שלמה פילבר
שלמה (מומו) פילבר (נולד ב־21 במאי 1963) הוא עורך דין ישראלי, היה מנכ"ל מועצת יש"ע (1999–2001) ומנכ"ל משרד התקשורת (2015–2018). במסגרת חקירת "תיק 4000" הושעה מתפקידו באוגוסט 2017 והפך לעד מדינה. החל ממרץ 2019 הוא הבעלים של חברת האסטרטגיה והמחקרים "דיירקט פולס"[1].
 | |
| שלמה פילבר | |
| לידה |
21 במאי 1963 (בן 61)  |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | פתח תקווה, ישראל |
| כינויים נוספים | מומו פילבר |
| פעילות בולטת | מנכ"ל מועצת יש"ע, מנכ"ל משרד התקשורת |
| השכלה | תואר ראשון במשפטים, תואר שני במנהל עסקים |
| מקצוע | מנהל כללי, סוקר |
| מפלגה |
הליכוד |
  | |
ביוגרפיה
עריכהפילבר, בנם של הרב יעקב הלוי פילבר וצביה (לבית וסרצוג), הוא בוגר ישיבות שבות ישראל באפרת ומרכז הרב[2]. שירת בחטיבת הצנחנים והשתתף בקרבות כיבוש מערב ביירות במלחמת שלום הגליל ביולי 1982. בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן (1997) ותואר שני במנהל עסקים מהקריה האקדמית אונו (2006). הוא נשוי בשנית ומתגורר בפתח תקווה.
בשנות ה-80 התגורר בהתנחלות פסגות ושימש כמזכיר היישוב[3]. אחר כך עבד במועצה אזורית מטה בנימין, שימש כסגן גזבר, מנהל חטיבת הבינוי והפיתוח ומנכ"ל חברת בתי מטה בנימין.
בדצמבר 1995, פרסם בביטאון "נקודה", תאוריית קשר על רצח רבין, תחת הכותרת "כדורי סרק"[4]. על פי תאוריה זו, הדיח השב"כ באמצעות אבישי רביב את יגאל עמיר לבצע את הרצח, והיה אמור לציידו בלא ידיעתו בכדורי סרק. לטענת פילבר, את המאמר כתב אורי אליצור, שביקש מפילבר לחתום על המאמר במקומו[5].
בשנים 1996–1998 היה סגן יושב ראש מועצת יש"ע. בשנים 1999–2001 היה מנכ"ל מועצת יש"ע. כמנכ"ל, הוביל מאבק ציבורי ליצירת סימפתיה כלפי ציבור המתנחלים. בעצרות שאורגנו באותה תקופה הופיעו נשים וילדים מן השורה שהציגו את פניה של ההתנחלות. במקביל, הוא תמך במדיניות של חסימת כבישים בפני תושבים פלסטינים בעקבות פיגועי טרור שביצעו הפלסטינים[6].
בשנים 2001–2003 שימש ראש המטה של בנימין נתניהו, בעת שאריאל שרון היה ראש ממשלת ישראל. פילבר ליווה את נתניהו בהרצאותיו בעולם, כמו גם בהכנת הקאמבק הפוליטי שלו.
בשנים 2003–2009 היה מזכיר דירקטוריון ומנהל הנכסים והפיתוח העסקי של רכבת ישראל. במהלך כהונתו קידם תוכניות ליצירת אפיקי הכנסה נוספים מלבד הסעת נוסעים, כולל פרויקט "התכנון המשותף" שכלל קידום 27 תוכניות מתאר להפיכת תחנות הרכבת למרכזי מסחר, תעסוקה ועסקים בהיקף של 2,000,000 מ"ר על פני 25 שנים.
