שמואל גודר

שמואל גוֹדֵר (גוֹרוֹדצקי) (1917 – 7 ביולי 1989) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף שכיהן כמפקד חטיבה 7, מפקד חטיבה 27, מפקד הגמ"ר פיקוד מרכז, ראש הג"א, נשיא בית הדין הצבאי לערעורים וכן מזכיר צבאי לנשיא המדינה אפרים קציר בעת מלחמת יום הכיפורים.

שמואל גודר
שמואל גורודצקי

שמואל גודר
לידה	1917 מיקשביץ', האימפריה הרוסית
פטירה	7 ביולי 1989 (בגיל 72 בערך) ישראל
תאריך עלייה	1947
מדינה	ישראל
השתייכות	הצבא הפולני צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1939–1944 (הצבא האדום) 1944–1946 (הצבא הפולני) 1948 – 1974 (צה"ל)
דרגה	סגן (הצבא האדום) מיור (רב-סרן) (הצבא הפולני) תת-אלוף (צה"ל)
תפקידים בשירות
מפקד גדוד מרגמות כבדות מפקד חטיבה 7 מפקד חטיבת הראל מפקד חטיבה 27 מפקד הגמ"ר פיקוד מרכז ראש הג"א נשיא בית הדין הצבאי לערעורים מזכיר צבאי לנשיא המדינה במלחמת יום כיפור.
פעולות ומבצעים
מלחמת החורף מלחמת העולם השנייה   מלחמת העצמאות   מלחמת סיני   מלחמת ששת הימים
עיטורים
22 עיטורים ומדליות סובייטים ופולנים
הנצחה
בית גודר בנתניה, אתר הנצחה של שמואל גודר ברשת

קורות חיים

תחילת דרכו ושירותו בצבא האדום ובצבא הפולני

גודר נולד בכפר מיקשביץ' שליד ברסט-ליטובסק בבלארוס של היום בשם שמואל גורודצקי. בצעירותו היה פעיל בתנועת "החלוץ" והיה חבר בהכשרת "בורוכוב". ב-1937 נעצר על ידי שלטונות פולין בהאשמה של פעילות קומוניסטית וישב שנתיים בכלא. לאחר שחרורו מהכלא נכבש אזור הולדתו על ידי ברית המועצות כחלק מהסכם ריבנטרופ–מולוטוב. גודר גויס לצבא האדום ושירת בחיל התותחנים הסובייטי. לחם בחזית פינלנד במלחמת החורף. במלחמת העולם השנייה לחם בעת המצור על לנינגרד. בתפקידו האחרון היה עוזר ראש מטה של רגימנט מרגמות. בשנת 1944 עבר לשרת בצבא הפולני שאורגן בברית המועצות ומונה לתפקיד סגן ראש מטה של חטיבת תותחי הוביצר ה-3. בשורות הצבא הפולני השתתף בשחרור ורשה ובכיבוש ברלין. את המלחמה סיים בדרגת מאיוֹר, וזכה ל-22 עיטורים ומדליות סובייטיים ופולנים, בהם עיטור לנין, העיטור הגבוה ביותר ו-3 עיטורי המלחמה הפטריוטית הגדולה. לאחר המלחמה כיהן כראש מטה האחראי על מחוז בשטחים הגרמניים הכבושים. הוא סייע לתנועת הבריחה ולאנשי ההגנה באירופה.

בשירות צה"ל

ב-1947 עלה לארץ ישראל והתבקש להקים את הגדוד הראשון של מרגמות כבדות. במלחמת העצמאות נשלח לפקד על כוחות התותחנים בחזית הצפון ובין השאר הדף את ניסיון הפלישה הסורי לאיילת השחר תוך שימוש בתותחי נפוליאונצ'יק. בתום המלחמה הועבר לפקד על יחידת תותחנים בפיקוד המרכז. ב-1950 סיים קורס מפקדי גדודים, ובסוף אותה שנה מונה למפקד חטיבה 7, הוא כיהן בתפקיד עד 1954. בתקופת כהונתו כמפקד החטיבה הגדיל את מצבת הטנקים שלה שכמעט ולא הייתה קיימת בעת כניסתו לתפקיד, והוביל אותה במבצע יגב באוקטובר 1951, פעולת תגמול במהלכה פוצצו בתים ומפעלים ברצועת עזה. בסיום תפקידו יצא להשתלמות שריון בצרפת. לאחר שובו מונה לסגן מפקד גייסות השריון ולמפקד חטיבת עודד.

מלחמת סיני

במלחמת סיני פיקד גודר על חטיבת חי"ר במילואים, חטיבה 10. ב-30 באוקטובר, נצטוותה החטיבה לתקוף את המתחם המצרי המבוצר באום כתף. דיין נכנס לעימות עם גודר ומפקדת החטיבה, שטענו כי אינם מסוגלים לכבוש בלילה את המוצבים המצריים הממוקשים וערוכים להגנה, זאת בשל גילם המבוגר, עייפותם, וחוסר אימונם של הלוחמים, בעיות אספקה ותחזוקת ציוד ועוד. אף על פי כן נתן דיין פקודה לכבוש את המתחם בהקדם האפשרי. התקפת החטיבה על אום כתף נחלה כישלון חרוץ. ביום למחרת, 31 באוקטובר, ערכו הרמטכ"ל משה דיין ואלוף פיקוד הדרום אסף שמחוני סיור בגזרת החטיבה ובחנו את הכנותיה לקראת המתקפה. על פי התרשמותם, לא נערכה החטיבה כראוי והגדודים לא קודמו לעמדות התקיפה בזמן. בהמלצת שמחוני אישר דיין את העברתו של גודר מהפיקוד על החטיבה.

לאחר מלחמת סיני

לאחר המלחמה מונה גודר למפקד חטיבה 27, וב-1960 למפקד הגמ"ר (הגנה מרחבית) בפיקוד המרכז. הוא פיקד על מצעד צה"ל ב-1963. באוגוסט 1964 מונה לראש הג"א תפקיד בו כיהן במהלך מלחמת ששת הימים. ב-1969 הועלה לדרגת תת-אלוף ומונה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. בתפקידו האחרון בצה"ל שימש כמזכירו הצבאי של נשיא המדינה אפרים קציר בעת מלחמת יום הכיפורים.

חיים אישיים

היה נשוי לויקי, ולזוג היו בן ובת.

גלריה

• 
  שמואל גודר במדי הצבא הפולני
• 
  תא"ל גודר (משמאל) ותא"ל יהודה גביש (מימין)
• 
  גודר (רוכן) במהלך תרגיל כמפקד חטיבה 7

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שמואל גודר בוויקישיתוף

• אודות שמואל גודר באתר בית גודר
• אתר ההנצחה של שמואל גודר
• שמשון עופר, ממאיור לתת-אלוף, דבר, 22 בדצמבר 1972
• מידע על שמואל גודר בקטלוג הספרייה הלאומית

הערות שוליים

שמואל גודר - תבניות ניווט