחה 16:10, 29 באוגוסט 2012 (IDT)
- בעד ביטוי קצר וקולע. חמקמילה דומה להלחמים אחרים בעברית, בעוד שחמקמקילה נראה כמו שגיאת כתיב ולא מתגלגל על הלשון. להשוואה: רכבל ולא רכבתל, ערפיח ולא ערפליח. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 00:16, 26 ביוני 2014 (IDT)
- מבחינתי חמקילים עדיף על הנוכחי, אבל חמקמקמילים טוב עוד יותר. ה"כיצד להימנע מ" מיותר בעיני. בברכה, גנדלף - 00:56, 26/06/14
שם הדף
עריכהבעייתי מאוד לדעתי. מילא שזו מילה שהומצאה פה, אפשר לקבל זאת בדוחק באשר אין מדובר כאן במרחב הערכים, אבל המילה הזו מאולצת ולא נוחה. בבילון מציע "מילים המשתמעות לשתי פנים" אבל לדעתי זה תרגום מוטעה, ובכל מקרה לא אלגנטי. יש רעיונות? odedee • שיחה 12:58, 12 במאי 2009 (IDT)
- מילים חומקות יהיה יותר טוב לדעתי. טרול רפאים (מחוץ לחשבון) 08:28, 7 בנובמבר 2010 (IST)
תבנית
עריכההייתי רוצה ליצור תבנית מקבילה ל{{en:Template:Who}} שתיראה בערך ככה:
- מומחים[מי בדיוק?] טוענים כי דווקא המים, המולקולה שמכסה כשני שליש מפני כדור הארץ, יהיה המשאב העיקרי ביותר בעולם, כפי שהיה הנפט בעבר. (מתוך הנדסת משאבי מים וסביבה)
- הייתה זו חציית קו אדום מבחינה עתונאית, אך הפרשה והפרסום שהעיתון קיבל בעקבותיה יצרו לעיתון תדמית אנטי-ממסדית. רבים[מי בדיוק?] אומרים שהסגירה עצרה את המומנטום שיצר העיתון. (מתוך חדשות (עיתון))
- לפי גרסה אחרת[של מי בדיוק?] הפסים האדומים מסמלים את דם חייהם של בני העם, והפסים הלבנים - את טוהר הדת הבודהיסטית. (מתוך דגל תאילנד)
היתרון לעומת תבנית:מקור הוא יצירת מודעות ספציפית לתופעת ה־"Weasel words" (איך שלא נקרא לה בעברית), בתקווה שההשקעה תשתלם במיעוטן בכתבות עתידיות. דן 14:40, 26 באוגוסט 2012 (IDT)
- אז אף אחד לא מסתייג? דן 01:31, 31 באוגוסט 2012 (IDT)
שוב שם הדף
עריכההשאלה אם "חמקמקילים" או "חמקמילים" מעניינת, אבל זו לא הבעיה האמתית עם שם הדף. הבעיה היא שהדף מדבר על כך שצריך להימנע מחמקמילים, ולא על טכניקות לעשות זאת. שם הדף צריך להיות "הימנעו מ.." או "יש להימנע מ..." ולא "כיצד להימנע מ...". קיפודנחש - שיחה 16:13, 29 באוגוסט 2012 (IDT)
יוצאים מן הכלל
עריכהלדעתי ההגדרה כאן קצת רחבה מדי
לפעמים אין ברירה אלא לנסח בצורה של "רבים טוענים".
הרי האדם נמצא בתוך חברה, ויש תופעות שהוא רואה בחיים שאין להם מקור כתוב, אבל הן ברורות לכולם.
לדוגמא בתוך הערך מנחם מנדל שניאורסון כתוב "בשנותיו האחרונות ראו בו חסידיו את המשיח, ורבים מהם מוסיפים להאמין בכך גם לאחר פטירתו."
לפי ההגדרה כאן שי כאן התחמקות, שהרי מי אמר שהם רבים, ואולי לא, וקשה למצוא מקור מדויק לנושא.
אבל לא נראה לי שמישהו מתוכח על זב שהתופעה קיימת, והיא מקיפה רבים. והניסוח מתאים לעובדות, אע"פ שא"א להביא לכך מקור.
אולי צריך לקבוע שאין להשתמש במילים כאלה במקרה שיש חילוקי דעות, כי אז אתה כביכול "מסתתר" מאחורי רבים, בלי לומר שזאת דעתך בלבד. ―כליפא (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
על "גורמים" בשר ודם
עריכה- הועבר מויקיפדיה:מזנון/ארכיון 368 10:54, 28 בפברואר 2015 (IST)
אתמול נהניתי הנאה מרובה מהאזנה לדבריו של ירון לונדון בתוכניתו של ניב רסקין בגל"צ - הזמינים כאן[1] בין 24:00 ל-25:15 (75 שניות מזמנכם). באופן לא מפתיע, מעת לעת גם האנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך מחפיצה בני אדם שמי מעורכיה אינו מחבב, באמצעות הצגתם כ"גורמים":
- דניס רוס - "הפלסטינים חזרו כל הזמן על העובדה שהוא יהודי, ולכן הוא פועל בניגוד עניינים, ואילו גורמי ימין בישראל טענו שהוא פועל בכיוון פרו-פלסטיני מובהק." (ההדגשות שלי. הפלסטינים אינם גורמים?)
