שייקה לוי
ישעיהו (שייקה) לוי (נולד ב־13 בדצמבר 1939[1],א' בטבת ה'ת"ש) הוא שחקן, קומיקאי וזמר ישראלי. הוא ידוע במיוחד כחבר בשלישיית "הגשש החיוור". חתן פרס ישראל לשנת 2000 (ה'תש"ס) כחלק מחברותו בקבוצה.
 | |
| שייקה לוי בהלווייתו של אריק איינשטיין | |
| לידה |
13 בדצמבר 1939 (בן 84) א' בטבת ה'ת"ש קהיר, מצרים  |
|---|---|
| סוגה מועדפת | הומור |
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1958 |
| עיסוק | שחקן, זמר, קומיקאי |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (2000) |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשייקה לוי נולד בקהיר בירת מצרים בשם שעיה לוי, למשפחה בת שבע נפשות.[2] ב־1944, כשנה אחרי שמת אביו משה, עלה לישראל עם אימו, אחיו ואחותו והם הגיעו למחנה העולים בגבעות זייד.[2] בהגיעם שינה פקיד את שמו של לוי לישעיהו.[2] ממחנה העולים עבר שייקה לבדו לקיבוץ עין הים לבקשת שלום סגל, לימים מחנכו.[2] את כל שנות ילדותו ונעוריו עד גיוסו לצה"ל הוא העביר בקיבוצים עין הים, עין כרמל וגבעת ברנר. את שירותו הצבאי עשה בלהקה הצבאית של פיקוד הגדנ"ע ואחר כך בלהקת פיקוד המרכז. לאחר שחרורו הופיע ב-1960 ב"מועדון השעות הקטנות" בצפת. התקבל לתיאטרון הקאמרי, ואף הספיק לשחק בתפקיד קטן במחזה "הלילה השנים עשר". זמן קצר לאחר מכן הצטרף ללהקת התרנגולים.
ב־1963 הקים אברהם דשא (פשנל) בצוותא עם לוי, גברי בנאי וישראל פוליאקוב, גם הם מלהקת התרנגולים, את שלישיית "הגשש החיוור". הגשש החיוור העלתה במשך ארבעים שנה עשר תוכניות בידור, יצרה כמה סרטי קולנוע, הקליטה שירים רבים והפכה לנכס צאן ברזל של הבידור הישראלי.
ב־1962 שיחק בסרט "סיניה". ב־1964 שיחק בסרט "סלאח שבתי". ב־1966 שיחק בסרט "פורטונה", ב־1967 שיחק בסרט "ארבינקא" וב־1968 שיחק בסרטים "השכונה שלנו", "כל ממזר מלך" ו"המטרה טיראן". ב-1970 שיחק בסרט התרוממות.
ב־1976 גילם את ויקטור חסון, דמות שהפכה לקאלט, בסרט "גבעת חלפון אינה עונה". ב־1979 הופיע בתפקיד שוקי חפציבה בסרט "שלאגר". ב־1986 גילם את יו"ר הוועד הבניין, מר עצמון, בסרט "הקרב על הוועד".
בין 1993 ל־1999 שימש לוי יושב־ראש אמ"י, אגודת אומני ישראל.
ב־1999 הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו: "שייקה לוי".
משנת 1993 ועד היום לוי משמש כחבר הנהלת "אשכולות".
ב־1996 הוציא את "סיפורים עם רוטב", ספר בישול פרי עטו שהכיל מתכונים וסיפורים משעשעים מהחיים.
ב־2000 זכתה שלישיית הגשש החיוור בפרס ישראל למפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. באותה השנה, התפרקה השלישייה וחדלה מלהופיע עוד.
בין השנים 2003–2006 גילם את אלביס בסדרת הטלוויזיה "אסתי המכוערת".
ב־2004, ביום העצמאות ה־56 של מדינת ישראל הנחה בטלוויזיה את המשדר "56 סיבות לאהוב את ישראל".[3]
בעת המחאה החברתית בשנת 2011 הלחין ושר את שיר המחאה של חברו קובי לוריא "נומי ארץ אהובה". השניים כתבו, הלחינו ושרו שירים יחד במשך שנים אחדות.[4]
ב־2012 שיחק בסרטו של שמי זרחין "העולם מצחיק" בתפקיד עצמו.
ב־2013 קיבלה שלישיית "הגשש החיוור" פרס מפעל חיים במסגרת טקס פרסי אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה ופרס מפעל חיים בפסטיבל הסרטים הישראלי בלוס אנג'לס.
