שלמה שפירא (דיין)
הרב שלמה זלמן יוסף כהנא שפירא (נולד בי"ז בטבת ה'תשט"ו, 10 בינואר 1955) הוא רב ודיין דתי-לאומי. מכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול.
לידה |
10 בינואר 1955 (בן 69) י"ז בטבת ה'תשט"ו ירושלים, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | |
השתייכות | ציונות דתית |
תחומי עיסוק | דיינות, גמרא, הלכה |
מעסיק | בית הדין הרבני הגדול |
רבותיו | הרב אברהם שפירא, הרב שאול ישראלי |
חיבוריו | זכר יצחק (עריכה) |
אב | אליעזר שפירא |
תפקידים נוספים |
ר"מ בישיבת מרכז הרב אב"ד נתניה חבר בית הדין הרבני הגדול רב קהילה בפתח תקווה |
בעבר כיהן כר"מ בישיבת מרכז הרב, כאב"ד בבית הדין הרבני בנתניה וכרב קהילה בפתח תקווה.
ביוגרפיה
עריכהנולד בשנת ה'תשט"ו לרב אליעזר שפירא, שהיה דיין בבית הדין הרבני העליון ואחיינו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. למד בישיבה התיכונית חורב ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב, שם היה לתלמיד מובהק וקרוב של דודו של אביו - ראש הישיבה הרב אברהם שפירא, ונודע כחריף במיוחד.[1]
בראשית שנות התשעים של המאה ה-20 התמנה על ידי הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא לר"מ בישיבה. בשלהי שנת ה'תשנ"ז (1997) התמנה לדיין בבית הדין בנתניה, ובשנת ה'תשע"א (2011) מונה לאב בית הדין. במקביל, כיהן במשך כעשרים שנה כרבה של קהילת "נחלי משה" בפתח תקווה, עד מעברו לירושלים בשנת ה'תש"ף.
בז' בתמוז תשע"ו (12 ביולי 2016) נבחר לדיין בבית הדין הרבני הגדול.
במהלך הבחירות לרבנות הראשית לישראל (2024), נתבקש הרב שפירא מתוקף תפקידו כדיין הוותיק ביותר שאינו מתכוון להגיש מועמדות למשרת הרב הראשי, לבחור יחד עם הרב אליעזר שמחה וייס, עשרה נציגים לגוף הבוחר של הרבנות הראשית[2].
בשנת תשפ"ה, עמד בראש הרכב שהטיל צו עיכוב יציאה מהארץ לדיין מארצות הברית שנתן לבעל היתר מאה רבנים למרות שהבעל לא השליש גט עבור אשתו ללא תנאים, דבר שהוציא אותה בעגינותה.לאחר כ3 חודשים, הבעל נכנע ונתן לאשתו גט. פרשה זו זכתה להד ציבורי נרחב, לסיקור עיתונאי וכן להתייחסות של רבי אהרן טייטלבוים מסאטמר, שהבעל התגורר בשכונתו.
חיים אישיים
עריכהנשוי לדבורה, בתו של הרב יעקב משה סלומון, ראש הישיבה הטכנולוגית בכפר אברהם, ולהם 5 ילדים. מתגורר בשכונת קריית משה בירושלים.
בתו צופה נשואה לרב אודי נכטשטרן, ר"מ בישיבת מרכז הרב. חתן נוסף הוא הרב יעקב שפונגין, בוגר ישיבת היישוב החדש.
מפסיקותיו
עריכהכמה מפסיקותיו של הרב שפירא צוטטו בעיתונות המקוונת, הם אבני יסוד בפסקי בתי הדין[1]:
- התיר שימוש במידע שהושג מחיטוט של האישה במחשב האישי של הבעל ובטלפון הנייד שלו, כראיה על האשם בגירושין[3].
- בעל שחי עם אישה אחרת אינו יכול לדרוש שלום בית[4].
- בירור יהדות במהלך תיק גירושין - בבירור שנעשה תוך כדי תביעת גירושין קבע הרב כי אינו יכול לאשר את יהדות האישה, ומכאן שנישואיה לבעלה היהודי נעשו ללא סמכות, כך שאין צורך בגירושים או בהתרת הנישואים בבית המשפט לענייני משפחה, ושניהם יוגדרו עתה "רווקה" ו"רווק". בית הדין הוציא תעודת גירושים שבה נכתב כי האישה אינה רשאית להינשא ליהודי אחר כל עוד לא תוכח יהדותה[5].
- התעללות נפשית היא עילה לחיוב בגט - הרב: ”מהות חיי הנישואין היא שניתנו לחיים ולא לצער, ומעתה היכן שנפגעו העצמאות ותכלית חיי הנישואין ונוצר מצב שעצם חיי הנישואין גורמים לצער - זה עצמו מהווה סיבה לחיוב גט”[6].
- לימוד תורה אינו דוחה את החיוב לעבוד לפרנסת המשפחה - במקרה בו בעל בא לבית הדין לאחר שעזב את הבית והגיש תביעה לגירושין, וטענתו הייתה שאישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה. הרב שפירא דחה את טענותיו וקבע שעל הבעל לפרנס את אשתו, ולכן הבעל מחויב במזונות בתו, ובמיוחד כשמדובר בתינוקת בת מספר חודשים. כמו כן, קבע שהבעל חייב לזון ולפרנס את אשתו, כפי שהתחייב בכתובה, על אף הפירוד. הרב הוסיף שבמשפחות של אברכים נשים עובדות כדי לאפשר לבעליהן לעסוק בתורה אך רק בהסכמת האישה ומתוך רצון הדדי של בני הזוג, ולא כחובה משפטית[7].