- הורמאכט הוציא להורג "גורמים קומוניסטיים וגורמים שהוגדרו עוינים לגרמניה"
- "גורמים חרדיים" - ראו בעצמכם.
גם באותם מקרים בהם מדובר באישים הפועלים במסגרת ארגונית זו או אחרת, אין מניעה להמשיך להתייחסת אליהם כפרסונות. אני מבקש לבער את החמקמיל הזה ממחוזותינו. בברכה, גנדלף - 10:51, 16/02/15
- נכון. אבל אני פחות חושש מהטיה פוליטית בויקיפדיה, יש מספיק משתמשים מכל ההשקפות הפוליטיות ש"עומדים על המשמר". יותר אני חושש מיח"צנות, בתחום הזה יש אלפי ערכים לפחות, בעיקר של אישים, אבל גם אחרים, שבהם בעלי עניין עושים מה שבא להם. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"ה • 11:09, 16 בפברואר 2015 (IST)
- הדיון הזה הועבר על ידי לכיכר העיר והוחזר לכאן. לא הצלחתי להבין איך הוא קשור למזנון, אין כאן כל הצעה למדיניות. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 04:16, 17 בפברואר 2015 (IST)
- בראש דף זה נרשם ש: "המזנון משמש לדיונים (ויקיפדיים) כלליים שאין להם מקום מתאים אחר" וכיכר העיר משמשת ל: "שאלות אחרות שאינן קשורות ישירות לוויקיפדיה". מכיוון שמדובר בסה"כ בשורה אחת של טקסט, תמוהה בעיני כיצד פיספסת את זה. ייתכן שלא הבנת על מה הדיון שגנדלף פתח כי קראת רק את שתי השורות הראשונות. כמובן שהאשמה בכך רובצת לפתחו של גנדלף שבחר להאריך במילים. ההצעה שאת רוצה להעביר בפרלמנט בעניין לבטח תפתור את הבעיה הזו אחת ולתמיד. בינתיים, כדי שתוכלי להשתתף בדיון, אתן לך תקציר: גנדלף, מביע ביקורת על השימוש הפסול שרבים מאיתנו עושים במילה "גורמים". הוא טוען שלא פעם זה כינוי שמשתמשים בו כלפי אנשים שהעורכים לא מחבבים. הוא מבקש להפסיק לפעול כך ולהתייחס אליהם כאנשים. יורי - שיחה ⊙ פעם חסום - תמיד חסום ⊙ 07:04, 17 בפברואר 2015 (IST)
- הדיון הזה הועבר על ידי לכיכר העיר והוחזר לכאן. לא הצלחתי להבין איך הוא קשור למזנון, אין כאן כל הצעה למדיניות. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 04:16, 17 בפברואר 2015 (IST)
- אכן. אני מעוניין לבצע שינוי נוסח בלא מעט ערכים ומבקש לגבות אותו בהסכמה רחבה במזנון, והסיכויים לכך פוחתים עם כל הערה שאינה רלוונטית. לדעתי העניין גם שווה התייחסות בויקיפדיה:לשון או בויקיפדיה:כיצד להימנע מחמקמילים או בויקיפדיה:מדריך לנקודת מבט ניטרלית. בברכה, גנדלף - 09:39, 17/02/15
- +1 --איש המרק - שיחה 11:02, 17 בפברואר 2015 (IST)
- לפי מה שאני "שומע" - המונח "גורמים" כולל שני אלמנטים:
- הדברים אינם מיוחסים לכל הפלסטינאים / אנשי הימין / וכו', ואף לא לרובם או לנציגיהם הרישמיים, אלא רק לחלקם. למשל "הממשלה טוענת ש.." לעומת "גורמים בממשלה טוענים ש..".
- הדברים נאמרים מפרספקטיבה חיצונית: בעתון ישראלי לא יהיה כתוב "גורמים ישראלים" ובעתון ימני לא יהיה כתוב "גורמים ימניים". יכול להיות שפרספקטיבה זו מצטיירת בעיניך כעויינת (הגורמים אינם בצד "שלנו")? אני שואל כי אינני מרגיש כך (כמובן בשעה שאני משנה את הניסוח כך שיתייחס לקבוצה אליה אני מרגיש שייך).
- גרי רשף - שיחה 11:34, 17 בפברואר 2015 (IST)
- את שני האלמנטים הללו ניתן להשיג באופן פשוט וללא הרחקה/החפצה/POV באמצעות: 'שרים בממשלה טענו ש...' וכיוב'. "גורמים" הוא מושג שמקורו בדיני הנזיקין ("גרמא" ו"גרמי" בארמית התלמודית) ובעברית המודרנית משמש לרוב,[2] אם כי לא תמיד, בהקשר של גרימת נזק. ממילא בעיתון שמאלני לא יציגו אישים או ארגונים שמאלניים כ"גורמים". הטענה שלי היא שגם אנציקלופדיה ניטרלית אינה אמורה להציג אותם ככאלה. בברכה, גנדלף - 12:21, 17/02/15
- השימוש ב"גורמים" מוגזם ביותר, בוודאי ראוי, במקרים רבים, לכתוב "חרדים" במקום "גורמים חרדיים". המקרה שבו ניתן לתרץ שימוש בביטוי "גורמים חרדיים" הוא כאשר הוא רומז לא רק לאנשים, אלא גם לתאגידים. הכתיבה "גורמים חרדיים קיצוניים ירקו עליה" היא איוולת, משום שרק אנשים יורקים, אבל בכתיבה "גורמים חרדיים קיצוניים הפסיקו לקנות אצלה" יש טעם, משום שגם תאגידים קונים. בהתאם לגישתי זו צמצמתי את מספר המופעים בדוגמה של "גורמים חרדיים", אבל השארתי ארבעה מופעים שמצריכים מחשבה.
- סיכום: אני מסכים עם גישתו של גנדלף, אבל ייתכן שיש מקרים (נדירים), שבהם בכל זאת יש לדבר על "גורמים". דוד שי - שיחה 20:26, 17 בפברואר 2015 (IST)
- למדתי דבר קטן בענין זה, ממורי משתמש:עוזי ו.. רדיפת מילים עבריות מקובלות בנימוק שהן חמקמילים מגבילה מאד את יכולת ההתבטאות שלנו. הקונוטציה שעולה לי היא המערכון הישן והטוב של קישון, אולי מישהו יזכר בשמו המדוייק, שמתאר את הכותב נוסע עם בנו על ברכיו ומשחקים בכן-לא-שחור-לבן, עד שהוא קולט שהוא מזכיר בהתפתלויותיו הניסוחיות את אבא אבן. ביקורת - שיחה 20:42, 17 בפברואר 2015 (IST)
- אני סבור שגם בלי "גורמים" עדיין איננו צריכים להתפתל, ובכל מקרה כפי שהציע דוד - במקרה הצורך, אם לא מוצאים שום מוצא אחר, אפשר בכל זאת. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ה • 20:52, 17 בפברואר 2015 (IST)
- ברור, אפשר להסתדר בלי כל המילים שנוספו לעברית ב-50 השנים האחרונות, ולכתוב לא רע כמו "קול העם". אני מדבר על זה שנוצר צורך להחליף פאזה אחרי שגמרתי לכתוב סקירה לעיתון או לבלוג שלי, ואני עובר לתאר משהו דומה בוויקיפדיה, לא מספיק המעבר מכתיבה סתמית לכתיבה אנציקלופדית מהודקת? זה מה שחסר לנו עכשיו, לזכור את כל המילים שצריך לדלג? ביקורת - שיחה 22:47, 17 בפברואר 2015 (IST)
- אני סבור שגם בלי "גורמים" עדיין איננו צריכים להתפתל, ובכל מקרה כפי שהציע דוד - במקרה הצורך, אם לא מוצאים שום מוצא אחר, אפשר בכל זאת. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בשבט ה'תשע"ה • 20:52, 17 בפברואר 2015 (IST)
- למדתי דבר קטן בענין זה, ממורי משתמש:עוזי ו.. רדיפת מילים עבריות מקובלות בנימוק שהן חמקמילים מגבילה מאד את יכולת ההתבטאות שלנו. הקונוטציה שעולה לי היא המערכון הישן והטוב של קישון, אולי מישהו יזכר בשמו המדוייק, שמתאר את הכותב נוסע עם בנו על ברכיו ומשחקים בכן-לא-שחור-לבן, עד שהוא קולט שהוא מזכיר בהתפתלויותיו הניסוחיות את אבא אבן. ביקורת - שיחה 20:42, 17 בפברואר 2015 (IST)
- את שני האלמנטים הללו ניתן להשיג באופן פשוט וללא הרחקה/החפצה/POV באמצעות: 'שרים בממשלה טענו ש...' וכיוב'. "גורמים" הוא מושג שמקורו בדיני הנזיקין ("גרמא" ו"גרמי" בארמית התלמודית) ובעברית המודרנית משמש לרוב,[2] אם כי לא תמיד, בהקשר של גרימת נזק. ממילא בעיתון שמאלני לא יציגו אישים או ארגונים שמאלניים כ"גורמים". הטענה שלי היא שגם אנציקלופדיה ניטרלית אינה אמורה להציג אותם ככאלה. בברכה, גנדלף - 12:21, 17/02/15
- הביקורת היא על השימוש במונח משיקולים מגמתיים. אז כן, לסקירה בבלוג או בעיתון מותר להיות מגמתית, לויקיפדיה לא. זה לא אומר שאם מישהו כתב "גורמים" שלא לצורך אז נחסום אותו. דוד, תודה על העריכות. אכן קשה לשלול קטגורית כל שימוש אפשרי בביטוי, אבל בהתייחס לצורך לכלול ארגונים, הרי אפיון ארגון כ'גורם חרדי', מסתמך באופן בלתי פורמלי על כך שאנשי הארגון הם חרדים. ומאחר שבמינוח זה ממילא אנו מרימים את המסך שבין הארגון לבין אנשיו, לדעתי נכון יותר פשוט להתייחס במישרין לאנשים העומדים מאחורי פעילויות הארגון. כלומר, "חרדים קיצוניים הפסיקו לקנות אצלה" - לרבות מטעם הארגונים שלהם. בברכה, גנדלף - 23:48, 17/02/15
- ביקורת, אתה לא חייב לזכור. אם תזכור - מצוין, ואם לא - נקווה שאחרים יתקנו אחריך. נרו יאיר • שיחה • כ"ט בשבט ה'תשע"ה • 20:33, 18 בפברואר 2015 (IST)
- הביקורת היא על השימוש במונח משיקולים מגמתיים. אז כן, לסקירה בבלוג או בעיתון מותר להיות מגמתית, לויקיפדיה לא. זה לא אומר שאם מישהו כתב "גורמים" שלא לצורך אז נחסום אותו. דוד, תודה על העריכות. אכן קשה לשלול קטגורית כל שימוש אפשרי בביטוי, אבל בהתייחס לצורך לכלול ארגונים, הרי אפיון ארגון כ'גורם חרדי', מסתמך באופן בלתי פורמלי על כך שאנשי הארגון הם חרדים. ומאחר שבמינוח זה ממילא אנו מרימים את המסך שבין הארגון לבין אנשיו, לדעתי נכון יותר פשוט להתייחס במישרין לאנשים העומדים מאחורי פעילויות הארגון. כלומר, "חרדים קיצוניים הפסיקו לקנות אצלה" - לרבות מטעם הארגונים שלהם. בברכה, גנדלף - 23:48, 17/02/15
נחשב - ההבדל בין דעה לעובדה
עריכהלפני שבוע עברתי במספר ערכים על ספורטאים והנחתי את {{מקור}} על משפטים כמו "נחשב לאחד מגדולי הספורטאים" וכו'.
ברצוני להעביר כלל, לפיו כל מקום בו כתוב כי אדם, מכונה או כל דבר אחר, נחשב לאחד הגדולים, האמירה תחוייב במקור.
לדעתי, במקרה ואין מקור לאמירה האמירה נחשבת לדעה, ומכאן שהיא אינה נייטרלית.
במקרה ולא נמצא מקור אך כותב האמירה ו/או הערך רוצה שהאמירה תישאר, יהיה הכותב מחוייב בהצבת {{מקור}} עד להבאת לפחות מקור אחד.
(שי • מנשמע?) מה, אין? 10:10, 28 באוגוסט 2016 (IDT)
- תוכל לתת רשימה? לקביעה לגבי רוב מוחלט של הספורטאים מסוג זה ניתן למצוא סימוכין בקלות, וגם חבל להשאיר GOAT עם דרישת מקור בפתיח. ShiR • שיח • 10:19, 28 באוגוסט 2016 (IDT)
- אני לא מדבר אך ורק על ספורטאים. כל הערכים בהם נאמר כי האדם נחשב ל-X: "נחשב לאחד מגדולי המצביאים", "אחד מגדולי הספורטאים" או אפילו "נחשבת למכונית המהירה בעולם". ברגע שאמרת שמשהו נחשב (לעניות דעתי) אתה מחויב בהבאת מקור. (שי • מנשמע?) מה, אין? 10:22, 28 באוגוסט 2016 (IDT)
- לא ערערתי על קביעתך (שהיא אמנם חד צדדית אבל נכונה במידה רבה), אלא ביקשתי שתפרט את הערכים כאן, או לפחות תתן קישור לרשימה. ShiR • שיח • 10:28, 28 באוגוסט 2016 (IDT)
- בבקשה: משתמש:Amire80/נחשב. יזהר ברק • שיחה • כ"ד באב ה'תשע"ו • 13:26, 28 באוגוסט 2016 (IDT)
- שאלה יותר חשובה היא מהו מקור? האם בשביל להוכיח שלברון ג'יימס הוא "אחד מגדולי הכדורסלנים בכל הזמנים" צריך להביא מקור מאתר ה-NBA או מ-ESPN או שאולי מספיק למצוא ציטוט בבלוג "לברון המלך!!!1" שנכתב על ידי מעריץ בן 13 של קליבלנד?
