ויקיפדיה

שרלוט ריי

שחקנית אמריקאית

שרלוט ריי לובוטסקי (באנגלית: Charlotte Rae Lubotsky; ‏22 באפריל 1926 – 5 באוגוסט 2018) הייתה שחקנית אופי וזמרת אמריקאית עם קריירה שהתפרשה מעל לשישים ושש שנים.

שרלוט ריי
Charlotte Rae
שרלוט ריי בטקס פרסי האמי של 1988
שרלוט ריי בטקס פרסי האמי של 1988
לידה 22 באפריל 1926
מילווקי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוגוסט 2018 (בגיל 92)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות הילסייד ממוריאל פארק עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה

University of Southern California

Northwestern University
תקופת הפעילות 1954–2015 (כ־61 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'ון סטראוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריי נודעה בעיקר בזכות הדמות עדנה גארט אותה היא גילמה בקומדיית המצבים "על טעם ועל ריח", ובסדרת הספין-אוף שלה "עובדות החיים". על תפקיד זה היא הייתה מועמדת לפרס אמי לבידור בפריים טיים ולפרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקנית ראשית בסדרת קומדיה ב-1982. בנוסף לקריירת המשחק בטלוויזיה ריי שיחקה לאורך השנים גם בסרטים, דיבבה דמויות שונות בסרטי וסדרות טלוויזיה, והייתה שחקנית תיאטרון.

ביוגרפיה

עריכה

שרלוט ריי לובוטסקי נולדה ב-22 באפריל 1926 בעיר מילווקי אשר במדינת ויסקונסין שבארצות הברית למהגרים היהודים רוסים אסתר ומאיר לובוטסקי. אביה היה בעל עסק צמיגים קמעונאי. אמה הייתה חברת ילדות של ראש ממשלת ישראל לעתיד גולדה מאיר.[1] לריי היו שתי אחיות והיא הייתה הילדה האמצעית במשפחתה.[2] בשנת 1936 עברה המשפחה לגור בבית פרטי בעיר שורווד שבוויסקונסין. בשנת 1944 ריי סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון שורווד.[3]

ריי למדה באוניברסיטת נורת'ווסטרן והפסיקה את לימודיה בהמשך על מנת להתמקד בקריירת המשחק לפני שהיא הספיקה לסיים את התואר. במהלך תקופת הלימודים באוניברסיטה היא הכירה את חברתה השחקנית קלוריס ליצ'מן. שנים רבות לאחר מכן, ליצ'מן תחליף את ריי כשחקנית בשתי העונות האחרונות של קומדיית המצבים "על טעם ועל ריח". באוניברסיטה היא הכירה גם מספר אנשים שיהפכו בהמשך לאנשים בולטים בתעשיית הבידוק האמריקנית, בהם אגנס ניקסון, צ'רלטון הסטון, פול לינד, ג'רלד פרידמן, קלוד אקינס והמשורר שלדון הארניק. בראיון לתוכנית "Milwaukee Talks" ב-2016 היא סיפרה על החלטתה להופיע בטלוויזיה ביצירות דרמטיות בלבד: "כשהתחלתי, רציתי להיות שחקנית רצינית, מעולם לא חשבתי שאכנס לתחום הקומדיה".[4] כשאיש רדיו אמר לה ששם משפחתה לא יתאים למקצוע, היא החליטה להשתמש בשם במה אשר לא כולל את שם משפחתה המקורי, למורת רוחו של אביה.

קריירה

עריכה

משחק

עריכה

ב 1954, עשתה ריי את הופעת הבכורה שלה בטלוויזיה בפרקים של הסדרות "Look Up and Live"[5] ו־"The United States Steel Hour".[6] בעקבות כך היא לוהקה לתפקידים במגוון תוכניות דומות אחרות כמו "שעת הקומדיה של קולגייט", "תיאטרון ארמסטרונג סירקל", "תיאטרון הטלוויזיה של קראפט" ועוד.

פריצת הדרך הגדולה שלה הייתה כאשר לוהקה לשחק בקומדיית המצבים "Car 54, Where Are You?" אשר שודרה במקור בין השנים 1961 עד 1963. בסדרה היא גילמה את דמותה של סילביה שנאוצר, אשתו של השוטר ליאו שנאוצר.[7]

בהמשך ריי שיחקה תפקידים נוספים בסדרות רבות, בהם "ספינת האהבה", "משפחת פרטרידג'", "רצח במשיכת קולמוס", ו"הכל נשאר במשפחה". בינואר 1975 ריי הפכה לחברת צוות קבועה בנבחרת השחקנים בקומדיית המצבים של נורמן ליר " Hot l Baltimore" אשר שודרה ברשת ABC. באותה התקופה ריי שיחקה גם בעונה מוקדמת של סדרת הטלוויזיה "רחוב סומסום" בתפקיד מולי, הגברת מהדואר.

