ראובן פוירשטיין

ראובן פוירשטיין (21 באוגוסט 1921 – 29 באפריל 2014) היה פסיכולוג ופדגוג ישראלי יליד רומניה, פרופסור לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת ואנדרבילט בטנסי, מייסד מרכז פוירשטיין לקידום כושר הלמידה, חתן פרס ישראל למדעי החברה (1992) ויקיר ירושלים (1992). לאחר מותו קיבל את עיטור נשיא מדינת ישראל.

ראובן פוירשטיין

ראובן פוירשטין
לידה	21 באוגוסט 1921 בוטושאן, רומניה
פטירה	29 באפריל 2014 (בגיל 92) ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	Nya אוניברסיטת ז'נבה
מוסדות	אוניברסיטת בר-אילן
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1992)
צאצאים	רפי פוירשטיין, אהרן פוירשטיין

ראובן פוירשטיין, 1993

פוירשטיין ייסד שיטת הוראה. לבד מהספרים והמחקרים שלו ושל עמיתיו על אודותיה, התפרסמו עליה עשרות ספרים של חוקרים שאינם תלויים בו. תוכניות החינוך המיוחד בישראל מושפעות משיטתו של פוירשטיין ותכניה נלמדים בארץ בחוגי ההוראה לחינוך מיוחד.

קורות חיים

פוירשטיין נולד בשנת 1921 בבוטושאן בדרום בוקובינה, שברומניה, החמישי מבין תשעת ילדיה של משפחה יהודית. למד תקופה בישיבה בקישינב. בימי חוקי הגזע נגד היהודים ברומניה, בשנים 1941-1939 למד בסמינר פדגוגי שאורגן בקהילה היהודית בבוקרשט, בו הוא הוכשר להוראה. בין השנים 1940–1944 כיהן כמנהל שותף בבית ספר לילדים במצוקה ובעלי ליקויי למידה, תקופה בה למד במקביל פסיכולוגיה במכללת "אונסקו" היהודית. ב-1944 עלה לארץ ישראל ובמהלך 1944–1945 הוכשר בסמינר למורים בירושלים. עד לקום המדינה עבד פוירשטיין כמורה לחינוך מיוחד בכפרי נוער בישראל ועבד עם ילדים ניצולי שואה. בשנת 1948 חלה בשחפת ונשלח להחלים בשווייץ.

בין השנים 1949–1955 שימש כמנהל השירותים הפסיכולוגיים של "עליית הנוער" באירופה. במקביל לעיסוק זה למד בין השנים 1950–1955 באוניברסיטת ז'נבה לימודי דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית. בז'נבה היה תלמידם של ז'אן פיאז'ה, אנדרה רה וברבט אינהלדר, וכן נכח בקורסים של קרל יונג, קרל יאספרס ולאופולד סונדי. בשנות שהותו באירופה עבד פוירשטיין בשני מחנות מעבר שאורגנו בדרום צרפת (קאן ד'ארנאס ליד מרסיי וקמבוז על יד מונפלייה) למבוגרים וילדים מצפון אפריקה בדרך לעלייה לישראל, וכן במחנות מעבר לעולים בפולין. עד 1983 שימש כראש מערך ההדרכה והפסיכולוגיה של כלל עליית הנוער ובמקביל שימש בתפקיד דומה במוסדות אחרים של הסוכנות היהודית.

בצד עיסוקיו בסוכנות היהודית, הוא ייסד בשנת 1965 מכון מחקר, במשותף עם ויצו וארגון הדסה. בשנת 1970 הוא השלים בסורבון דוקטורט בפסיכולוגיה התפתחותית. עיקר מחקריו נערכו בקרב ניצולי השואה, עולים חדשים וילדים עם לקות קוגניטיבית כגון אוטיסטים. משנת 1992 החל המוסד להיקרא על שמו ולהתרכז באופן רשמי בעבודה על פי תורתו.

עבור עבודתו זכה פוירשטיין ב-1992 בפרס ישראל למדעי החברה ופרס יקיר העיר ירושלים לשנה זו. ספרו של פוירשטיין "ילדי המלאח: הפיגור התרבותי אצל ילדי מארוקו ומשמעותו החינוכית" (תשכ"ג) זכה לימים לביקורת רבה ופוירשטיין עצמו, בסמוך לקבלת פרס ישראל, ביקש להתנער מההיבטים המוצגים בו.

פוירשטיין שימש כחבר כבוד בארגונים מקצועיים ברחבי העולם. כמו כן היה פרופסור לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת ואנדרבילט בטנסי. ב-2008 הוקם ברואנדה כפר לנוער בו מקבלים כ-500 החניכים השכלה בשיטתו. מימון הכפר, בו משתקמים בין השאר ניצולי רצח העם ברואנדה, הושג מארגונים יהודים כגון הג'וינט.