- בהנחה שהתשובה לשאלה הקודמת היא ברורה, עולה השאלה היותר קשה האם ציטוט אקראי מכתבת צבע שעשו על שחקן ב-ynet, שהוא לכל הדעות אתר מכובד וממוסד וכתבו בה "נחשב לאחד מגדולי השחקנים" נחשב למקור טוב מספיק? Eladti - שיחה 13:43, 28 באוגוסט 2016 (IDT)
- @יזהרברק:, זה לא ממש עוזר כש@שי אבידן: אומר שהניח כמה דרישות מקור בערכי ספורטאים... ShiR • שיח • 14:30, 28 באוגוסט 2016 (IDT)
- אכן הנחתי. כולן הוסרו בטענה שאני קנטרן ושהתבניות אינן במקום. (שי • מנשמע?) מה, אין? 14:36, 28 באוגוסט 2016 (IDT)
- שי, לפחות בערכים שאני בדקתי, הצבת תבנית מקור בניגוד להנחיות התבנית, לא נראה היה שקראת את כל הערך, לא קראת הערות השוליים וקישורים חיצוניים, כך למשל בג'ים בראון, בג'ו מונטנה או ג'רי רייס בהם יש מקורות לעובדה Tomtom • שיחה 19:32, 28 באוגוסט 2016 (IDT)
- אני שמח שTomtom הציל את האדם שקר יותר מהצד השני של הכרית מדרישת מקור שמקורה במעין צורך להוכיח משהו... אין מחלוקת על מיקומם של שחקנים כאלה בדפי ההיסטוריה. ShiR • שיח • 20:46, 28 באוגוסט 2016 (IDT)
- שי, לפחות בערכים שאני בדקתי, הצבת תבנית מקור בניגוד להנחיות התבנית, לא נראה היה שקראת את כל הערך, לא קראת הערות השוליים וקישורים חיצוניים, כך למשל בג'ים בראון, בג'ו מונטנה או ג'רי רייס בהם יש מקורות לעובדה Tomtom • שיחה 19:32, 28 באוגוסט 2016 (IDT)
- אכן הנחתי. כולן הוסרו בטענה שאני קנטרן ושהתבניות אינן במקום. (שי • מנשמע?) מה, אין? 14:36, 28 באוגוסט 2016 (IDT)
- @יזהרברק:, זה לא ממש עוזר כש@שי אבידן: אומר שהניח כמה דרישות מקור בערכי ספורטאים... ShiR • שיח • 14:30, 28 באוגוסט 2016 (IDT)
- בבקשה: משתמש:Amire80/נחשב. יזהר ברק • שיחה • כ"ד באב ה'תשע"ו • 13:26, 28 באוגוסט 2016 (IDT)
- לא ערערתי על קביעתך (שהיא אמנם חד צדדית אבל נכונה במידה רבה), אלא ביקשתי שתפרט את הערכים כאן, או לפחות תתן קישור לרשימה. ShiR • שיח • 10:28, 28 באוגוסט 2016 (IDT)
- אני לא מדבר אך ורק על ספורטאים. כל הערכים בהם נאמר כי האדם נחשב ל-X: "נחשב לאחד מגדולי המצביאים", "אחד מגדולי הספורטאים" או אפילו "נחשבת למכונית המהירה בעולם". ברגע שאמרת שמשהו נחשב (לעניות דעתי) אתה מחויב בהבאת מקור. (שי • מנשמע?) מה, אין? 10:22, 28 באוגוסט 2016 (IDT)
אני אישית לא מחבב את הקביעות הללו וסבור שיש לשאוף לנסח את המשפטים הללו על ידי ציון עובדות. במקום לציין "נחשב לאחד הטניסאים הגדולים בהיסטוריה" אפשר לציין למשל "...הוא שיאן הזכיות בגראנד סלאם" נתון שמדבר בעד עצמו. במקום לציין "נחשב לאחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המועדון" אפשר לציין "...הוא שיאן ההופעות בכל הזמנים של המועדון, והיה שותף לזכייתה של הקבוצה ב-x אליפויות...". במקום לציין "נחשב לאחד הגיטריסטים הטובים בהיסטוריה", אפשר לציין "דורג במקום ה-x ברשימת 100 הגיטריסטים הטובים של כל הזמנים של מגזין הרולינג סטון" וכו'. עמרי • שיחה 17:56, 2 בספטמבר 2016 (IDT)
- ומה אם מדובר באחד הספורטאים הגדולים אך לא שבר שום שיא סטטיסטי (כגון מספר הופעות או מספר שערים) או באמן שמת בדמי ימיו לפני שמכר מיליוני אלבומים? MathKnight ✡ (שיחה) 22:29, 2 בספטמבר 2016 (IDT)
זהו דיון חשוב שחבל שאינו מגיע למסקנות. זה לא מספיק, נניח, שעיתונאי כותב על מישהו שהוא "מגדולי". עלינו למעט בסופרלטיבים בסגנון הזה, ולהסתפק רק במקרים שבהם יש הסכמה כללית (או כמעט כללית) שמדובר באחד משלושת הגדולים ביותר. נרו יאיר • שיחה • א' באלול ה'תשע"ו • 00:53, 4 בספטמבר 2016 (IDT)
- מה לעשות שלפעמים חשוב להשתמש בביטוי "מגדולי". איינשטיין הוא מגדולי הפיזיקאים. הוא לא שיאן של שום דבר, פשוט הסמל לגאונות. בלי ציון הפרט הזה, נפגע במהימנות המידע שאנו מוסרים לכותבים. גילגמש • שיחה 19:54, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
כנראה זו חמקמילה נפוצה
עריכהכנראה יש ליצור בוט שיכניס בכל מקום כזה {{הבהרה|למי}}--יהודה • שיחה • ד' באייר ה'תשע"ח • 22:01, 19 באפריל 2018 (IDT)
- לא רואה איך זה יועיל. מבחינת הקורא: הקורא רואה את המילה "כנראה" ומבין שזה לא לגמרי ודאי. מבחינת העורכים בוויקיפדיה: הם יכולים בקלות לבצע חיפוש כמו זה ולמצוא את המופעים של "כנראה" ולנסות לבדוק אותם ולשנות אותם במידת הצורך. אז אני לא רואה איך הכנסת תבנית תעזור כאן. אוריאל, Orielno - שיחה 23:06, 19 באפריל 2018 (IDT)
יוצאי דופן
עריכה(בתקווה שזה המקום המתאים לדיון/שאלה הזו, לא מצאתי אחד מתאים יותר):
אני מנסה להבין עד כמה ומתי יש להימנע מחמקמילים. אני בדיוק מנסה לנסח פתיח לערך על אמן משפיע, וזה פשוט לא מתנסח לי בלי ביטויים כמו "נחשב ל..", "השפיע רבות", "מגדולי ה...". הביטויים האלו בהחלט בעייתיים, אבל אולי יש מקרים שפשוט אין ברירה? שאם לא נכתוב ככה באמת לא נתאר את הנושא כמו שצריך?
