שרה סירוטה

שופטת ישראלית

שרה סירוֹטָה (8 בדצמבר 193630 באפריל 2008), הייתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (1984–2006) וסגנית נשיא בית המשפט (2001–2006).

שרה סירוטה
לידה 8 בדצמבר 1936
זאסטוונה, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 באפריל 2008 (בגיל 71) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

שרה סירוטה נולדה למשפחת וכשטיין בעיירה זסטבנה שבחבל בוקובינה ברומניה. בהיותה בת חמש שרדה מסע רגלי של 400 קילומטר, שנמשך כשישה שבועות, כאשר גורשה משפחתה לאזור העיר ברשט שבאוקראינה. בתקופה בה שהו באוקראינה נהרגו אביה ושני אחיה – מנו ויוסף.

בתום המלחמה, כאשר הייתה בוקובינה תחת כיבוש רוסי, עברה עם אמה ושתי אחיותיה לרומניה, והתחילה ללמוד עברית. ב-1947 עלתה המשפחה על אניית מעפילים, שמעפיליה גורשו לקפריסין; בשנת 1948 הגיעה לבסוף לארץ ישראל, בתחילה למעברת רעננה, ומאוחר יותר ליפו.

בשנת 1953, בהיותה בת 16, סיימה את לימודיה בגימנסיה תלפיות בתל אביב. למדה משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם הכירה את בעלה צבי סירוטה.

לאחר קבלת התואר בשנת 1958 החלה בהתמחות בפרקליטות מחוז תל אביב ובמשרד עורך הדין יעקב הגלר. בשנת 1961 קיבלה רישיון לעריכת דין.

בשנים 19611984 עבדה בפרקליטות מחוז תל אביב ומחוז המרכז. בשנת 1975 מונתה לפרקליטת מחוז המרכז ובין השאר הייתה התובעת במשפטו של שמואל רכטמן[1]. במקביל לפעילותה כפרקליטת המחוז הייתה נציגת שר המשפטים בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, חברת מועצת לשכת עורכי הדין בישראל והוועד המרכזי של הלשכה וכן יו"ר ועדת התמחות של הלשכה. מונתה לעמוד בראש ועדת איתן-סירוטה בנושא אלימות המשטרה. בשנת 1984 התמנתה לכהונת שופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובינואר 2001 מונתה לכהונת סגנית נשיא של בית המשפט המחוזי בתל אביב, תפקיד אותו מילאה עד צאתה לגמלאות באפריל 2006. בשנת 2003 קיבלה נזיפה מנשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, לאחר שהגיבה לביקורתו של אליקים רובינשטיין על התקשורת, באמרתו של הארי טרומן: "מי שסובל מחום שלא ייכנס למטבח"[2].

ב-30 באפריל 2008 נפטרה ונקברה בבית העלמין בחולון. הותירה אחריה בעל ושלושה ילדים.

פעילות משפטית

עריכה

בין המשפטים המפורסמים בהם שימשה כתובעת היו משפטו של שר הדתות אהרן אבוחצירא, משפטו של ראש עיריית רחובות שמואל רכטמן וכן משפטו של צבי גור, שחטף ורצח את הילד אורון ירדן[3]. בהיותה שופטת עמדה בראש הרכב השופטים שדן את מנהיג התנזים מרואן ברגותי לחמישה מאסרי עולם מצטברים ועוד 40 שנות מאסר, בגין אחריותו לביצוע סדרה של פיגועי טרור בישראל. כמו כן עמדה בראש הרכב השופטים במשפטו של תא"ל (מיל') יצחק יעקב, שזיכו אותו מאשמות ניסיון הפגיעה המכוון בביטחון ישראל, והרשיעו אותו במסירת ידיעה סודית ללא סמכות, עליה גזרו עליו שנתיים מאסר על תנאי.

כשופטת עסקה סירוטה בעיקר במשפט פלילי ונחשבה לאימת העבריינים ועורכי הדין[4]. אולם סירוטה הקפידה להגן על זכויות נאשם בלתי מיוצג, כנדרש בחוק[5]. לא תמיד הייתה סירוטה מחמירה בדין והיא אף זיכתה מחמת הספק נאשמים שהורשעו על ידי עמיתיה להרכב ועל ידי שופטי בית המשפט העליון[6].

לאחר פרישתה מתפקידה כשופטת סייעה לחיים רמון כיועצת לאחר שטענה שנעשה לו עוול[7].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שרה סירוטה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה