תומאס לינקולן קייסי האב
תומאס לינקולן קייסי האב (באנגלית: .Thomas Lincoln Casey, Sr; 10 במאי 1831 – 25 במרץ 1896) היה מהנדס צבאי ואזרחי אמריקאי ידוע בסוף המאה ה-19. הוא עמד בראש חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית ופיקח על השלמת אנדרטת וושינגטון. המהנדס האמריקני ריצ'רד ויינגרד כתב כי קייסי היה "הבונה הנחשק והמפורסם ביותר של בנייני ציבור, מונומנטים ויצירות משמעותיות אחרות מחיל ההנדסה האמריקאי בחלק האחרון של המאה ה-19."[1]
 | |
| לידה |
10 במאי 1831 סאקטס הרבור, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
25 במרץ 1896 (בגיל 64) וושינגטון די. סי., ארצות הברית |
| מקום קבורה |
נורת' קינגסטאון |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית של ארצות הברית |
| צאצאים |
Thomas Lincoln Casey, אדוארד פירס קייסי |
| השתייכות |
צבא האיחוד |
| דרגה |
גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת האזרחים האמריקנית | |
| עיטורים | |
|
קצין בלגיון הכבוד | |
  | |
משפחה
עריכהקייסי נולדה למשפחה חשובה שגרה בחוות קייסי בסונדרסטאון, רוד איילנד, במשך כ-200 שנים.[2] משפחה זו כללה אדמירל, גנרלים, מהנדסים ומדענים. סבו של קייסי, וונטון קייסי, היה חבר במשמרות קנטיש במזרח גריניץ' במהלך המהפכה האמריקאית.[2]
אביו של קייסי, האלוף סילאס קייסי, הוביל את ההסתערות על טירת צ'אפולטפק בקרב צ'אפולטפק במלחמת ארצות הברית–מקסיקו ואף שימש כאלוף במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית. אחיו סילאס קייסי השלישי היה אדמירל משנה בצי של ארצות הברית ומפקד צי האוקיינוס השקט בשנים 1901 עד 1903.[2] קייסי התחתן עם אמה וייר, בתו של הצייר רוברט וולטר וייר,[3] ממנה נולדו לו שני בנים.[4]
קייסי נולד במחנה מדיסון בסקטס הארבור, ניו יורק. הנשיא ג'יימס פולק מינה אותו לאקדמיה הצבאית ווסט פוינט, שם למד מיולי 1848 עד יוני 1852, וסיים במקום הראשון מארבעים ושלושה בוגרים במחזור. עם בני כיתתו נמנו הנרי ורנר סלוקום, דייוויד ס. סטנלי, ג'ורג' לוקאס הרצף, צ'ארלס ר. וודס, אלכסנדר מקדואל מקוק, אוגוסט קאוץ, וג'ורג' קרוק. עם סיום הלימודים הוא מונה כסגן שני בחיל המהנדסים. מיולי עד אוגוסט שירת קייסי בווסט פוינט בפלוגת חבלנים, כורים ופונטוניארס. לאחר מכן עבד כעוזר מהנדס במהלך בניית מבצר דלאוור, ובשיפור המבנה של נהר דלאוור ושל הנמל בנהר ובמפרץ החל מ-2 בדצמבר 1852, עד 28 באוגוסט 1854, ובמהלכו התמנה לסגן שני ב־22 ביוני 1854.
קייסי כיהן כפרופסור להנדסה יישומית בווסט פוינט מ־28 באוגוסט 1854 עד 31 באוגוסט 1859. בעת היותו פרופסור, שירת בכוחות ההנדסה, החל מ-6 בספטמבר 1854 עד 27 ביוני 1857, והועלה לדרגת סגן הראשון ב־1 בדצמבר 1856. מ-27 ביוני 1857, עד 31 באוגוסט 1859, קייסי היה עוזר פרופסור להנדסה הראשי, והוא פיקד על משלוח של כוחות מהנדסים בשטחי הטריטוריה וושינגטון (אזור מדינת וושינגטון כיום), החל מ-21 בנובמבר 1859, ועד אפריל 1861. בתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית הוא הוצב בפורט מונרו כעוזר מהנדס בצוות הגנרל בפיקוד על מחלקת וירג'יניה, מיום 11 ביוני עד 15 באוגוסט 1861. הוא הועלה לדרגת סרן ב־6 באוגוסט.[1]
קייסי היה באותו זמן מפקח מהנדס של ביצורי החוף במיין והיה מעורב בגיוס מהנדסים להמשך המלחמה, עד ה-25 ביולי 1866. קייסי התקדם לדרגת מייג'ור ב-2 באוקטובר 1863, והוכן לקבלת דַרגַת לוטננט קולונל וקולונל ב-13 במרץ 1865. במהלך המלחמה הוא שירת עם שייטת צפון אטלנטיק במהלך המסע הראשון לפורט פישר בין 8 ל-29 בדצמבר 1864. בשנה שלאחר מכן הוא היה בוועד המיוחד של המהנדסים לעבודה ב"נקודה של וילט " מ-7 באפריל עד 20 ביוני, ולעבודה על פורט Preble, פורט Scammel, פורט Popham ו פורט נוקס על נהר פנובסקוט מאוגוסט 1865 עד פברואר 1866.[1]
לאחר חופשה שהסתיימה ב־25 בפברואר 1867, שימש קייסי כמהנדס מפקד בבניית מבצר פרבל וסקאמל בין 1 במרץ ל-18 בנובמבר 1867. לאחר מכן הוא מונה לעוזרו של ראש המהנדסים בצבא ארצות הברית ב־18 בנובמבר 1867, ועבר לוושינגטון הבירה, שם עתיד היה להתגורר רוב שארית חייו.[4] הוא יצא לסיורי פיקוח מאפריל לאוקטובר 1868, ועזב את התפקיד ב־2 בינואר 1879. בשנת 1873 הוסמך קייסי כקצין של לגיון הכבוד הצרפתי בהוקרה על עבודתו כמהנדס.
