משנן נשיר

משנן נשיר
שיוך	משנן
מזהים
לטינית (TA98)	dentes decidui
טרמינולוגיה אנטומיקה	A05.1.03.076
TA2 (2019)	912
FMA	75151
קוד MeSH	A14.549.167.860.700
מזהה MeSH	D014094
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C3266841

מִשנן נשיר^[1] או מִשנן מתחלף (באנגלית: Deciduous teeth), הידוע בכינויו שיני חלב או שיניים נשירות^[2], הוא הסט הראשון של השיניים בגדילה אצל בני אדם ויונקים דיפיודונטים (בעלי שתי מערכות שיניים) אחרים. השיניים מתפתחות במהלך שלב ההתפתחות העוברית ומתפרצות (הופכות לגלויות בחלל הפה) בגיל הינקות. המשנן מתחלף בדרך כלל על ידי שיניים קבועות, אבל בהיעדר שיניים קבועות, שיניים אלו יכולות להישאר פונקציונליות במשך שנים רבות.

בתמונה גולגולת של ילד, ניתן לראות את שתי מערכות השיניים, המשנן הנשיר, והמשנן הקבוע שעוד לא פרץ מלבד לחותכות המרכזיות (Gray's Anatomy)

התפתחות

המשנן הנשיר מתחיל להיווצר בשלב האימבריולוגי של ההיריון. ההתפתחות העיקרית של השיניים מתחילה בשבוע השישי להריון בשכבת הדנטל למינה (Dental lamina), מקטע בשכבת האפיתל ממנו תתחיל היווצרות השן. כאשר העובר בן שמונה שבועות, כבר קיימים עשרה ניצנים על הקשת העליונה ועשרה ניצנים על הקשת התחתונה. ניצנים אלו הם שיהפכו בסופו של דבר למשנן המתחלף (שיני החלב). שיניים אלו ימשיכו להתפתח עד שיבקעו בפה^[3].

במשנן המתחלף סך הכול עשרים שיניים: חמש בכל רבע ועשר לכל קשת. ההתפרצות של השיניים מתחילה בגיל שישה חודשים ונמשכת עד גיל 23–33 חודשים. בדרך כלל, השיניים הראשונות שיבקעו בפה הן השיניים חותכות התחתונות (המרכזיות מנדביולריות) והאחרונות הן הטוחנות השניות (השיניים האחרונות בפה בלסת העליונה).

הגיל השכיח של בקיעת השיניים הנשירות בפה^[2]:

שיניים חותכות מרכזיות: 6–12 חודשים
שיניים חותכות צדדיות: 9–16 חודשים
טוחנות ראשונות: 13–19 חודשים
ניבים: 16–23 חודשים
טוחנות שניות: 22–33 חודשים

שיניים תחתונות של ילד בן שבע

נשירה והחלפה במשנן קבוע

כל רבע במשנן המתחלף מורכב משתי שיניים חותכות, ניב אחד, ושתי שיניים טוחנות. כל אלה יוחלפו בהדרגה בשניים הקבועות התואמות (לדוגמה: חותכת תחתונה נשירה, בחותכת תחתונה קבועה), למעט הטוחנת הראשונה והשנייה, הן יוחלפו על ידי קדם-טוחנות (המלתעות)^[3]. החלפת שיני החלב במשנן קבוע מתחילה בסביבות גיל שש, כאשר השיניים הקבועות מתחילות להופיע בפה, וכתוצאה מכך נוצר משנן מעורב. שיני המשנן הקבוע מתפרצות וגורמות לספיגת שורשים, כאשר השיניים הקבועות דוחפות את שורשי השיניים הראשוניות, מה שגורם לשורשים להתמוסס ולהיאכל על ידי אודונטוקלסטים (אוסטאוקלסטים ייחודיים), אשר יספגו בשיניים הקבועות. תהליך החלפת השיניים הנשירות והחלפתן בשיניים קבועות נקרא נשירה. תהליך זה עשוי להימשך מגיל 6 עד גיל 12. בגיל 12 יש בדרך כלל רק שיניים קבועות. עם זאת, זאת אינה תופעה נדירה כאשר אחת או יותר מהשיניים הנשירות נשמרות מעבר לגיל זה, לפעמים גם אל תוך גיל הבגרות. מקרים כאלו עשויים להופיע עקב כישלון של השן הקבועה להתפתח.

