שלום מנוישטאדט
רבי שלום בן יצחק זעקיל מנוישטאדט (לעיתים נוישטט; מכונה מהר"ש נוישטט ורבי שלום מוויען; נפטר אחרי 1415) היה ראש ישיבה בווינה, ומראשי חכמי אוסטריה, ויהדות אשכנז בכלל, בסוף המאה ה-14. פסקים רבים שלו הובאו בידי תלמידו מהרי"ל.
כינוי | מהר"ש נוישטט |
---|---|
פטירה |
1415 ה'קע"ה~ |
תקופת הפעילות | ?–1415~ |
רבותיו | הרבנים: ישראל מקרמס, יעקב נורטהויזן, מהר"ם ס"ל |
תלמידיו | מהרי"ל, רבי יצחק אייזיק מטירנא |
בני דורו | רבי מאיר בן ברוך הלוי, רבי אברהם קלויזנר, ר' אהרן בלומלין |
חיבוריו | מנהגי מהר"ש נוישטט |
ביוגרפיה
עריכהשלום מנוישטאדט נולד בעיר וינר נוישטאדט, באמצע המאה הי"ד בקירוב. למד בצעירותו אצל רבי יעקב נורטהויזן.[1] לאחר מכן עבר ללמוד אצל רבי עוזר משלזיה בשווידניץ. למד גם אצל ר' ישראל מקרמס, בעל הגהות אשר"י, רבי משה מושיל מזנוימא (אנ') והרב חיטשל. הוא מזכיר גם את רבותיו שבריינוס, ואם כן נסע לתקופה למערב גרמניה ולמד שם.[2] בווינה למד בישיבה שהייתה תחת הנהגתם של מהר"ם ס"ל ורבי אברהם קלויזנר והיה אחד מגדולי התלמידים. לאחר פטירת מהר"ם ס"ל מילא את מקומו בראשות הישיבה עד פטירתו.
בחורף ה'קע"ה (ראשית 1415) עוד היה בחיים, שכן מהרי"ל פנה אליו בשאלה הלכתית על קידושי השחוק של ר' נתן אפשטיין.[3] נפטר כנראה לא הרבה לאחר מכן, ונראה שבעת גזירת וינה בשנת ה'ק"ף (1420) כבר לא היה בין החיים.[4]
מנהגי מהר"ש
עריכהרוב יצירתו הרוחנית של רבי שלום מנוישטאדט אבדה, מלבד כתבי מנהגיו. עותק שלהם שהה בספריית המהרש"ל בלובלין. עותק אחר היה אצל רבי יום טוב ליפמן הלר, מחבר תוספות יום טוב. אחד מהעותקים התגלגל לאוסף של הברון דוד גינצבורג במוסקבה. מאז, יצא לאור במכון ירושלים בשנת תשל"ז. הספר גם נסרק על ידי הפרויקט הווירטואלי שו"ת בר-אילן.
פסקים רבים ממנו מובאים בספר מנהגי מהרי"ל של תלמידו.
רבי שלום נחשב לאחד מחסידי אשכנז. הוא מרבה לפסוק על סמך דברי רבי יהודה החסיד, ודבריו נזכרים אצלו הרבה בספרו מנהגי מהר"ש. רבים נהגו לפסוק הלכה כמוהו בעקבות עובדה זו, אך רבי משה מינץ פסק שאין לפסוק כדברי ספר חסידים.
משפחתו ותלמידיו
עריכהרבי שלום מנוישטאדט היה בנו של רבי יצחק זעקל, ראש ישיבת נוישטאדט. ואחיהם של רבי יהודה מאודנבורג שבהונגריה ורבי יונה מנוישטאדט.
ילדיו: א. רבי יונה, נרצח בפרעות ווינה בשנת 1421. ב. רבי יצחק, אביו של רבי חיים מיישטרליין מנוישטאדט.
על תלמידיו נמנים בין השאר: המהרי"ל (ר' יעקב בר משה מולין), רבי יצחק אייזיק מטירנא, רבי אהרן בלומלין (פלומיל), רבי יעקיל מאיגרא, דודו של רבי ישראל איסרלן בעל "תרומת הדשן", רבי אנשיל ממרבורג, רבי מרקל ממרבורג, רבי דוסא בן משה "היווני" מווידין. ונכדו רבי חיים מיישטרליין מנוישטאדט.
לקריאה נוספת
עריכה- שלמה שפיצר (מהדיר), הלכות ומנהגי רבינו שלום מנוישטט, מכון ירושלים תשנ"ז.
- מוריס (משה) גידמן, התורה והחיים, כרך א' וג', הוצאת אחיאסף, ורשה 1899, עמודים 20-18.
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, הוצאת המכון להנצחת יהדות גליציה ומשפחת מרגליות בלונדון, ירושלים 1993, מס' 397, עמ' 264–267.
קישורים חיצוניים
עריכה- שלום מנוישטט, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ הרב ישראל אייזנשטיין, "פסקי תוספות – זהות המחבר ותוכן החיבור", חצי גבורים – פליטת סופרים יא (תשע"ט), עמ' א'ס"ח.
אולם, ראה אצל שפיצר, מבוא, עמ' 15, החולק על כך. - ^ מנהגי מהר"ש, אות רח.
- ^ ישראל יובל, חכמים בדורם: המנהיגות הרוחנית של יהודי גרמניה בשלהי ימי הביניים, ירושלים תשמ"ט, עמ' 119.
- ^ שפיצר, מבוא, עמ' 18.