בשנת 1976 ריי שיחקה בסדרה "The Rich Little Show".

על טעם ועל ריח

עריכה

בשנת 1978 רשת NBC הפסידה גם ל-CBS וגם ל-ABC במדרוג של הסיטקום שלה, ופרד סילברמן, שהיה מנהל ברשתות הטלוויזיה CBS, ABC ו־NBC, התעקש שהמפיק והתסריטאי נורמן ליר יפיק את סדרת הטלוויזיה "על טעם ועל ריח". מאחר שריי הייתה אחת השחקניות האהובות על ליר (בנוסף לסדרה הוט בולטימור, היא הופיעה גם בפרק של "הכל נשאר במשפחה" בשנת 1974), הוא החליט שהיא תקבל את תפקיד עוזרת הבית, עדנה גארט, והיא הייתה שחקנית ראשית ביחד עם קונרד ביין בכל 24 הפרקים בעונה הראשונה של הסדרה. בפרק שנקרא "בית הספר לבנות", גברת גארט מתבקשת לעזור בבית הספר הפרטי "איסט לייק" לבנות של קימברלי דראמונד (השחקנית דיינה פלטו). בסוף הפרק, גברת גארט מחליטה לחזור לעבודת משק הבית שלה במעון דראמונד.

עובדות החיים

עריכה

ביולי 1979 ריי הציעה את הרעיון לספין אוף המבוסס על הפרק "בית הספר לבנות". רשת NBC אישרה את הרעיון וכך נוצרה הסדרה "עובדות החיים", במרכזה עוזרת בית שהפכה לאם-בית לתלמידי פנימייה בבית ספר פרטי יוקרתי. הוחלט שהתוכנית תעסוק בנושאים המעסיקים את הנוער, בין היתר: תזונה ודיאטה, דיכאון, סמים, אלכוהול ודייטים. לריי היה תנאי כתוב בחוזה שלה, לפיו היא תוכל לחזור ולשחק ב"על טעם ועל ריח" במידה והספין אוף החדש, עובדות החיים, ייכשל.

לאחר שביצעה תפקידים רבים כשחקנית/קומיקאית בתפקידי משנה או בהופעות אורח בסדרות טלוויזיה ובהפקות מיוחדות, הסדרה "עובדות החיים" הייתה לא רק ההזדמנות שהעניקה לריי את התפקיד הידוע ביותר שלה, אלא גם הסדרה שבסופו של דבר הפכה אותה לכוכבת טלוויזיה.

בתחילה הסדרה לא זכתה להצלחות גדולות מבחינת רייטינג, אבל לאחר ארגון מחדש שכלל שינויים בצוות ושינוי זמני השידור של העונה השנייה, בשנים 1980 עד 1986 הסדרה הייתה מובילה בנתוני הרייטינג. בין העונה הראשונה לשנייה, ריי עברה דיאטה מאוד מחמירה ובתחילת העונה השנייה איבדה כמות עצומה של משקל. כתוצאה מכך, הוזכר בקצרה בפרק הבכורה של העונה השנייה ובפרק השישי שגם דמותה של ריי, גברת גארט, עשתה דיאטה וירדה במשקל. ככל שחלפו העונות, הצלחת התוכנית והפופולריות של ריי המשיכו לגדול. ב-1982 קיבלה ריי מועמדות לפרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית על תפקידה בתור עדנה גארט בסדרה. יחד עם זאת, במהלך השנים 1984–1986, לבקשתה של ריי עצמה צומצמו הופעותיה בסדרה והיו פרקים בהם היא כלל לא הופיעה. הסיבה לכך הייתה שריי חשה שהדמויות של הבנות מתבגרות ואינן דורשות כל כך מהגידול והעצות של גברת גארט.

