הלילה השנים עשר

מחזה מאת ויליאם שייקספיר

הלילה השנים עשראנגלית: Twelfth Night; נקרא לעיתים גם What You Will) הוא מחזה שנכתב על ידי ויליאם שייקספיר.

הלילה השנים עשר
Twelfth Night, or What You Will
כתיבה ויליאם שייקספיר עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומדיה טראגית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית מודרנית מוקדמת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המחזה מגולל את סיפורם של אח ואחות תאומים (סבסטיאן וויולה) שהופרדו על ידי סערה בים כאשר כל אחד מהם משוכנע כי השני נהרג בסערה, את סיפורם של רוזנת (אוליביה) האבלה על מות אחיה, ודוכס (אורסינו) המנסה בכל כוחו לחזר אחריה, וכן את סיפורו של משרת (מלווליו) אשר נופל קורבן למעלליהם של אנשי החצר (סר טובי בלץ', סר אנדרו אגיצ'יק, הליצן ומריה) בבית הרוזנת.

הלילה השנים עשר נדפס לראשונה לאחר מות שייקספיר ב"מהדורת הפוליו הראשונה" משנת 1623. אך כבר בתאריך 2 בפברואר 1602 כתב ביומנו פרקליט לונדוני בשם ג'ון מאנינגהאם כי "בחגיגתנו ראינו הצגה בשם הלילה השנים עשר או כרצונכם..."

ההצגה הייתה הראשונה מיצירותיו של שייקספיר שהועלתה על הבמה בעברית[1], ב-15 בספטמבר 1930[2], בתרגום שאול טשרניחובסקי. בהמשך, נערכו גרסאות עבריות נוספות על ידי אהוד מנור[3], דורי פרנס[4] ורפאל אליעז[5].

שם המחזה

עריכה

המחזה נכתב לחג הלילה ה-12(אנ') הנחוג בליל ערב חג ההתגלות.

עלילה

עריכה

במחזה מסופר על דוכס איליריה - אורסינו, אשר מאוהב ברוזנת - אוליביה. אולם, אוליביה נדרה נדר כי בעקבות מות אחיה היא תתאבל ולא תאהב שום גבר, ולכן לא מחזירה לאורסינו אהבה. במקביל מסופר על אונייה שנטרפה בלב ים בעקבות סערה ועל ויולה, אחת מהניצולות. ויולה אינה יודעת מה עלה בגורל אחיה התאום סבסטיאן, אף לפי רב החובל שהציל אותה, יש סיכוי שהוא עדיין בחיים. ויולה מחליטה להתחפש לגבר וללכת לשרת את הדוכס. הדוכס מבקש מויולה (אשר קרויה בפיו סזריו- כיוון שהיא גבר) ללכת ולהפציר באהובתו אוליביה שתענה לחיזוריו.

מאותה הנקודה מתפתלת העלילה משום שלאחר שוויולה, אשר מאוהבת בדוכס, מגיעה לאוליביה, הלה מתאהבת בה בחושבה שהיא גבר.

סבסטיאן, שנמצא במקום אחר באותה העת, חושב שוויולה טבעה ומתה והולך לכיוון איליריה ל"נדודים ללא תכלית".

גם סר אנדרו אגיצ'יק מנסה לכבוש את ליבה של אוליביה בעזרת חברו, סר טובי בלץ'- דודה של אוליביה, ובעזרת הליצן שלה, פסטה. אנדרו רואה בוויולה המחופשת לגבר מתחרה על ליבה של אוליביה. טובי, אנדרו, פסטה הליצן, פביאן (משרת של אוליביה) ומריה (משרתת של אוליביה) מפילים את מלווליו (סוכן הבית של אוליביה) בפח - הם גורמים לו לחשוב שגברתו, אוליביה, מאוהבת בו, וגורמים לו לעשות דברים מגוחכים ולהיראות כמשוגע בפני גבירתו.

אוליביה מתוודה על אהבתה לסזריו (ויולה), ואנדרו ששם לב ליחסה של אהובתו הרוזנת לשליחת הדוכס מזמין את ויולה לדו-קרב. גם ויולה וגם אנדרו מפחדים מהדו-קרב וטובי ופסטה מנצלים זאת להנאתם האישית.

