מאיר בן דב
מאיר בן דב (נולד ב-1935), הוא ארכאולוג ישראלי.
 | |
| לידה |
1935 (בן 89 בערך) מטולה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| ענף מדעי | ארכאולוגיה |
| מקום מגורים |
 ישראל |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תרומות עיקריות | |
| חפירות באזור הר הבית, רמלה וכוכב הירדן | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד במטולה, בן לעטרה לישנסקי, הבת הראשונה שנולדה במושבה מטולה, ולגרשון קוסקובצקי, איש העלייה השנייה, שהיה ממגיני תל-חי ויושב-ראש ועד המושבה. דודו אברהם היה נציג בקונגרס הציוני השישי (בו נדונה תוכנית אוגנדה). סבו, מאיר לישנסקי, איש העלייה הראשונה, היה ממייסדי המושבה והיה גם המוכתר שלה במשך 18 שנה[1].
בן דב למד בתיכון חוגים בחיפה וסיים את לימודי הארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
השתתף בחפירות ברמת רחל, מצדה, תל-ערד, אשדוד ותל זרור. בשנים 1966-1967 ניהל את חפירת המבצר הצלבני "בלוואר" (Belvoir) בכוכב הירדן[2].
ב-1968 מונה לסגן מנהל החפירות הארכאולוגיות שליד הר הבית לצידו של בנימין מזר[3]. בשנת 1976 החליף את מזר והיה האחראי לשימור ולשחזור האתר עד 1986. במהלך חפירות אלו יצר קשרים טובים עם אנשי הווקף (הגוף האדמיניסטרטיבי המוסלמי האחראי על הר הבית) והמנהיגות המקומית במזרח ירושלים[4][5]. בן דב אף הזמין את סרי נוסייבה, שהיה אז סטודנט צעיר, לעבוד בחפירות. הקשרים שיצר אפשרו לבן דב לקבל גישה למתחם הר הבית לבצע סקרים ארכאולוגיים וחפירות בדיקה גם בתוך מתחם הר הבית[6]. בין השאר חשף את השרידים שמדרום להר הבית (שקיבלו את השם - הגן הארכאולוגי ירושלים), חשף וחקר את מנהרות הכותל ואת האולם ההרודיאני שבהם (שהיה ידוע בטעות בשם "אולם החשמונאים")[7]. ביולי 1969 הותקף על ידי חרדים שהתנגדו לחפירות ארכאולוגיות סמוך לכותל והר הבית[8]. בשנת 1971, הסתייע לראשונה במחשב, בשיתוף עם חוקרים של המכון הגיאופיסי לישראל, כדי לסקור ולהאריך את גודל המבנים ועובי הקירות של השרידים בשטח[9].
במסגרת החפירות של נחמן אביגד ברובע היהודי ניהל את שטח החפירה של הפינה הדרומית-מזרחית של כנסיית הניאה הבולטת מתחום העיר העתיקה דרומה, כנסייה שרובה מצוי ברובע היהודי[10].
ניהל חפירה ברמלה בה נחשפו ב-1979 שרידי ארמון בית אומיה.
בסוף 1986 התמנה לאוצר ראשי של מוזיאון ארץ ישראל[11].
באוגוסט 2004 ביקר בן דב בהר הבית כדי לבדוק ערימות עפר ופסולת בניין שנערמו בחלקה המזרחי של רחבת מסגדי הר הבית, שמקורם בעבודות ניקויי של החללים התת-קרקעיים המכונים אורוות שלמה. יחד עם אנשי רשות העתיקות הוא בדק את הערימות והם קבעו שאין בהן שום ממצאים חשובים[12]. לאחר שערימות העפר ופסולת הבניין פונו יזם הארכאולוג גבריאל ברקאי את פרויקט סינון העפר מהר הבית. בן דב מתח ביקורת על הפרויקט וטען שאין לו שום ערך מדעי, ואי אפשר ללמוד מסינון העפר דבר. בין הסיבות שמנה בן דב היו שחלק מאדמת המילוי שהוצאה מהר הבית, הובאה לשם מהרובע היהודי ואינה במקור מההר. וגם בנחל קדרון, שם שפכו אנשי הווקף את העפר לפני שפנה לטובת הפרויקט, התערבבה בו אדמה ממקומות אחרים[13].
מספריו
עריכה- הכותל (עם מרדכי נאור וזאב ענר), הוצאת משרד הביטחון, 1981
- חפירות הר הבית, בצל הכתלים ולאור התגליות, כתר ספרים, 1982
- ביצורי ירושלים - החומות, השערים והר הבית, זמורה ביתן מודן, 1983[14]
- אדם ואבן בירושלים, מודן הוצאה לאור, 1989
- בתי כנסת בספרד ומורשתם, הוצאת דביר, 1989
- אטלס כרטא - ירושלים בראי הדורות, הוצאת כרטא, 2000
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת המאמרים של מאיר בן דב באתר רמב"י
- מאיר בן דב, שיקום "החורבה", דבר, 17 באפריל 1981
- מאיר בן-דב, פתחי הר הבית וניסיון הפריצה, דבר, 28 במרץ 1983
- מאיר בן-דב, 'מסרטבא לגרפינא' – לזיהוי מקומה של סרטבא, השנייה בתחנות קו המשואות מירושלים לבבל, קתדרה 23, אפריל 1982
- נחום ברנע, האיש שחופר בין הרגליים, כותרת ראשית, 20 ביולי 1983
הערות שוליים
עריכה- ^ דני רובינשטיין, פעם, הרבה לפני שנסראללה נולד, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2006
- ^ שאול הון, המצודה ששברה הסתערות הערבים, מעריב, 25 במאי 1969
- ^ יוסי ביילין, החפירות הארוכות ביותר, דבר, 26 בספטמבר 1973
- ^ צבי אילן, מנהיגי מזרח ירושלים מקבלים בברכה החפירות בחומת הר הבית, למרחב, 26 בספטמבר 1968
- ^ ראש מחלקת העתיקות של ירדן ביקר בחפירות ליד הכותל הדרומי, מעריב, 1 באוגוסט 1971
- ^ דני רובינשטיין, יהודים חושפים שרידים מוסלמיים בהר הבית, דבר, 18 במאי 1973
- ^ צבי לביא, מבצע החשיפה של "אולם החשמונאים", מעריב, 5 בדצמבר 1978
- ^ קטטה ליד הכותל לאחר שחרדים פרצו אל איזור החפירות, על המשמר, 23 ביולי 1969
יחיאל לימור, מחדל של משרד-הדתות עודד פשיטת אספסוף לאתר החפירות ליד הכותל, מעריב, 24 ביולי 1969 - ^ יאיר שטרן, הארכיאולוגים הסתייעו במחשב בחפירות בכותל, מעריב, 10 בנובמבר 1971
- ^ העיר העליונה בירושלים לא היתה מוקפת חומה, דבר, 18 בינואר 1976
- ^ יואל רפל, כאן ועכשיו, מעריב, 27 בנובמבר 1986
- ^ דני רובינשטיין, שרידים מבית המקדש? לא בזבל הזה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2004
- ^ שחר אילן, דרישת שלום מנבוכדנצר, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2005
- ^ מ. משב, ירושלים ביצורים סביב לה, מעריב, 13 בינואר 1984
דני רובינשטיין, ירושלים של נייר, כותרת ראשית, 22 בפברואר 1984