שלום שבזי

רבי שלום שבזי
سالم الشبزي
شالوم شبازی
לידה	1619; ה'שע"ט; נג'ד אל-וליד, האימפריה העות'מאנית
פטירה	1719 (בגיל 100 בערך); תעז, האימאמות הזיידית (אנ')
מקום קבורה	תעז, תימן
תקופת הפעילות	?–1719

רבי שלוֹם שבזי, המכונה גם אבא שׁלום שבזי (ה'שע"ט, 1619 – ה'תמ"ו או ה'ת"פ, 1686 או 1720) היה מגדולי החכמים והמשוררים של יהדות תימן.

כתב ידו של רבי שלום בתכלאל שהחל לחבר בשנת ה'תל"ח/א'תתקפ"ז לשטרות (1676).

ביוגרפיה

^[^{דרוש מקור]} נולד ביישוב נג'ד אל-וליד (نجد الوليد) שליד תעז בשנת 1619^[1], לאביו יוסף (שלם בן יוסף בן אביגד בן חלפון משתא אלשבזי), וכשעבר ליישוב שבז נוסף לו הכינוי "אל-שבזי". בגיל 15 נפטר אביו והוא נאלץ לעזוב את ביתו על מנת לפרנס את המשפחה. כשחזר התגורר בקלעת אלצעיד. נהג לנסוע אל צנעא בירת תימן לשאת ולתת עם חכמי העיר בתורה. ידועה ידידותו הרבה עם ראש רבני צנעא הרב סעדיה דריין (שחיבר פירוש על משנה תורה לרמב"ם שרובו אבד), אליו כתב שיר הפותח במילים "אהוב ליבי נשיא הדור בעירו אשר הגה בתורה התמימה".

שירתו

מרבית שירי הרב שבזי הם בעיקר שירי קודש המבטאים את הקשר הנצחי שבין עם ישראל והקב"ה, ומיעוטם שירי חידות בתורה לידידיו הרבנים, ושירי פולמוס ושעשוע. בכולם חבויים רמזים או מוסר השכל. בדומה לחכמי ומשוררי ספרד בעידן תור הזהב, גם שירתו מתאפיינת במשקל שירת ספרד. שירתו הושפעה מתורת הקבלה ולרבים משיריו יש גוון מסתורי וסמלי^[2]. עסק גם בפילוסופיה והדבר ניכר בשיריו ובספרו "חמדת ימים" על התורה^[3].

תורתו

תורתו של הרב שבזי, המתבטאת בעיקר בחיבורו חמדת ימים, הייתה בעיקר מדרשית-אלגורית, בדומה לחכמי תימן שקדמו לו אך נוספה ביתר שאת התפיסה הקבלית. הרב שבזי חיבר גם פירוש הלכתי על הלכות שחיטה לרמב"ם, וספרי סגולות, דוגמת ספר המרגלית^[4]. עוד חיבר תכלאל משתא-שבזי, עם פירוש, אם כי יש מייחסים אותו לבן משפחתו^[5]. קיים גם תכלאל - כתב יד, המיוחס לרבי שלום שבזי וניתן לצפייה באתר הספרייה הלאומית^[6].

הרב הנערץ בתימן

קברו של הרב שבזי, בעיר תעיז, נתקדש גם אצל היהודים וגם אצל התימנים המוסלמים. הוא האישיות הרבנית הנערצת ביותר על יהודי תימן ובפיהם הוא מכונה בתואר "אבא שלום שבזי". דמותו נתפסת בעיניהם כדמות מופלאה של איש מופת בעל השגות על אנושיות ומחולל ניסים, ורבים הם הסיפורים על מופתיו וישועותיו. דוגמה מפורסמת לסיפורי הניסים שסופרו עליו מובאת על ידי הרב יעקב ספיר, בספרו אבן ספיר^[7]:

בכל ערב שבת נעשה לו נס קפיצת הארץ ובא לארץ ישראל לשבות שם, פעם בירושלם פעם בטבריא פעם בעכו או בחברון, ואחרי מוצאי השבת שב אל ארצו.

השיר "אגדת שלום שבזי" מבוסס על המסורת לעיל.