קייסי עמד בראש החטיבה במשרד ראש המהנדסים האחראי על מהנדסים צבאיים, ציוד וביצורים.[5] מ-3 במרץ 1877 עד 1 באפריל 1881, עמד קייסי בראשות משרד הבניינים והגנים הציבוריים של מחוז קולומביה, פיקח על בניית גשר אמת המים פוטומק (3 במרץ 1877 עד 12 באוגוסט 1882), על חלק מבניית בניין המדינה, המלחמה והחיל הים (3 במרץ 1877 עד 31 במאי 1888) והשלמת אנדרטת וושינגטון (25 ביוני 1878 עד 4 באפריל 1888).[4][1]
אנדרטת וושינגטון
עריכה.png)
הפרויקט המפורסם ביותר של קייסי היה השלמת אנדרטת וושינגטון. בניית האנדרטה ננטשה 24 שנים קודם לכן, בשנת 1854, בגלל בעיות טכניות וניהוליות. במקומו עמדה ערימת שיש שגובהה 170 רגל (בערך 52 מטרים), אשר נטתה לכיוון צפון-מערב בגלל בסיס לא יציב. המבנה היווה מבוכה ציבורית ומטרת ביקורת מצד עיתונים ברחבי הארץ.[2]
קייסי מונה להיות אחראי על סיום הפרויקט בשנת 1878. קייסי, אז סגן אלוף וראש משרד הבניינים והגנים הציבוריים בוושינגטון הבירה, היה ידוע בכישוריו ההנדסיים ובאמינותו הכלכלית. הוא פיתח שיטה גאונית לאיזון הבסיס, בה פועלים חפרו משני צדדי המבנה עד להתאזנות הגדם. בסופו של דבר החליפו אנשיו של קייסי כמחצית מהיסודות הישנים, והעמיקו אותם בכשלושה מטרים, והכפילו את רוחבם.[2] הדבר אפשר את השלמת הבניין, שהיה לגבוה בעולם בין השנים 1884 ו-1889. עם זאת, גם כיום ניתן לראות את ההבדל בגוון בין החלק התחתון לעליון במבנה.