ב־2020 הוענקו לשייקה לוי ולגברי בנאי תוארי "יקיר העיר תל אביב-יפו".[5]
חיים אישיים
עריכהלוי נשוי לאורנה והם מתגוררים בתל אביב.
יצירותיו
עריכהסרטים ותוכניות טלוויזיה
עריכה- סיניה (1962), בתפקיד הטייס המצרי
- סאלח שבתי (1964), בתפקיד שמעון שבתי
- פורטונה (1966)
- מוישה ונטילטור (1966)
- ארבינקא (1967), בתפקיד פרידריך
- השכונה שלנו (1968)
- המטרה טיראן (1968)
- הצד השני (1968)
- כל ממזר מלך (1968)
- התרוממות (1970)
- גבעת חלפון אינה עונה (1976), בתפקיד ויקטור חסון
- חמש מאות אלף שחור (1977), בתפקיד עצמו
- שלאגר (1979), בתפקיד סמי ושוקי
- הקרב על הוועד (1986), בתפקיד מר עצמון
- המלך ואני – דיבוב (1999)
- אסתי המכוערת (2003), בתפקיד אלביס
- אדומות (2004)
- אלביס, רוזנטל והאשה המסתורית (2005)
- העולם מצחיק ׁ(2012), בתפקיד עצמו
- המופע של שביט ונטורה (2012), בתפקיד יו"ר ועד הבית
- מלך הפינגווינים (2013), בתפקיד המספר
תוכניות לילדים
עריכה- במבוני אין כמוני (2005)
תוכניות בידור ומחזות זמר
עריכה- ישעיהו פרק ב' (2005) (מופע יחיד)
- גבירתי הנאווה (2002) בתפקיד אלפרד דוליטל
דיסקוגרפיה
עריכה- פסקולים, תוכניות ואוספים של הגשש החיוור.
- שייקה לוי (אלבום סולו, 1999)
- כמו שקיוויתי (אלבום סולו, 2010)
- רציתי לומר (אלבום סולו, 2012)
- שייקה לוי דור 3 (מארז משולש)
ספרים
עריכה- סיפורים עם רוטב (1996)
קישורים חיצוניים
עריכה
שייקה לוי, סרטונים בערוץ היוטיוב- שייקה לוי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
שייקה לוי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
שייקה לוי, באתר AllMovie (באנגלית)- שייקה לוי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
שייקה לוי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- שייקה לוי, באתר שירונט
שייקה לוי, באתר MusicBrainz (באנגלית)- שייקה לוי, באתר Tab4u
- שייקה לוי, דף שער בספרייה הלאומית
- שייקה לוי, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- שייקה לוי, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- שלישיית "הגשש החיוור", באתר פרס ישראל
ליאת רגב משוחחת עם שייקה לוי בתוכנית "70 פנים", בערוץ YouTube של כאן 11, 2018- שייקה לוי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
יואב גינאי משוחח עם שייקה לוי בתוכנית "לגעת ברוח", בערוץ ה-YouTube של רשות השידור- שייקה לוי "המפקח" מתוך סיפורי גבעת ברנר
- הגר רם, גשש חיוור, אבל אופטימי, באתר מאקו, 28 באפריל 2009
- אור ברנע, שייקה מביט קדימה בתקווה, באתר ynet, 15 במרץ 2010
- יובל אברמוביץ', הגשש הבודד, באתר ישראל היום, 7 בדצמבר 2012
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם שייקה לוי, באתר iCast, 7 באוקטובר 2013
סמדר שיר, "אני לא מתגעגע לימי הגשש", באתר "ידיעות אחרונות", 6 בפברואר 2019- שייקה לוי, "כשהגעתי לקיבוץ קרצפו אותי בסבון. אולי חיכו שאהפוך ללבן", באתר ynet, 6 בספטמבר 2021
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
- שייקה לוי מתראיין לפודקאסט "היו זמנים בישראל", 11 לנובמבר 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ שייקה לוי חוגג יום הולדת ברדיו החברתי הראשון, סרטון באתר יוטיוב
- ^ 1 2 3 4 הבדרן שייקה לוי, "בן ארבע וחצי, ברכבת מקהיר", ידיעות אחרונות, מוסף ראש השנה, 6 בספטמבר 2021
- ^ רענן שקד, "אהבה מזויפת", באתר ynet, 13 באפריל 2004
- ^ בשירים ראש הממשלה ובעלה, ואין לי דרכון אחר, שירת נשים ועוד, מבצע ליטאי (ערב הוקרה לדני ליטאי) ועוד.
- ^ יקירי העיר תל אביב ל-2020: "הגשש החיוור", אנשי תרבות ופעילים חברתיים, באתר מעריב אונליין, 26 בינואר 2020