זה רלוונטי בעיקר לפתיחים, שבהם אי אפשר לפרט את כל ההישגים והפרסים, אבל כן מעוניינים להסביר בקצרה, כמו שכתוב במדריך לכתיבת ערכים, "מה חשיבותו של הערך? מה מייחד אדם זה מאחרים?"
יהודית1000 - שיחה - 💜 00:07, 11 במאי 2022 (IDT)
- עדיף להשתמש במקרים יוצאי דופן בלבד. ראי למשל את פתיח הערך אייזק ניוטון שבו נטען כבר בשורה הראשונה כי היה מגדולי המדענים. עם זאת, בשורות הבאות מובאים הישגיו הגדולים והשפעותיהם. לגבי זמרים, עדיף להשתמש בעובדות ממשיות שאפשר לקשר למקורות שיתמכו למשל איל גולן זכה חמש עשרה פעמים בתואר "זמר השנה", מכר בישראל למעלה משלושה מיליון אלבומים וכו'. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 18:35, 11 במאי 2022 (IDT)
חמקמילה?: האם הכינוי "אושיית רשת" ראוי לשימוש באנציקלופדיה והאם הוא מדיד?
עריכה― הועבר מהדף וק:מזנון/ארכיון 445
נתקלתי במקרה בכינוי אושיית רשת בערך של הרב אברהם סתיו לצד ציון העובדה שיש לו 9,200 עוקבים. גם לרב אילעאי עופרן הוצמד הכינוי 'אושיית רשת', אבל לו היו 16,000 עוקבים כשהנתון עודכן כאן (אולי ב-2017). שניהם לא כלולים בקטגוריה:כוכבי רשת ישראלים. אבל אושייה אינה בהכרח כוכב.
אגב, אני מניח שהמדד 'מספר עוקבים' אינו המדד האמיתי שאמור לעניין אותנו אלא מדד שיחשב את התנודה בכמות העוקבים, כי לפעמים אירוע חד-פעמי (השתתפות בריאליטי) מביא קפיצה של עוקבים ואם החשבון לא מי יודע מה פעיל, אין מה שיתמרץ אנשים להפסיק את המעקב. ביקורת - שיחה 14:09, 6 בדצמבר 2023 (IST)
- אני רואה את המושג "אושיית רשת" למי שפעיל ברשת, לא תלוי במספר העוקבים אלא תאור מצב. קשה להסתמך על מד הצפיות כי אפשר לעקוף אותו באמצעות קנייה של צפיות ממדינות זרות ועדיין זהו אחד המדדים להשוואה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 10:49, 7 בדצמבר 2023 (IST)
- בעיניי הביטוי "אושיית רשת" אינו ניטרלי ואינו אנציקלופדי, אלא סופרלטיב פופוליסטי שואין סיבה להשתמש בו באנציקלופדיה - כמו שלא נכתוב על אדם שהוא אושיה ספרותית, אושיית אופנה וכו' בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 12:18, 7 בדצמבר 2023 (IST)
- לדעתי הקונוטציה של "אושיית רשת" אינה סופרלטיב, להפך, מובלעות בביטוי מירכאות על "אושיה", אלה ילדים, נשים וגברים שמעלים וידאו של מתכונים, קשקושים, צילומים של עצמם בכל מיני פוזות, והם צברו קצת יותר עוקבים. יש אנשים שמעלים תוכן אמיתי או מראים כישרון אמיתי, והם לא מתוארים כ"אושיות רשת" אלא לפי התוכן שהם מעלים. La Nave 16:15, 7 בדצמבר 2023 (IST)
- גם אם לא מדובר בסופרלטיב אלא בקריצה אירונית, הכינוי אינו אנציקלופדי. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 16:56, 7 בדצמבר 2023 (IST)
- לא להגזים בתגובות. סלינה גומז עם 320 מיליון עוקבים (פי 35 מאוכלוסיית ישראל) היא בהחלט אושיית רשת. בורה בורה - שיחה 23:05, 7 בדצמבר 2023 (IST)
- כמו שאיתמר כתב יפה (וזה עולה גם מדבריו של טל), אם 'אושיית רשת' לא תלויה במספר העוקבים, אז כל מי שמחזיק חשבון ברשת חברתית אחת או יותר ואולי כותב גם בלוג כלשהו, הוא "אושיית רשת"... אז כמו שלא נכתוב על מישהו שהוא "משתמש באינטרנט/טלפון" כתיאור לאיש, כך גם לא 'אושיית רשת'. סלינה היא יוצרת מוערכת, עוקבים אחריה בגלל מה שהיא עושה ולא בגלל היותה אושיית רשת, ובכל מקרה עם 320 מיליון את נהיית כוכבת רשת (משום מה יש רק כוכבי רשת ישראלים... אנחנו חיים בפלנטה אחרת כנראה). ולא סתם 'אושייה'. זה יותר ראוי לאזכור ובהחלט מדיד. ביקורת - שיחה 15:50, 8 בדצמבר 2023 (IST)
- ניתן לתת את התיאור "אושיית רשת" למי שעיקר המוניטין שלו נובע מפעילותו ברשת. אין צורך לתת תיאור זה למי שהמוניטין שלו נובע מפעילותו מחוץ לרשת, ובעקבות מוניטין זה זכה לעוקבים רבים. דוד שי - שיחה 17:10, 8 בדצמבר 2023 (IST)
- אני מסכים עם דוד שי. באופן ספציפי יותר אני רואה בביטוי "אושיית רשת" מעין ברירת מחדל למקרים שבהם לא ברור איזה מקצוע, פעילות או תואר אחר אפשר לייחס לאדם כהסבר ללמה הוא מוכר לציבור, מעבר לזה שפעילותו ברשת זוכה לנראות ועוקבים רבים. זאת גם הסיבה ש"אושיית רשת" לא נשמע כמחמאה – הוא מעיד על קושי במתן הסבר לפרסום של אדם. פוליתיאורי - שיחה 19:40, 8 בדצמבר 2023 (IST)
- כמו במקרים רבים אחרים, מתנהל כאן דיון שייגמר ב"קריטריונים". אין הבדל בין "קריטריונים" ובין מחקר מקורי.