בין השנים 2009–2014 ניהל קרן השקעות פרטית (Family Office) בהיקף כספי של מעל חצי מיליארד ש"ח. במקביל שימש יועץ אסטרטגי ועסקי, בין השאר למתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 לראשות עיריות רמת גן ופתח תקווה, למועצת עיריית תל אביב-יפו ולראשות מועצה אזורית גלבוע. פילבר שימש כדירקטור בתעשייה הצבאית וב"תרבות לישראל", חברת בת של ההסתדרות הציונית.
בבחירות לכנסת ה-20 (2015) ניהל פילבר את קמפיין מפלגת הליכוד, בראשות נתניהו. היה הראשון בישראל שהפעיל מערכת Big Data למיפוי בוחרים באמצעים דיגיטליים[7], מערכת הודעות בסמס ושיחות קוליות מפולחות לקהלים[8].
בתגובה לעתירה שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית, כדי שזו תורה להפסיק את הפצתו של העיתון "ישראל היום", בשל היותו "תעמולת בחירות" של הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו, חתם פילבר על תצהיר שצורף למכתב התשובה של הליכוד, בו נטען כי לנתניהו אין כל קשר של שליטה או קשר ארגוני כלשהו עם "ישראל היום"[9]. פילבר מסר עדות גם בתיק 2000.
מנכ"ל משרד התקשורת
עריכהלאחר הקמת הממשלה ה-34 מינה אותו נתניהו, שכיהן גם כשר התקשורת, למנכ"ל משרד התקשורת[10][11]. קודמו, אבי ברגר, הנהיג קו תקיף נגד "בזק" וסירובה ליישם את הרפורמה בשוק הטלפוניה הקווית, שבו היא מונופול. על אף ששתי עתירות בעניין של "בזק" לבג"ץ נכשלו (אחת בעניין מחירי השימוש בתשתיות שלה[12], והשנייה בעניין הקנס שהוטל עליה עקב פגיעה בתחרות ב"שוק הסיטונאי"[13]) פילבר הוביל קו הפוך שדגל בהידברות עם החברות[14] ובמסגרתו גם הגיע עם בזק לפשרה שלפיה החברות המתחרות ישלמו ל"בזק" עבור השימוש בקווים מחיר גבוה מכפי שהן היו אמורות לפי הרפורמה המקורית[15]. ובמקביל הטיל על בזק קנסות גבוהים בגין פעילותה לפני תקופתו[16][17][18]. בתמורה[דרוש מקור] דרש פילבר מבזק כי תתחייב להיכנס לתוכנית פריסת סיבים אופטיים על מרבית המדינה (76%) עד סוף שנת 2019[19].
פילבר התנגד לתחרות עזה מדי בין חברות הסלולר, מאחר שלטענתו היא מאלצת את חברות הסלולר למחירים שאינם כלכליים, שפוגעים ביכולת של החברות לחדשנות. לדבריו ניתן להסתפק בארבע חברות כמו במרבית אירופה. בריאיון ל"בלומברג" צוטט: "חברות הסלולר מוכרות קו סלולר ב־35 שקל לחודש. המחיר הזה אינו כלכלי. מחירי ה־OECD הם סביב ה־86 שקל ואנחנו צריכים לכוון לשם". ב־2015 היה בעד מיזוג "גולן טלקום" לאחת החברות הסלולריות האחרות כדי לאפשר "מחירים רציונליים" לדבריו[20][21].
פילבר הציג ב-2016 בוועדות הכנסת[22], עמדה שלפיה ישראל אינה מוכנה למהפכת הדור החמישי שאמורה להתרחש ב-2020 ונדרשת מעורבות הממשלה בתמריצים לחברות התקשורת, לעודד השקעות בתשתית. הוא יזם מתווה ברוח זו עם חברות התשתית הגדולות "בזק" ו"הוט". לעמדתו התנגדו אנשי האוצר וחלק מהדרג המקצועי במשרדו, שטענו כי התחרות תסדיר את ההשקעות בשוק. המתווה נעצר בעקבות התערבות של מבקר המדינה שהתבסס על עמדת האוצר[דרוש מקור].
הוועדה המייעצת לעניין הסדרת הרגולציה על שוק השידורים – "ועדת פילבר"
עריכהבספטמבר 2015 מונה פילבר על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעמוד בראשות ועדה בינמשרדית, שמטרתה לגבש המלצות לרגולציה חדשה ואחידה על שוק השידורים והתוכן, לאור השינויים הטכנולוגיים שהתרחשו בעשור שלפני, והיכולת לשדר תוכן גם באינטרנט (IPTV), מטרת הוועדה הייתה לעודד "כניסה של שחקנים חדשים, ועידוד התחרות בתחום התוכן והחדשות"[23].
בתום כשנה הוגש דו"ח מפורט[24], שכלל המלצות למהפכה בשוק השידורים[25], הכוללת הקלת הרגולציה ופתיחת השוק לתחרות. במרץ 2017 אימץ ממלא מקום שר התקשורת, צחי הנגבי, את המלצות הוועדה והנחה להכין תיקוני חקיקה ליישומן[26].[דרושה הבהרה]
חשדות לפלילים
עריכהביולי 2017 נחקר במשרדי רשות ניירות ערך במסגרת פרשת בזק-אלוביץ' בחשד שפעל לקידום האינטרסים של חברת "בזק" במשרד התקשורת ונשלח למעצר בית, שלאחריו הורחק ממשרד התקשורת[27][28]. לטענת רשות ניירות ערך, פילבר "פעל בצורה שיטתית, מכוונת ומתמשכת ותוך הסתרת העבודה מהגורמים המקצועיים והמשפטיים של משרדו כדי להעביר לידי בזק מסמכים מסווגים וכן ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בין-משרדיים, לרבות כאלה אשר טרם נדונו בפורומים המוסמכים הן במשרד התקשורת והן בפורומים הבין-משרדיים"[29].
ב-6 באוגוסט 2017 נחקר לראשונה באזהרה ולאחר מכן הושעה מעבודתו במשרד התקשורת[30]. באוקטובר השעתה אותו נציבות שירות המדינה לתקופה נוספת ובפברואר 2018 הושעה לחודשיים נוספים[31]. ב-18 בפברואר 2018 נעצר על ידי המשטרה ונשלח לחמישה ימי מעצר במסגרת חקירת הפרשה[32]. יומיים לאחר מכן, ב-20 בפברואר, חתם על הסכם עד מדינה[33] לפיו יועמד רק לדין משמעתי, בתמורה למסירת מידע שעשוי לקדם את החקירות נגד חשודים אחרים ובהם בנימין נתניהו. פילבר טען, גם לאחר שחתם על הסכם עד מדינה, כי לא ביצע כל עבירה[34].
במסגרת ההסכם התחייב פילבר להימנע לצמיתות מכל תפקיד בשירות הציבורי, ולהתלות לחמש שנים את רישיון עריכת הדין שלו.[35]
באפריל 2018 פוטר מתפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת[36].
בזמן מערכת הבחירות ב-2019, רכב מצויד ברמקולים חנה מתחת לביתו של פילבר והרעיש עם קריאות נאצה. בעקבות האירוע נפתחה חקירה נגד יועציו של ראש הממשלה, עופר גולן ויהונתן אוריך, שלכאורה עמדו מאחורי המיזם. הם נחשדו בהטרדת עד[37].
ב-23 במרץ 2022 החל את עדותו במשפט נתניהו[38]. במהלך העדות, הפרקליטות ביקשה להכריז על פילבר כעד עוין אך נדחתה על ידי בית המשפט. במקום זאת, הותר לתביעה לבצע חקירה נגדית[39]. עדותו הסתיימה כעבור כשלושה חודשים, ב-29 ביוני 2022.[40]
ב-8 באפריל 2024 הודיעה הפרקליטות לפילבר כי בכוונתה לבטל את הסכם עד המדינה עימו, לאחר שהונחה תשתית ראייתית להפרת ההסכם מצידו.[41]
חברת "דיירקט פּוֹלס"
עריכה
בראשית 2018 הקים פילבר חברה העוסקת בסקרים מבוססי הודעות סמס. החל ממרץ 2019 פילבר הוא בעלים משותף, יחד עם צוריאל שרון, בחברת האסטרטגיה והמחקרים "דיירקט פולס"[42], ומשמש כאסטרטג הראשי של לקוחות החברה[1]. החברה ערכה כ-1,100 סקרים ומחקרים במהלך השנתיים הראשונות להקמתה, עבור רשויות מקומיות, מכוני מחקר, חברות מסחריות, גופים פוליטיים ועוד[43].
בין היתר, החברה הקימה את מדגמי הפריימריס לראשות מפלגות העבודה והליכוד במהלך בחירות 2019[44][45][46]. היא יעצה למפלגת הימין החדש בשנת 2019 ולפני כן לראש ערים. נוסף על כך, אנשי הליכוד הזמינו סקרים מהחברה, בעת משפט נתניהו[47]. התשלום הראשון מהליכוד לחברה של פילבר התקבל כחודש לאחר סיום עדותו במשפט[48]. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש החברה ביצעה למען ערוץ 14 סקרי מנדטים ואף מדגם ביום הבחירות עצמו. בנוסף החברה ביצעה מדגם תוצאות לבחירות לרשויות המקומיות 2024. במאי 2024, אחרי ביטול הסכם עד המדינה, זכתה דיירקט פולס במכרז של משרד רה"מ.[49]
כנגד החברה הועלו טענות על איכות הסקרים שלה: במדגם עבור ערוץ 14 לבחירות המקומיות ב-2024 התגלו טעויות חיזוי בנות עשרות אחוזים.[50]
קישורים חיצוניים
עריכה
שלמה פילבר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
חגי עמית, האיש שאמור להביא את "ישראל היום" לטלוויזיה, באתר TheMarker, 22 במאי 2015- אריאל שנבל, "התקשורת רוצה שר שאפשר לאיים עליו", באתר nrg, 10 ביוני 2016
- אמיר זיו, קריירת סרק: היס-מן הפרטי של נתניהו, באתר כלכליסט, 19 ביוני 2016
- דיאנה בחור ניר, כשהבוס הוא בובה של נתניהו: החיים תחת שלמה פילבר, באתר כלכליסט, 1 במרץ 2018
- עמית סגל, "מציע לכולם לחכות עד סוף הפרשה", באתר מאקו, 6 בנובמבר 2018
- אריאל שנבל, "רק נתניהו יכול לעשות קמפיין געוואלד", בעיתון מקור ראשון, 14 ביולי 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 עמית סגל, "מציע לכולם לחכות עד סוף הפרשה", באתר מאקו, 6 בנובמבר 2018
- ^ עמר כהן, האיש שהיה שם - מי אתה, עד המדינה בתיק 4000, שלמה פילבר?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 בפברואר 2018
- ^ יוסי לוי, מזכיר היישוב פסגות שיחזר הריגתו של בן 16 ממזרח י-ם, מעריב, 28 ביולי 1988
- ^ שלמה פילבר, "כדורי סרק", נקודה, גיליון 190, דצמבר 1995, עמ' 11–14
- ^ נעמה סיקולר, המנכ"ל, הרצח והקונספירציה, באתר כלכליסט, 20 במאי 2015