לקראת סוף העונה השביעית, ריי החלה לשקול את עזיבת הסדרה. היא רצתה להשקיע יותר במשחק בתיאטרון ולהנות מזמן פנוי כדי לטייל. מפיקי התוכנית ניסו לשכנע אותה להישאר בתפקידה אבל היא הרגישה שזמנה בתוכנית עבר ובסופו של דבר החליטה לעזוב בסוף עונת 1985–1986. השחקנית זוכת פרס האקדמיה והאמי קלוריס ליצ'מן הוחתמה כמחליפתה. על מנת לעזור במעבר, ריי הסכימה להופיע אחרונה בתוכנית פעם אחת אחרונה. בעלילה של אותו הפרק, עדנה התחתנה, עזבה את פיקסקיל עם בעלה החדש (בגילומו של רוברט מנדן), ושניהם עוברים להתגורר באפריקה. באותו פרק, ליצ'מן הוצגה כאורחת בחתונה, אחותה של גברת גארט בשם בוורלי אן סטיקל, שלאחר עזיבת עדנה תיכנס לתפקידה. דמותה של בוורלי אן בתוכנית הייתה די דומה במהותה לדמות שגילמה ליצ'מן בהמופע של מרי טיילר מור משנות ה-70. שינוי תפקידים זה לא השפיע רבות על נתוני הצפייה של הסדרה שהמשיכה לצבור רייטינג יפה עד שהסתיימה באביב 1988. רשת NBC הביעה את רצונה לחדש את הסדרה לעונה עשירית, אבל חברי הקאסט לא היו מעוניינים.

גם לאחר שעזבה את התפקיד בסדרה ריי המשיכה לשחק בתפקידים שונים בתחום המשחק והדיבוב. בשנת 1993, היא דיבבה את דמות המרשעת דודה פריסטין פיג בטום וג'רי: הסרט.[8] בשנת 2000, היא שיחקה בתפקיד ראשי בהפקה של תיאטרון Paper Mill Playhouse ובתפקידי משחק שונים בשנים הבאות.

בראיון לרשת Entertainment Tonight ב-2015, ריי אמרה שעל סט הצילומים של הסדרה "עובדות החיים" היה משקל לשקילת השחקניות אבל ללחץ הזה בעצם הייתה השפעה הפוכה מזו שהמפיקים קיוו לה: "ככל שניסו ללחוץ עליהן ולשקול אותם ולאיים עליהן, הן יאכלו יותר. זו לא הדרך שבה אתה מתמודד עם גיל ההתבגרות. אתה לא עושה את זה".[9]

ב-19 באפריל 2011, כל צוות השחקנים של הסדרה התאחד מחדש בטקס פרסי ה-TV Land, שם התוכנית הייתה מועמדת וזכתה בפרס על אייקון תרבות הפופ. באותו יום, ננסי מקיון וקים פילדס (ששיחקו את ג'ו וטוטי, בהתאמה) נשאו נאום לכבוד יום הולדתה ה-85 של ריי. צוות השחקנים עשה כך גם בתוכנית בוקר טוב אמריקה של ABC, כאשר בסופו של הקטע הכתבת סינתיה מקפאדן איחלה לריי יום הולדת שמח, והצוות שר את שיר הנושא של התוכנית.[10]

שירה

עריכה

ב-1955 היא הוציאה את אלבום הסולו הראשון (והיחיד) שלה בשם: Songs I Taught My Mother. באלבום היו שירים מאת המשוררים והמלחינים ורנון דיוק, קול פורטר, רודג'רס והארט ומארק בליצשטיין ועוד.[11]

היא הופיעה ברביו של בן באגלי The Littlest Revue ב-1956 והופיעה לצד הזמרים ג'ואל גריי ותמי גריימס, בין היתר, ושרה שירים של שלדון הארניק, ורנון דיוק, צ'ארלס סטרוס ולי אדמס, בפרודיה על זמרת האופרה הלן טראובל, במופע מועדון לילה של טראובל בלאס וגאס ועוד.[12]

מאוחר יותר הקליטה עם רוג'רס והארט, סיי יאנג וארתור סיגל, את השיר "Everybody Loves You (When You Sleep)" וביצעה דואטים נוספים. היא זכתה לשתי מועמדויות לפרס טוני במהלך הקריירה שלה בברודוויי: הראשונה בשנת 1966 עבור השחקנית הטובה ביותר במחזמר והשנייה ב 1969 עבור השחקנית הטובה ביותר במחזה.

