ויקיפדיה

משרד התיירות

המשרד הממשלתי האחראי על פיתוח ושיווק התיירות למדינת ישראל
(הופנה מהדף שר התיירות)

משרד התיירות הוא המשרד הממשלתי האחראי על פיתוח ושיווק התיירות במדינת ישראל.

משרד התיירות
מידע כללי
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 22 בדצמבר 1964
ממשלה ממשלת ישראל
שר חיים כץ
תאריך כניסה 29 בדצמבר 2022
מנכ"ל דני שחר
http://www.tourism.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעדי משרד התיירות

עריכה

משרד התיירות ממונה על קידום ושיווק תנועת התיירות לישראל, מקיים פיקוח על שירותי התיירות: בתי מלון, אכסניות ובתי הארחה ואחראי על הכשרת כוח האדם ועל רישוי פרטים וגופים מסחריים העוסקים בענף. כמו כן הוא מרכז את איסוף ופרסום הנתונים הסטטיסטיים בחקר תנועת התיירות אל ישראל ובתוכה, לצורך לימוד והסקת מסקנות אסטרטגיות, וזאת בראיית התיירות כענף כלכלי מרכזי במדינת ישראל וכמקור הכנסה חשוב של מטבע חוץ.

 
סמליל ישן של המשרד
 
סמליל של המשרד

משרד התיירות מציג את יעדיו העיקריים כ[1]:

  1. תכנון, פיתוח ושימור תשתיות על בסיס אזורי ונושאי
  2. שיווק ישראל תיירות נכנסת, לקהלים ממוקדים ובארצות נבחרות בחו"ל
  3. הגדלת היקף תיירות הפנים
  4. עיצוב ושיפור המוצר התיירותי
  5. הכשרת כוח-אדם בענף התיירות
  6. עידוד ומשיכת השקעות בתיירות
  7. הגברת וחיזוק הקשר עם התיירים
  8. פיתוח ענף התיירות הכפרית בישראל

משרד התיירות נחשב כמשרד כלכלי, כלומר אחד מיעדיו הוא "הגדלת היקף הפעילות הכלכלית במשק". לפי אתר משרד התיירות היו ההכנסות מתיירות נכנסת כ-23 מיליארד ש"ח במהלך 2019.[2] לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היו ההכנסות מתיירות ב-2018 כ-7.2 מיליארד דולר מתוכן כ-6.1 מיליארד דולר מתיירות נכנסת.[3]

פעילות המשרד

עריכה
 
מודעה של משרד התיירות לעידוד התיירות לישראל. פורסם בארצות הברית ב- National Geographic Magazine, פברואר 1956. מודעה צנועה בשחור/לבן, מידות 10 על 7 ס"מ

עיקר פעילות השיווק של המשרד מתרכזת בתחום התיירות הנכנסת, כלומר עידוד הגעת תיירים לישראל. לצורך זה מפעיל המשרד לשכות ברחבי העולם, בעיקר בערים מרכזיות של מדינות בהן קיים פוטנציאל רב לתיירות לישראל. לשכות אלה עוסקות בהפצת מידע וחומר פרסומי על ישראל, עריכת סמינרים וסיורים לימודיים למחליטנים, עיתונות ויחסי ציבור, וסיוע לחברות תיירות מרכזיות באותן מדינות לשווק את ישראל בחבילותיהן. כמו כן, משתתף משרד התיירות בקביעות בירידי התיירות הבינלאומיים המרכזיים בעולם, ואחראי להפעלת "ביתן ישראל" בהן.

בפרופיל נמוך יותר עוסק משרד התיירות גם בתיירות הפנים - כלומר תיור ונופש של ישראלים בישראל. מטרתו בתחום זה היא לעודד ככל הניתן העדפת ישראלים לתיור בישראל על פני נסיעה לחו"ל, וזאת לצורך סיוע למאזן התשלומים של מדינת ישראל, פיתוח כלכלי של אזורים בארץ באמצעות תיירות, ותמיכה נוספת בתשתית התיירותית שהוקמה לתיירות הנכנסת אך אינה עובדת בניצולת מלאה.

בתחום התיירות היוצאת, היינו ישראלים היוצאים לחו"ל, מצטמצמת פעילות המשרד לפיקוח ורישוי העסקים העוסקים בענף, ואין הוא עוסק בעידודה או סיוע לשיווקה. עם זאת, המשרד מקיים מעת לעת מגעים עם משרדי תיירות של מדינות אחרות על שיתוף פעולה בתיירות הדדית בין המדינות, שאופיו בדרך כלל יותר הצהרתי מאשר מעשי.

המשרד מפעיל את החברה הממשלתית לתיירות כזרוע ביצועית. החברה מפתחת תשתיות תיירות ומסייעת ליזמים בהקמת מיזמים תירותיים ברחבי הארץ.

משרד התיירות מעביר מענקים לפרויקטים תיירותיים ברחבי ישראל.

היסטוריה

עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסרות 50 שנות היסטוריה.

בשנת 1936 מונה ד"ר ורנר סנטור לאחראי על מחלקת תיירות של הסוכנות היהודית, שתפקידו לפתח את התיירות לארץ ישראל.[4] עם הקמת מדינת ישראל, הועמד ד"ר וורנר בלוך, שעמד אז בראש לשכת התיירות של הסוכנות, בראש מחלקת התיירות במשרד העלייה.[5][6] בראשית דרכה פעלה המחלקה למציאת מקומות אכסון לתיירים, בין השאר בשכנוע הצבא לוותר על בתי מלון שתפס ובעידוד אנשים פרטיים להלין תיירים בבתיהם.[7] בשנתה הראשונה הפעילה המחלקה שלוש לשכות מודיעין בירושלים, תל אביב וחיפה וכן בנמל חיפה ובנמל התעופה לוד.[8] ב-1 במרץ 1952, עם פירוק משרד העלייה, הועברה מחלקת התיירות למשרד המסחר והתעשייה[9] והוא כונה "מרכז תיירות". המרכז הורחב והוקמה לו מועצה מייעצת לתיירות,[10][11] אולם עלו תלונות שסמכויות המרכז מוגבלות.[12]

בשנת 1955 המליצה ועדה בראשות מנהל משרד ראש הממשלה, טדי קולק, על העברת מרכז התיירות לאחריות משרד ראש הממשלה ועל הקמת החברה הממשלתית לתיירות.[13] בראש החברה עמד טדי קולק, והחברה ריכזה את הפעילות לפיתוח תשתיות תיירות בישראל. באוקטובר 1964, לאור הגידול בתיירות קיבלה הממשלה את ההמלצה למנות שר לענייני תיירות.[14] תחילה הוצע טדי קולק לתפקיד אך עקיבא גוברין מונה כשר, דבר שהכין את הדרך להקמת משרד התיירות והתקבל בברכה על ידי עסקים בענף התיירות.[15] לקראת הקמת ממשלת ישראל השלוש עשרה בסוף 1965, עלתה כוונה לבטל את משרד התיירות ולצרפו למשרד אחר,[16] והוא נמסר למשה קול יחד עם משרד הפיתוח. עם זאת, קול בחר להקדיש את עיקר זמנו למשרד התיירות ולהעניק לו את תשומת הלב של משרד במשרה מלאה.[17]

עם עליית הליכוד לשלטון ב-1977 והקמת ממשלת ישראל השמונה עשרה, הוחלט על מיזוג מספר משרדי ממשלה, ומשרד התיירות מוזג לתוך משרד המסחר והתעשייה.[18] שר המסחר, התעשייה והתיירות, יגאל הורביץ, הודיע שהמיזוג יהיה מלא, אך שהוא יקדיש זמן ראוי לענייני משרד התיירות, עקב חשיבות התיירות.[19] באוקטובר 1977 הודיע הורביץ כי המיזוג הושלם ויביא לחסכון של 15% מעובדי המשרד המשותף[20] ובשנת 1979 נמצא שהמיזוג חסך 25 משרות.[21] בשנת 1981, הוקם המשרד מחדש כמשרד עצמאי ובראשו הועמד אברהם שריר.

שרי התיירות

עריכה
 
שרי התיירות בממשלות ישראל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

סיעה תקופת כהונה ממשלה
1   עקיבא גוברין

(1902-1980)

מפא"י 22 בדצמבר 1964 12 בינואר 1966 השתים עשרה
המערך הראשון

מפא"י

2   משה קול

(1911-1989)

ליברלים עצמאיים

לא ח"כ

12 בינואר 1966 20 ביוני 1977 השלוש עשרה
הארבע עשרה
החמש עשרה
השש עשרה
השבע עשרה
המשרד מוזג עם משרד המסחר והתעשייה ב-1977 והופרד ממנו ב-1981
3   אברהם שריר

(1932-2017)

הליכוד

המפלגה הליברלית

5 באוגוסט 1981 22 בדצמבר 1988 התשע עשרה
העשרים
העשרים ואחת
העשרים ושתיים
4   גדעון פת

(1933-2020)

הליכוד 22 בדצמבר 1988 13 ביולי 1992 העשרים ושלוש
העשרים וארבע
5   עוזי ברעם

(1937-)

העבודה 13 ביולי 1992 18 ביוני 1996 העשרים וחמש
העשרים ושש
6   סגן רה"מ

משה קצב

(1945-)

הליכוד-גשר-צומת

הליכוד

18 ביוני 1996 6 ביולי 1999 העשרים ושבע
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה אהוד ברק העשרים ושמונה
7   אמנון ליפקין-שחק

(1944-2012)

מפלגת המרכז 5 באוגוסט 1999 7 במרץ 2001
8   רחבעם זאבי

(1926-2001)

איחוד לאומי-ישראל ביתנו

מולדת

7 במרץ 2001 17 באוקטובר 2001

נרצח בכהונתו

העשרים ותשע
9   בנימין אלון

(1954-2017)