נעמה סיקולר, עיתונות. נקודה, באתר כלכליסט, 25 במאי 2015 - ^ אלון חכמון ואיל בן, המתנחלים: "נשבש לפלסטינים את החיים", באתר ynet, 8 באוקטובר 2000
- ^ ד"ר רועי צזנה, השולטים בעתיד, עמ' 113 עד 120, הוצאת כנרת זמורה ביתן
- ^ עמית סגל, מיוחד: כך ניצח נתניהו את הבחירות, באתר מאקו, 25 בינואר 2016
- ^ נתי טוקר, נתניהו ממליץ על "ישראל היום": "עיתונאים עם גישה פטריוטית, הגונים וישרים", באתר TheMarker, 15 בפברואר 2017
- ^ אופיר דור, ביום הראשון לעבודת הממשלה: נתניהו פיטר את מנכ"ל משרד התקשורת, באתר כלכליסט, 17 במאי 2015
- ^ גד פרץ, הממשלה אישרה את מינוי שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת, באתר גלובס, 7 ביוני 2015
- ^ גד פרץ, בג"ץ דחה עתירת בזק נגד מחירי השימוש בתשתיות שלה, באתר גלובס, 29 במאי 2016
- ^ בגלל טיפשות של בזק: דחיית שתי עתירות של בזק נגד משרד התקשורת, אבי ויס, 28 בינואר 2018, Telecom News
- ^ כתב "העין השביעית", "נתניהו נותן את הטון", באתר העין השביעית, 20 באוקטובר 2015
- ^ אמיתי זיו, בזק תיהנה מרפורמה מרוככת בטלפון - ואתם תשלמו יותר; המתחרות: "זה ביזיון", באתר TheMarker, 13 בדצמבר 2015
- ^ אלירן מלכי, בזק נקנסה ב-8.5 מיליון שקל על שעיכבה התנתקות לקוחות, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2015
- ^ אלירן מלכי, משרד התקשורת הטיל קנס של 3.4 מיליון שקל לבזק: פגעה בתחרות, באתר כלכליסט, 19 בנובמבר 2015
- ^ אופיר דור, בזק נקנסה ב-3.2 מיליון שקל: "מכרה במחירי היצף", באתר כלכליסט, 14 באוקטובר 2015
- ^ עמרי מילמן, "טובת שוק התקשורת מחייבת שלא לפעול לביטול ההפרדה התאגידית בבזק", באתר כלכליסט, 25 בדצמבר 2016
- ^ ציטוט: "איני רואה בעיה עם זה שסלקום, פרטנר או בזק יקנו את גולן טלקום אם הן רוצות. השוק ימשיך להיות תחרותי גם עם ארבעה שחקנים מרכזיים ובצדם שחקני נישה עם מחירים רציונליים, שיאפשרו רווחיות סבירה והשקעה בתשתית"
- ^ אופיר דור, הייתם כחלונים? תהיו פילברים, באתר כלכליסט, 27 באוקטובר 2015
- ^ פרוטוקול מס' 190 מישיבת ועדת הכלכלה, באתר הכנסת, 7 במרץ 2016
פרוטוקול מס' 375 מישיבת ועדת הכלכלה, באתר הכנסת, 4 בדצמבר 2016
פרוטוקול מס' 399 מישיבת ועדת הכלכלה, באתר הכנסת, 2 בינואר 2017 - ^ כתב מינוי לוועדה המייעצת לעניין הסדרת הרגולציה על שוק השידורים, באתר ממשלת ישראל
- ^ מסקנות והמלצות הוועדה המייעצת לעניין הסדרת הרגולציה על שוק השידורים, באתר ממשלת ישראל
- ^ אלכסנדר כץ, מהפכה בשוק התקשורת: פחות רגולציה, יותר ערוצים ותוכן שיווקי, באתר אייס, 30 ביוני 2016
- ^ החלטות בנוגע להמלצות הוועדה המייעצת לעניין הסדרת הרגולציה על שוק השידורים, באתר ממשלת ישראל
- ^ ליאור קינן ואביעד גליקמן, פרשת "בזק": הבכיר שנחקר - מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, באתר nana10, 12 ביולי 2017