ביטוי להערצה הגדולה שלה זכה בכל מחוזות תימן, נמצא בדבריו של הרב שמואל בן יוסף עדני (חי בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20), מחכמי העיר עדן שבדרום תימן שהכתיר את רבי שלום שבזי כ"גדול הדורות" בספרו "נחלת יוסף":

עוד נוסיף להתפלא על המשורר האביר אשר הופיע בעיר צנעא הגדולה זה כשלוש מאות שנה, אחרון בזמן וגדול המעלה, הוא הרב הגדול בענקים כמו"ר שלום שבזי זצ"ל לחיי העולם הבא. הוא האיש אשר בחר בו ה', הבקי בכל סתרי התורה, וכל עומק הלכה חמורה, אשר לא יאומן כי יסופר כי איש פרטי אשר חייו קצובים, יחבר כ"כ שירים ויתר חיבורים, ישתוממו הרעיונים ויתמהו הנבונים איך וכמה כחו גדול זה הרב גדול הדורים, כי הרב הנאור הזה חיבר כשלושת אלפים שירים נאים ופיוטים נחמדים ויקרים, וכל עינים לו יחזה איך ועד כמה רוחב ליבו ועומק בינתו ברזי הסתרים, ואם תעמיק ותבין בשירותיו תראה מה רבה ענוותנותו כהלל הזקן ראש הציבורים, כי זה שר שלום האיש יותר עניו מכל אדם כמעט כמשה רבנו ע"ה מבחר כל היצורים.

לרב שבזי הייתה בת בשם שמעה ושני בנים: ר' יהודה ור' שמעון. בתו, שמעה, נקברה בסמוך לכפר נ'גד אלבעאדן שבמחוז עודיין (המכונה גם ת'ועבת).

פטירתו

הרב שבזי ככל הנראה נפטר בט' בשבט או בי' בשבט, לפי חלק מהמסורות בערב שבת^[8], ונקבר בעיר תעז. מסורת תימן מספרת שבאותו היום בו נפטר, נולד הרב שלום שרעבי^[8].

בשנת ה'תשס"ח שיקם ארגון אהלי צדיקים את המצבה על קברו. בסמוך נמצא מקווה מים עם בית כנסת וספר תורה מכתב ידו^[9].

מורשת

שירו "אלוהים אשאלה, יחיש משיחו" היה השיר העברי הראשון שהושמע מעל גלי האתר בשנת 1936 ביום פתיחת השידורים העבריים ב"קול ירושלים". בשנת 1977 הוצא לאור קובץ משיריו (דיוואן), שלא פורסמו עד אז על ידי יד בן-צבי.

בשנת 1984 הוציאה הזמרת עפרה חזה את אלבומה "שירי תימן", אלבום שלם שכלל שירים מסורתיים ממוצאה התימני, שרובם הם פיוטים של הרב שבזי. מוזיקה זו הפכה בהמשך לזו שסללה את דרכה לשוק הבינלאומי, ופיוטיו בני מאות השנים של שבזי הפכו לחלק משיריה הגדולים ביותר, בהם השיר "אם ננעלו" שהפך ללהיט בינלאומי.

בשנת 2005 כלל עידן רייכל באלבומו "ממעמקים" שני שירים מאת שבזי: "ביום שבת" ו"אם תחפצה". בשנת 2014 הוציא ישי ריבו את הסינגל "אם ננעלו".

אורי ברזילי חיבר שיר בשם "אגדת שלום שבזי" המתאר את קפיצת הדרך שקרתה לו: "כמו בכל שבת הוא טס על כנף הרוח / לכותל ששרד בעיר דוד". את השיר ביצעה לראשונה שרה בדישי בפסטיבל הזמר המזרחי ב-1973^[10]. כמו כן ביצעו את השיר יזהר כהן, עפרה חזה, מרגלית צנעני ועוד^[11].

מאיר בנאי הלחין ושר את שירו של שבזי, "איילת חן", באלבום "שמע קולי" של בנאי.

בשנת 2023 הוציא ההרכב המוזיקלי "ימן בלוז" אלבום מחווה לשירתו של שבזי.

הנצחה

רחוב שלום שבזי בתל אביב

בישראל, שמו של ר' שלום שבזי מונצח בשמותיהם של בתי כנסת רבים של העדה התימנית וכן ברחובות ובשכונות הנושאים את שמו, בעיקר ביישובים בהם התיישבו יוצאי תימן בישראל. השכונה המפורסמת ביותר הקרויה על שמו היא שכונת שבזי בתל אביב. כמו כן, במהלך השנים נכתבו ואף הולחנו מספר שירים אודותיו. על־שמו הוקם מושב (טירת שלום), כיום שכונה בדרום נס ציונה.

