שיטת זילברמן

שיטה חינוכית הדוגלת בשינון לימוד התנ"ך וקדימותו לשאר חלקי התורה

שיטת זילברמן היא שיטה לימודית בתלמודי תורה, הקרויה על שם מייסדה, הרב יצחק שלמה זילברמן. השיטה מבוססת על הבנה בסיסית ושינון רב של התנ"ך והמשנה, בעוד ההעמקה ולימוד הגמרא נדחים לגיל מבוגר יותר. סדר לימודים זה שונה מהמקובל ברוב מוסדות החינוך הדתיים, בהם אין מקובל ללמוד את כל התנ"ך ואת כל המשנה, ולימוד המקרא והתלמוד בעיון מתחיל בגיל צעיר.

השיטה מבוססת על הנאמר בפרק ה' במסכת אבות: "בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן חמש עשרה לתלמוד"; וכן על דברי התלמוד הבבלי "ליגמר איניש והדר ליסבר"[1] (ילמד אדם תחילה את הדברים ואחר כך את סברותיהם).

עקרונות השיטה

עריכה

על פי השיטה, הילדים מתחילים בכיתה א' בלימוד התנ"ך עם טעמי המקרא. לאחר שמסיימים ללמוד את התנ"ך כולו סמוך לגיל עשר, מתחילים ללמוד ששה סדרי משנה. רק לאחר מכן, קרוב לגיל חמש עשרה, מתחילים ללמוד תלמוד.

בתלמודי התורה לפי שיטת זילברמן לומדים בכל ימי השנה, לרבות שבתות וחגים (במספר שעות מצומצם יותר, ועל פי רוב לא בגדר חובה), למעט ביום תשעה באב, שבו אסור ללמוד תורה. הדרכה זו מבוססת על דברי ריש לקיש: "אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש"[2], ועל פסק הרמב"ם[3].

התפשטות השיטה

עריכה

תחילת השיטה בתלמוד תורה אדרת אליהו שייסד הרב זילברמן בעיר העתיקה בירושלים בתחילת שנות השמונים (על שם הגאון מווילנה, שבו ראה הרב זילברמן את מורה דרכו). הוא הקים מוסד זה בעקבות כמה ניסיונות שלא צלחו להנחיל את שיטתו בתלמודי תורה קיימים, דוגמת "הדר ציון" ו"קמניץ" שהיה ממייסדיהם.

את השיטה מפיצים לאחר פטירתו בניו, הרב יום טוב זילברמן והרב אליהו זילברמן.

בציבור החרדי לאומי ישנם כעשרים תלמודי תורה המבוססים על השיטה, מקצתם מופעלים על ידי רשת "מישרים"[4]. גם בציבור החרדי, השמרן יותר, ישנם כמה מוסדות. תלמודי תורה המלמדים לפי השיטה קיימים באשדוד, בית אל, בית שאן, ביתר עילית, בני ברק, הודיות, חברון, טבריה, יד בנימין, יצהר, מודיעין עילית, מצפה יריחו, נהריה, נוף אילון, נריה, עפולה, קריית ארבע, קריית מלאכי, אור הגנוז וצפת[5], קריית משה בירושלים, קריית עקרון, רכסים, רמת בית שמש ורמת גן, וגם מחוץ לישראל: במונטריאול, לייקווד ודרום אפריקה.

השיטה עוררה התנגדות בקרב קהילות שמרניות[דרוש מקור: מי ולמה?], אך גובתה על ידי כמה רבנים, בהם הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, שאף עמד בנשיאות מספר תלמודי תורה המלמדים לפי השיטה, בבני ברק ובביתר עילית. הרב זילברמן כתב שגם הרב יעקב ישראל קניבסקי תמך בשיטה ועודדו להפיצה[6].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס"ג, עמוד א'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ט, עמוד ב'
  3. ^ משנה תורה, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה פרק ב הלכה ב.
  4. ^ רשימת מוסדות המופעלים על ידי רשת "מישרים", באתר העמותה.(הקישור אינו פעיל, 3.5.2020)
  5. ^ אודות תלמוד תורה עציון, קריית מלאכי.(הקישור אינו פעיל, 3.5.2020)
  6. ^ מכתבו של הרב יצחק שלמה זילברמן הובא ב"פנת יקרת" ירושלים תשע"ב