השיטה החינוכית

על פי פוירשטיין, בספרו "האדם כישות משתנה", שיטותיו פותחו על בסיס רעיוני, שהוא שכלול של תורתו של ז'אן פיאז'ה. פיאז'ה, שהיה מאבות הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ההתפתחותית, ראה בהתפתחות החשיבה מרכיב מכריע בהתנהגותו ותפקודו של האדם. זאת בניגוד לפסיכואנליטיקאים, שראו בדחפים הייצריים כגורם המרכזי להתנהגות; ובניגוד לביהייביוריסטים, שדגלו בהתעלמות מכלי החשיבה האלה. פוירשטיין הוסיף לתאוריה, לצד כלי החשיבה בהם דן פיאז'ה, את כלי ההדרכה של החברה האנושית. הוא טען כי מרבית הידיעות וכלי החשיבה של האדם לא מוקנים לו בהתפתחות ביולוגית בלבד, אלא במסירה מכוונת - הוראה, ולכן שיטותיו נועדו לשפר את יכולת החשיבה על ידי שיפור ההוראה. לטענתו יכולים אנשים רבים, כולל אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, להגיע להישגים אינטלקטואליים גבוהים בהרבה מאלו שמרבית הפסיכולוגים ואנשי החינוך מצפים מהם, וזאת בעזרת הוראה נכונה.

שתי התאוריות המרכזיות שפיתחו פוירשטיין ושותפיו הן תאוריית כושר ההשתנות הקוגניטיבית-מבנית (SCM) ותאוריית ההתנסות בלמידה המתווכת (MLE). התאוריות באות לידי ביטוי, בעיקר בעידוד הדרכת הורים ומורים לשיפור ההוראה המתווכת, בשיטת האבחון הדינמי להערכת קלות הקניית השינוי באדם, בתוכנית ההעשרה האינסטרומנטלית (FIE) ובהדרכה בעיצוב סביבות המאפשרות שינוי. כל השיטות נגזרות מהעיקרון המרכזי, המדגיש את אפשרות ההשתנות של האדם, בכל גיל ומצב מנטלי, בתגובה למצב או גירוי חדש הדורש שינוי כזה וללא תלות למה שהביא אותם למצבם הנוכחי.

יסודות אחדים בשיטותיו הם:

• הקניית הערכה עצמית גבוהה ומוטיבציה להשתקמות בעזרת חוויות הצלחה לימודיות
• הוראה מתווכת - המורה אינו מקור החומר אלא מדריך חיפוש החומר ומדריך ההתמודדות עמו.
  • על המורה להפגיש את התלמיד עם מקורות הידע וההתנסות (למשל, להציג דגם של משאבת מים); לעזור לו להתמקד בעיקר (למשל לומר "שים לב מה גובה המים לפני פעולת השאיבה ואחריה"); להסביר לו מדוע חשוב להבין את הידע ומה משמעותו מעבר לידע הנקודתי, כדי שהתלמיד יתגרה לחפש עוד יעד חשוב ומשמעויות; ולבסוף, תפקיד המורה הוא לחשוף בפני התלמיד את כלי ההוראה ("אני מדגיש בפניך את הנקודה העיקרית").
  • הוראה טובה צריכה להקנות לתלמיד כלי חשיבה (ומכאן שם השיטה "העשרה אינסטרומנטלית"; אינסטרומנט, פירושו כלי). כלי חשיבה אלה, אמורים להקל על התלמיד את המשך הלמידה, בתנאים וסביבות מרובים ומגוונים ככל האפשר. הם אמורים, למשל, להקטין את תלותו של התלמיד באיכות ההוראה ובעצם קיומה.
• הימנעות מסביבות הוראה בעלות אוכלוסייה חד־גונית (רק בעלי לקות ספציפית או מוצא ספציפי או בעלי אוכלוסייה קבועה כל שהיא) ודלות גירויים, או דלות שינויים מתוך אמונה כי השילוב בחברה הוא גם מטרת החינוך וגם אמצעי חינוכי חשוב להשגת מטרה זו.
• בניגוד למקובל במבחנים הפסיכומטריים הנפוצים (כגון מבחן מנת משכל), אסור אבחון יכולת הלמידה של האדם בעזרת בירור ידיעותיו העכשוויות. אבחון יכולת הלמידה חייב להיעשות תוך תצפית על הליך למידה. בשיטת האבחון של פוירשטיין, נבדקת רק בשלב הראשון, היכולת העכשווית לפתרון בעיות. בשלב הבא, הנבחן מקבל הדרכה ועידוד נפשי ללמוד. בשלב השלישי נבדקת יכולתו החדשה של הנבחן לפתור בעיות דומות לאלו שהוא נכשל בפתרונן קודם לכן. בשלב הרביעי, נבדקת יכולתו של הנבחן להשליך את ידיעותיו החדשות על בעיות פחות ופחות דומות לאלו שלמד לפתור זה עתה.
  • תוצאות האבחון מעידות על הכלים האינטלקטואליים שהנבחן שולט בהם היטב או שיש להקנותם לו, לדוגמה "ליקוי בהתנהגות מתכננת" וממליצות על שיטות הקנייה של כלים אלו.
  • פוירשטיין טוען כי מבחני מנת המשכל (IQ) המקובלים אינם מתחשבים בכך, ולכן פיתח מדד אינטליגנציה חלופי המודד גם משתנה זה ונועד להעריך את פוטנציאל הלמידה של הנבדק.