ספריו

מדרש חמדת ימים - פירוש על התורה בדרך הפרד"ס^[12].
ספר החול (נקרא גם גורל או גורלות החול) - ספר גאומנטיה (אנ') שנכתב כנגד פעולותיו של הגוי אבן אלואן, שהיה נחשב למחולל ניסים^[13].
כתאב אלזיג - חיבור באסטרונומיה.
פירוש על ההפטרות.
ספר המרגלית - חיבור העוסק בקבלה מעשית, עם תוספות מבנו מארי שמעון.
שימוש תהילים - חיבור המייחס סגולות לפרקי תהילים מסוימים^[14].
פירוש על הלכות שחיטה (בנוסף לעוד נושאים) במשנה תורה לרמב"ם.
תכלאל משתא-שבזי - סידור תפילה, כתב יד, המיוחס לפעמים לבן משפחתו. יצא לאור במהדורת פקסימיליה.
תכלאל כתב יד - סידור תפילה, כתב יד לא-שלם, לא יצא לאור. תכלאל שלם על פי שיטתו קיים בכתב יד תלמידו.

לקריאה נוספת

סעדיה חוזה, תולדות הרשבב"ז - ב"כ, תשמ"ב ומהדורה חדשה תשפ"א.
יוסף יובל טובי, "שלום בן יוסף שבזי: חייו, יצירתו ודמותו בראי שירתו", דחק – כתב עת לספרות טובה, כרך ה, 2015
ספר השירים המשוכלל בשירי הגאון המפורסם שלום שבזי, [נעתק על ידי] חיים בן יהודה טובי ; הביא לדפוס וכתב מבוא בנו יוסף יובל טובי. נתניה: הוצאת האגודה לטיפוח חברה ותרבות, תשפ"א.

קישורים חיצוניים

הרב שלום שבזי באתר מט"ח
יוסף טובי, על דמותו של רבי שלום שבזי, באתר הפיוט והתפילה
הרב שלום שבזי באתר "תימני נט"
יוסף טובי, עברית, ארמית וערבית בשירת יהודי תימן - במיוחד בשירת רבי שלום שבזי, פעמים 30, תשמ"ז 1987, עמ' 3–22
יהודה רצהבי, שיר משיחי מתקופת שבתי צבי מעטו של ר' שלם שבזי, פעמים 44, קיץ תש"ן, עמ' 65–71. חוברת שהוקדשה לתולדות השבתאות
כתבי ר' שלום שבזי בפרויקט בן-יהודה
שירי ר' שלם שבזי במנגינות מקוריות, באתר "מתימן יבוא"
מרדכי מרגליות (עורך כללי), "שלום שבזי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1252-1250, באתר היברובוקס
מארי סאלם - פרק מהתוכנית קשת וענן המוקדש לרבי שלום שבזי, הטלוויזיה החינוכית
על הספר "שלום שבזי - שירים", באתר טקסט
אלי הירש, על "שלום שבזי - שירים", ידיעות אחרונות 22 ביוני 2012
נדב שרגאי, אגדת שלום שבזי, באתר ישראל היום, 8 בספטמבר 2018
אינס אליאס, רבי שלום שבזי, לא מי שחשבתם, באתר הארץ, 27 בספטמבר 2018
מאיה פולק, ‏"הביאליק של התימנים": בעקבות דמותו של רבי שלום שבזי, בעיתון מקור ראשון, 7 בנובמבר 2018
"רבי שלום שבזי - מורי, חידת שבזי", סרט תיעודי משנת 2018 במסגרת פרויקט "העברים", בבימויה של ישראלה שאער מעודד ובהפקת יאיר קדר
חן ינאי, הלשון העברית המשתקפת בתכלאל (סידור תפילה) שנכתב על ידי ר' שָלֵם שבזי, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אוגוסט 2018
שלום בן יוסף שבזי (1619-1686), דף שער בספרייה הלאומית
שלום שבזי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
שלום שבזי, באתר Discogs (באנגלית)