תיאטרון

עריכה

כשחקנית במה מאז שנות ה-50 של המאה העשרים, ריי הופיעה בתיאטראות ברודוויי בהפקה של המחזה מאת ברטולד ברכט (1952) אופרה בגרוש ובמחזות נוספים בשנים 1954, 1956 ו-1965. בשנת 1973 היא שיחקה את התפקיד של Southern Comfort במחזמר "וויסקי" של המחזאי טרנס מקנאלי בתיאטרון סנט קלמנטס אוף-ברודוויי[13] ובשנת 1999 במונולוגים מהווגינה[13]

חיים אישיים

עריכה
 
ריי בשנת 2012

ריי נישאה למלחין ג'ון שטראוס ב-1951. באמצע שנות ה-70, הוא הצהיר שהוא ביסקסואל[14] והזוג התגרש ב-1976.[15] שטראוס מת ב-2011 בגיל 90 בעקבות מאבק ממושך במחלת פרקינסון.[16] לריי ושטראוס נולדו שני בנים[17] לורנס, מורה בתיכון, ואחיו הבכור אנדרו (1955–1999) שסבל מאוטיזם ואפילפסיה.[18][19]

ריי הצטרפה לאלכוהוליסטים אנונימיים בתחילת שנות ה-70. הארגון הפך לחלק חשוב מחייה האישיים. באפריל 2017, כשהייתה בת 91, חשפה כי חלתה בסרטן עצמות וכי החלימה שבע שנים לפני כן מסרטן הלבלב.[20] נפטרה בביתה בלוס אנג'לס, ב-5 באוגוסט 2018 בגיל 92.[21]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שרלוט ריי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "TV icon brings cabaret act to town". Jewishsf.com. 21 בנובמבר 2007. נבדק ב-5 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Notice of death of Rae's brother-in-law, Dr. Jules Levin, the widower of her elder sister, Beverly (אורכב 15.12.2013 בארכיון Wayback Machine)
  3. ^ Shorewood High School (Wisconsin), Academic Dictionaries and Encyclopedias (באנגלית)
  4. ^ "Charlotte Rae Talks". Milwaukee Talks. 9 במרץ 2016. נבדק ב-30 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Rossi, Rosemary (5 באוגוסט 2018). "Charlotte Rae, Mrs Garrett in '80s Sitcom 'The Facts of Life,' Dies at 92". TheWrap (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-6 באוגוסט 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Carey, Matthew (25 ביוני 2016). "TV Academy marks 70th anniversary with star-studded celebration". Los Angeles Daily News (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-6 באוגוסט 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Rosemary Rossi, Charlotte Rae, Mrs Garrett in '80s Sitcom 'The Facts of Life,' Dies at 92, TheWrap, ‏2018-08-06 (באנגלית אמריקאית)
  8. ^ "Tom and Jerry: The Movie (1993) | Cast and Crew". AllMovie. RhythmOne, LLC. נבדק ב-20 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 'Facts of Life' Star Charlotte Rae on Learning Her Husband Was Bisexual, Entertainment Tonight (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ ABC News (2011-04-12), 'The Facts of Life' Cast Reunites on 'GMA' (04.12.11), נבדק ב-2024-11-24
  11. ^ Songs I Taught My Mother - Charlotte Rae | Album | AllMusic (באנגלית), נבדק ב-2024-11-24
  12. ^ playbill.com
  13. ^ 1 2 Productions Renting the Lucille Lortel Theatre EDIA Policy - Lucille Lortel Theatre, ‏2021-12-17 (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ "Charlotte Rae Opens Up About Body Shaming on 'Facts of Life' Set, Ex-Husband's Bisexuality". ETOnline.com. 14 באוקטובר 2015. נבדק ב-10 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Ravitz, Justin (21 בינואר 2013). "Charlotte Rae, Facts of Life Star: My Husband Was Gay, Cheated on Me". Usmagazine.com. נבדק ב-5 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Propst, Andy (17 בפברואר 2011). "Composer and Sound Editor John Strauss Dies at 90". נבדק ב-21 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Buck, Jerry (12 באפריל 1982). "Paul Lynde Helped Charlotte Rae". Associated Press via The Free Lance–Star. נבדק ב-21 בינואר 2013. Miss Rae, the divorced mother of two grown sons... {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Fox, Margalit (17 בפברואר 2011). "John Strauss, Composer of 'Car 54' Theme, Dies at 90". The New York Times. נבדק ב-24 בפברואר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Charlotte Rae: Biography". TVGuide.com. נבדק ב-21 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ רן בוקר, כוכבת "עובדות החיים" מתה בגיל 92, באתר ynet, 6 באוגוסט 2018
  21. ^ Haring, Bruce. "Charlotte Rae Dies: House Mother On "The Facts of Life" Was 92". Deadline Hollywood. נבדק ב-5 באוגוסט 2018. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=שרלוט_ריי&oldid=40089871"