שירת העשבים
שירת העשבים הוא שיר שכתבה והלחינה נעמי שמר על בסיס שלוש אמרות של רבי נחמן מברסלב.
מקור המילים
עריכההבית הראשון של השיר הוא פרפרזה על דבריו של רבי נחמן מברסלב בספר ליקוטי מוהר"ן (תורה ס"ג במהדורא תנינא):[1]
וְכִי דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָּל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן. כִּי כָּל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב יֵש לוֹ שִׁירה שֶׁאוֹמֵר, שֶׁזֶה בְּחִינַת פֶּרֶק שִׁירָה, וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הָרוֹעֶה.
— לקוטי מוהר"ן תנינא סג
הבית השני מקורו ב"שיחות הר"ן" (אות קס"ג):
אם היית זוכה לשמע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה להשם יתברך בלי פניה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום תשלום גמול, כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאד ביניהם לעבד את ה' ביראה.
הבית השלישי הוא פרפרזה על משפט בליקוטי הלכות:[2]
עַל כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁהָאָדָם נִתְעוֹרֵר לֵילֵךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲזַי כְּפִי הִתְעוֹרְרוּתוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה.
השיר
עריכהשמר סיפרה לימים כי מי שהביא לתשומת לבה את דבריו של רבי נחמן מברסלב היה השחקן שלמה ניצן, בתוכנית לרגל ט"ו בשבט,[3] ולכן הקדישה לו את השיר בספרה.[4] לדבריה, מרגע ששמעה את הסיפור – המנגינה הייתה בה.[3]
מכיוון ששלושת המשפטים של רבי נחמן קובצו יחד בספר המועדים על ט"ו בשבט, בעריכת יום-טוב לוינסקי[5] סביר להניח שניצן לקח את הדברים מספר זה.
נעמי שמר כתבה את השיר בשנת 1976 עבור המחזה "מסעות בנימין השלישי", עיבוד לסיפורו של הסופר מנדלי מוכר ספרים, שעלה אז בתיאטרון בימות, שאת כל שיריו חיברה שמר.[6] את השיר ביצעו לראשונה על בימת התיאטרון אברהם מור, ספי ריבלין ודינה גולן, לאחר מכן הוא זכה לגרסת כיסוי של אמנים שונים, בהם ירדנה ארזי, רוחמה רז, אתי אנקרי, המדרגות, אברהם פריד ושולי רנד. כמו כן, השיר בוצע בידי שמר עצמה באלבומה "על הדבש ועל העוקץ" (1981).
חננאל מאק מונה את השיר בין שירי-תפילה ישראליים.[7] השיר נדפס בברכונים, ונהוג לזמרו בסדר ט"ו בשבט.
בתרבות
עריכהב-2009 עלה בצוותא רביו סאטירי מאת אפרים סידון בשם "שירת העצבים",[8] פרפרזה לשם השיר. הרביו כלל פרפרזות לשירים עבריים קנוניים נוספים, ביניהן "ים הזיבולים" ו"גססנו אט", פרפרזה על "ים השיבולים" של יצחק קינן ויצאנו אט של חיים חפר.
קישורים חיצוניים
עריכה.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ ליקוטי מוהר"ן, מכון פיתוחי חותם, תנינא, סי' סג, באתר היברובוקס.
- ^ ליקוטי הלכות, הלכות ברכות ד', אות ד', באתר היברובוקס.
- ^ 1 2 יוסי חרסונסקי, שירת העשבים, נעמי שמר, באתרו "חרסנוסקי מיוסיק", 12 בספטמבר 2012.
- ^ יואל רפל, משירת העשבים נעשה ניגון של הלב, בבלוג הגיון בשיגעון", 4 בפברואר 2015.
- ^ ספר המועדים, כרך ה', עמוד 398
- ^ דוד אסף, מ'שירת העשבים' ועד 'ערוגות החשק': ספי ריבלין כזמר, בבלוג "עונג שבת", 10 בדצמבר 2013.
- ^ חננאל מאק, תפילה ותפילות, ירושלים: ר. מס, תשס"ו 2006, עמ' 216–217.
- ^ אפרים סידון, דף התוכניה באתר הספריה הלאומית