ישנן מספר שיטות שונות למספור השיניים: ISO System (שאושרה על ידי WHO וה-FDI ונמצאת בשימוש נרחב במערכת), שיטת פאלמר סימון והשיטה האוניברסלית המסמנת שיניים באותיות A עד T.^[2]

תפקיד

שיני החלב הן חיוניות להתפתחות תקינה של חלל הפה.^[4] השיניים הנשירות שומרות על אורך הקשת בתוך הלסת. העצם והשיניים הקבועות מתפתחות גם הן מאותם אזורים של השיניים הנשירות אשר מאפשרות נתיב להתפרצות של השיניים הקבועות. שורשי השיניים הנשירות הם אלו המספקים את הנתיב לשיניים הקבועות. גם שרירי הלסת והיווצרות עצמות הלסת תלויות במשנן הנשיר, אשר מצליח לשמור על ריווח נכון שיאפשר בקיעה של שיניים קבועות.

בנוסף, שיני החלב חשובות להתפתחות דיבורו התקין של הילד, חיוכו האסתטי וללעיסת מזון, אם כי ילדים שאיבדו את שיניהם (בדרך כלל כתוצאה מעששת השיניים) עדיין יכולים לאכול וללעוס^[4].

חבלות במשנן הנשיר

חבלות באזור הפה הן תופעה שכיחה באוכלוסייה, ומהוות 5% מכלל הפגיעות אשר בגינן ניגשים המטופלים לקבלת עזרה רפואית. אצל ילדים עד גיל 6, התופעה נפוצה עוד יותר. חבלות הפה מדורגות במקום השני בשכיחותן, ומהוות 18% מכלל הפגיעות הגופניות. ישנן מספר חבלות בחלל הפה המתחלקות לפגיעה ברקמה הקשה (רקמת השן) וברקמה הרכה התומכות את השן.

פציעות ברקמה הקשה מערבות את השן בלבד וכוללות שברים בשן או בשורש.

פציעות ברקמה הרכה, ישנה פגיעה הן בשיניים והן ברקמה הסובבת, והן דווחו בייחוד בילדים בגילאים 1–3 שנים, ומתרחשות בדרך כלל כתוצאה מנפילה.^[5]

אצל ילדים לפני כניסתם לבית ספר, נפילה היא הגורם השכיח ביותר לחבלות, ולעומת זאת, בגילאי בית ספר הפציעות נגרמות לרוב במהלך ספורט או התנגשות באדם אחר. במבוגרים, חבלות במשנן הנשיר נגרמות לרוב מתאונות דרכים או תקיפה.^[6]

מספר רב של גורמי סיכון קשורים לחבלות במשנן הנשיר^[7]^[8]:

נפילות
התעללות גופנית בילדים
אפילפסיה
שימוש לקוי בשיניים, לא למטרות אכילה
ספורט אתגרי
עוני
קשיי למידה
מצבי לחץ נפשיים (משפחה לא גרעינית, התעללות משפחתית)

לחבלות במשנן הנשיר יכולות להיות השפעות על המשנן הקבוע, על זמן ואופן בקיעת השיניים, תקינותן ותפקודן.^[8]

שיני חלב בתרבות

כמעט בכל השפות האירופיות השיניים הנשירות נקראות "שיני חלב" (Milk teeth) משום שהן מתחילות לבקוע בגיל בו תזונת התינוק מבוססת על חלב אם. בארצות הברית וקנדה, המונח "שיני תינוק" (Baby teeth) הוא הנפוץ. בכמה מדינות אסיה הם מכונים "שיניים נופלות" (Fall teeth), כיוון שהן תיפולנה בסופו של דבר.

לתרבויות שונות יש מנהגים הנוגעים לאובדן השיניים הנשירות. בארצות דוברות האנגלית, מיתוס פיית השיניים הוא פופולרי, פיות שיניים מתגמלות את הילדים בפרסים כאשר שיני החלב נושרות והילד משאיר את השן מתחת לכרית במהלך הלילה. הפיה תיקח את השן שנפלה ותחליפה בפרס (מטבעות או מתנה) בזמן שהילד ישן. בחלקים מסוימים של אוסטרליה, שוודיה ונורווגיה, על הילדים לשים את השן בכוס מים. ראייה למנהג פיית השיניים אפשר למצוא כבר בסקנדינביה של ימי הביניים, שם הייתה מסורת דומה ששרדה עד היום באיסלנד. tannfé (פיית השיניים), נותנת מתנה לילד כאשר נופלת השן הראשונה.^[9]^[10]