עמליה דואק, שלמה פילבר ושאול אלוביץ' נשלחו למעצר בית, באתר מאקו, 13 ביולי 2017 - ^ יונה לייבזון, שלמה פילבר הורחק ממשרד התקשורת, באתר מאקו, 26 ביולי 2017
- ^ "השיטה: מנכ"ל משרד התקשורת העביר מסמכים מסווגים, אנשי בזק תיקנו", באתר ynet, 14 ביולי 2017
- ^ חן מענית, פרשת בזק: פילבר יורחק ממשרד התקשורת למשך חודש נוסף, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2017
תומר גנון, נציבות שירות המדינה השעתה את פילבר לשלושה חודשים, באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2017 - ^ אביב גוטר ותומר גנון, פילבר התפשר: הסכים להארכת ההשעיה, באתר כלכליסט, 6 בפברואר 2018
- ^ אלי סניור, הותר לפרסום: אלוביץ', חפץ ופילבר נעצרו בפרשת בזק, באתר ynet, 20 בפברואר 2018
- ^ אלי סניור, עד המדינה פילבר: "תמרנו אותי, לא קיבלתי טובות הנאה", באתר ynet, 21 בפברואר 2018
- ^ אבישי גרינצייג, פילבר על המניע להפוך לעד מדינה: "יכולתי לצאת זכאי, אבל אין לי 3 שנים מיותרות ולא 2 מיליון שקל מיותרים", באתר גלובס, 20 בנובמבר 2019
- ^ שוקי טאוסיג, הסכמי עדי המדינה נחשפים, באתר העין השביעית, 28 ביוני 2022
- ^ נתי טוקר, פילבר יפוטר מיידית ממשרד התקשורת - אך יקבל שני חודשי הסתגלות, באתר TheMarker, 12 באפריל 2018
- ^ ברוך קרא, כשמסך העשן יתפזר, העבודה בעיניים תיחשף: לקראת עדותו של שלמה פילבר בתיק 4000, באתר וואלה, 17 במרץ 2022
- ^ במערכת המשפט מעריכים: עדות פילבר מקרבת מו"מ על עסקת טיעון, באתר ynet, 30 במרץ 2022
- ^ ביהמ"ש: מתירים לתביעה לחקור את פילבר בחקירה נגדית - בלי להכריז עליו עד עוין, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ פילבר סיים את עדותו: "זה נגמר, לא מעוניין לשוב", באתר אייס, 29 ביוני 2022;
גלעד מורג, סנגורי נתניהו מרוצים אבל גם בפרקליטות אופטימיים | כך נראו 3 חודשי עדות פילבר, באתר ynet, 29 ביוני 2022 - ^ יוני גבאי, דרמה במשפט נתניהו | פילבר קיבל הודעה מהפרקליטות: "הסכם עד המדינה - יבוטל", באתר כיכר השבת, 8 באפריל 2024
- ^ אתר הבית של דיירקט פולס
- ^ אריאל שנבל, "רק נתניהו יכול לעשות קמפיין געוואלד", בעיתון מקור ראשון, 14 ביולי 2019
- ^ טל שניידר, סמס מעד מדינה: פילבר יחזה עבורכם את תוצאות הבחירות, באתר גלובס, 24 בפברואר 2019
- ^ עמית סגל, המדגם של דיירקט פולס במפלגת העבודה, טוויטר, 2 ביולי 2019
- ^ עמית סגל, המדגם של דיירקט פולס במפלגת הליכוד, טוויטר, 27 בדצמבר 2019
- ^ ספי עובדיה, בזמן משפט נתניהו: הליכוד משלם לחברת הסקרים של פילבר, באתר חדשות 13, 18 באוקטובר 2022
- ^ אביעד גליקמן, ספי עובדיה, סערת פילבר והליכוד: התשלום הראשון הועבר חודש לאחר תום העדות, באתר חדשות 13, 19 באוקטובר 2022
- ^ ביני אשכנזי, אחרי שחזר בו מעדותו נגד נתניהו: שלמה פילבר זכה במכרז של משרד רה"מ, באתר וואלה, 15 במאי 2024
- ^ שבי גטניו, שוטה הנבואה, באתר העין השביעית, 11 במרץ 2024