שמואל יוסף פבזנר
שמואל יוסף פֶּבְזְנֶר (בכ"א בכסלו תרל"ט, 17 בדצמבר 1878 – 7 במאי 1930) היה סופר, מצירי הקונגרס הציוני הראשון (1897), מחלוצי המהנדסים והתעשיינים בארץ ישראל, מבוני חיפה העברית ומנהל הטכניון בשנים 1927–1929.
 | |
| דיוקנו של שמואל יוסף פבזנר | |
| לידה |
17 בדצמבר 1878 סלאבהראד, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
7 במאי 1930 (בגיל 51) חיפה |
| מדינה |
בלארוס |
| מקום קבורה |
בית העלמין היהודי הישן של חיפה |
  | |
קורות חיים
עריכהנולד לשיינה-אסתר ונתן פבזנר בפרופויסק שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), ולמד הנדסה בברלין. בשנת 1897, בהיותו כבן 18, נטל חלק בקונגרס הציוני הראשון בבזל כציר מברלין, והיה הציר הצעיר ביותר בקונגרס.
בשנת 1905 מימש פבזנר את הרעיון הציוני ועלה ארצה עם רעייתו, לאחר שסיים את לימודי ההנדסה בברלין. בשנת 1909 היה ממייסדי בית חרושת לשמן ולסבון "עתיד" (לימים שמן תעשיות), לצד חבריו נחום וילבוש, טוביה דוניה ושמואל איצקוביץ. מפעל "עתיד" היה המפעל התעשייתי במתכונת אירופית הראשון בארץ ישראל.
בהמשך היה ממייסדי שכונת הדר הכרמל בעיר חיפה וממפתחיה. כיהן כיו"ר ועד השכונה. כן לקח חלק בייסוד הטכניון, ומשהתלקחה מלחמת השפות, היה מן המתנגדים להצעתה של חברת "עזרה" מגרמניה, לקיים את הלימודים בטכניון בשפה הגרמנית. התנגדות זו הובילה לקיום אספה סוערת שבה הוחלט שהלימודים בטכניון יהיו בשפה העברית, וכן שיש להקים את בית הספר הריאלי העברי בחיפה ואת המרכז המסחרי הראשון בשכונת הדר.
פבזנר פרסם מאמרים בעיתונות העברית (לעיתים תחת השם "שמואל בן נתן").
בנוסף, היה פבזנר חבר ועד הקהלת וציר אספת הנבחרים.
פבזנר היה נשוי לבתו של אחד העם, לאה לבית גינצברג,[1] והתגורר ברחוב שנקרא על שם חותנו (ראו להלן). אחותו של פבזנר, שפרה, נישאה למרדכי בן הלל הכהן.
פבזנר נפטר בפתאומיות בט' באייר תר"ץ (1930), בן 51, ונקבר בבית העלמין היהודי הישן של חיפה.
על שמו של פבזנר נקראו רחוב בשכונת הדר וכן הספרייה המרכזית של השכונה. כמו כן נקבעה לזכרו אנדרטת אבן בגן הציבורי בשכונה, גן בנימין. בעבר נקרא בית ועד שכונת הדר הכרמל, ששכן בחלקו העליון של גן בנימין "בית פבזנר". הבית נהרס וכיום עומד במקומו התיאטרון העירוני חיפה. אולם הכנסים המרכזי (שבעבר נקרא "אולם הקולנוע") של בית הספר הריאלי העברי בחיפה נקרא אולם "בית פבזנר" ושוכן בקמפוס בית בירם שעל הכרמל.
בית משפחת פבזנר
עריכהבית משפחת פבזנר עמד ברחוב אחד העם 7. הווילה נבנתה בשנים 1920-22 כביתו הפרטי של פבזנר והייתה בנויה כטירה קטנה בעלת גגות מחודדים לחלקיו השונים, מרפסת מעוגלת וגרם מדרגות מרשים. לאחר קניית המגרש וטרם בניית הבית, התקיימה במגרש ובגן צביה, הסמוך למגרש, האספה שבסופה הוחלט על לימודים בעברית בטכניון ועל הקמתו של בית הספר הריאלי העברי בחיפה. פבזנר נאלץ למכור את גן צביה הסמוך, כדי לכסות את חובות הוועד שיצר בשל המחיר הגבוה שבו רכש את אדמות גאולה. ביתו של פבזנר נבנה במקביל לבתיהם של המהנדס אפרים קראוזה ואשתו אסתר ומשה גליקין. שלושת הבתים נבנו כבתים מפוארים, בנויים אבן. הבתים היו מרוחקים ומבודדים ממגורי היישוב היהודי הקטן בעיר התחתית של חיפה, וכאשר הוקמו נקראה "השכונה" שנוצרה - "טכניקום". ביתם של הזוג קראוזה ברחוב אחד העם 12 וביתו של גליקין ברחוב אחד העם 5 - עודם עומדים כיום, אולם ברבות הימים נוספו להם קומות.
בשנת 1921 נערכה בבית האספה הראשונה של "ועד הדר הכרמל". על השם הוחלט באספת זו של הוועד, והוא הוצע על ידי המילונאי יהודה גרזובסקי (גור). שם זה ניתן בשנת 1891 לארד אל-יהוד, מקום מושבם של היהודים בחיפה, אך נשתכח.
בשנות הארבעים עברה הווילה לרשות בית הספר הריאלי העברי והתקיימו בה לימודים תיכוניים. בווילה היו שלוש כיתות ובקומת הקרקע מעבדה לכימיה. עם פרוץ מלחמת השחרור העמיד ד"ר ארתור בירם את הבית לרשות "ההגנה" שמיקמה שם את מטה המחוז. כשפינה הצבא את הווילה פתח בה בירם סמינר להכשרת מורים, שלימים התאחד עם סמינרים נוספים ונקרא מכללת גורדון.
הווילה נמכרה לאחר שנים, נהרסה, ועל המגרש הוקם בניין קופת חולים כללית העומד שם כיום.
לקריאה נוספת
עריכה- ועד הדר הכרמל לזכרו של שמואל פבזנר: ט אייר תר"ץ – ט אייר ת"ש, חיפה : דפוס אות, ת"ש.[2]
קישורים חיצוניים
עריכה
- דוד תדהר (עורך), "שמואל יוסף פבזנר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 354
- שמואל פבזנר, דבר, 8 במאי 1930 (עם מותו)
- מרדכי בן הלל הכהן, שמואל יוסף פבזנר (לשנת מותו הראשונה), בפרויקט בן-יהודה
- אמציה פלד, רחוב פבזנר, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
הערות שוליים
עריכה