שלמה זלמן גרוסמן

הרב שלמה זלמן גרוסמן
לידה	1950 (בן 75 בערך); סיוון תש"י
מדינה	ישראל
רבותיו	חיים ברים, אלעזר מנחם מן שך

הרב שלמה זלמן גרוסמן (נולד ב-1950, סיוון ה'תש"י) הוא רבה האשכנזי של אלעד.

תולדותיו

נולד בשכונת מאה שערים בירושלים. בנם של הרב נתן אליעזר ומנוחה גרוסמן ונכדו של הרב שלמה זלמן ברינשטיין. אמו נפטרה כאשר היה בן-3, למד בישיבת "אהל יעקב" בבני ברק. שם היה תלמידו של הרב חיים ברים. בשנות ה-70 היה רב בבקעת הירדן ולאחר מכן בעמנואל.

בשנות ה-90 התגורר בבני ברק והתמנה לדיין בבית הדין של הרב נסים קרליץ. הרב גרוסמן שימש כמתווך המרכזי בין חסידות בעלז לרשימת "דגל התורה" של הרב שך בבחירות לכנסת השתים עשרה ב־1988, מעורבותו במשא ומתן הקריטי הזה הייתה חשובה בעיני הרב שך, שראה בו דמות חיונית להמשך ההתבססות וההובלה של "דגל התורה".[1]

בשנת 1991 ביקש להתמנות לרב העיר פתח תקווה, אף על פי שבאותה עת כיהן הרב ברוך שמעון סלומון כרב ראשי. כאשר ניסה הרב סלומון להיפגש עם הרב שך כדי לדון בעניין, נמנעה ממנו הכניסה לבית הרב. בעקבות זאת, פנה לרב יוסף שלום אלישיב, שזעם על המהלך של הרב גרוסמן וראה בו עבירה הלכתית. הרב אלישיב שלח מסר לרב שך כי מעשיו של הרב גרוסמן אינם תואמים להלכה. בעקבות כך, הרב אלישיב פרש ממועצת גדולי התורה.^[1]

בשנת 1994 נערכו בחירות לרב העיר מודיעין עילית, עיר חרדית ליטאית חדשה שהוקמה באותה תקופה. הרב יוסף שלום אלישיב הביע את תמיכתו ברב שמחה קסלר, בעוד שמבית הרב שך הגיעה תמיכה במועמדותו של הרב שלמה זלמן גרוסמן. בסופו של דבר, נבחר הרב קסלר לתפקיד.^[2]

בשנת 1989 כיהן כמזכיר ועדת הרבנים של דגל התורה. לאחר מכן היה ממייסדי ארגון תודעה. הקים את עמותת "בית ומנוחה" שיזמה את אכלוסה של אלעד. באפריל 1999 התמנה על ידי ועדה כרבה הראשי האשכנזי של אלעד לצדו של הרב הספרדי מרדכי מלכא.

הרב גרוסמן מכהן גם כדיין בקהילה היהודית בניס שבצרפת, לשם הוא נוסע לפרקי זמן קצרים. החל משנת תשע"ג הוא עומד בראש גוף הכשרות "בד"ץ איחוד הרבנים", יחד עם הרב משה מרדכי קארפ.

בסיוון תש"ף הגישה מזכירות הרבנות הראשית לישראל בקשה להאריך את כהונתם של רבני העיר אלעד, הרב זלמן גרוסמן והרב מרדכי מלכא, עקב הגעתם לגיל 70.^[3]

גיסו היה הרב ברוך אידלשטיין. חתנו הרב יהודה שוורץ מכהן כרב בית הכנסת "מאור שרגא" באלעד.^[^{דרוש מקור]}