באותה העת נכנס סבאסטיאן לעיר יחד עם אנטוניו - רב החובל שהציל אותו. סבסטיאן זהה לחלוטין במראהו לוויולה המחופשת ומכאן מתחיל הבלבול. אנדרו וויולה נפגשים ונלחמים ואנטוניו רב החובל בא לעזרתה של ויולה- בחושבו כי זהו סבסטיאן. שוטרים שהגיעו לזירת הדו-קרב עוצרים את אנטוניו על מעשה שעשה בעבר. אנטוניו מבקש אז את ארנקו מוויולה, אותו ארנק אותו הביא לתאומה כשהגיעו לעיר, אולם בשל הבלבול, נלקח אנטוניו על ידי השוטרים ונאסר כשהוא כועס על סבסטיאן מבלי לדעת שהוא זה עתה דיבר עם אחותו התאומה.

במקביל משוטט סבסטיאן בעיר ופוגש בסר אנדרו שמתחיל להכות אותו. סבסטיאן לא נשאר חייב ומחזיר וכך מתפתחת תגרה (בה מעורב גם סר טובי). אוליביה מגיעה ולוקחת את סבסטיאן המבולבל לביתה, שם היא מציעה לו נישואין בחושבה שזהו סזריו (וויולה), הוא מסכים והם יוצאים לכנסייה.

בתוך הבית בינתיים, מוכנס מלווליו לבידוד, וגם שם לא מפסיקים לשטות בו.

באותה עת מגיע הבלבול לשיאו - אנטוניו מובא בפני הדוכס וויולה מכחישה כל קשר אליו, ופתאום, כשאוליביה מופיעה, היא לא מעוניינת לשמוע את דברי הדוכס וטוענת שהיא התחתנה עם סזריו (ויולה). הדוכס מכנה את סזריו בוגד וסר אנדרו נכנס ומאשים את סזריו בכך שהוא פגע בו ובסר טובי. סבסטיאן נכנס אל התמונה וכולם מבולבלים ומבינים כי כל האנדרלמוסיה קרתה בעקבות החילופים בין שני התאומים. ויולה וסבסטיאן מאמתים כי אכן הם אחים. אוליביה וסבסטיאן נשארים זוג והדוכס מעוניין כעת בוויולה ומבקש ממנה ללכת ולהחליף לבגדי אישה. אוליביה מזמנת את מלווליו כדי שיסביר את אשר עבר עליו. מתגלה מעשה הקונדס אשר עשו למלווליו אשר יוצא פגוע וכעוס. כולם חוץ מפסטה יוצאים לנחם את מלווליו ולהתכונן לחגיגה הכפולה של הזוגות. פסטה הליצן שר אפילוג שמסכם את המחזה וסוגר אותו.

רשימת דמויות המחזה

עריכה
  • אורסינו - דוכס איליריה
  • סבסטיאן - אחיה של ויולה
  • אנטוניו - רב חובל, ידידו של סבסטיאן
  • רב חובל - ידידה של ויולה
  • ולנטין - אציל, בן לויה לדוכס
  • קוריו - אציל, בן לויה לדוכס
  • סר טובי בלץ' - דודה של אוליביה
  • סר אנדרו אגיצ'יק - משתדך אל אוליביה
  • מלווליו - סוכן בית לאוליביה
  • פביאן - משרת של אוליביה
  • פסטה הליצן - שוטה הכפר
  • אוליביה - רוזנת
  • ויולה - אחותו של סבסטיאן, כשהיא בתחפושת הגבר נקראת סזריו
  • מריה - חדרנית לאוליביה
  • כומר
  • אנשי חצר, מלחים, קצינים ובני לויה אחרים