- לא עורכי ויקיפדיה צריכים להחליט למי להעניק את הכינוי הנתעב "אושיית רשת". אם יש מספיק מקורות אמינים ומשמעותיים (עלון מחלקי הסודה של קריית מוצקין יכול להיות אמין, אבל לא משמעותי, ובלי לנקוב בשמות, מקור יכול להיות רציני אך לא אמין) לפיהם גברת X או מר Y הם "אושיית רשת" אפשר לומר זאת. לא עלינו ואין לנו כלים לקבוע אם מאה, מאה אלף או מאה מיליון עוקבים זה הסף הנכון לאושיות. בדומה, לא עלינו לקבוע ש-X אינה "אושיית רשת" משום שבנוסף לנוכחותה ברשתות החברתיות גם כתבה רב מכר או כיכבה בסרט למבוגרים בלבד.
- בלי קשר לשאלה "למי מגיע", לדעתי הבלתי מלומדת הביטוי הזה לא צריך להופיע בשום מקום בוויקיפדיה מחוץ לערך בעל השם הבעייתי אושיית רשת. זה ביטוי סלנג, וההסבר בויקיפדיה:לשון שמסביר למה אין לכתוב על טדי קולק "ראש עיר מיתולוגי", מתאים גם לכאן: באופן פרדוקסלי, למרות ש"אושיה" היא מילה שמופיעה בדרך כלל בטקסטים במשלב גבוה, "אושיית רשת" הוא ביטוי במשלב לשוני יותר נמוך מים המלח. ספק רב בליבי אם רוב המשתמשים בביטוי יודעים מה פירוש המילה "אשיה" (או "אושיה" בכתיב מלא), אבל אין כל ספק שלפחות חלקם שמעו את המילה הזו רק כחלק מהביטוי "אושיית רשת", כמו שרובנו לא שמענו את הביטוי "שיג" חוץ ממחציתו של שיג ושיח, או הביטוי "בוקה" בלי מבולקה לצידו. קיפודנחש 06:40, 9 בדצמבר 2023 (IST)
- מסכים עם כל מילה. זה סלנג שיש בו קריצה אירונית, מה שמכנים באנגלית tongue-in-cheek. מביך להשתמש בביטוי בהקשר אנציקלופדי. ראובן מ. - שיחה 18:02, 9 בדצמבר 2023 (IST)
- בעקבות הדיון הזה בדקתי את הבינוויקי של הערך אושיות רשת, ופגשתי ערכים שנקראים (כל אחד בשפתו הוא) "ידוען רשת". עצתי היא להימנע בוויקיפדיה מהכינוי הראשון, ולהשתמש במקומו בשני - ידוען/נית רשת.
- כפי שציין ראובן, הביטוי "אושיה" נטבע בהומור, או בלשונו tongue in cheek. אושיה מוגדרת כ"יסוד, מסד". הסיב האופטי שמחבר את אירופה לצפון אמריקה, חברת הנתבים cisco, או מנוע החיפוש גוגל הם "אושיות רשת". קבוצת הידוענים שמכונה כך בעיתונות העברית אינם אושיות משום סוג שהוא: אם באורח פלא ייאלמו לנצח כולם כאחד, או אפילו ייעלמו פיזית, הרשת לא תיפול, לא תגמגם, וספק אם בכלל תרגיש (בניגוד לפגיעה בסיב האופטי, בגוגל או בסיסקו). היחס בין הידוענים לרשת דומה ליחס בין הקופים לג'ונגל: בלי הג'ונגל אין לקופים קיום, אבל אם הקופים ייעלמו, העצים בקושי ישימו לב, וכמובן שהעצים ולא הקופים הם האושיות של הג'ונגל.