למעלה מ-130 שנה מאוחר יותר, לאחר שהאנדרטה נפגעה כתוצאה מרעידת אדמה בשנת 2011, מהנדסים שהוטל עליהם לתקן את המבנה נעזרו בניירות המקוריים של קייסי כדי להבין כיצד הוא נבנה. המהנדסים כינו את עבודתו של קייסי "מבריקה".[2]
המשך חייו
עריכהקייסי החזיק במספר תפקידים נוספים: בחינת ההשפעה של חברות המזח היבש שעבדו בנמל פורטלנד באפריל 1868, ייעוץ באוורור של בית הנבחרים של ארצות הברית, ייעוץ בעבודות ציבוריות במחוז קולומביה משנת 1879 עד 1888. קייסי פיקח על בניית אנדרטה מעל קברו של תומאס ג'פרסון. ב-2 במאי 1882, עד 20 באוקטובר 1886, אחד במטה וושינגטון בניובורג, ניו יורק, מ-7 ביוני 1883, עד 20 באוקטובר 1884 ואחד המציין את עיר הולדתו של וושינגטון, מ-8 באוקטובר 1883, עד 20 באוקטובר 1883. הוא נעשה אלוף-משנה מלא ב-12 במרץ 1884.[1]
ב־10 באפריל 1884, קייסי התמנה לחבר במועצת המגדלור.[6] לאחר מכן פיקח על בניית המוזיאון הרפואי של הצבא והספרייה החל מ-14 באפריל 1885, ועל הקמת אנדרטת ג'יימס א. גארפילד החל מ-2 ביולי 1885. שני הפרויקטים הושלמו ב־20 באוקטובר 1886. קייסי הפך אז לנשיא של מועצת המהנדסים לביצורים ועבודות ציבוריות אחרות בעיר ניו יורק וחבר מועצת המבקרים בבית הספר להנדסה יישומית, שניהם מ-1 בנובמבר 1886 ועד 22 ביולי 1888. מפברואר ועד מרץ 1888 היה מעורב בבניית הגשרים על פני ארתור קיל, ואת קיל פון קול בנמל ניו יורק.[1]
הוא הועלה לדרגת תת-אלוף והוצב כראש המהנדסים ב־6 ביולי 1888.[6] כשהיה למנהל, קייסי הקצה סכומי כסף גדולים לשיפורים בנמל ובנהר, וארגן מחדש את המחלקה.[4] הוא פרש מהצבא ב-10 במאי 1895, בהגיעו לגיל הפרישה של 64.[1]
הוא פיקח על בנייה בבניין תומאס ג'פרסון, בו שוכנת ספריית הקונגרס, החל מ-2 באוקטובר 1888;[6] פרויקט זה כמעט הושלם כשמת בהפתעה ב-25 במרץ 1896. עם מותו, האחריות לפרויקט הועברה לבנו, האדריכל אדוארד פירס קייסי.[4] בן נוסף, קולונל תומאס לינקולן קייסי ג'וניור, השלים קריירה בת 33 שנה בחיל ההנדסה של הצבא האמריקני, והיה לאנטומולוג מכובד.[7]
לאחר מותו נקבר קייסי עם אביו ובני משפחה אחרים בחוות קייסי בסאונסטאון, רוד איילנד.[8]
חברויות
עריכהקייסי נבחר להיות חבר האקדמיה הלאומית למדעים בשנת 1890,[4] והפך לקצין של לגיון הכבוד של צרפת [9] כהוקרה על עבודתו באנדרטת וושינגטון.[4] קייסי היה חבר באגודה של סינסינטי[4], שהחליף את אביו בשנת 1882, ובן לוויה של המסדר הצבאי של הלגיון הנאמן של ארצות הברית עד מותו, [10] מנהל האגודה האמריקנית של מהנדסים אזרחיים, וחבר באגודה הגנאלוגית ההיסטורית של ניו אינגלנד .[4]
קישורים חיצוניים
עריכה
- תומאס לינקולן קייסי האב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- Cullum, George W. (1891). Biographical register of the officers and graduates of the U.S. Military Academy at West Point, N.Y., from its establishment, in 1802, to 1890 : With The early history of the United States Military Academy. Boston: Houghton, Mifflin. נבדק ב-8 במאי 2018.
{{cite book}}: (עזרה) - Cullum, George W. (1901). Biographical register of the officers and graduates of the U.S. Military Academy at West Point, N.Y., from its establishment, in 1802 : [Supplement, volume IV 1890–1900]. Cambridge: Riverside Press. נבדק ב-8 במאי 2018.
{{cite book}}: (עזרה)
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Weingardt Richard G. (2011-07-01). "Thomas Lincoln Casey and the Washington Monument". Leadership and Management in Engineering. 11 (3): 271–280. doi:10.1061/(ASCE)LM.1943-5630.0000129.
- ^ 1 2 3 4 5 6 Hill, John (7 בינואר 2018). "R.I.'s Thomas Lincoln Casey, man behind the Washington Monument". The Providence Journal. Providence, RI. נבדק ב-8 בינואר 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Gardner, Deborah S.; McKay, Christine G. (2009). "An Artist's Retreat: J. Alden Weir's Farm in Connecticut" (PDF). National Park Service. p. 30.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Abbot, Henry L. (21 באפריל 1897). "Memoir of Thomas Lincoln Casey" (PDF). National Academy of Sciences.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ This article contains public domain text from "Brigadier General Thomas Lincoln Casey". Portraits and Profiles of Chief Engineers. אורכב מ-המקור ב-6 במרץ 2005. נבדק ב-12 במאי 2005.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Cullum 1891, p. 473.
- ^ "Thomas Lincoln Casey's Children". Historic New England (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-08-31.
- ^ "Casey Farm". Historic New England. 2017-07-05. אורכב מ-המקור ב-2017-07-05. נבדק ב-2019-05-01.
- ^ Cullum 1901, p. 84.
- ^ Companions of the Military Order of the Loyal Legion of the United States. New York: L.R. Hamersly Co. 1901. p. 258.