שער קיפונוס
שער קיפונוס הוא שער כניסה להר הבית מצד מערב. שער זה נזכר במשנה, במסכת מידות א, ג: ”חמשה שערים היו להר-הבית... קיפונוס מן המערב משמש כניסה ויציאה”. במשנה מתואר הר הבית בטרם הרחבותיו של הורדוס; על פי החפירות הארכאולוגיות, בכותל המערבי של הר הבית בתקופת הורדוס היו לא שער אחד כי אם ארבעה: שער מעל קשת רובינסון, שער ברקלי, שער מעל קשת וילסון ושער וורן. לפי החוקר מאיר בן דב, שער קיפונוס המתואר במשנה לא יכול להתייחס לשער וורן או לקשת וילסון, משום ששניהם היו מיועדים לכהנים והובילו ישירות לתחום המקודש, ולא ייתכן שהשער היחיד המופיע במשנה הוא לא השער ששימש לכולם. לכן הסיק ש"שער קיפונוס" מהמשנה הוא השער שנתגלה בחפירות הר הבית מצדו המערבי ב-1852 על ידי ג'יימס טרנר ברקלי, ונקרא על שמו – "שער ברקלי". לעומתו, החוקר לין ריטמאיר משער שדווקא שער וורן הוא שער קיפונוס, כיוון שהוא מכוון כנגד הסלע שמתחת לכיפת הסלע, אשר משערים כי הוא מקום קודש הקודשים. לדעת ריטמאיר, שער וורן לא נפתח ישר לתחום המקודש, אלא לרחבת הר הבית, אל מול מערב המקדש.
תפקיד השער
עריכהשער זה היה מיועד, ככל הנראה, לגויים ונכרים שרצו לראות את הר הבית בתקופת הורדוס ולהתרשם מיופיו. השער הוביל לאמצע רחבת הר הבית, לפני הכניסה למתחם המקודש, שהכניסה אליו הייתה אסורה לזרים ולנוכרים.
מקור השם
עריכהלא ברור מקור השם של שער זה. יש אומרים שהשער נקרא קיפונוס על שם הבנאי שבנה אותו. תוספות יו"ט ותפארת ישראל פירשו את השם קיפונוס כצירוף המילים "עבודת הגן" ביוונית (המילה Κήπουρος פירושה "גנן") והסבירו שליד שער זה היו גני ורדים. ייתכן ושם השער רומז לצורתו או לקישוטים שהיו עליו, בדומה ל"שער שושן" שנקרא על שם צורתו או על שם ציור של שושן הבירה שהיה עליו (מסכת מידות א, ג). יש סברה כי שער קיפונוס קרוי למעשה על שמו של הנציב קופוניוס, הנציב הרומי הראשון ביהודה.
על פי סברה אחרת ייתכן ששמו של השער קיפונוס, הוא שיבוש עברי של המילה היוונית קיפוס (κἥπος) שמשמעותה גן, או של המילה הנגזרת ממנה קיפאיה (κηπαια) = שער הגן.[1]
לקריאה נוספת
עריכה- מאיר בן-דב, ביצורי ירושלים, זמורה ביתן מודן, 1983, עמ', 142–143.
- Leen Ritmeyer, The Quest, כרטא, 2006
קישורים חיצוניים
עריכה- פינברג, יהושע יוסף בן נחום דב, עזרת כהנים - א, עמוד קע"ח, ירושלים תשס"ב
הערות שוליים
עריכה- ^ שלומית וקסלר-בדולח, תוואי האמה התחתונה מימי הבית השני ומקום כניסתה להר הבית, קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה חוברת 40, יד יצחק בן-צבי, 2011, עמוד 30, באתר JSTOR