31 באוקטובר 2001 14 במרץ 2002
10   ראש הממשלה

אריאל שרון

(1928-2014)

הליכוד 14 במרץ 2002 18 בספטמבר 2002
11   יצחק לוי

(1947-)

מפד"ל 18 בספטמבר 2002 28 בפברואר 2003
(9)   בנימין אלון

(1954-2017)

האיחוד הלאומי 28 בפברואר 2003 6 ביוני 2004 השלושים
מילוי מקום על-ידי השר גדעון עזרא
12   גדעון עזרא

(1937-2012)

הליכוד 31 באוגוסט 2004 10 בינואר 2005
13   אברהם הירשזון

(1941-2022)

קדימה 10 בינואר 2005 4 במאי 2006
14   יצחק הרצוג

(1960-)

עבודה-מימד

העבודה

4 במאי 2006 21 במרץ 2007 השלושים ואחת
15   יצחק אהרונוביץ'

(1950-)

ישראל ביתנו 21 במרץ 2007 20 בינואר 2008
מילוי מקום על-ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט עד 22 באפריל 2008
16   רוחמה אברהם

(1964-)

קדימה 14 ביולי 2008 31 במרץ 2009
17   סטס מיסז'ניקוב

(1969-)

ישראל ביתנו 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 השלושים ושתיים
18   עוזי לנדאו

(1943-)

הליכוד - ישראל ביתנו

ישראל ביתנו

18 במרץ 2013 14 במאי 2015 השלושים ושלוש
ישראל ביתנו
19   יריב לוין

(1969-)

הליכוד 14 במאי 2015 17 במאי 2020 השלושים וארבע
20   אסף זמיר

(1980-)

כחול לבן
חוסן לישראל 		17 במאי 2020 6 באוקטובר 2020 השלושים וחמש
21   אורית פרקש הכהן

(1970-)

14 באוקטובר 2020 13 ביוני 2021
22   יואל רזבוזוב

(1980-)

יש עתיד 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 השלושים ושש
23   חיים כץ

(1947-)

הליכוד 29 בדצמבר 2022 מכהן השלושים ושבע

סגני שר התיירות

עריכה
תמונה שם תחילת כהונה סיום כהונה סגן לשר סיעה ממשלה
  יהודה שערי
(1920-1997) 		22 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974 משה קול המפלגה הליברלית הישראלית ממשלת ישראל הארבע עשרה
ממשלת ישראל החמש עשרה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: משרד התיירות

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אודות המשרד, משרד התיירות
  2. ^ שיא כל הזמנים בכניסות תיירים לישראל ב-2019!, אתר משרד התיירות, 31 בדצמבר 2019
  3. ^ הכנסות מתיירות, אתר הלמ"ס
  4. ^ פתוח התיירות - גורם כלכלי להתפתחות הארץ, דואר היום, 5 בפברואר 1936
  5. ^ התיירות בישראל לקראת פיתוח ממלכתי, הצופה, 26 בינואר 1949
  6. ^ במחלקה לתיירות של משרד העלייה, הצופה, 3 בנובמבר 1948
  7. ^ זרם התיירים מגיע לאלפים, חרות, 19 במאי 1949
  8. ^ משרדים בחו"ל לעדוד התיירות, הצופה, 7 ביוני 1949
  9. ^ משרד העלייה מתחסל, חרות, 17 במרץ 1952
  10. ^ מרכז התיירות - יורחב, מעריב, 20 בפברואר 1952
  11. ^ נפתחה המועצה המייעצת לתיירות, על המשמר, 13 ביוני 1952
  12. ^ ענייני התיירות עדיין טעונים תיקון, דבר, 5 ביוני 1952
  13. ^ ממליצים להעביר הטיפול בתיירים ממ. המסחר למשרד ראש הממשלה, הצופה, 5 בספטמבר 1955
  14. ^ ההמלצה למנות שר מיוחד לתיירות, הַבֹּקֶר, 7 באוקטובר 1964
  15. ^ ענף התיירות מקבל בברכה מינוי שר לענייני תיירות, דבר, 9 באוקטובר 1964
  16. ^ תובעים מאשכול המשך קיום משרד תיירות עצמאי, דבר, 13 בדצמבר 1965
  17. ^ מ. קול יפעל להגברת התיירות היהודית מארצות חוץ לישראל, דבר, 14 בינואר 1966
  18. ^ מיזוג משרדי הממשלה יימשך חודשים, דבר, 6 ביוני 1977
  19. ^ הורוביץ החליט על מיזוג מלא מסו"ת-תיירות, דבר, 28 ביוני 1977
  20. ^ הורוביץ: 15% מעובדי משרד התעשייה מיותרים, דבר, 17 באוקטובר 1977
  21. ^ מיזוג משרדי הממשלה מתנהל בעצלתיים, דבר, 14 במאי 1979



אוחזר מתוך "https://he.wiki.x.io/w/index.php?title=משרד_התיירות&oldid=39478856"