- חישוב סכום הכתובה - זוג שנישא בצרפת ובכתובה נכתב כי דמי הכתובה יהיו 'מאה ליטרין כסף צרוף' על פי נוסח הכתובות העתיק הנהוג במערב אירופה. בפסק הדין ערך הרב תחקיר היסטורי על המטבעות האירופיים לאורך הדורות, כדי להכריע לאיזה סכום הכוונה בכתובת "מאה ליטרין". אגב כך הוא הסיק ששיעור הכתובה מדאורייתא (200 זוז) הוא פחות ממה שהיה מקובל קודם לכן, וגם ברר את הסכום שיש לגבות בכתובה שכתוב בה "מאתים זקוקין" (כנהוג אצל יוצאי אשכנז בארץ).[8]
- הצמדת כתובה למדד - בפסק דין ארוך[9], פסק הרב שאין מניעה להצמיד את דמי הכתובה אף למדד המחירים לצרכן, אלא שכשלא נכתבה ההצמדה בפירוש, החיוב אינו צמוד.
- כפיית גט במקרה של תלונות סרק - הרב שפירא פסק במקרה בו אישה סירבה לגט על אף מערכת יחסים מדורדרת, ובנוסף הגישה נגד הבעל תלונות שוא במשטרה לצורך רצח אופי, כי התנהגות האישה כלפי בעלה היא אלימות לכל דבר ולכן האישה חויבה להתגרש[10].
חיבוריו
עריכה- זכר יצחק - ספרו של רבי איצל'ה מפוניבז' שמהדורתו החדשה יצאה לאור בהוצאת מכון ירושלים בעריכת הרב שלמה שפירא.
- חיבר מאות פסקי דין ומאמרים שחלקם התפרסמו בכתב העת 'שורת הדין' .
אילן יוחסין
עריכהצבי אשר כהנא שפירא | חיה מיכלא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב שלמה זלמן שפירא | חנה שפיצר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב שמואל שפירא | הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא | הרב אהרן יהושע פישל שפירא | שושנה רזיאל | דוד רזיאל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא | הרב אליעזר שפירא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרב שלמה שפירא | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אילן יוחסין של משפחת אשתו
עריכהמרדכי שמואל מונדשיין | |||||||||||||||||||||||||||||||||
יעקב משה סלומון | תמימה סולומון | אהרן מונדשיין | יהושע מונדשיין | ||||||||||||||||||||||||||||||
שלמה שפירא | דבורה שפירא | פנחס מונדשיין | |||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
עריכה- דביר עמר, סרוגים משפיעים: הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז, באתר ערוץ 7
מאמרים ופסקי דין
עריכה- עשרות פסקי דין של הרב שלמה שפירא בבי"ד הרבני בנתניה באתר דעת.
- פסקי דין של הרב שלמה שפירא מתוך אתר 'דין תורה'.
- פסקי דין באתר 'תקדין'
- מאמרים ופסקי דין של הרב שפירא באתר "דין תורה"
- בעניין קבלת עדות וטבילת גר בלילה, גדרי קטן וגדול, ודין בנים כסימנים. מאמרים מכתב העת של ישיבת מרכז הרב 'ניצני ארץ', מתוך אתר אסיף.
- צבי שיימן, מה דין הרכוש בהסכם גירושין פיקטיבי?, באתר "סרוגים", 26 באפריל 2018
שיעורים והרצאות
עריכה- הרב שלמה שפירא: גרות על ידי הונאת בית הדין, ישיבת מרכז הרב.
- הרב שלמה שפירא: דעת במצוות, ישיבת מרכז הרב, ט' שבט תשע"ח
- אלימות כלכלית ואלימות נפשית בבית הדין הרבני - הרב שלמה שפירא - הרצאה באוניברסיטת בר-אילן
- סדרה בת ארבעה שיעורים קצרים על חג השבועות באתר היוטיוב של ישיבת מרכז הרב
- שיעורים והרצאות נוספות של הרב שפירא באתר יוטיוב.
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 דביר עמר, סרוגים משפיעים: הרב אליעזר איגרא, הרב שלמה שפירא והרב ציון לוז, באתר ערוץ 7
- ^ דביר עמר, הבחירות לרבנות הראשית: הרב שלמה שפירא מינה רבנים בגוף בוחר, באתר ערוץ 7, ה' תמוז ה'תשפ"ד
- ^ הפסיקה באתר פסק דין; בית הדין: מותר לאשה לחטט בטלפון של בעלה באתר בחדרי חרדים
- ^ בגד וביקש לחזור לאשתו. ביה"ד: 'רועה זונות', באתר ynet, 28 בינואר 2014
- ^ הרבנות בכפ"ס "התרשלה": האישה לא יהודיה, באתר ynet, 30 באוגוסט 2015
- ^ תקדים בבית הדין הרבני בנתניה: התעללות נפשית באישה – עילה לחיוב בגט, כ"ז באדר התשע"ו, אתר 'חרדים 10'
- ^ הפסיקה באתר פסק דין; הבעל לביה"ד: אישה צריכה לעבוד ולאפשר לבעלה ללמוד תורה, י"ז בשבט תשעו, אתר 'כיכר השבת'
- ^ פסק הדין, כ"ד בטבת ה'תשע"ו, באתר דעת; פסק הדין: גבר יספק 8 ק"ג מטילי כסף לגרושתו, 9/3/2016, אתר nrg
- ^ חידושיו בעניין זה מופיעים גם בפרויקט השו"ת בשם משפט הכתובה
- ^ האישה חויבה להתגרש: תלונות הסרק במשטרה מהוות "רצח אופי" של הבעל ט' בניסן תשע"ו, אתר כיכר השבת