תוכנית פקינג

מבצע במלחמת העולם השנייה

תוכנית פקינג[1] (נקרא גם מבצע פקינג) הייתה פעולה בה פונו שלוש משחתות של חיל הים הפולני, ה"בורזה" (Burza, "סערה"), בליסקאוויצה (Błyskawica, "ברק") וגרום (Grom, "רעם") לממלכה המאוחדת בסוף אוגוסט ובתחילת ספטמבר 1939. בהתאם לתוכנית הונחו המשחתות לשוט לנמלי בריטניה ולסייע לצי המלכותי הבריטי במקרה של מלחמה עם גרמניה הנאצית. התוכנית נחלה הצלחה והמשחתות הצליחו להימנע משבייה או הטבעה על ידי הגרמנים.

משחתות פולניות בתוכנית פקינג, צילום מסיפון ה-Błyskawica על ה-Grom ו-Burza

תוכנית פקינג נוצרה במטרה להוציא את דיוויזיית המשחתות של חיל הים הפולני מהמערכה בים הבלטי. ביודעם שלקריגסמרינה יתרון מספרי משמעותי על הצי הפולני הבינו בפיקוד העליון הפולני שבמקרה של מלחמה האוניות שיישארו בים הבלטי יוטבעו במהירות על ידי הגרמנים. זאת ועוד ההבנה שמצר דנמרק שמאפשר את היציאה מהים הבלטי נשלט על ידי חילות הים והאוויר של גרמניה, כך שההשערה הייתה שסיכויי ההצלחה שלה ירדו משמעותית לאחר הפלישה הגרמנית.

ב-24 באוגוסט 1939, ממשלת בריטניה, על ידי לויטננט-גנרל סר אדריאן קרטון דה ויארט, ראש הנציגות הצבאית הבריטית בפולין, העבירה בקשות למרשל אדוורד רידז-שמיגלי, המפקד העליון הפולני לפיהם האוניות המודרניות ביותר בצי הפולני יפונו מהים הבלטי. על אף התנגדותו בתחילה, רידז-שמיגלי הסכים לבסוף[2].

חלק מהנימוקים להתנהגותו של רידז-שמיגלי הייתה הרעיון של ראש הגשר הרומני. לפי רעיון זה הייתה תקווה שהפולנים יוכלו להחזיק מעמד בדרום-מזרח המדינה בסמוך לגבול הידידותי עם רומניה עד שתגיע התקפה צרפתית-בריטית במערב. לפי רעיון זה יהיה אפשר להעביר אמצעי לחימה דרך נמלי רומניה וחיל הים הפולני יוכל לאבטח את האספקה.

עגינה באדינבורו

עריכה
 
משחתת פולנית (בליסקאוויצה או גרום) מתחת לגשר פורת' בסקוטלנד

עם התגברות המתיחות בין פולין וגרמניה, מפקד השייטת הפולנית, אדמירל יוזף אונרוג חתם על פקודת המבצע ב-26 באוגוסט 1939, זאת יום אחרי החתימה על ברית ההגנה הפולנית–בריטית. הפקודה הועברה במעטפות אטומות לפיקוד האוניות. ב-29 באוגוסט קיבלו המשחתות את האות "פקינג, פקינג, פקינג" מאת מרשל רידז-שמיגלי: "בצעו את פקינג". בשעה 12:55 קיבלו האוניות את האות דרך דגלי קוד או ברדיו, ובשעה 14:15 יצאו שלוש המשחתות לדרך.

המשחתות עברו ללא בעיות מיוחדות בים הבלטי ונכנסו למצר ארסונד לאחר חצות. במצר זה הם נתקלו בשייטת הגרמנית קניגסברג ובמשחתת נוספת, אך כיון שעדיין לא שרר מצב מלחמה בין המדינות לא התנהל קרב. לאחר מכן עברו הפולנים דרך קטגט וסקאגרק. ב-31 באוגוסט זוהו המשחתות על ידי הגרמנים ומטוסי סיור טסו מעליהן, מה שאילץ את הכוח לשנות כיוון לעבר נורווגיה בלילה במטרה להתנער מהליווי הגרמני עד שחזרו למסלול המקורי. המשחתות נכנסו לים הצפוני, ובשעה 9:25 בבוקר 1 בספטמבר נודע להן על פלישת גרמניה לפולין. בשעה 12:58 הן פגשו במשחתות הצי המלכותי הבריטי HMS Wanderer ו-Wallace. בשעה 17:37 הן עגנו בנמל אדינבורו, ליית'.

אחרי המבצע

עריכה

תוכנית פקינג עוררה מחלוקות בפולין, אך הוכיחה עצמה כהחלטה נבונה. האוניות שירתו לצד הצי המלכותי למשך שארית המלחמה, ושתיים מהן, הבורזה והבליסקאוויצה אף שרדו אותה עד סופה, כשהגרום הוטבעה במאי 1940. לעומתן, יתר חיל הים הפולני הוטבע החל מקרב מפרץ גדנסק ב-1 בספטמבר. גורלן של שתי האוניות הפולניות הגדולות שנותרו בפולין, ויכר וגריף היה מר כשהוטבעו עד 3 בספטמבר, שלושה ימים בלבד לאחר פרוץ המלחמה[3].

מהצד הגרמני, תוכנית פקינג זכתה לתגובה ב-30 באוגוסט כשהיחידה הטקטית נשלחה על מנת להעסיק אותן באמצעות שלוש סיירות קלות, עליהן פיקד אדמירל הרמן דנש.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "פקינג" הייתה השם המקובל בעבר של העיר הסינית "בייג'ינג" במערב, וכך גם הופיעה במסמכים רשמיים ובהם גם מסמכי המבצע הזה
  2. ^ Carton de Wiart, Sir Adrian (1950). Happy Odyssey: The Memoirs of Lieutenant-General Sir Adrian Carton de Wiart V.C., K.B.E., C.B., C.M.G., D.S.O. ; with a Foreword by the Rt. Hon. Winston S. Churchill O.M. Jonathan Cape. p. 155. נבדק ב-19 באפריל 2018. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ Peszke, Michael Alfred (בפברואר 1999). Poland's Navy, 1918-1945. Hippocrene Books. p. 37. ISBN 0-7818-0672-0. {{cite book}}: (עזרה)