הערות שוליים

^ כך כתב בספרו "חמדת ימים" בפרשת בלק
^ נשיקת החירות, באתר ישראל היום
^ הרב עמרם קורח בספרו "סערת תימן" סבור כי לא הרב שבזי חיבר ספר זה (סערת תימן (קורות היהודים בתימן), ירושלים: הוצאת בן המחבר, יחיא עמרם קורח, 1954, עמ' ק"ב–ק"ג), אולם זוהי דעת יחיד בין החוקרים. ראו גם: ציון בר-מעוז, "מדרש 'חמדת ימים' התימני – למי?", תהודה 26, עמ' 40–46
^ אנציקלופדיה לחכמי תימן, ד"ר משה גברא.
^ כך גורס הרב רצאבי בשו"ע המקוצר - עיני יצחק.
^ באתר הספרייה הלאומית
^ שלום שבזי, באתר דעת, אנציקלופדיה יהודית (ר' יעקב ספיר, שנסע בתימן, הביא בחלק ראשון מספרו אבן ספיר סיפורים אלה)
^ ¹ ² דב נוי, "פטירת רבי שלם שבזי באגדת־העם התימנית", בתוך: יוסף טובי (עורך), מורשת יהודי תימן: עיונים ומחקרים, ירושלים: הוצאת בואי תימן, תשל"ז, עמ' קלב-קמט
^ "מסע לתימן", יעקב ספיר, הוצאת לוין-אפשטיין, תשי"א
^ על פי אתר פזמונט.
^ ראו רשימת מבצעים באתר שירונט.
^ בין היתר: ירושלים תרמ"ג–תרמ"ה, בהשתדלות הרב שמואל דיין מעדן, בסיוע השד"ר יעקב ספיר; ירושלים תשט"ז (לצפייה במהדורה זו, באתר אוצר החכמה)
^ על הספר ראו: Hananyah Goodman, "Geomancy Texts of Rabbi Shalom Shabazi", in: Ephraim Isaac and Yosef Tobi (eds.), Judaeo-Yemenite Studies, Princeton and Haifa: Institute of Semitic Studies, Princeton University, 1999, pp. 33–40
^ משה גברא, "שבזי, שלום בן יוסף", באנציקלופדיה לחכמי תימן, בני ברק: המכון לחקר חכמי תימן, תשס"א, עמ' 599. ככל הנראה שונה מזה המיוחס לרב האי גאון.

[1] כך כתב בספרו "חמדת ימים" בפרשת בלק

[2] נשיקת החירות, באתר ישראל היום

[3] הרב עמרם קורח בספרו "סערת תימן" סבור כי לא הרב שבזי חיבר ספר זה (סערת תימן (קורות היהודים בתימן), ירושלים: הוצאת בן המחבר, יחיא עמרם קורח, 1954, עמ' ק"ב–ק"ג), אולם זוהי דעת יחיד בין החוקרים. ראו גם: ציון בר-מעוז, "מדרש 'חמדת ימים' התימני – למי?", תהודה 26, עמ' 40–46

[4] אנציקלופדיה לחכמי תימן, ד"ר משה גברא.

[5] כך גורס הרב רצאבי בשו"ע המקוצר - עיני יצחק.

[6] באתר הספרייה הלאומית

[7] שלום שבזי, באתר דעת, אנציקלופדיה יהודית (ר' יעקב ספיר, שנסע בתימן, הביא בחלק ראשון מספרו אבן ספיר סיפורים אלה)

[נוי-8] ¹ ² דב נוי, "פטירת רבי שלם שבזי באגדת־העם התימנית", בתוך: יוסף טובי (עורך), מורשת יהודי תימן: עיונים ומחקרים, ירושלים: הוצאת בואי תימן, תשל"ז, עמ' קלב-קמט

[9] "מסע לתימן", יעקב ספיר, הוצאת לוין-אפשטיין, תשי"א

[10] על פי אתר פזמונט.

[11] ראו רשימת מבצעים באתר שירונט.

[12] בין היתר: ירושלים תרמ"ג–תרמ"ה, בהשתדלות הרב שמואל דיין מעדן, בסיוע השד"ר יעקב ספיר; ירושלים תשט"ז (לצפייה במהדורה זו, באתר אוצר החכמה)

[13] על הספר ראו: Hananyah Goodman, "Geomancy Texts of Rabbi Shalom Shabazi", in: Ephraim Isaac and Yosef Tobi (eds.), Judaeo-Yemenite Studies, Princeton and Haifa: Institute of Semitic Studies, Princeton University, 1999, pp. 33–40

[14] משה גברא, "שבזי, שלום בן יוסף", באנציקלופדיה לחכמי תימן, בני ברק: המכון לחקר חכמי תימן, תשס"א, עמ' 599. ככל הנראה שונה מזה המיוחס לרב האי גאון.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

לידה	1619 ה'שע"ט נג'ד אל-וליד, האימפריה העות'מאנית
פטירה	1719 (בגיל 100 בערך) תעז, האימאמות הזיידית (אנ')
מקום קבורה	תעז, תימן
תקופת הפעילות	?–1719

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: שירי רבי שלום שבזי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שלום שבזי