הפקות הלילה השנים עשר בעברית

עריכה
יוצרים: תרגום ועיבוד - ש. טשרניחובסקי; במאי - מיכאיל צ'כוב; מוזיקה - ארנסט טוך
שחקנים: ויולה - תמרה רובינס, אורסיניו - שמעון פינקל, אוליביה - חנה הנדלר אוליביה, מלווליו - ברוך צ'מרינסקי, מריה - נחמה ויניאר, טובי - מסקין, אנדרו - אברהם ברץ, פסטה - מנחם בנימיני, פביאן - רפאל קלצ'קין, ולנטינו - יהודה רובינשטיין.
  • תיאטרון "מסך" בירושלים, "הלילה השנים-עשר לשייקספיר" הצגת בכורה: יולי 1957
יוצרים: תרגום - שאול טשרניחובסקי וקלמן בנימיני; במאי - גרשון ו. רוזנבאום; מוזיקה - עלי פרויד; תפאורה - מאגדה רוזנבאום.
יוצרים: תרגום - רפאל אליעז; במאי - שמואל בונים; תפאורה ותלבושות - אריה נבון; מוזיקה - גארי ברתיני.
שחקנים: עודד תאומי, עודד קוטלר, נתן כוגן, אריה קסוינר, יהודה פוקס, עמנואל בן-עמוס, יוסף ידין, אילי גורליצקי, זלמן לביוש, אברהם חלפי, אברהם בן-יוסף, גילה אלמגור, אורנה פורת, חנה מרון, עדנה פלידל, סמי מולכו.
יוצרים: תרגום - אהוד מנור, בימוי - חנן שניר, עיצוב תפאורה ותלבושות - לידיה פינקוס גני, מוזיקה - יוסי מר-חיים, תפאורה - בן-ציון מוניץ.
שחקנים: ויולה - דורון תבורי; מלווליו, פסטה וסר אנדרו איגיצ'יק - ששי סעד; סר טובי - יוסי קאנץ
יוצרים: תרגום - אהוד מנור; בימוי - ישראל גוריון; תפאורה ותלבושות - דוד שריר
יוצרים: במאי - רוני פינקוביץ'.
יוצרים: תרגום - אהוד מנור; בימוי - מיכאל גורביץ'; תפאורה ותלבושות - אדריאן ווקס; מוזיקה - יוני רכטר; תאורה - אבי יונה בואנו (במבי)
שחקנים: נדב אסולין, רוני בליץ, רמי ברוך, ארז שפריר, לימור גולדשטיין, יורם חטב, אביתר לזר, אודליה מורה-מטלון, שמעון מימרן, רונן נועז, דודו ניב, רוני סיני, אסנת פישמן.
יוצרים: שירים - אירווינג ברלין; תרגום - דורי פרנס; בימוי - רפי ניב, תפאורה - סבטלנה ברגר, תלבושות - מוני מדניק, ניהול מוזיקלי - אבי בנימין, עיצוב פסקול - מיכאל וייסבורד, תאורה - עמיר ברנר, עוזר במאי לשפה ודיבור - יוני לוקאס, כוריאוגרפיה - איריס לנה
שחקנים: אוליביה - מיכל ויינברג, אורסיניו - מיקי לאון, מלווליו - אלכסנדר סנדרוביץ', סר אנדריו - ארז דריגס, פסטה - גלעד קלטר, סר טובי - יובל ינאי, ויולה - אלינור פכט, פביאן - אורי יניב, סבסטיאן - ידידיה ויטל, מריה - נעה קולר, רב חובל, ולנטיין - דניאל צ'רניש, אנטוניו - יונתן מילר

תזמורת: קלידים - אבי בנימין, כלי הקשה - אלכסנדר דון, קונטרבס - קונסטנטין איידלקינד.

יוצרים: תרגום - אהוד מנור; בימוי - אודי בן-משה; תפאורה - מיקי בן כנען; תלבושות - פולינה אדמוב; מוזיקה - יוסף ברדנשווילי; תאורה - רוני כהן.
שחקנים: פסטה - יהויכין פרידלנדר, ויולה - נילי רוגל, אורסינו - אריאל וולף, קוריו, אנטוניו - איתי זבולון, מריה - עירית פשטן, סר טובי - ארז שפריר, סר אנדרו - לירון ברנס, אוליביה - שמרית לוסטיג, מלווליו - ניר רון, סבסטיאן - ויטלי פרידלנד, קול של שוטר - אריה צ'רנר
קלידים - איתמר גרוס.
יוצרים: תרגום - דורי פרנס; בימוי - רוני ברודצקי; תפאורה - שני טור; תלבושות - שירה וויז; מוזיקה - רן בגנו; תאורה - חני ורדי ורותם אלרועי; עיבוד - אודי רז; ע. במאי - מור שוהם.
שחקנים: שחקני החיפאית- אנסמבל תיאטרון חיפה, ג`רמי אלפסי, שירה בליץ, אדר בק, אורי גוב, אוריה יבלונובסקי, ליאור לב, יואל רוזנקיאר, רון ריכטר, מאשה שמוליאן.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הלילה השנים עשר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Dror Abend-David, "Scorned My Nation": A Comparison of Translations of The Merchant of Venice into German, Hebrew, and Yiddish, Peter Lang, 2003. עמ' 126.
  2. ^ 1 2 ב"הבימה", דואר היום, 22 בספטמבר 1930
  3. ^ [1]
  4. ^ [2]
  5. ^ [3]
  6. ^ שמעון פינקל, בצל מאבקים: רשמים ורשימות, עקד 1990. עמ' 176
  7. ^ תל אביב:הצגת הבכורה של "הבימה", דואר היום, 13 בפברואר 1931
  8. ^ עמוד ההצגה באתר הבמה=[4]