שר צבא (תנ"ך)

בתנ"ך, שר צבא הוא תוארו של אדם הנושא בדרגה הצבאית הגבוהה ביותר, וממונה על כל אנשי הצבא. התואר מופיע בתנ"ך פעמים רבות, והוא זהה לכינוי קצין המופיע בו אף הוא[1]. כינוי זה קיים גם בשפות שמיות נוספות, כמו הכינוי "אבּוּ אומָנִי" באכדית[2].

תפקידו ודרגתו

עריכה

דרגת שר הצבא הייתה הגבוהה ביותר בהיררכיית הצבא (מקביל לרמטכ"ל בצה"ל), ותפקידו היה להוביל את הצבא במהלך הקרב[3]. אמנם יש שכתבו כי כל אחראי על כוח צבאי משמעותי יכונה בתואר שר צבא, גם אם אינו שר הצבא הכללי[4].

בתנ"ך מוזכרת גם יחידה מובחרת שכונתה בשם "כרתי ופלתי", שעליה היה ממונה שר נפרד, שככל הנראה לא היה כפוף לשר הצבא[5].

בתנ"ך מוזכר גם תפקיד משנה לשר הצבא, והוא שר הַחַיִל[6].

לשר הצבא קיימת גם מקבילה בעולם המלאכים המשמשים לפני כיסא הכבוד: "שר צבא ה'"[7]. במדרש חז"ל ובראשונים מזוהה מלאך זה כמלאך מיכאל[8].

שרי צבא בתנ"ך

עריכה

שרי הצבא תפסו מקום בולט בתנ"ך, בסמוך למלך, ולפעמים אף היוו סמכות מקבילה אליו[9], ואף מתחרה.

בין שרי הצבא הנודעים בתנ"ך נמנים:

ראו גם

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שמואל הכהן ויהודה קיל, דעת מקרא, על דניאל, פרק י"א, פסוק י"ח, ירושלים תשנ"ד, עמ' רע"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  2. ^ יהודה קיל, דעת מקרא, על מלכים ב', פרק ה', פסוק י"ג, הע' 99, ירושלים תשמ"א, עמ' שצ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  3. ^ ראו גם תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ג', עמוד ב'-דף ד', עמוד א', ובפירוש רש"י לתלמוד, שם, ד"ה שר צבא.
  4. ^ רד"ק (מלכים א' ב, ה בפירוש השני).
  5. ^ יהודה קיל, דעת מקרא, על שמואל ב', פרק ח', פסוק ח', הע' 45, ירושלים תשמ"ט, עמ' תק"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  6. ^ ראו ספר מלכים ב', פרק ט'.
  7. ^ ספר יהושע, פרק ה', פסוק י"ד. וראו להלן, וראו גם פירוש רש"י למקרא שם.
  8. ^ מדרש אגדה, שמות, פרק כ"ג, אות כ', עמ' קס"ב; רבי טוביה בן אליעזר, מדרש לקח טוב, שמות, שם; רש"י, פירוש רש"י למקרא, יהושע, פרק ה', פסוק י"ד; ראו עוד: רבי מנחם מנדל כשר, תורה שלמה, שמות, פרק כ"ג, אות רצ"ז, ובהערות.
  9. ^ ראו גם מדרש רבה, על קהלת, פרק ט', פסוק י"ד: "מלך גדול".
  10. ^ ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק נ'.
  11. ^ ראו משנה, מסכת מכות, פרק ב', משנה ז'.