ארצות אחרות מקשרות את נפילת השיניים המתחלפות עם מיתוסים על עכברים או מכרסמים נוספים בגלל ששיניהם חדות וקבועות. דמויות ממיתוסים אלו משמשות אף בשיווק, לדוגמה חברת קולגייט בהפצת משחת שיניים בוונצואלה. באיטליה, פיית השיניים (Fatina), מוחלפת לעיתים על ידי עכבר קטן (topino). בצרפת ואצל בלגים דוברי צרפתית, דמות הפייה, נקראת "לה פטיט סוריס" ("עכבר קטן"). בחלקים בסקוטלנד ישנה מסורת דומה: פיית-עכבר לבנה רוכשת את השיניים תמורת מטבעות.^[11]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משנן נשיר בוויקישיתוף

משנן נשיר, באתר האגודה האורתודונטית בישראל
שיני חלב - מורפולוגיה וגיל ההתפרצות של שיני חלב
חבלות של חלל הפה והשיניים, באתר משרד הבריאות

הערות שוליים

^ מִשְׁנָן נָשִׁיר במילון רפואת שיניים [רפואה] (תשנ"א), באתר האקדמיה ללשון העברית
^ ¹ ² ³ Illustrated Dental Embryology, Histology, and Anatomy, Bath-Balogh and Fehrenbach, Elsevier, 2011, page 255
^ ¹ ² Illustrated Dental Embryology, Histology, and Anatomy, Bath-Balogh and Fehrenbach, Elsevier, 2011, page 255
^ ¹ ² American Dental Association, Primary Teeth, on 2013-11-08
^ הנחיות האיגוד הבינלאומי לחבלה דנטלית, טיפול בפגיעות משנן חבלתיות, פגיעות במשנן הנשיר
^ U. Glendor, A. Halling, L. Andersson, E. Eilert-Petersson, Incidence of traumatic tooth injuries in children and adolescents in the county of Västmanland, Sweden, Swedish Dental Journal 20, 1996, עמ' 15–28
^ Lars Andersson, Epidemiology of Traumatic Dental Injuries, Journal of Endodontics 39, 2013-03-01, עמ' S2–S5 doi: 10.1016/j.joen.2012.11.021
^ ¹ ² U. Glendor, On dental trauma in children and adolescents. Incidence, risk, treatment, time and costs, Swedish Dental Journal. Supplement 140, 2000, עמ' 1–52
^ Cleasby, Richard; Vigfússon, Gudbrand (1957). An Icelandic-English Dictionary. William A. Craigie (2 ed.). Oxford: Oxford University Press.
^ s.v. tannfé first edition available: "An Icelandic-English Dictionary". University of Pennsylvania School of Arts and Sciences.
^ Steve Roud (2006), "Teeth: disposal of", The Penguin Guide to the Superstitions of Britain and Ireland, ISBN 978-0-14-194162-2

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[1] מִשְׁנָן נָשִׁיר במילון רפואת שיניים [רפואה] (תשנ"א), באתר האקדמיה ללשון העברית

[הערה_מספר_20180117070414:1-2] ¹ ² ³ Illustrated Dental Embryology, Histology, and Anatomy, Bath-Balogh and Fehrenbach, Elsevier, 2011, page 255

[הערה_מספר_20180117070414:0-3] ¹ ² Illustrated Dental Embryology, Histology, and Anatomy, Bath-Balogh and Fehrenbach, Elsevier, 2011, page 255

[הערה_מספר_20180117070414:2-4] ¹ ² American Dental Association, Primary Teeth, on 2013-11-08

[5] הנחיות האיגוד הבינלאומי לחבלה דנטלית, טיפול בפגיעות משנן חבלתיות, פגיעות במשנן הנשיר

[6] U. Glendor, A. Halling, L. Andersson, E. Eilert-Petersson, Incidence of traumatic tooth injuries in children and adolescents in the county of Västmanland, Sweden, Swedish Dental Journal 20, 1996, עמ' 15–28

[7] Lars Andersson, Epidemiology of Traumatic Dental Injuries, Journal of Endodontics 39, 2013-03-01, עמ' S2–S5 doi: 10.1016/j.joen.2012.11.021

[הערה_מספר_20180117070414:3-8] ¹ ² U. Glendor, On dental trauma in children and adolescents. Incidence, risk, treatment, time and costs, Swedish Dental Journal. Supplement 140, 2000, עמ' 1–52

[9] Cleasby, Richard; Vigfússon, Gudbrand (1957). An Icelandic-English Dictionary. William A. Craigie (2 ed.). Oxford: Oxford University Press.

[10] s.v. tannfé first edition available: "An Icelandic-English Dictionary". University of Pennsylvania School of Arts and Sciences.

[11] Steve Roud (2006), "Teeth: disposal of", The Penguin Guide to the Superstitions of Britain and Ireland, ISBN 978-0-14-194162-2

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]