שמורת הטבע ברסה-קלמס

שמורת טבע בקזחסטן, חלק מאתר מורשת עולמית.

שמורת הטבע ברסה-קלמסקזחית: Барсакелмес мемлекеттік табиғи қорығы, ברוסית: Барсакельмесский заповедник) היא שמורת טבע באזור ימת אראל בקזחסטן. היא מגינה על האי לשעבר ברסאקלמס בימת אראל וכוללת גם שטחים גדולים מסביב של הימה שיבשה. היא משתרעת על שטח של 1,608.26 קילומטרים רבועים ומושפעת מאוד מהתייבשות ימת אראל. באזורים היבשים של השמורה חיים, בין היתר, פראים, אנטילופות סאיגה וצבי הזפק.

שמורת הטבע ברסה-קלמס
Барсакелмес мемлекеттік табиғи қорығы
שקנאים מעל השמורה
שקנאים מעל השמורה
אתר מורשת עולמית
מדבריות החורף הקרים של טוראן
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2023, לפי קריטריונים 9 ו10
כולל את האיים לשעבר ברסאקלמס, קסקקולן ודלתה של יובל לשעבר של הסיר דריה
שטח האתר 1,631.26 קילומטרים רבועים
שטח אזור החיץ 521.6 קילומטרים רבועים
חלק מתוך מדבריות החורף הקרים של טוראן
מידע כללי
סוג שמורת טבע
על שם ברסאקלמס עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הכרזה 1939
נתונים ומידות
שטח 1,608.26 קילומטרים רבועים קמ"ר
מיקום
מדינה קזחסטןקזחסטן קזחסטן
מיקום מחוז קזילאורדה
קואורדינטות 45°38′07″N 59°54′30″E / 45.635278°N 59.908333°E / 45.635278; 59.908333
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חלקים מהשמורה צורפו לאתר המורשת העולמית מדבריות החורף הקרים של טוראן של ארגון אונסק"ו שהוכרז בספטמבר 2023 במהלך המושב ה-45 של ועדת המורשת העולמית בריאד בערב הסעודית.[1]

מיקום

עריכה

ברסה-קלמס הוגדרה כאזור מוגן בשנת 1939.[2] השמורה ממוקמת באזור ימת אראל וכוללת אזורים שהיו בעבר מתחת לפני המים אך כיום יבשים. היא מורכבת משני מקבצים, אחד מסביב לאי לשעבר ברסאקלמס ואחד מסביב לאיים לשעבר קסקקולן ואוזון-קאיר. במקור היא כללה רק את האי לשעבר ברסאקלמס. בשנת 2006 הורחבה השמורה פי עשרה וכוללת כיום איים אחרים ואזורים יבשים. כעת היא משתרעת על פני 1,608.26 קילומטרים רבועים.[3]

צמחייה

עריכה

הצמחייה אופיינית לערבות צחיחות. אזורי הימה לשעבר מכילים כיום גם ביצות מלוחות ודיונות חול.[3]

בעלי חיים

עריכה

בעלי חיים גדולים וחשובים בשמורה הם פראים, אנטילופות סאיגה וצבי הזפק. פרסתנים אלה הוכנסו במקור לברסה-קלמס כאשר האזור הוגדר כאזור מוגן. בשנת 1983 חיו באי 200 אנטילופות סאיגה, 160 צבאים ו-240 פראים. בפרט, רבים מהפראים הועברו לשמורות אחרות כשהשמורה התקרבה למגבלת הקיבולת. ב-2008 חיו באזור המוגן 273 פראים, 170 סאיגות ו-67 צבאים. מיני יונקים אחרים כוללים זאב מצוי, שועל מצוי, שועל קורסאקי, מין הארנבת Lepus tolai (אנ'), בר אוגר מצוי, אלקטגה (אנ'), קיפוד חולות מצוי וסנאי קרקע. בשמורה ניתן למצוא בסך הכל 27 מיני יונקים. באזור המוגן חיים כ-175 מיני עופות, 22 מיני זוחלים ושני מיני דו-חיים.[3]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה