שמואל שפרינגמן
שמואל שפרינגמן (15 ביוני 1905–1988) היה מנהיג ציוני בהונגריה בתקופת השואה.
תולדות חייו
עריכהשמואל שפרינגמן נולד בזניסיני, פרבר של לבוב. בהיותו בן שנה המשפחה עברה לבודפשט שם גדל.
שפרינגמן היה צורף ותכשיטן במקצועו. במסגרת עבודתו רקם קשרים עם פקידים הונגרים ועם דיפלומטים זרים, קשרים אשר סייעו לו בפעילות ההצלה בתקופת השואה. בשנת 1933 נישא לאילונה לבית גולדשטיין.
שפרינגמן היה מראשי תנועת פועלי ציון בהונגריה וייצג את התנועה במשרד הארצישראלי בבודפשט[1].
בתקופת השואה
עריכהמשנת 1939, כאשר החלו להגיע להונגריה פליטים יהודים שברחו מפולין, הוא פעל רבות בעזרה וסיוע לפליטים אלה. בשנת 1942 היה שפרינגמן אחד ממקימי ועדת העזרה וההצלה בבודפשט, לצד אוטו קומוי, ישראל קסטנר ויואל והנזי ברנד. שפרינגמן היה אחת הדמויות הבולטות והפעילות בוועדה. הוא ניצל את קשריו כדי לסייע לקליטת פליטים יהודים שברחו מסלובקיה להונגריה. כאשר הוקמה באיסטנבול ועדת ההצלה מטעם היישוב, ביסס שפרינגמן את התקשורת בין בודפשט לאיסטנבול ומונה כמקשר העיקרי בין הגופים. את הקשר עם איסטנבול קיים באמצעות בלדרים אותם גייס[2]. הבלדרים העבירו מכתבים וכן כספי תמיכה שנועדו לכל התנועות הציוניות בהונגריה. שאלת חלוקת הכספים בין התנועות השונות יצרה מחלוקת ומאבקים קשים ונתנה כוח פוליטי רב לוועדת העזרה וההצלה.[1][3].
בינואר 1944 ניסו שפרינגמן ואשתו לעלות לארץ ישראל. השניים נתפסו בידי הבריטים בגבול סוריה-פלשתינה והועברו לכלא במצרים. ביולי 1944 שוחררו מהכלא. הם חיו בתל אביב.
אמו שרה, אחיו אורי (אימרה) ואחותו לאה (אילונה), שנותרו בבודפשט יצאו באמצעות "רכבת קסטנר".
לקריאה נוספת
עריכה- כהן אשר, דמותה של "ועדת העזרה וההצלה" בבודפשט בראשית דרכה, בתוך "ילקוט מורשת" כ"ט, מורשת, תש"ם.
- ברנד יואל, בשליחות נידונים למוות, הוצאת עיינות, תל אביב, תשי"ז.
- שטאובר רוני, פעולות של ועד העזרה וההצלה בבודפשט עד הכיבוש ההונגרי, (עבודה לתואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, אוקטובר 1990).
- שטאובר רוני, ועדת העזרה וההצלה והמנהיגות הציונית בבודפשט ערב הכיבוש הגרמני, בתוך "הציונות" ט"ז, 1991.
- נדיבי אילה, המשרד הארצישראלי בבודפשט בשנים 1943-1944 באתר "דעת".
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 כהן אשר, לדמותה של ועדת העזרה וההצלה בבודפשט בראשית דרכה, ילקוט מורשת כ"ט, 1980, עמ' 143-160
- ^ שטאובר רוני, ועדת העזרה וההצלה והמנהיגות הציונית בבודפשט ערב הכיבוש הגרמני, הציונות ט"ז, 1991, עמ' 167-189
- ^ נדיבי אילה, המשרד הארצישראלי בבודפשט בשנים 1943–1944, באתר דעת