שמואל הכהן וינגרטן

איש ציבור דתי, סופר וחוקר
(הופנה מהדף שמואל ויינגרטן)

שמואל הכהן וינגרטן (כ"ה בכסלו תר"ס; 27 בנובמבר 1899 - ב' בשבט תשמ"ז; 1 בפברואר 1987) היה איש ציבור ישראלי יליד הונגריה, מאנשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי בשנים שלפני קום המדינה ולאחריה, יושב ראש המועצה הדתית בירושלים, סופר וחוקר.

שמואל הכהן וינגרטן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 בנובמבר 1899
מונקץ', ממלכת הונגריה
פטירה 1 בפברואר 1987 (בגיל 87)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש המועצה הדתית בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד במונקץ' שבקרפטים, לאהרן מרדכי הכהן. למד בישיבת פרשבורג והיה בעל השכלה כללית. עלה ארצה בשנת 1929. היה חבר בארגון ההגנה בירושלים. בשנות החמישים כיהן כיושב ראש המועצה הדתית בירושלים. באותם ימים הייתה למשרה זו חשיבות פוליטית וציבורית רבה, ומתוקף תפקידו הייתה לווינגרטן השפעה רבה בעיצוב פניה הרוחניים-דתיים של ירושלים בשנותיה הראשונות של המדינה.

היה פעיל בארגונים רבים, ובהם בהתאחדות עולי הונגריה ובארגון יוצאי רוסיה הקרפטית. סייע לניצולי שואה יוצאי אזורים אלו בשלבי קליטתם הראשונים בארץ[1].

בד בבד עם התעסקותו בצרכי ציבור, עסק גם במחקר תורני והיסטורי. פרסם ספרים ומחקרים בתחומים אלה, בפרט על חיי יהודי הונגריה והקרפטים. כמו כן פרסם ספר זכרונות אוטוביוגרפי, השופך אור על חיי היישוב היהודי בארץ ישראל בתקופה שלפני קום המדינה, ובעיקר על חיי הציבור הדתי והחרדי בירושלים. השתתף בכתיבה בסדרת "ערים ואמהות בישראל" - על יהודי פרשבורג ומונקץ', וכמו כן השתתף בכתיבת ערכים באנציקלופדיה של הציונות הדתית, כדוגמת הערך על הרב צבי פסח פרנק.

משפחתו

עריכה

נישא לחיה שרה בת חיים רוזנצווייג ובניו הם צבי וינגרטן וידעיה הכהן. בין נכדיו: הרב רא"ם הכהן, הרב אביה הכהן ואלוף גרשון הכהן.

מפרסומיו

עריכה
מספריו
  • בשבח ישוב הארץ - היבט הלכתי ואגרות רבנים, תשמ"ז
  • חוקי המדינה ותוקפם לפי ההלכה
  • הרב יוסף נטונק - בהוצאת המחלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית, בשיתוף מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ג
  • החתם סופר ותלמידיו - יחסם לארץ ישראל, בהוצאת המחלקה לענייני הנוער של ההסתדרות הציונית, ירושלים תש"ה
  • ארגון חברי ההגנה בירושלים - יחד עם יעקב אורלובסקי, תשל"ד
  • קונטרס נבוני לחש - בירורים בדיני התפילה תשל"ה
  • ספר זיכרון לקהילת סעליש והסביבה 326 עמודים, תשל"ו
  • קונטרס השבעתי אתכם, (עם הסכמת הרב שלמה יוסף זוין), ירושלים תשל"ו
  • תולדות יהודי מונקץ' - בסדרת "ערים ואמהות בישראל", הוצאת מוסד הרב קוק
  • תולדות יהודי ברטיסלבה (פרשבורג) - בסדרת "ערים ואמהות בישראל", הוצאת מוסד הרב קוק תש"ך
  • הישיבות בהונגריה - דברי ימיהן ובעיותיהן, מראשית קיומן ועד חיסולן בשואה, הוצאת קריית ספר, ירושלים תשל"ז
  • מיטען כבד - סיפורים מאת אלישבע סנש, תרגמו משה רון, נעמי ירדן ושמואל הכהן וינגרטן, תשל"ח
  • מכתבים מזויפים נגד הציונות: על שמם של גדולי ישראל, כנגד ספרו של חיים בלוך, הוצאת מוסד הרב קוק תשמ"א
  • תרעא זעירא לנחמתא (תרגום: שער קטן לנחמה) - לרגל פטירת אשתו, ירושלים תשל"ט
  • הוציא לאור חלק מכתבי אביו, ובהם הלכות חנוכה, חוברת עם הלכות חנוכה בחרוזים על סדר א"ב.
ממאמריו

לקריאה נוספת

עריכה

פירורים משולחנם של גדולי ישראל - אוטוביוגרפיה חלקית בהוצאת נכדו הרב אביה הכהן, ה'תשס"ד. בספר קורות חייו (אוטוביוגרפיה חלקית), וכן פרקי זכרונותיו מאישים עמם נפגש, דוגמת הרב צבי הירש שפירא והרב חיים אלעזר שפירא האדמו"רים ממונקאטש, הרב אהרן רוקח האדמו"ר מבעלז, הרב ישראל הגר האדמו"ר מוויז'ניץ, הרב חיים מאיר יחיאל שפירא האדמו"ר מדרוהוביץ' והראי"ה קוק, וכן פרק העוסק בפעילותו הציונית.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ [1]