- שורה תחתונה: הצעתי היא להחליף את השימוש בהביטוי הנלוז "אושיית רשת" בביטוי ניטרלי יותר, "ידוען/נית" רשת, ואחרי שנעשה זאת, נוכל להשתמש בביטוי הזה באותה מידת חופשיות שאנו משתמשים בביטוי "ידוען": אף אחד לא מעלה בדעתו לפתוח דיון במזנון בשאלה האם לאדם זה או אחר "מגיע" הכינוי ידוען, ובדומה, לא נזדקק ל"קריטריונים" כדי להחליט למי מגיע הכינוי ידוען רשת. קיפודנחש 22:34, 9 בדצמבר 2023 (IST)
- קיפודנחש מה דעתך לשנות בהתאם גם את שם הערך אושיית רשת לידוען רשת? 2A01:6502:6465:655:ED6B:4BDD:6D4A:BE8B 23:06, 9 בדצמבר 2023 (IST)
- הביטוי "ידוען רשת" נראה לי חלופה סבירה ופתרון טוב לבעיה שהוצגה בדיון זה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:10, 9 בדצמבר 2023 (IST)
- לשאלת האלמוני: הציצותי בבינוויקי של הערך, אבל יש לי קשיים מנטליים לקרוא את הערך עצמו, והתשובה תלויה בתוכנו: אם הוא עוסק בכינוי או במושג עצמו אולי יש לו מקום, כמו למשל לערך שאלת קיטבג וערכים אחרים שעוסקים בסלנג. אם הוא עוסק בדבר עצמו ולא בכינוי, דעתי היא שזה רעיון טוב, אך המקום לדון בכך אינו המזנון אלא דף השיחה של הערך. קיפודנחש 23:29, 9 בדצמבר 2023 (IST)
- מסכים עם כל מילה. זה סלנג שיש בו קריצה אירונית, מה שמכנים באנגלית tongue-in-cheek. מביך להשתמש בביטוי בהקשר אנציקלופדי. ראובן מ. - שיחה 18:02, 9 בדצמבר 2023 (IST)
- אני מסכים עם דוד שי. באופן ספציפי יותר אני רואה בביטוי "אושיית רשת" מעין ברירת מחדל למקרים שבהם לא ברור איזה מקצוע, פעילות או תואר אחר אפשר לייחס לאדם כהסבר ללמה הוא מוכר לציבור, מעבר לזה שפעילותו ברשת זוכה לנראות ועוקבים רבים. זאת גם הסיבה ש"אושיית רשת" לא נשמע כמחמאה – הוא מעיד על קושי במתן הסבר לפרסום של אדם. פוליתיאורי - שיחה 19:40, 8 בדצמבר 2023 (IST)
- ניתן לתת את התיאור "אושיית רשת" למי שעיקר המוניטין שלו נובע מפעילותו ברשת. אין צורך לתת תיאור זה למי שהמוניטין שלו נובע מפעילותו מחוץ לרשת, ובעקבות מוניטין זה זכה לעוקבים רבים. דוד שי - שיחה 17:10, 8 בדצמבר 2023 (IST)
- כמו שאיתמר כתב יפה (וזה עולה גם מדבריו של טל), אם 'אושיית רשת' לא תלויה במספר העוקבים, אז כל מי שמחזיק חשבון ברשת חברתית אחת או יותר ואולי כותב גם בלוג כלשהו, הוא "אושיית רשת"... אז כמו שלא נכתוב על מישהו שהוא "משתמש באינטרנט/טלפון" כתיאור לאיש, כך גם לא 'אושיית רשת'. סלינה היא יוצרת מוערכת, עוקבים אחריה בגלל מה שהיא עושה ולא בגלל היותה אושיית רשת, ובכל מקרה עם 320 מיליון את נהיית כוכבת רשת (משום מה יש רק כוכבי רשת ישראלים... אנחנו חיים בפלנטה אחרת כנראה). ולא סתם 'אושייה'. זה יותר ראוי לאזכור ובהחלט מדיד. ביקורת - שיחה 15:50, 8 בדצמבר 2023 (IST)
- לא להגזים בתגובות. סלינה גומז עם 320 מיליון עוקבים (פי 35 מאוכלוסיית ישראל) היא בהחלט אושיית רשת. בורה בורה - שיחה 23:05, 7 בדצמבר 2023 (IST)
- גם אם לא מדובר בסופרלטיב אלא בקריצה אירונית, הכינוי אינו אנציקלופדי. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 16:56, 7 בדצמבר 2023 (IST)
- לדעתי הקונוטציה של "אושיית רשת" אינה סופרלטיב, להפך, מובלעות בביטוי מירכאות על "אושיה", אלה ילדים, נשים וגברים שמעלים וידאו של מתכונים, קשקושים, צילומים של עצמם בכל מיני פוזות, והם צברו קצת יותר עוקבים. יש אנשים שמעלים תוכן אמיתי או מראים כישרון אמיתי, והם לא מתוארים כ"אושיות רשת" אלא לפי התוכן שהם מעלים. La Nave 16:15, 7 בדצמבר 2023 (IST)
- בעיניי הביטוי "אושיית רשת" אינו ניטרלי ואינו אנציקלופדי, אלא סופרלטיב פופוליסטי שואין סיבה להשתמש בו באנציקלופדיה - כמו שלא נכתוב על אדם שהוא אושיה ספרותית, אושיית אופנה וכו' בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 12:18, 7 בדצמבר 2023 (IST)
― סוף העברה