מכון המחקר

במכון שהקים ב-1965 ונקרא החל מ-1992 בשם "מרכז פוירשטיין לקידום כושר הלמידה", פותחו על ידו שיטות התערבות בחינוך. השיטות מיועדות לחינוך מיוחד כמו גם לשיפור החינוך לאוכלוסייה הכללית במסגרת החינוך הפורמלי ובמסגרות אחרות. שיטתו מיושמת, למשל, בקורסים להוראת אסטרטגיות למידה לסטודנטים ובמיזם "אמיר" בצה"ל. בבתי ספר של המנהל לחינוך התיישבותי, גני ילדים ואף בתוכנית "פוירשטיין באקדמיה". כיום נקרא המכון "מכון פוירשטיין".

במכון פוירשטיין מועסקים כ-150 איש ובו יש מספר אגפים; אגף החינוך המפעיל תוכניות בבתי הספר בישראל, האגף הבינ"ל הפועל בשיתוף גופים רבים בעולם, והאגף הקליני ומטופלים בו ילדים ואנשים מחוננים ואנשים עם צרכים מיוחדים. בין השאר מטופלים במכון נכי תנועה וחישה, לקויי למידה, אוטיסטים, נפגעי חבלה מוחית, בעלי לקות שכלית וקשישים. מטרתן העיקרית של כלל התוכניות, אשר נלמדות על ידי צוותים טיפוליים מרחבי העולם, היא בגישור על פערים קוגניטיביים. חוברות ההדרכה של המכון תורגמו לכעשרים שפות והודפסו גם בכתב ברייל.

פוירשטיין עמד בראש המכון מאז הקמתו ועד פטירתו בשנת 2014, מאז עומד בראש המכון בנו, הרב דר' רפי פוירשטיין.

רחוב שהונצח על שמו בירושלים נמצא בקרבת מקום למיקום המכון היום, למרגלות קריית וולפסון בירושלים.

משפחתו

פוירשטיין היה נשוי לברטה לבית גוגנהיים, נינת אברהם ארלנגר, אותה הכיר בשהותו בשווייץ. היא נפטרה ב-2003. הוא אב לארבעה ילדים:

• הרב ד"ר רפי פוירשטיין, נשיא מכון פויירשטיין ומרבני עמותת צהר.
• בתו נועה שוורץ, עוסקת בפסיכולוגיה.
• אהרן פוירשטיין מנהלו של סטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים.
• עו"ד ומגשר דניאל-בר פוירשטיין, בעלה לשעבר של הסטנדאפיסטית והמחזאית נורית הדר-גלרון.

בני משפחה נוספים

• אחיו ד"ר שמואל פוירשטיין, לשעבר מרכז התוכנית להכשרת מורים באוניברסיטת בר-אילן והמפקח הארצי על הוראת התנ"ך במשרד החינוך.
• אחותו בלהה שהייתה נשואה לגיסו פרופ' יעקב רנד, חתן פרס ישראל לחקר החינוך.
• בן אחותו השחקן שולי רנד.
• בת אחיו הסמנטיקאית ד"ר יעל גרינברג.

לקריאה נוספת

• האדם כישות משתנה - על תורת הלמידה המתווכת, ראובן פוירשטיין, אוניברסיטה משודרת / גלי צה"ל, הוצאת משרד הביטחון, 1998. ISBN 965-05-0936-4
• פוירשטיין ר., מינצקר י., בן-שחר נ. (1993), מדריך להורים - התנסות בלמידה מתווכת, המכון למחקר הדסה-ויצו-קנדה, המרכז הבינלאומי לקידום כושר הלמידה, ירושלים.
• רפאל פוירשטיין, אבי הפוטנציאל האנושי, ידיעות ספרים, 2021.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ראובן פוירשטיין בוויקישיתוף

• ראובן פויירשטיין, באתר מכון פוירשטיין לקידום כושר הלמידה ICELP (באנגלית)
• ראובן ורפי פוירשטיין, חינוך לחשיבה (אורכב 14.08.2013 בארכיון Wayback Machine)
• להאמין ברוח של כל אדם, ריאיון עם ראובן פורשטיין על משנתו ועבודתו, ארץ אחרת, מרץ 2010
• כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה – הרב פרופ' ראובן פוירשטיין, באתר של אבשלום אליצור
• עת לאהוב - דברים לזכרו מאת אחינו בנימין איש שלום, מקור ראשון, מאי 2014
• סנגורם של האילמים- מאמר לזכרו מאת בנו אהרן פוירשטיין, מקור ראשון, אפריל 2015
• ראובן פוירשטיין (1921-2014), דף שער בספרייה הלאומית